להצעת ההחלטה ששר המשפטים יריב לוין הניח אמש (רביעי) על שולחן הממשלה, המבקשת לשנות את הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, אין שום סיכוי לעמוד במבחן בג"ץ.
זוהי הצעת החלטה כה מופרכת, עד שאין סיכוי שלוין אינו יודע זאת. המסקנה היא שמטרתו של לוין איננה הדחתה של היועצת גלי בהרב-מיארה, אלא סבב עצים נוסף במלחמה שהוא וממשלת נתניהו כולה מנהלים נגד הממסד המשפטי, נגד בית המשפט העליון, ונגד שלטון החוק.
הצעת ההחלטה מבקשת לשנות את הכללים להעברה מכהונה של יועצים משפטיים לממשלה – כללים שעוגנו בהחלטת ממשלה בשנת 2000, תוך אימוץ מסקנות ועדת שמגר, שמונתה בעקבות פרשת בר-און חברון שהתרחשה בממשלת נתניהו הראשונה.
הצעת ההחלטה מבקשת לשנות את הכללים להעברה מכהונה של יועצים משפטיים לממשלה – כללים שעוגנו בהחלטת ממשלה בשנת 2000, תוך אימוץ מסקנות ועדת שמגר
הכללים קובעים כי הממשלה רשאית להעביר מכהונתו את היועץ המשפטי בשל אחת מארבע עילות, תוך היוועצות עם ועדת האיתור המקצועית-ציבורית, האמונה על בחינת המועמדים לתפקיד היועץ בשעת מינוי.
שר המשפטים אינו מעוניין להיוועץ בוועדת האיתור, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.
בצירוף מקרים, ההצעה מגיעה יממה לאחר הדיווח על כך שגרוניס, בתפקידו כיו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, הודיע כי לא ידון במועמדותו של אלוף דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ, כל עוד היועצת המשפטית קובעת כי יש מניעה משפטית למנותו.
הסנקציה הגיעה מייד: על פי התיקון לכללים שמציע לוין, במקום היוועצות בוועדת האיתור, יצטרך שר המשפטים לעבור דרך ועדת שרים מהונדסת, שתהווה חותמת גומי לגחמותיו של שר המשפטים.
על פי התיקון לכללים שמציע לוין, במקום היוועצות בוועדת האיתור, יצטרך שר המשפטים לעבור דרך ועדת שרים מהונדסת, שתהווה חותמת גומי לגחמותיו של השר
בנדיבותו, לוין אינו מייתר לגמרי את ועדת האיתור בראשות גרוניס בהליך ההדחה, ובהתאם להצעתו הממשלה עדיין תהיה רשאית להיוועץ בה – ולהתעלם מעמדתה, אם זו תהיה שונה מעמדת ועדת השרים.
אם הממשלה תבחר לדלג מעל ועדת גרוניס, היא תהיה זקוקה לרוב מיוחד של שלושה רבעים משרי הממשלה שאינם מצויים בניגוד עניינים ורשאים להשתתף בהצבעת ההדחה.
הפגם העיקרי בהצעתו של לוין, שבעטיו אין לה סיכוי לעמוד בבג"ץ, נעוץ בעובדה ששינוי הכללים נעשה כאן לכבודו של מקרה קונקרטי, ולא מבעד למסך הבערות.
זהו שידור חוזר של מה שהממשלה עשתה רק לפני חודשיים וחצי, בהחלטתה להדיח את ראש שב"כ רונן בר. גם אז כללה החלטת הממשלה הוראה לסטות מהכללים שנקבעו בהחלטות ממשלה קודמות בדבר העברה מכהונה של ראש שב"כ, וזאת ללא נימוק המצדיק את הסטייה.
אומנם, עקרונית חל הכלל "הפה שאסר הוא הפה המתיר", שפירושו כי הממשלה רשאית לשנות את החלטותיה שלה בדבר הכללים לסיום כהונתו של יועץ משפטי לממשלה.
אך כל שינוי כזה, ובמיוחד כאשר הוא נעשה אגב מקרה קונקרטי העומד על הפרק, צריך להיות מנומק ומוצדק. שאחרת, הוא ייראה – ובצדק – כניסיון של הממשלה לעשות לעצמה הנחות, ולעקוף את הצורך בהליך תקין, יסודי, מנומק וראוי להדחה של ראש וראשון לאוכפי החוק במדינה.
זה לא עניין פרוצדורלי, אלא לב-ליבה של התנהלות חוקית מצד הממשלה: אם ראש שב"כ הוא תפקיד בעל מאפיינים מובהקים של שומר סף, הרי שהיועצת המשפטית לממשלה על אחת כמה וכמה
זה לא עניין פרוצדורלי, אלא לב-ליבה של התנהלות חוקית מצד הממשלה: אם ראש שב"כ הוא תפקיד בעל מאפיינים מובהקים של שומר סף, הרי שהיועצת המשפטית לממשלה על אחת כמה וכמה. משכך, בית המשפט הדגיש כי בהחלטה על סיום כהונה, הממשלה חייבת לנקוט הליך מקצועי וקפדני, "אשר לא ניתן יהיה להטיל ספק בתקינותו".
![השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/F250408YS160-1024x640.jpg "השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית ונעם סולברג בבג"ץ בדיון על העתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
במקרה של רונן בר, כתב נשיא העליון יצחק עמית כי "לא הונחה בפני השרים ולו ראשיתה של תשתית עובדתית באשר להצדקות לסטייה מהחלטות ממשלה קודמות; לא נערכה עבודת מטה שלאחריה הוצגו מסקנות שעשויות היו לתמוך בקבלת ההחלטה; ולא התקיים דיון בנוגע לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה באשר לאפשרות לסטות מהוראות החלטות הממשלה".
בכל המבחנים האלה, הצעתו של לוין להדחת בהרב-מיארה נכשלת כישלון חרוץ. הנה מה שכתב שר המשפטים בדברי ההסבר להצעתו: "השינוי יאפשר לממשלה להתייעץ עם הוועדה (בראשות גרוניס) רק בנסיבות שבהן הדבר יהיה דרוש מבחינתה".
הצעתו של לוין נכשלת כישלון חרוץ. הנה מה שכתב שר המשפטים בדברי ההסבר להצעתו: "השינוי יאפשר לממשלה להתייעץ עם הוועדה (בראשות גרוניס) רק בנסיבות שבהן הדבר יהיה דרוש מבחינתה"
הנימוק הזה מניח שיהיו מקרים שבהם הממשלה תמאס ביועץ המשפטי לממשלה שלה, ובכל זאת תבחר להיוועץ בוועדה הציבורית-מקצועית, בשונה מהנסיבות הנוכחיות. כלומר שיש מעין דרגות שונות למצב הקיצוני של הדחת יועץ משפטי. מבחינת לוין, המקרה הנוכחי איננו הדחה "רגילה", אלא מצב קיצוני עוד יותר, המצדיק דילוג על הוועדה.
שר המשפטים מזכיר את החלטת הממשלה שהתקבלה שלושה ימים לאחר הדחתו של בר, ובה הצהירו פה אחד כלל חברי הממשלה על רצונם להדיח גם את בהרב-מיארה. זו הייתה החלטה הצהרתית, נטולת אפקט אופרטיבי.
כעת לוין משתמש בהחלטת הממשלה כהצדקה לשינוי הכללים, אך למעשה היא פועלת לרעתו: מאחר שכלל חברי הממשלה גילו דעתם בשאלת הדחתה של בהרב-מיארה, הרי שהם אינם יכולים לדון בנושא ללא פניות. גם חברי ועדת השרים שתחליף את ועדת גרוניס, שלוין כבר קיבל את הסכמתם להתמנות, גילו את דעתם בעניין.
זה כשל אפילו במושגים של לוין: הוא מצדיק את שינוי הפרוצדורה, בין היתר בקשיים שבהם נתקלת הממשלה באיוש חברי ועדת האיתור. זאת, מאחר שלדבריו "כלל שרי המשפטים לשעבר והיועצים המשפטיים לשעבר גילו את עמדתם ביחס לעניין, באופן שמציב קושי גדול בפני בחירת חבר ועדה שיוכל לעסוק בנושא ללא פניות".
דעה מוקדמת פוסלת מינוי חבר בוועדת גרוניס, כך מתברר, אך לא בוועדת השרים, שבראשה מבקש לוין להציב את השר עמיחי שיקלי, שהצהיר כי בהרב-מיארה "מכשילה בזדון את הממשלה".
דעה מוקדמת פוסלת מינוי חבר בוועדת גרוניס, כך מתברר, אך לא בוועדת השרים, שבראשה מבקש לוין להציב את השר עמיחי שיקלי, שהצהיר כי בהרב-מיארה "מכשילה בזדון את הממשלה"
מאז ההצהרה הממשלתית בדבר הצורך להדיח את היועצת, טוען שר המשפטים כי חילוקי הדעות בינה לבין הממשלה רק החריפו. אך אין כל קשר הגיוני בין טענה זו לבין מסקנתו של לוין, כי החרפה זו מייתרת את הצורך להיוועץ עם ועדת גרוניס. ההצעה כולה מבקשת לסמן את המטרה מסביב לחץ – פעולה שבית המשפט הגדיר פעמים רבות כשרירותית ופסולה, ושדינה בטלות.
בפסק הדין בעניין פיטורי רונן בר, ניסו השופטים עמית ודפנה ברק-ארז להסביר לעמיתם, נעם סולברג, שקיים צורך מובהק לשרטט לממשלה את גבולות סמכותה, גם אם המקרה הקונקרטי של בר כבר בא על פתרונו. זאת מאחר שכשהמקרה הבא יגיע, יהיה קשה לברר את הדברים בזמן אמת.
כעת, אפילו סולברג יסכים שאין מנוס מלהפשיל שרוולים ולעצור את פעולתה הבלתי חוקית של הממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואם או לא ההצעה תבוטל זה ממש לא העיניין! ביבי צריך להגיע לבחירות ביחד עם משבר חוקתי – ואז הבחירות יהיו על הדיפ סטייט וכל הבולשיט הזה, במקום לעסוק בטבח זין באוקטובר שביבי הביא עלינו, או בחטופים, או בגיוס החרדים, או במשפט שלו, או בקטארים שבלשכתו, או במילואימניקים הקורסים, או בכלכלה הקורסת.
לא, במקום זה ינהלו ויכוחים על בג"צ שאוהב ערבים, האילומינטי של אהרון ברק, על כל אלו שבשלטון כבר מעל 40 שנה כמעט רצוף אבל אין להם קול, על זה שמפא"י שטפה את סבא ב-די.די.טי, ושפרס יחלק את ירושלים – אתם יודעים, כל הדברים הישנים והטובים שלא יקברו את ביבי.