ניר הירשמן רוב, שהתמודד בפריימריז בליכוד בשנת 2019, הוא בעלים של משרד יחסי ציבור המספק שירותים לחברות טכנולוגיה ופיננסים, וכן מלווה תקשורתית מאבקים ציבוריים.
בספר הביכורים העלילתי שלו, "המתמודד" (הוצאת שתיים), הירשמן קורע לגזרים את הפוליטיקאים השאפתנים המתמודדים בפריימריז, כמו גם את אנשי יחסי הציבור של ישראל.
הספר כתוב בסגנון קצבי, חד וקטלני, ומסתיים בטוויסט מפתיע. עבור מי שמכיר את נבכי הפוליטיקה הישראלית, הקריאה בו מעוררת תחושות של אי נוחות ומבוכה. הירשמן עצמו מתאר את היצירה כך: "הספר מרים את מכסה המנוע ונכנס לקרביים השמנוניים והמלוכלכים של הפוליטיקה".
אחד המרכיבים המרתקים בעלילה הוא תפקידו של הירשמן כמוביל קבוצת "הליכודניקים החדשים" – מאמץ שטח פוליטי שנמשך כמעט עשור והסתיים בכישלון צורב
ארבע שנים עמל הירשמן על כתיבת הספר. במהלך התקופה הזו עזב את תל אביב, כור מחצבתו ומרכז פעילותו המקצועית, שנעה בין משרדי לקוחותיו בשדרות רוטשילד למשרדי יחסי ציבור ברחוב הברזל. הוא עבר להתגורר בקיבוץ ברמת הגולן, השלים את כתיבת ספרו העלילתי ונפרד מהמנטור הפוליטי האהוב עליו, השר מיכאל (מיקי) איתן ז"ל.
עבור חובבי הזירה הפוליטית בישראל, ובמיוחד הפוליטיקה הפנימית של מפלגת השלטון הוותיקה, הליכוד, אחד המרכיבים המרתקים בעלילה הוא תפקידו של הירשמן כמוביל קבוצת "הליכודניקים החדשים" – מאמץ שטח פוליטי שנמשך כמעט עשור והסתיים בכישלון צורב.
יש דמיון מסוים בין הירשמן לבין הדמות הראשית בספרו ערן בלום – איש "האיחודניקים החדשים" והיחיד ששרד את הדחת אלפי חברי הקבוצה. בשל כך, בלום הוא היחיד שיכול להתמודד בפריימריז של מפלגת השלטון.
במציאות, הירשמן, ששימש בעבר כיועצו הפוליטי ודוברו הצמוד של השר מיקי איתן, התפקד לליכוד עוד לפני הקמת "הליכודניקים החדשים". הוא היה בין המצטרפים הראשונים לקבוצה, שהוקמה בשנת 2011. הירשמן שרד את הליכי ההדחות ובשנת 2019 התמודד בפריימריז של הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה־21.
מערכת הבחירות של 2019 הייתה הראשונה מתוך חמש מערכות בחירות רצופות. הירשמן נותר ברשימת הליכוד במקום לא ריאלי במשך שנים, עד לפריימריז שנערכו באוגוסט 2022
מערכת הבחירות של 2019 הייתה הראשונה מתוך חמש מערכות בחירות רצופות. הירשמן נותר ברשימת הליכוד במקום לא ריאלי במשך שנים, עד לפריימריז שנערכו באוגוסט 2022.
אלו שנותרו מקבוצת "הליכודניקים החדשים" לאחר ההדחות שביצעה המפלגה התגייסו להצביע עבורו, והוא מוקם במקום ה־30. עם זאת, בשל תוספת השריונים בליכוד, "התדרדר" הירשמן למקום ה־49 הלא ריאלי.
כישלון חרוץ
"הליכודניקים החדשים הוא פרויקט שנחל כישלון חרוץ בסופו של דבר", אומר הירשמן בריאיון לזמן ישראל על ספרו החדש. "לא רק אני רואה זאת בדיעבד ככישלון, אלא גם חלק מהשותפים שלי לדרך. הבעיה של הליכודניקים החדשים הייתה עמוקה יותר מהסטטוסים בפייסבוק נגד נתניהו, שבהם ראשי הליכוד השתמשו כדי להדיח את המתפקדים", הוא מוסיף.
שר החינוך יואב קיש וח"כ שרן השכל, כיום סגנית שר החוץ, הם שני פוליטיקאים שנדחפו על ידי הליכודניקים החדשים, והינה הם בצמרת.
