הציונות גיבשה את העם היהודי כלאום, במובן המודרני, ותבעה את זכויותיו הקולקטיביות ככל לאום אחר. ככזו, היא הייתה תנועה לאומית. הציונות ביקשה למצוא פתרון לנרדפות של יהודים בעולם על ידי הקמת בית לאומי, שבו יתחדשו לבטח חייהם המדיניים.

הבחירה בארץ ישראל כמקום הבית הלאומי מוצדקת ומעוגנת היטב בתולדות העם היהודי. הציונות לא שאפה להקים מדינה בגבולות "הארץ המובטחת", ולא שאפה לחזור למקומות הקדושים ולקברי האבות. היא שאפה לממש את זכות היהודים לריבונות מדינית, תוך מימוש זיקתם ההיסטורית לארץ ישראל.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.

אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר בדרום אפריקה, וממונה על הנציגות הישראלית בטורקיה.

מי שביקר פעם בחדר בריחה יודע שיש סדר למשימות, שאי אפשר להתקדם למשימה הבאה כאשר יש משימה בלתי פתורה, שהמפתח לדלת המובילה החוצה חבוי איפשהו בדרך. ושהכל קשור בהכל.

פירוק חזבאללה, החלשת החות'ים ונפילת משטר אסד הניחו בידינו את המפתחות לתקיפה באיראן. התגובה היחידה, גם אם כואבת, מגיעה רק מאיראן עצמה, ללא מטחים מחזבאללה וכמעט ללא ירי מתימן. ההגנה האווירית של איראן פורקה, כביכול כתגובה על ליל הכתב"מים, בדיעבד כהכנה לתקיפה.

ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח ומנהלת מכון הדימות בבית החולים מאיר. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.

"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.

חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.

מבלי משים, ישראל שינתה את מטרות המלחמה עם איראן – מהשמדת הגרעין האיראני – להפלת משטר האייתוללות. אלה שתי מטרות ראויות. העולם יהיה טוב יותר ובטוח יותר אם יהיה חופשי מאיראן גרעינית, ובהסתלקות משטר האייתוללות מחיינו.

השאלה היא איך מתקבלות ההחלטות האלה, ומה מטרתם האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל, כלומר: משפחת נתניהו. על פי מה שפורסם, ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה אחרי שמערכת הביטחון שכנעה את נתניהו כי איראן רצה לפצצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.