הציונות גיבשה את העם היהודי כלאום, במובן המודרני, ותבעה את זכויותיו הקולקטיביות ככל לאום אחר. ככזו, היא הייתה תנועה לאומית. הציונות ביקשה למצוא פתרון לנרדפות של יהודים בעולם על ידי הקמת בית לאומי, שבו יתחדשו לבטח חייהם המדיניים.
הבחירה בארץ ישראל כמקום הבית הלאומי מוצדקת ומעוגנת היטב בתולדות העם היהודי. הציונות לא שאפה להקים מדינה בגבולות "הארץ המובטחת", ולא שאפה לחזור למקומות הקדושים ולקברי האבות. היא שאפה לממש את זכות היהודים לריבונות מדינית, תוך מימוש זיקתם ההיסטורית לארץ ישראל.
מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד חלוקה צודקת של הארץ.
אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר בדרום אפריקה, וממונה על הנציגות הישראלית בטורקיה.
הכותרות הראשיות עכשיו
שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.
במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.
הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
ברוכים הבאים לעידן טראמפ 2.0
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדהים שמכל הפוליטיקאים הישראלים הבאתם את משה דיין – אחד הפוליטיקאים הכי נאלחים שהיו למדינת ישראל, אדם שבנוסף לכשליו המוסריים גרם אסונות נוראיים למדינת ישראל: הן יום כיפור, הן פירוק ימית ובעיקר נתינת שליטת הר הבית לוואקף מתוך מחשבה מוטעית ולא רציונאלית שכך ישמר "השקט". לולא הוא, כיפת הסלע (הזהב) ובעקבותיה ירושלים, לא היתה הופכת לסמל לתנועה הפלסטינאית והערבים לא היו מבקשים "לשמור עליה" או להופכה לבירה. בשלושת אלפי השנים האחרונות ירושלים לא היתה בירה של אף ישות אחרת מאשר ישויות יהודיות (למעט מאה שנה תחת הצלבנים ותשע עשרה שנים תחת ירדן, כבירת מחוז (בין 1948-1967). לרומאים היתה את קיסריה לערבים את רמלה. לסיכום: הכותבים יוצרים בילבול משווע בין זכויות אדם וצדק מוסרי, שהם לגיטמיים לחלוטין, לבין זכויות היסטוריות. בנוסף, הבעיה העיקרית היום הינה טענת "זכות השיבה", אונר"א, הנצחת מצב הפליטים וראיה מוטעית של מי הוא פליט, מי באמת היו בעלי הקרקע/הבתים בהם התגוררו הסבים "מחזיקי המפתחות" והאם אכן מדובר על "תיקון העוול" ל"עם הפלסטינאי" ב"מולדתו" או במצב בעייתי של זכויות אדם שצריך לפתור בלי ניסוחים מפולפלים ושקריים?
שלום לכותבים,
למעט אי דיוקים היסטוריים (על חלקם כתבתי בתגובה אחרת) אני מציע לכם ולקוראים אחרים לקרוא את סיפרן של עדי שורץ ועינת וילף "מלחמת זכות השיבה" (למי שלא ימצא עותק, באמזון נמכר הספר במהדורה האנגלית "The War of Return") כדי להבין מהי אחת הבעיות העיקריות (אם לא העיקרית) לפתרון הסכסוך.
שלום רב,
כתבתם:" חיו בה ערבים רבים מאוד בערים ובכפרים לאורכה של הארץ ולרוחבה, הם כאבות אבותיהם לפניהם, במשך 14 מאות שנים ברציפות". הכיצד???
הרי מארק טווין ומטיילים אחרים בפירוש מדברים על ארץ כמעט ריקה מאדם. בנוסף, לאחר 1831 וכיבוש א"י בידי איברהים פאשה הביא ממצרים, לוב וסודאן כמה עשרות אלפי פלאחים. ירושלים מנתה לא יותר מ6000 אנשים במחצית המאה ה19. יחד עם העליה היהודית לא"י היתה הגירה ערבית בתחילת המאה העשרים. איך אתם כותבים 1400 שנה ברציפות של "אבות אבותיהם" של ערבים רבים? הרי זהו שקר גס.
אם תנסו לטעון שמדובר בפלסטינאים שהעותומנים איסלמו הרי בפירוש לא מדובר על ערבים אלא על יהודים או שומרונים. חבל ועצוב שהישראלים עצמם מעוותים את ההיסטוריה כדי שתתאים לאג'נדות פוליטיות כי דבר אחד הוא לנשות לפתור את הסכסוך דבר אחר הוא לשכתב את ההיסטוריה!
שוב התעלמות מהמציאות.
החזרנו את סיני אחרי אסון יום כיפור.
עזה ניתנה על כלל הבתי והחממות הפורחים
קיבלנו חימוש מטורף שפירוקו עלה בדם 2500 הרוגים ישראלים.
כותבים יקרים, תפנימו שהמתנחלים המתונים צדקו.
מבחינה צבאית – אסור לצאת לעולם מהגדה המערבית – אחרת זה יהיה חרקירי
יד