"המעורבות העמוקה שלי ב'ליכודניקים החדשים' הגיעה אחרי התמיכה בקיש. אך זה נכון ששני הח"כים הללו נכנסו לכנסת והתנתקו מהקבוצה, כי קבוצת המתפקדים הזו הפכה להיות רדיואקטיביות.
"השכל עוד הגיעה לדיונים המשפטיים בבית הדין של הליכוד בניסיונות ההדחה של חברי הקבוצה, אבל בגדול המשיכה הלאה".
"בליכוד זיהו את הדבר הזה בתור ניסיון השתלטות, ואף אחד לא אוהב שמשתלטים עליו. אני זוכר אירוע אחד ב'לאומיאדה' באילת, הרי הליכוד היה בשבילי תמיד בית, ופתאום כשאתה מגיע – כולם מתרחקים"
למה אתה חושב שהליכוד ביקש לפלוט אתכם, להדיח אתכם?
"בליכוד זיהו את הדבר הזה בתור ניסיון השתלטות, ואף אחד לא אוהב שמשתלטים עליו. אני זוכר אירוע אחד ב'לאומיאדה' באילת, הרי הליכוד היה בשבילי תמיד בית, ופתאום כשאתה מגיע – כולם מתרחקים.
"אחד האנשים ממש אמר לי אז, 'אנחנו מבינים מה אתם מנסים לעשות, לא ילך לכם'. בשבילי זו הייתה חוויה נוראית, אבל מה שהייתי צריך לזהות אז – ולא ראיתי את זה בזמן אמת – שכנראה זו הסיבה שאנחנו הולכים להיכשל".
אתה בכלל ראית את עצמך כימני, כליכודניק?
"אני הגדרתי את עצמי מבחינה פוליטית בזכות מיקי איתן. לפני שהכרתי את מיקי הייתי בשמאל אבל מבחינתי הוא היה אדם גדול, עם תפיסות כלכליות שריתקו אותי – והוא הפך אותי לימני.
"לקראת הפריימריז בליכוד בשנת 2012, כאשר כבר עבדתי איתו, אחד היועצים בקמפיין הפריימריז היה רועי עידן (התסריטאי של 'מנאייכ' ו'מה שתגידו', ט"ש) שגם הוא היה בתחילת הדרך בקבוצת הליכודניקים החדשים. רועי אמר לי, 'אתה מתיימר לשכנע אנשים לתמוך במיקי בפריימריז ואתה לא יכול לשכנע אותם בלי שאתה חבר התנועה'. וכך התפקדתי וגם האמנתי בגישות הכלכליות שמיקי הציג.
"ואז עידן ודרור נובלמן (התסריטאי של 'חסמבה' ו'מלכות', ט"ש) הגיעו עם הרעיון של 'הליכודניקים החדשים', ובמשרדים של איתן פגשתי גם את ליאור מאירי (פרסומאי, ט"ש) והתחלנו לעבוד. אבל הכישלון הגדול של 'הליכודניקים החדשים' היה זה שהם לא הצליחו להבין איך מערכות פוליטיות עובדות.
"'הליכודניקים החדשים' כשלו ביכולת להבין איך מערכות פוליטיות עובדות. זה מה שהרג את המפעל"
"הם הבינו את הצורך להיות פופולריים והיו אהובים על ציבור רחב. הם הבינו את הצורך לצבוע בוחרים ואיך להגיע אליהם ביום הבחירות. מהבחינה הזו, 96% מהמתפקדים של 'הליכודניקים החדשים' יצאו בימי בחירות להצביע בדיוק לפי מה שאמרנו להם. אבל 'הליכודניקים החדשים' כשלו ביכולת להבין איך מערכות פוליטיות עובדות. זה מה שהרג את המפעל".
ואז בהנהגת הליכוד מצאו שיטה, כל מי שהתפקד און־ליין נחשד מיידית כחלק מכם ופשוט נחמק?
"כן, הם מחקו את כולנו. באותם ימים גם גדעון סער עזב את הליכוד והנהגת המפלגה מחקה גם את המתפקדים שלו. מישהו במנגנון המפלגה קיבל אומץ ואחרי מספר שנים של הדחות פרסונליות ודיונים אישיים בבית הדין של הליכוד, הם פשוט מחקו את כולם בבת אחת.
"בוקר אחד קמנו ומתוך קבוצה של יותר מ־7,000 מתפקדים, נותרנו עם 1,000 איש שהם לא הצליחו לשייך לנו. בשיא התקופה, היה לנו כוח מרשים מאוד.
