לפני כמה שבועות כתבתי פוסט על שימוש אישי שלי באטמים במרחב הציבורי. הפוסט גרר לא מעט תגובות הזדהות, ושמחתי לדעת שאני לא לבד בקושי, כי הרגשתי לכל הפחות קצת מוזר.

למשל, ללכת לראות את הזיקוקים ביום העצמאות עם אטמים באזניים וממש להנות מהחוויה, גם בלי הסאונד הנלווה שלא ברור לי עד הסוף אם הוא הכרחי. בכל מקרה שימח אף יותר, שמאז הפוסט ההוא ראיתי כבר שתי יוזמות שונות, שקוראות להפחתת הרעש במרחב הציבורי. 

הפוסט גרר לא מעט תגובות הזדהות, ושמחתי לדעת שאני לא לבד בקושי, כי הרגשתי לכל הפחות קצת מוזר. למשל, ללכת לראות את הזיקוקים ביום העצמאות עם אטמים באזניים וממש להנות מהחוויה

האחת: "חבר אתה צופר", יוזמה מרכז תל אביבית להפחתת צפירות הנהגים באיזורים מסוימים. קריאתם ברורה – הגיע הזמן לשנות את הנורמה המבאסת בכבישי ישראל, לפיה כל אחד ואחת צופרים כאוות נפשם. לא צופרים אם לא חייבים, מתוך הבנה שחוסר הסבלנות של נהגים מסוכן לפעמים הרבה יותר מכלי הרכב שהם נוהגים בו. 

מתוך "חבר אתה צופר" בפייסבוק

היוזמה השניה היא שת"פ בין רשת קניוני BIG, והמרכז לטיפול וחקר באוטיזם – העמותה לילדים בסיכון. יחד, חברו לכדי מיזם, לפיו בכל קניוני הרשת, מדי יום ראשון הראשון לחודש יותאמו מרכזי הקניות, ככל שניתן, בכדי לאפשר חוויית קניות נעימה למבוגרים וילדים עם רגישות חושית ושונות נוירולוגית.

רשת קניוני BIG, והמרכז לטיפול וחקר באוטיזם – העמותה לילדים בסיכון, חברו למיזם, שיאפשר מדי חודש התאמת קניוני הרשת לחוויית קניות נעימה למבוגרים וילדים עם רגישות חושית ושונות נוירולוגית

לפיכך, החל מיום ראשון ה-3.11.2019, בין השעות 16:00-20:00, רשת ביג מזמינה את לקוחותיה לחוויית קניות שקטה, במסגרתה עוצמת התאורה והסאונד תהיה נמוכה, מסכים במרכז יכובו וצוות העובדים יתודרך בהתאם.

הפעילות תתרחש בכל מרכזי ובקניוני BIG ברחבי הארץ: קרית שמונה, טבריה, כרמיאל, ירכא רגבה, קריות, צ'ק פוסט, עפולה, נצרת, יקנעם, פרדס חנה, קניון בת ים, בית שמש, קסטינה, אשדוד, קרית גת, ב"ש ואילת.

יוזמה להנגשת מרכזי קניות לבעלי רגישות חושית ושונות נוירולוגית

בעיני זה מדהים. אני מדמיינת את כל העובדים מברכים על הרגע שמישהו סוף סוף הגה את הרגע השקט הזה.

בנוגע לשאלה האם ישראל או ישראלים רועשים יותר ממקומות אחרים, אני מניחה שהתשובה כן. יש עמים רועשים יותר ויש פחות, זה תלוי תרבות ומנהגים. אמריקאים למשל רועשים מאד. אני חווה את זה כמו ההשתלטות שלהם על המערב, "אותי שומעים הכי הרבה ואני הכי חזק" – טראמפ קלאסי במהות.

יש עמים רועשים יותר ויש פחות, זה תלוי תרבות ומנהגים. אמריקאים למשל רועשים מאד. אני חווה את זה כמו ההשתלטות שלהם על המערב, "אותי שומעים הכי הרבה ואני הכי חזק" – טראמפ קלאסי במהות

אבל יש גם הרבה מאד אנשים שממש סובלים מרעש, בין אם מבעיות רגשיות או נוירולוגיות, ובין אם בגלל שהם פשוט מעדיפים שקט, כי מטבעם זה מה שהם זקוקים לו, והחיים בעיר ממש לא פשוטים עבורם.

עבור אלו יש ימים שלהיכנס לקניון זה כמו להיכנס למלחמה קטנה שכלי הנשק היחיד בה הוא אטמים. בעייני זה מהלך שיווקי אדיר של ביג, בוודאי שיצליחו ואם כבר הם על הגל, הייתי ממליצה להתחיל לחשוב גם על אריזות מתכלות. 

דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.

החטופות המורעבות והמבועתות שבו למרבה השמחה.

הילדים מספרים לקרוביהם סיפורי זוועות מהשבי הנורא. ממדי הקטסטרופה רק מתחילים להתגלות.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

האסון שפוקד אותנו כעת, בסדר גודל של יום הכיפורים מלפני יובל שנים, הוא תוצאה ישירה, גם אם לא בלעדית, של ההפיכה המשטרית שהובלה כאן ע"י אנשים מופקרים וחסרי אחריות. אבל שלא נתבלבל, מאחורי ההפיכה המשטרית עומדות שתי תנועות אידיאולוגיות: החרדים והחרד"לים, שמנהיגיהם ורבניהם המשיחיים והמופקרים מובילים אותם, את מדינת ישראל ואת העם היהודי לאבדון.

מנהיגיהם ורבניהם של שתי התנועות האלה היו אמורים להכיר את ההיסטוריה של עם ישראל ובעיקר את הקלקולים שהביאו לחורבן הבית והעם ושלחו אותנו לגלויות ארוכות וקשות. אבל, מנהיגי ורבני התנועות האלה לא למדו כלום ולא שכחו כלום. הקנאות הדתית שבוערת בהם מבעירה את חסידיהם ואת המדינה ומוליכה אותנו לאבדון – לחורבן הבית השלישי, שנבנה כאן בהרבה דם יזע ודמעות של דורות.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.