בזמנים מדכדכים, זו יכולה להיות המלצת קריאה מצוינת: הזדמנות להביט על חצי הכוס המלאה במים הצלולים. לצלול לניהול המדינה על שלל היבטיו ולגלות שבעצם מצבנו מצוין, ומגמות השיפור כבר מעבר לפינה, עם קצת יצירתיות במספרים וזוג משקפיים ורודים. לקראת ערב החג פורסמה תוכנית העבודה של המשרדים החיוניים והמיותרים — והינה כמה הערות עליה.
כך למשל בתחום התחבורה. בהקדמה נרגשת, השרה מירי רגב מתהדרת בכך שמפרוץ המלחמה התגייס משרדה "למאמץ המלחמתי תוך שמירה על רציפות תפקודית מלאה — באוויר, בים וביבשה". בפועל, חיילים שגויסו בצו 8 בתחילת המלחמה ובמהלכה נאלצו לקושש הסעות לבסיסים מארגון "אחים לנשק" ומרשויות מקומיות שנחלצו לעזרה, לנוכח היעדר תחבורה ציבורית בימי חג.
משרד התחבורה בחר להפנות אצבע מאשימה כלפי משרד הביטחון, שלא הפעיל מערך הסעות משלו עקב היעדר אישור מהרבנות הצבאית — ככל שזה יישמע מופרך. בהמשך, רגב מתגאה בהנחת היסודות לרשת המטרו של גוש דן, "פרויקט התשתית הגדול ביותר שבוצע אי פעם בישראל".
בפועל, חיילים שגויסו בצו 8 בתחילת המלחמה ובמהלכה נאלצו לקושש הסעות לבסיסים מארגון "אחים לנשק" ומרשויות מקומיות שנחלצו לעזרה
אולם, רגב עצמה תקעה מקלות בגלגלי המגה־פרויקט, וכיום מקדמת את חלום הרכבת לאילת – במקום לטפל בהגברת תדירות הטיסות לעיר. לצד זאת, היא מקדמת הקמת חניונים, שלא ברור כיצד הם תורמים להפחתת הגודש בכבישים. "אנחנו משקיעים בקידום התחבורה הציבורית ובמערך האוטובוסים ברחבי הארץ, בהקמת מרכזי תחבורה משולבים (האבים) ובקידום מעמד הנהג", כתבה עוד.
בפועל, רגב הסיגה לאחור את שירות האוטובוסים כשבחרה שלא להקצות תוספות שירות — והעדיפה להפנות את התקציב לתוכנית הנחות מגזרית, שממילא מימשו אותה רק מעטים מהזכאים. התוכנית הפכה ללא רלוונטית לאחר שמחירי התחבורה הציבורית זינקו בכמעט 50% בתוך פחות משנה.
ההשקעה במוקדי סיכון נותרת בחסר לעומת הצרכים, ובהיעדר רפורמה לאיחוד רשויות מטרופוליניות — לא ניתן יהיה לשפר את השירות בתחבורה הציבורית. בעיית האכיפה נובעת גם ממחסור כרוני בניידות, שלא צפוי להיפתר בקרוב, אף שתקציב המשרד לביטחון לאומי דווקא גדל.
מעבר להשלכות הכלכליות, מצבה של התחבורה בישראל בא לידי ביטוי בנתון הקשה של מספר ההרוגים בתאונות דרכים, שעלה בשנה שעברה לרמתו הגבוהה ביותר זה 17 שנה. משרד התחבורה מציג תחזית אופטימית לירידה במספר ההרוגים יחסית לגודל האוכלוסייה בשלוש השנים הקרובות — אך מתעלם מהעלייה החדה שנרשמה בשנתיים האחרונות.
