שנת הלימודים מסתיימת באופן רשמי, ומכל הרגעים קורעי לב של החודשים האחרונים היה דווקא אחד ששבר אותי במיוחד. זה היה בצילום של שכבת י"ב מבית ספר נופי הבשור – נפגשים בעין גדי אחרי חודשים של מלחמה.

לבקשת התלמידים נפתחה עבורם פנימייה לשנת הי"ב, בכדי שיוכלו לעבור את השנה עם חבריהם וצוות המורים שלהם. שמחת המפגש עם החברים, שהתעקשו והצליחו למצוא דרך להעביר יחד את השנה האחרונה, קרעה את הלב.

ד״ר רתם סיון מובילה את תנועת אמא ערה. אמא לשלושה: לוחם קומנדו, מלש״ב בתום שנת שירות ובת 14. תושבת קריית ביאליק. מנהלת את מחלקת הדימות בבית חולים מאיר ומצנתרת מוח.

עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.

לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.

מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.

ייצוגיות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. עיקרון הייצוג קובע שהאזרחים, אשר מפקידים את כוחם בידי נבחרי הציבור, מצפים שאלו יפעלו למען האינטרסים והערכים שלהם.

ייצוג תקין הוא שמעניק לציבור תחושת השפעה, מעורבות ואחריות משותפת לגורל המדינה. כאשר תחושת הייצוגיות מתערערת, מתערער גם האמון במערכת הפוליטית, ההשתתפות הפוליטית יורדת, והדמוקרטיה כולה ניצבת בסכנה.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.