"כשבליכוד ראו שמתפקדי 'הליכודניקים החדשים' מורכבים מקבוצה מלוכדת כמו שלנו, הם החליטו ליטול חלק מתהליכי קבלת ההחלטות מידי מתפקדי המפלגה למרכז המפלגה (גוף ריכוזי של כ־3,000 איש, ט"ש) – וזה נטרל את הכוח הפוליטי שלנו".
הספר גדוש באנקדוטות מהחיים, השואבות מתוך העולמות שבהם פעל הירשמן במשך כעשור כיועץ פוליטי, כמוביל "הליכודניקים החדשים" וכאיש יחסי ציבור
הספר שכתבת הוא עלילתי אבל יש בו גם מהביוגרפי, לא? הגיבור הוא אתה?
הירשמן צוחק. הוא שילב בספר תיאורים פיזיים לא מחמיאים במיוחד (שמנמן, נמוך, חלקלק), שלדבריו משקפים את הדרך שבה ראה את עצמו. "מבחינת קבלת החלטות, בכל פנייה שערן בלום עושה בספר, במציאות אני עשיתי את הפנייה ההפוכה.
"בלום בספר הוא קצת כפי שתפסתי את עצמי – לא כריזמטי במיוחד. יש לי פיצול אישיות עם הדמות. בלום הוא המון דברים שאני הייתי, אבל במהלך הכתיבה חתכתי החוצה. הוא זה ה־Road Not Taken".
בלי לחשוף ספוילרים, הירשמן בחייו הפרטיים אינו בוגד – לא בחברים, לא בבת זוג ולא בערכים. עם זאת, הספר גדוש באנקדוטות מהחיים, השואבות מתוך העולמות שבהם פעל הירשמן במשך כעשור כיועץ פוליטי, כמוביל "הליכודניקים החדשים" וכאיש יחסי ציבור.
"את זוכרת את לילות ספירת התוצאות בפריימריז בכפר המכביה? תחת אוהל תרמי עם יריעות פלסטיק לבנות מתעופפות, מסכי טלוויזיה שמקרינים טבלאות אקסל מייאשות, ולצידם שולחנות פלסטיק רעועים שעליהם מונחות צלוחיות עוגיות ומיחם תה?
"בחיים עצמם לא הבנתי איך מתוך 6,300 מספרי ברזל שהגיעו לקלפי והצביעו – קבוצה ענקית שתמכה בנו במשך שנים – הגעתי רק למקום ה־30, וברשימה הסופית מקום 49"
"כל הלוזרים עומדים שם, צופים בטבלאות האקסל שמתמלאות, בעוד כל הווינרים של המפלגה בכלל לא שם. כל הסצנה מרגישה כמו הלוויה. אנשים מסתובבים סביבך ומנחמים אותך ואתה תקוע עם העוגייה והתה בפה. ככה הייתה מציאות הפריימריז וכך זה נכנס לספר.
"בחיים עצמם לא הבנתי איך מתוך 6,300 מספרי ברזל שהגיעו לקלפי והצביעו – קבוצה ענקית שתמכה בנו במשך שנים – הגעתי רק למקום ה־30, וברשימה הסופית מקום 49. צריך להבין שקבוצת תמיכה של 6,300 זה מספר מאוד משמעותי.
"בסוף, אחרי ארבע מערכות בחירות, נפלטתי מהרשימה, במשך שנים ההפסד קדח לי במוח, הכישלון; ההצעות שקיבלנו ממפלגות אחרות במעלה הדרך רק בגלל שהייתה לנו קבוצה כה מרשימה של אלפי פעילים".
הספר שופע אנקדוטות משעשעות מהחיים עצמם: השר החד כתער שמתמודד עם מחלת הפרקינסון ומספק תחזיות פוליטיות על בגידות חברים; הדהירה הפרועה על קורקינטים חשמליים ברחבי תל אביב; העוזר הפוליטי שמתפקד גם כנהג, מגיש תה ואחראי על שלל משימות מתישות; והמשורר, חתן פרס ישראל, שמתפרנס מהפעלת תחנת דלק. לצד אלה, הספר גדוש בטריוויה פוליטית סמויה.
"מי שמצליח לשרוד בפוליטיקה הם אנשים מאוד מיומנים במשחקי הכוח, ובשל משחקי הכוח הללו הם מתקלפים ממעגלי התמיכה שלהם במשך השנים"
המתמודד הפוליטי הוא בהכרח אדם נטול ערכים?
"בהיכרות האישית שלי עם פוליטיקאים במשך הרבה שנים, היו מעט מאוד מהם שקיימו דיונים ערכיים. אחת הסיבות לכך היא שמי שמתמודד בפריימריז של אותה מפלגה, הם אנשים מרקע אידיאולוגי דומה. אין להם מה לריב על נושאים אידיאולוגיים כי הם מסכימים עליהם ברובם.