נכון לעכשיו, רק נס עשוי להפוך את המגמה: מאז תחילת השנה נהרגו 140 בני אדם בתאונות דרכים — עלייה של 13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד
באופן מפתיע הדוח הקודם, שפורסם ב־2023, הציג את מספר ההרוגים ביחס למיליארד קילומטר נסועה — מדד שבו נרשמה ירידה קלה. בדוח הנוכחי, לעומת זאת, המדד הוחלף ליחס לגודל האוכלוסייה. אלא שנכון לעכשיו, רק נס עשוי להפוך את המגמה: מאז תחילת השנה נהרגו 140 בני אדם בתאונות דרכים — עלייה של 13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
השיפור מעבר לפינה?
גם מספר תאונות העבודה נותר גבוה: מאז תחילת השנה נהרגו כבר 26 עובדים, רובם בענף הבנייה. שר העבודה יואב בן צור מבטיח לקדם בכנסת את תקנות בטיחות הבנייה במטרה לצמצם את מספר התאונות. המשרד מציג לשנה החולפת נתון של 1.33 הרוגים על כל 100 אלף מועסקים — אך אינו מציין שביחס לנתון שפרסם ב־2022 מדובר בעלייה של כ־17%.
התוכנית מבטיחה להפחית את שיעור ההרוגים בשנים הקרובות, אך ספק אם היעד הזה ריאלי. מנהל הבטיחות אינו מממש את יעדיו: לא נוספו פקחים, צווי בטיחות אינם מתורגמים לסנקציות ברשם הקבלנים, וגם מעט החקירות שמתבצעות אינן מבשילות לכתבי אישום.
משרד העבודה מציג שאיפות צנועות. כך למשל, הוא מתחייב להעלות את שיעור התעסוקה של נשים ערביות ליותר מ־50% עד סוף העשור. בשנים האחרונות נרשם שיפור מתון, בין היתר בזכות תקציבי תוכנית החומש לחברה הערבית — אך ספק אם המגמה תימשך, לאחר שהתקציבים החיוניים הללו בוטלו בשנה שעברה וגם בשנה הנוכחית.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה באפס אחוזים כמעט ל־54% בלבד. בהיעדר רפורמה במערכת החינוך ושינוי במבנה התמריצים, אין סיבה לצפות למהפך המובטח עד סוף העשור
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה באפס אחוזים כמעט ל־54% בלבד. בהיעדר רפורמה במערכת החינוך ושינוי במבנה התמריצים, אין סיבה לצפות למהפך הדרמטי שמובטח עד סוף העשור. אולי רק אם תתחלף הממשלה.
מאז תחילת המלחמה חל שינוי דרמטי נוסף בשוק העבודה: העובדים הפלסטינים הוחלפו בעשרות אלפי עובדים שהובאו ממדינות עולם שלישי. לפי ארגון "קו לעובד", רבים מהם משועבדים לחובות של אלפי דולרים למדינות המוצא, סובלים מהלנת שכר, חיים בצפיפות במגורים לא ראויים, עובדים ללא מיגון בשטחים פתוחים — וכבולים למעסיק יחיד.
"לתופעות אלה לא נלווה תגבור אכיפה בשטח, והאכיפה נותרה רפה וחסרת שיניים, כפי שהייתה גם לפני המלחמה", נכתב בדוח של ארגון "קו לעובד". משרד העבודה כלל אינו מתייחס בתוכנית העבודה לעשרות אלפי מהגרי העבודה החדשים — ונראה כי הם יישארו שקופים מבחינתו.
מייבשים את הדיור הציבורי, מתמקדים בחרדים
במשרד השיכון אין בשורות של ממש. מספר הדירות בעסקאות על קרקעות מדינה שיושלמו צפוי לרדת, אף שהתוכנית מבטיחה להגדיל את היקף השיווק. במקביל, מספר יחידות הדיור המאושרות במסגרת פינוי–בינוי צפוי לרדת, והיקף ההרחבות במסגרת "דירה בהנחה" יישאר דומה לקצב של לפני שנתיים — עם השפעה אפסית בשטח וללא תוכנית חלופית.
