שלושה מהלכים המכוונים לבייס התניע בנימין נתניהו מאז ה-7 באוקטובר.
1
המהלך הראשון כוון לאותם אלה שעדיין האמינו בו וביכולותיו: הוא לא ידע ולא הותרע, שום דבר ממה שקרה אינו באחריותו – אבל מעכשיו הוא נכנס לאירוע: אתה הראש ברוך השם, אתה המנהיג ואתה תנווט, ביחד ננצח, תם הפילוג, זה לא הזמן לביקורת. הנחיתי, הוריתי, יירטנו, שחררנו. אנחנו פסע מהניצחון המוחלט.
הוא לא ידע ולא הותרע, שום דבר ממה שקרה אינו באחריותו – אבל מעכשיו הוא נכנס לאירוע: אתה הראש ברוך השם, אתה המנהיג ואתה תנווט, ביחד ננצח, תם הפילוג, זה לא הזמן לביקורת
2
המהלך השני של פייק מציאות הותנע משהתברר, כצפוי, כי דווקא נכשלנו והפסדנו גם כשהוא יודע ומנווט. במהלך זה השב"כ מרד והמוסד בגד, הצבא מעודד הפיכה, האשמים הם המוחים והקפלניסטים, שקמה ברסלר ובעלה, האחים לנשק, אהוד ואהרון ברק, ג'ו ביידן האנטישמי, השמאלנים הבוגדים, רע"ם, יאיר לפיד ונפתלי בנט, ההתנתקות, אוסלו, הטייסים והמתנדבים, בג"ץ וכל העולם ואשתו – זולתו.
3
המהלך השלישי, שיאה של מכונת הרעל וההסתה – בהצגת הקורבנות, החטופים, הנאנסות, הלוחמים, המפונים ורוב רובו של העם – כאויבים האמיתיים. עכשיו הם לא רק אלה שאשמים באסונם, הם ולא אחר, הם ולא מלאך או שליח – אלא שמעכשיו הם הם עצם האסון.
מעתה הם לא רק אלה שהאמינו באווילותם השמאלנית שניתן לחיות בשלום עם האויב או שהעסיקו ערבים בקיבוצים או החזיקו פסל של בודהה במסיבת הנובה, או הביאו על עצמם את הטבח כי לא שמרו מצוות – מעכשיו הם האויב עצמו.
התוצרים הם: "חבל שלא רצחו לכם יותר", "הלוואי שיאנסו אותך לעיני ילדייך", אלימות קשה כלפי אבות שכולים, כלפי לוחמי מלחמת יום הכיפורים והמערכה הנוכחית בעזה, כלפי בני משפחות הנספים והחטופים, ושאר זוועות שלא היו באות לעולם לו מחולל השואה והשטנה לא היה מעוניין בהן ומזין אותן.
במהלך שלישי ומכריע זה אין מסתפקים בפייק מציאות, כי כבר לא די בה. נדרש כבר לשנות מהיסוד את המטרות: את האויב שמונח על הכוונות.
המהלך השני של פייק מציאות הותנע משהתברר שדווקא נכשלנו והפסדנו גם כשהוא יודע ומנווט. אז השב"כ מרד והמוסד בגד, הצבא מעודד הפיכה, האשמים הם המוחים והקפלניסטים, אהוד ואהרון ברק ועוד
* * *
וכך גם חוזרים לשלב הראשון: הניצחון המוחלט הובטח וגם הושג. על ישראל. במלחמה באויב זה, עמו שלו, נתניהו הוכיח הצלחה רבתי. אמור מעתה: מבחינת שופריו האויב הוא העם והארץ. כדברי פרשנית בערוץ 14: במשנה בישרו שהגליל יוחרב והגולן יישום ואני שמחה שזה קורה.
הזרעים האלה נטמנו לפני שנים רבות ונבטו עוד לפני שואת העוטף. ר' ערך איציק זרקא, אז והיום חבר במפלגת הליכוד, שהתגאה במה שחוללו הנאצים.
הבעיה היא שגם מעריציו הסומים ביותר של המלך מבחינים בהרס. לא רק של המדינה וערכיה, לא רק של המוחים והקיבוצניקים, החילונים והשמאלנים למיניהם, אלא גם שלהם עצמם: בתיהם, עסקיהם, ילדיהם שנופלים בקרב.
למענם הגתה מכונת הרעל את הפתרון האידאולוגי הסופי: מלחמת גוג ומגוג. אימוץ מלא של החזון האנטי-ציוני של נערי הגבעות: הכל יושמד ועל החורבות תיבנה ממלכת יהודה. בחלק הראשון הם צודקים, אך על החורבות תיבנה דווקא חמאסטן, יציר כפיהם של נתניהו ושותפיו להחרבה: לא רק של החזון הציוני וישראל הדמוקרטית, אלא של זו הפיזית.
לשילוש הלא קדוש הזה יש חיבור אינטרסים עם שותפיו המשיחיים של הממוטט והממית: הם בקשו להרוס את ישראל החזקה, הדמוקרטית-מתקדמת-מקובלת כדי לבנות על חורבותיה מדינת הלכה נחשלת, קיצונית ומבודדת. הוא מגיש להם אותה על מגש של כסף. של אפר, ליתר דיוק.
