איראן מעוניינת להשתתף במלחמה באופן פסיבי בלבד, וחוששת מהאפשרות שהיא תגלוש אליה. על ישראל לנצל זאת בחוכמה ולתקוף את המערך של כוח קודס באיראן ובאזור, מתוקף אחריותו כמוציא לפועל של תורת הפעלת השלוחים.
* * *
בתקופה האחרונה יוצאים בכירי המשטר האיראני, ובראשם מנהיג המשטר עלי ח'אמנאי, בהצהרות שמסגירות את הפחד האיראני מהאפשרות שאיראן תצטרף למעגל הלחימה. החשש הזה נובע משילוב נסיבות.
ד"ר יוסי מנשרוף, מכון משגב לביטחון לאומי, הוא חוקר איראן ואסלאם שיעי פוליטי. כתב דוקטורט בנושא רשתות טרנס-לאומיות פרו-איראניות במפרץ הפרסי. לשעבר חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באונ' חיפה ובמכון ממר"י.
פוסטים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומרגיז לשמוע שהאיראנים עושים בית ספר לאמריקאים
או שחמאס עשה לנו בית
ספר.למשטרים אפלים או למדינות טרור, תמיד יהיה יתרון על הדמוקרטיות
המערביות.ידיהן כבולות
וכוחן הגדול והמודרני
מוגבל בשל חוקי המלחמה
שכפו על עצמן.אז בתנאים
הבלתי אפשריים הטרור
כביכול עושה לכולם בית ספר.
לאיראן בעיות פנים מאוד קשות.העם האיראני סובל ושונא את ההנהגה.לא מובן איזה אינטרסים יש לארצות הברית באיראן.האיראנים עושים בית ספר לאמריקאים מסובבים אותם על האצבע.אז כנץמומברוב המחקרים האינטרס הוא כסף.המפלגה הדמוקרטית מקבלת מהאיראנים ים כסף כבקשיש כולל לבחירה המושחתים.
לדעתי מאחר וברור שמטרתה העיקרית של איראן היא השמדת ישראל, מה שעושה חמינאי בסבלנות הוא לקנות זמן, הוא ייצר את השלוחות, חמאס, חיזבאללה, חות'ים, מיליציות בסוריה על מנת להעסיק אותנו ואת העולם לקנות זמן עד שיהיה לו גרעין ביד ואז … מאוחר מדי.
לצופה מהצד יש רושם שאירן, אחרי שמימנה ואימנה וחימשה מיליציות שונות, דווקא מצליחה:
התקפה של כוח יחסית קטן הביאה טרור גדול,
שניפץ את תחושת החוסן הביטחוני הישראלי,
ריסק את משטר הגבולות ואת הניסיון לעצב משטר אזורי חדש, הגביר חוסר אמון בהנהגה ובמוסדות המדינה בישראל, פגע קשות בביטחון היהודים בעולם, שחק מאוד את הכלכלה הישראלית ומאיים על יציבותה, שיבש את ההובלה הימית והמסחר הגלובלי לישראל, והתיש את הצבא במלחמה ארוכה שסופה לא ברור. וזה עוד לפני עימות בעוד חזיתות…
תוך כדי, נחשפה חוסר הבהירות של ישראל לגבי ההסדרה הפוליטית-מדינית והכלכלית-פונקציונלית ל-7 מיליון יהודים מסוגים שונים ו-7 מיליון ערבים שונים בין הירדן לים, ובאזור בכלל.
ארה"ב ושות מהססות בעיקר בשנת בחירות, אבל גם לנוכח עייפות ממלחמות יקרות ומסובכות.
האם ציר הזמן האסטרטגי של ישראל יכול להביא מצב תוצאתי רצוי במטרה הצבאית? האם לנוכח השסעים וההנהגה הבעייתית יש אפשרות לייצב את ישראל לפני קריסות נוספות? והאם אירן לא מרוצה מההתשה וההרתעה, והאויב החיצוני אותו אפשר להאשים, שיצרה כמנוף, מתחת לרף מלחמה כוללת, כמדינת סף?
תהיות…