בתחום הדיור הציבורי נרשמה נסיגה בולטת: בשנה החולפת נרכשו רק 227 דירות, והשנה מתוכננת רכישה של 100 בלבד. מספר הזכאים שיצאו השנה מהתור הוא אפס
היעד לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח דווקא ירד, ובאין תמריצים חדשים לקבלנים, נראה שגם המכרזים הבאים ייכשלו. השנה נחתם הסכם גג אחד בלבד עם רשות מקומית למימון תשתיות בתמורה לאישור יחידות דיור, והמשרד מבטיח כעת תשעה הסכמים חדשים בשנה הקרובה.
בתחום הדיור הציבורי נרשמה נסיגה בולטת: בשנה החולפת נרכשו רק 227 דירות, והשנה מתוכננת רכישה של 100 בלבד. מספר הזכאים שיצאו השנה מהתור הוא אפס. כיום ממתינים כ־6,000 זכאים במשרד השיכון, ועוד עשרות אלפים במשרד הקליטה.
מלאי הדיור הציבורי ממשיך להצטמצם בהדרגה, והמשרד כלל אינו מתכוון למלא אותו מחדש — חרף הבטחות עבר לרכוש אלפי יחידות דיור. בתוכנית העבודה מבטיח המשרד לקדם "שכירות יציבה ובטוחה" לזכאים הממתינים, אך מדובר בהבטחה ריקה: רבים מהם מתקשים לממש את הסיוע בשכר דירה בשל דרישות לביטחונות ולצ'קים, ונאלצים להסתפק בדיור לא ראוי.
המשרד מציג נתונים על שיפוץ 2,788 דירות בדיור הציבורי — אך משום מה היעד לשנה הנוכחית אף נמוך יותר. המספר הזה לא מבטיח דיור הולם, שכן במקרים רבים מדובר בשיפוץ קוסמטי בלבד. בנוגע לדיור בחברה הערבית, המדינה התחייבה לשווק 6,000 יחידות דיור אשתקד, אך עמדה רק במחצית מהיעד. כעת מבטיח המשרד להגדיל את היעד לשנה הקרובה ל־8,000 יחידות.
המשרד של גולדקנופף ימשיך לרכז מאמצים בתכנון ובנייה עבור החברה החרדית: מספר הדירות שיוגשו לאישור צפוי לזנק פי 2.5, לרמה של 15 אלף
המשרד של יצחק גולדקנופף ימשיך לרכז מאמצים בתכנון ובנייה עבור החברה החרדית: מספר הדירות שיוגשו לאישור צפוי לזנק פי 2.5, לרמה של 15 אלף, ומספר היחידות שיאושרו להפקדה עתיד כמעט לשלש את עצמו ל־8,500.
בן גביר מציג שיפור
המשרד לביטחון לאומי מציג תנופת עשייה: גיוס עודף של שוטרים לעומת הפורשים, תוספות שכר של עד 40% לשוטרים ולסוהרים, הקצאת 1,300 תקנים למשמר הלאומי, הקמה של פלוגות מילואים חדשות למג"ב ותגבור תקנים לימ"מ. למרות זאת, צה"ל והשב"כ מתריעים זה זמן רב על מצוקת כליאה — אף שלפי נתוני המשרד נוספו בשנים האחרונות 2,803 מקומות כליאה חדשים.
השר לביטחון לאומי עומד בהבטחתו להציף את המרחב הציבורי בנשק: מאז תחילת המלחמה הונפקו כ־200 אלף אישורים מותנים, מהם 151 אלף כבר הפכו לרישיון מלא. כיום מחזיקים ברישיון לנשק כ־322 אלף אזרחים.
במקביל, הפשיעה בחברה הערבית ממשיכה להשתולל: מתחילת השנה נרצחו 76 בני אדם — עלייה מבהילה של 46% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שגם בה נרשמה התדרדרות. זאת לאחר ביטולן של תוכניות הטיפול הייעודיות שהחלה לקדם הממשלה הקודמת.