"מה נשאר להם? לריב על כוח, שליטה והשפעה. ייתכן שכאשר הם נכנסים לפוליטיקה בתחילת הדרך הם באים עם רצון טוב, לשפר, לשנות ולהיטיב עם האזרחים, אבל מי שמצליח לשרוד בפוליטיקה הם אנשים מאוד מיומנים במשחקי הכוח, ובשל משחקי הכוח הללו הם מתקלפים ממעגלי התמיכה שלהם במשך השנים.
"הם מאכזבים את המתפקדים, את התומכים, את החברים ולעיתים גם את המשפחה. בסוף, הדבר היחיד שנותר להם לשאוף אליו הוא שימור הקריירה".
"בפריימריז, פוליטיקאי צריך להבטיח הבטחות ל־11–12 קבוצות מתפקדים שונות, כל אחת עם אינטרסים סותרים. פוליטיקאי צריך לזכור למי הבטיח מה, את מי הוא בילף, ומי התומך הכי חשוב שלו, ולנהל את הכול בתועלתנות. בסוף נשאר להם רק לעמוד מול המראה ולהגיד לעצמם 'כבוד השר' כי התומכים פורשים".
"אני זוכר סיטואציה עם מיקי, שאני אומר לו, 'שמע, אם תתבטא כמו שאתה רוצה, זה סוף הקריירה שלך'. הוא הסתכל עלי ואמר, 'כן, אבל בשביל מה אני כאן אם לא בשביל לעשות את מה שחשוב?'"
הספר שלך יצא לאור בשבוע שבו הלך לעולמו השר מיקי איתן, שעבדת עימו צמוד וששימש עבורך מקור כוח והשראה. זה מסמל משהו? האם הדור שלו חלף, ובספר אתה קורע לגזרים את האופי של המתמודדים החדשים?
"מיקי בשבילי היה יותר מבוס. באתי למיקי קומוניסט ויצאתי קפיטליסט. באתי שמאלני ויצאתי איש ארץ ישראל.
"זה לא שהוא ניסה לשכנע אותי או משהו, הנוכחות שלו והיכולת שלו לנמק כל פעולה, היא שהפכה אותי לתומך הכי גדול של מיקי. וזה לא שהוא היה איזה דובון אכפת לי. אם באת אליו לא מוכן, הוא היה קורע אותך. אם ניסית לחרטט, הוא היה צולב אותך. אבל אם הודאת בטעות, אם הבנת איך להשתפר, הוא היה תומך ומגבה.
"למרות שכבר הייתי די מנוסה כשעבדתי איתו, איתן היה המורה מספר אחד שלי לפוליטיקה הישראלית, ואני חושב שהוא חסר מאוד.
"לגבי מציאות הפריימריסטים, בסוף, זו הפוליטיקה. גם המתמודדים של פעם היו צריכים לרוץ בפריימריז, להתמודד, להבטיח הבטחות. גם הם שילמו מחירים אישיים כבדים.
"אבל אני זוכר סיטואציה עם מיקי, שאני אומר לו, 'שמע, אם תתבטא כמו שאתה רוצה, זה סוף הקריירה שלך'. הוא הסתכל עלי ואמר, 'כן, אבל בשביל מה אני כאן אם לא בשביל לעשות את מה שחשוב?'
"בסוף, זה מה שאנחנו צריכים – פוליטיקאים שלא מפחדים לגמור את הקריירה בשביל עיקרון. איתן היה מוכן לרדת מהבמה ובלבד שהוא יעשה את מה שחשוב למדינה"
"בסוף, זה מה שאנחנו צריכים – פוליטיקאים שלא מפחדים לגמור את הקריירה בשביל עיקרון. במקרה של בלום, הגיבור של 'המתמודד', הכול הולך. אבל במקרה של איתן, הוא היה מוכן לרדת מהבמה ובלבד שהוא יעשה את מה שחשוב למדינה".

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומרתק ממש, אבל חבל (מצידו של הירשמן) שאין אף מילה של ממש (מלבד רמיזות) על אובדן הדרך של הליכוד שהפכה למפלגה פופוליסטית, סמי פאשיסטית אף אפשר לומר.
גם חבל שלא התייחס לתזוזה שמאלה ולערכים הליברליים של מיקי ז"ל, שהיה מגדלור בתחומים ליברליים רבים, שהיום הם מוקצים מחמת מיאוס.