הציונות גיבשה את העם היהודי כלאום, במובן המודרני, ותבעה את זכויותיו הקולקטיביות ככל לאום אחר. ככזו, היא הייתה תנועה לאומית. הציונות ביקשה למצוא פתרון לנרדפות של יהודים בעולם על ידי הקמת בית לאומי, שבו יתחדשו לבטח חייהם המדיניים.

הבחירה בארץ ישראל כמקום הבית הלאומי מוצדקת ומעוגנת היטב בתולדות העם היהודי. הציונות לא שאפה להקים מדינה בגבולות "הארץ המובטחת", ולא שאפה לחזור למקומות הקדושים ולקברי האבות. היא שאפה לממש את זכות היהודים לריבונות מדינית, תוך מימוש זיקתם ההיסטורית לארץ ישראל.

מיכאל בן-יאיר הוא יליד שייח' ג'ראח, ירושלים המזרחית, 1942. גמלאי. בעבר, משפטן בשרות הציבור. בעד פתרון צודק לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר בדרום אפריקה, וממונה על הנציגות הישראלית בטורקיה.

דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.

בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

במרחב הציבורי העכשווי, הנטייה לשקוע אל תוך פריזמה קוטבית של "שחור ולבן" הופכת דומיננטית מתמיד. השנאה הנספגת בשיח האינטנסיבי אינה מותירה מקום למורכבות, והכללות גורפות מחליפות לעיתים קרובות את הדיון המושכל באחריות ובמוסר.

כמי שמרכז עיסוקה המקצועי הוא צמצום האלימות וקידום הסובלנות, אני מוצאת כי חיוני להאיר את אותם צמתי הכרעה מוסריים שבהם נשמר צלם האדם דווקא בשעות האפלות ביותר.

לילי הלפרין היא חוקרת, מרצה וראש "מרכז אמת" לקידום הסובלנות וצמצום האלימות. מאמריה עוסקים בסוגיות הבוערות של החברה והחינוך בישראל מתוך תפיסה המחברת בין אירועי העבר לאתגרי השעה והיא שותפה למאבקים חברתיים וחינוכיים לשיפור פניהם.

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת. אנחנו נוטים לחשוב על האבולוציה האנושית כעל סיפור עתיק שהסתיים כאשר האדם המודרני הופיע לפני מאות אלפי שנים. בתודעה הציבורית, האבולוציה שייכת לעידן המערות, לציידים-לקטים ולשלדים מאובנים.

אך מחקר חדש ומסקרן שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מציע תמונה שונה לחלוטין: האבולוציה האנושית לא רק שלא נעצרה, אלא האיצה באופן משמעותי דווקא בעשרת אלפים השנים האחרונות.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.