התוצאה תהיה כאמור ישות חמאסית מהים עד הנהר, אבל לכו ספרו זאת למפלגות הגזענות הדתית והעליונות היהודית, לתאומיהם במי שהייתה פעם מפלגת חירות-ליברלים, ולממשיכי דרכו של יגאל עמיר. הם הרי יודעים טוב יותר, כנציגי האל עלי אדמות.
וכך גם חוזרים למהלך הראשון: הניצחון המוחלט הובטח וגם הושג. על ישראל. במלחמה באויב זה, עמו שלו, נתניהו הוכיח הצלחה רבתי. אמור מעתה: מבחינת שופריו האויב הוא העם והארץ
הערה לסיום: עם המהלך הראשון שיתפנו פעולה כי "ביחד ננצח". מול המהלך השני חרקנו שיניים והחרשנו. אך במהלך שלישי זה, כשאנחנו כבר האויב המוצהר של ראש הממשלה ומשרתיו, מחובתנו להתגונן. אם הוא ינצח – לא תהיה לישראל תקומה. נתניהו נותן לישראל מט. לא הודות ליכולת מרשימה מהצד המנצח אלא בשל אוזלת ידו וייאושו של הצד המפסיד.
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
החזרה לבתי הספר לאחר 40 ימי מלחמה (וביישובי הצפון – 50) אינה חזרה רגילה. זה הרגיש קצת כמו האחד בספטמבר בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם הילדות והילדים ועם הצוותים, אבל היה שונה בתכלית, וגם לא דמה לחזרה משגרת חגים.
זו הייתה חזרה אל תוך שבר – אישי, קהילתי ולאומי, שטרם התאחה. ודווקא בתוך המציאות הזו, מערכת החינוך נדרשת כמעט מייד להתמודד עם הרצף הכי טעון בלוח השנה הישראלי – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
ורד גורפינקל היא אשת חינוך. גרה ברמת הגולן, מנהלת "בית חינוך מעלות הגולן" ברמות, בוגרת תכנית מנדל ופעילה בתנועת "הרבעון הרביעי". נשואה לעומר, שמשרת במילואים ברצף מאז 7.10, ואמא לארבעה בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהבעיה עם הפסקות אש במזרח התיכון היא שהשם שלהן מטעה. הן נשמעות כמו סוף, אבל בדרך כלל הן רק שם מכובס להפסקה טכנית בין סבב אחד לסבב הבא. גם עכשיו, כל הסימנים מצביעים לא על הסדרה יציבה, אלא על רגיעה שברירית, עמוסת סתירות, פרצות ואינטרסים מנוגדים.
השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיימו בלי הסכם, המחלוקות המהותיות נותרו פתוחות, והפסקת האש עצמה מוגבלת בזמן. במקביל, האמריקאים כבר לא מדברים בשפה של שלום אלא בשפה של "יצירת תנאים" לחידוש מעבר ימי בטוח, כלומר בשפה צבאית, הנדסית ומבצעית. כשצריך לפנות מוקשים כדי להציל את הפסקת האש, כנראה שאין באמת הפסקת אש.
ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויש רגעים שבהם נדמה שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לשתוק. מלחמה או מצב חירום מתמשך הוא אחד מהם. אבל במציאות של היום, שתיקה היא לא בהכרח הבחירה הבטוחה ביותר, ולעיתים היא דווקא מרחיקה ארגונים מהקהל שלהם.
בתקופות כאלה עולה לעיתים הנטייה להוריד הילוך תקשורתי, לבחון כל מסר בזהירות יתרה, ולנסות לא להפריע לרגע. זה מגיע ממקום מובן, אבל פחות מתאים למציאות שבה אנחנו פועלים. כי בישראל של 2026, מצב חירום הוא כבר לא אירוע נקודתי. זו שגרה.
אביגיל רובינגר היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה שמאמינה שכוחם של מילים וערכים אמיתיים יכול לבנות אמון – גם בין אנשים, גם בין מותגים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואירוע אחד מספר מיהו השטן ביבים שקרניהו: האירוע הזה התרחש באולם בישראל לפני בחירות 1999. שקרניהו הופיע לאסיפת בחירות של תומכיו ושאל שאלה: "יש סמולנים באולם". הקהל צעק בקול – לא! ואז הסיר ביבים שקרניהו את מעילו ששימש באותם ימים רחוקים גם כשכפ"צ ואתר על מתנגדיו הפוליטיים את המשפט הבא: "הם מפחדים". ובסאב טקסט – הסמול רוצה לרצוח אותי, אבל אני לא מפחד, הם מפחדים ממני עובדה. בין התומכים שלי אני אפילו מוכן להוריד את השכפ"צ ולהופיע כאן בלעדיו. בבחירות 1999, אגב, הפסיד ביבים שקרניהו לאהוד ברק, והודח מראשות הממשלה. מאז הוא עושה את הכל, כולל הכל, מלא מלא כדי לחזור לשלטון – במקרה שהוא באופוזיציה או לשמור על שלטונו במקרה שהוא בשלטון. הבעייה של ישראל היא שהאופוזיציה לביבים שקרניהו היא רופסת, רכיכה חסרת כח, חסרת מוח, וחסרת יוזמה והתקפיות.