הפשיעה בחברה הערבית ממשיכה להשתולל: מתחילת השנה נרצחו 76 בני אדם — עלייה מבהילה של 46% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שגם בה נרשמה התדרדרות
תמיד אפשר לייפות את המצב, ומשרדו של השר איתמר בן גביר מדווח על שיפור במאבק בפשיעה בחברה הערבית. שיעור הפיענוח נותר על 36%, אך לפי הדוח נרשמה עלייה של 25% בתפיסות אמצעי לחימה בשלוש השנים האחרונות, ובשנה החולפת סוכלו 61 ניסיונות רצח. טוב לדעת — אך כל זה לא מונע את גל הרציחות המטורף שממשיך להתרחש ברחובות מדי יום.
כפילויות במשרדים המומצאים
החוברת המפורטת מספקת גם הצצה לבזבוזי משאבים במשרדים המומצאים — כאלה שבמקרה הטוב ראויים היו להפוך ליחידות סמך במשרדים הגדולים, וברוב המקרים פשוט להתבטל, כדי להפנות את התקציבים למנועי צמיחה אמיתיים. במקרה של אורית סטרוק ומשרד "ההתיישבות", מאות מיליוני שקלים מוקצים למדיניות של אפליה ממוסדת — בתוך הקו הירוק ומעבר לו.
בין היתר, משרדה של סטרוק יגדיל את היקף ההכשרות בנושא "זהות יהודית", ירחיב את פעילותם של הגרעינים התורניים המתנחלים בערים מוחלשות, ימשיך להשקיע בסיירי קרקעות הלוקחים חלק במאמץ להוציא פלסטינים משטחי C, ויתמוך ביישובים ליהודים בלבד.
המשרד מציג גם פעילות לשיקום הדרום והצפון — תחום שכבר נמצא תחת אחריותו של השר זאב אלקין, שגם משרדו המיותר יכול היה להיקלט במשרד האוצר.
משרדו של שיקלי ישקיע בתעמולה ממשלתית ובמבצעי השפעה, בין היתר באמצעות "מובילי דעת קהל", במקום להשאיר את פעילות ההסברה לגורמי המקצוע במשרד החוץ
המשרד לירושלים ומורשת של מאיר פרוש ימשיך להקצות תקציבים בעיקר ליהודים באגן העיר העתיקה וברובע היהודי, להכשרות חרדים ולטיולים בעקבות "מסורת ישראל". גם עמיחי אליהו מתכנן להרחיב את ההשקעה ב"זיקה בין עם ישראל לאתרי מורשת" (ליהודים בלבד). רשות העתיקות שתחתיו תמשיך לשתף פעולה עם מדיניות שמצמצמת את פרשנות העבר של הארץ לנרטיב אחד ובלעדי.
שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, יקבל לידיו את הסמכות לסנן ארגוני סיוע בינלאומיים לפלסטינים — אף שהממשלה ממילא חוסמת את הכנסת הסיוע לעזה. משרדו ישקיע בתעמולה ממשלתית ובמבצעי השפעה מפוקפקים, בין היתר באמצעות "מובילי דעת קהל", במקום להשאיר את פעילות ההסברה לגורמי המקצוע במשרד החוץ, ואת תקצוב המורים ליהדות בעולם למשרד החינוך.
החוברת, המשתרעת על פני קרוב לאלף עמודים, מתפרסמת כמעט מדי שנה זה כעשור וחצי, ובבסיסה היא אמורה להיות מסמך חיוני המציג תכנון, מטרות ויעדים — איכותיים וכמותיים. אלא שברור שהמדידה אינה חזות הכול, והרדיפה אחר סטטיסטיקה חיובית עלולה להוביל למצבים אבסורדיים ואף לשחיתות בדמות זיוף נתונים.
אבל לצד העבודה המבורכת של אגף ממשל וחברה בראשות עו"ד לירון הנץ, שריכז את כתיבת תוכניות העבודה, הבעיה המרכזית היא במצג השווא: מדינה שנראית כאילו היא מנוהלת, עם עבודת מטה מסודרת ורצינית, בעוד שראש הממשלה ממקד את תשומת לבו בחקירות בלשכתו, בהימנעות מהעמדה לדין ובשימור הקואליציה שלו.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו