חמאס לא מתכוון ללכת לשום מקום

המו"מ בין ישראל לחמאס באמצעות הקטארים והמצרים מצביע בעיקר על דבר אחד: לחץ צבאי אינו עושה את העבודה. גם היום, אחרי 21 חודשי לחימה, חמאס עדיין מתעקש על סיום מלא של המלחמה והוצאה של כוחות צה"ל מהרצועה, ואם לא – ימשיך להחזיק בחטופים.

עתידות: גם אם ישראל תממש את תוכניתו הנוראית של ישראל כ"ץ ותרכז את רוב הפלסטינים ב"עיר הומניטרית" (אף אחד חוץ ממנו לא יקרא לפרויקט הזה כך), גם אז אנשי חמאס יצליחו להסתנן לשם עם ההמון, לגייס צעירים נואשים שכידוע, אין בהם מחסור, וימשיכו בפעילותם נגד ישראל ונגד אותם פלסטינים שישתפו איתם פעולה.

בעיני צעירים רבים, ולא רק בעזה, אנשי חמאס נתפסים בתור גיבורים שממשיכים להילחם נגד ישראל החזקה במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות הסכסוך. המצוקה והסבל רק יגבירו את המוטיבציה להצטרף לפעילות הטרור

בעיני צעירים רבים, ולא רק בעזה, אנשי חמאס נתפסים בתור גיבורים שממשיכים להילחם נגד ישראל החזקה במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות הסכסוך הערבי-ישראלי. המצוקה והסבל רק יגבירו את המוטיבציה להצטרף לצד שנתפס בתור "אמיץ ואיתן".

גם אם הפופולריות של חמאס ברצועה צנחה מאז תחילת המלחמה, העדר של כל גוף שלטוני מסודר אחר גורמת להעדר אלטרנטיבה. רוב רובם של הפלסטינים לא מאמינים לחמולות שעד לפני דקה עשקו אותם וגנבו מהם את הסיוע ההומניטרי, ולרשות הפלסטינית אין דריסת רגל בעזה בגלל שישראל לא מאפשרת את חזרתה, אך ורק ממניעים פוליטיים, כמובן.

פלסטינים עקורים ממלאים מים בנקודת חלוקה במחנה הפליטים נוסיראת שבמרכז רצועת עזה, 10 ביולי 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

בשלב הזה, כאשר עזה עברה הרס כל כך מאסיבי ויסודי ונהרגו בה כל כך הרבה בני אדם, לא ברור האם גם לרשות הפלסטינית – במקרה והכוכבים פתאום יסתדרו והגישה בירושלים תשתנה לחלוטין – יש סיכוי לשפר את המצב, בעיקר כי לא נותרו שום תשתיות שניתן לעבוד איתן. לא נותרו בתי ספר, גנים, תשתיות מים, בתי חולים ועוד. חמאס, כאמור, אינו הולך לשום מקום והוא יחכה בפינה לכל אחד שינסה לקחת מידיו את השלטון.

גם בתסריט הטוב ביותר של עצירת המלחמה, פתרון שיהיה מקובל על כל השחקנים ומבנה פלסטיני-ערבי-בינלאומי שייקח על עצמו את אחריות הניהול והשיקום, שנים רבות יעברו עד שעזה תשוקם והחיים בה יחזרו לשגרה.

את התועלת מהסבל שיעברו האזרחים הפלסטינים יפיקו רק חמאס וארגוני טרור פונדמנטליסטיים אחרים שמציעים פתרונות אינסטנט, אלימות ומפתחות מפלסטיק לגן-עדן לשאהידים העתידיים.

ככל שהמלחמה נמשכת והסבל הפלסטיני מעמיק, כך יש פחות סיכוי שישראל תוכל להתקיים בביטחון לצד הרצועה. את התועלת מהסבל שיעברו האזרחים הפלסטינים יפיקו רק חמאס וארגוני הטרור

ככל שהמלחמה נמשכת והסבל הפלסטיני מעמיק, כך יש פחות סיכוי שישראל תוכל להתקיים בביטחון לצד הרצועה שכרגע סובלת מרעב, צמא, חולי, עוני, יתמות, פשע וכל דבר אחר שמתפתח בתנאים של כאוס ומחסור.

מבחינת ממשלת ישראל שחיה רק את הרגע הנוכחי, נאחזת בשלטון ומחפשת נקמה ולא פתרון כלשהו, אין עם כך שום בעיה. אלו אזרחי מדינת ישראל וגם האזרחים הפלסטינים בעזה שמשלמים וישלמו את המחירים הכבדים של המדיניות הנוכחית.

ילדים פלסטינים יושבים בין ההריסות לאחר תקיפת צה"ל במחנה הפליטים אל-בורייג' שבמרכז רצועת עזה, 10 ביולי 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

איראן פצועה אבל לא מובסת

שבועיים לאחר סיום המלחמה של 12 הימים מול ישראל, איראן מתנהגת כמו חיה פצועה שמחפשת דרכים לשרוד. התגובה האיראנית לתבוסה הצבאית חושפת גם את נקודות התורפה שלה וגם את נחישותה להתמודד עם המשבר באמצעות שילוב של פתיחות בינלאומית, דיכוי פנימי ותכנון ירושה.

הסימן המובהק ביותר למצוקת איראן הוא החיזור הנואש שלה אחר סין על מנת לחדש את מערכי הנשק שאבדו לאיראן במהלך המלחמה. דיווחים מצביעים על כך שגורמי הביטחון האיראנים מנהלים דיונים ברמה גבוהה לרכישת מטוסי קרב סיניים מדגם J-10C, שינוי משמעותי מהסתמכותה המסורתית על טכנולוגיה צבאית רוסית.

שבועיים לאחר סיום המלחמה של 12 הימים מול ישראל, איראן מתנהגת כמו חיה פצועה. הסימן המובהק ביותר למצוקתה הוא החיזור הנואש שלה אחר סין על מנת לחדש את מערכי הנשק שאבדו במהלך המלחמה

העברת סוללות טילי קרקע-אוויר סיניות, שלכאורה שולמו במשלוחי נפט, מדגישה את הצורך הנואש של טהרן לבנות מחדש את יכולות ההגנה שלה (בסין הכחישו את המהלך).

במקביל, המשטר האיראני ממשיך לאיים על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ: יועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, מוחמד לאריג'אני, איים כי טראמפ לא יוכל להשתזף עוד במאר א-לאגו כיוון ש"מל"ט קטן יכול לפגוע לו בפופיק". כמובן שאין לראות בכך הפגנת כוח אלא ייאוש של משטר שגילה כי ההרתעה הצבאית שלו כשלה לחלוטין.

שלט ועליו דיוקנו של המנהיג העליון עלי חמינאי והכיתוב בפרסית: "שירי, הו איראן", בכיכר אנגלב בטהרן, 9 ביולי 2025 (צילום: AFP)

אך איראן כדרכה, יודעת גם להתנהל בדיפלומטיות. הביקור של שר החוץ האיראני בסעודיה – הראשון מאז המלחמה – מסמל את ההכרה של טהרן שבידוד אזורי אינו בר קיימא. כזכור, איראן לא נשמעה לסעודיה לפני המלחמה, כאשר בא-ריאד הזהירו מפני השלכות קשות במידה ומו"מ על הסכם הגרעין לא יביא לתוצאה הרצויה בעיני האמריקאים.

אין ספק שהמשטר האיראני ספג מכות משמעותיות במהלך המלחמה, ולמרות הקשיים אינו מתכוון לוותר אלא מנסה לגשש את דרכו ולעצב אסטרטגיית הישרדות והתעצמות.

אין ספק שהמשטר האיראני ספג מכות משמעותיות במהלך המלחמה, ולמרות הקשיים אינו מתכוון לוותר אלא מנסה לגשש את דרכו ולעצב אסטרטגיית הישרדות

האם הסתגלות זו תוכיח את עצמה כמספקת – נראה בהמשך, אך ההיסטוריה של 46 שנים של הרפובליקה האסלאמית מצביעה על יכולת הישרדות שאסור לזלזל בה.

הקהילה הבינלאומית מתמודדת עם משטר שהוא בעת ובעונה אחת גם חלש וגם מסוכן, מחפש גם עימות וגם התפייסות, ובעיקר – אינו מתכוון לוותר על כוחו והשפעתו.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בפסגת BRICS בריו דה ז'ניירו, ברזיל, 6 ביולי 2025 (צילום: Pablo PORCIUNCULA / AFP)

ארדואן מכריז על "טורקיה חופשייה מטרור"

ב-9 ביולי, בפעם הראשונה מזה 25 שנים, המנהיג הכורדי עבדוללה אג'לאן הופיע בהודעה מוקלטת והצהיר באופן רשמי על הפסקת המאבק המזויין הכורדי.

"הקיום (שלנו) הוכר ולכן המטרה העיקרית הושגה. במובן הזה, זה מיושן… זהו מעבר וולונטרי משלב המאבק המזוין לשלב הפוליטיקה הדמוקרטית והחוק. זה לא הפסד, אלא צריך להיראות כהישג היסטורי", כך אמר בסרטון שלו.

Full video message of Abdullah Ocalan, the jailed leader of the PKK, reaffirming his group's historic departure from armed struggle and reiterating his call for a legislative commission to oversee the peace process with the Turkish state. pic.twitter.com/S2QsUQErB2

— Rudaw English (@RudawEnglish) July 9, 2025

בצפון עיראק החל ביום שישי תהליך של מסירת נשק על ידי הלוחמים הכורדים המשתייכים למחתרת ה-PKK, שמוגדרת בטורקיה ובמדינות רבות בעולם בתור ארגון טרור.

עוד לפני כן, ביום רביעי, נפגשו בדמשק הנשיא הסורי אחמד א-שרע, הגנרל הכורדי מזלום עבדי והשליח האמריקאי לסוריה ולבנון טום ברק. בהמשך הלוחמים הכורדים הסורים ישולבו בהדרגה בתוך כוחות הביטחון הסורים.

הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן מסר הצהרה גם הוא ודיבר על "טורקיה ללא טרור". בנאום הזה ארדואן גם רמז לכך שלמרות הפיוס, העבר המדמם של מאבק במחתרת הכורדית שנמשך כ-50 שנים, לא יישכח.

אחרי 50 שנות מאבק, אף צד לא השיג את מבוקשו: הכורדים חוו רגעים בהם היה נדמה שהם תכף מממשים את כמיהתם לעצמאות, אך למרות נפילת המשטר בעיראק וסוריה, הם לא הצליחו להקים ישות ריבונית

למעשה, אחרי 50 שנות מאבק, אף צד לא השיג את מבוקשו: הכורדים בעיראק ובסוריה חוו רגעים בהם היה נדמה שהם תכף מממשים את כמיהתם לעצמאות: בעיראק הוקמה האוטונומיה הכורדית, אך למרות נפילת משטרו של סדאם חוסיין, הם לא הצליחו להקים ישות ריבונית.

בסוריה, שנדמה היה שעוברת תהליך התפרקות מואץ בפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, התקיימה במשך מספר שנים גם אוטונומיה כורדית. ההתערבות הטורקית שמה סוף למציאות הזאת וגנזה את החלומות של המיעוט הכורדי בסוריה.

תומכים משתתפים בעצרת שבה שודרה הצהרה מצולמת של עבדאללה אג'לאן, מנהיג מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) הכלוא בטורקיה, בעיר הכורדית קמישלי שבצפון-מזרח סוריה, 9 ביולי 2025 (צילום: Delil SOULEIMAN / AFP)

למרות התהפוכות הרבות שעברו על האזור מאז תחילת שנות האלפיים (המלחמה בעיראק, האביב הערבי ועלייתו של דאע"ש), הכורדים לא הצליחו לקדם את פרויקט העצמאות שלהם, ועכשיו נראה שההזדמנות הזאת חלפה.

יחד עם זאת, גם ארדואן לא הצליח להכניע את המחתרת הכורדית בכוח הזרוע: הוא הפציץ את הלוחמים הכורדים מהאוויר בעיראק ובסוריה, דה-פקטו פלש לשתי המדינות, ופעל בארצו נגד המפלגה הכורדית שלא הייתה קשורה במחתרת, על מנת להחליש את יריביו הפוליטיים.

בנקודת הזמן הזאת בזירה הפנימית ארדואן זקוק לקול הכורדי יותר מאי פעם. הוא מתכוון להשתמש בפיוס ההיסטורי עם הכורדים על מנת למשוך אליו את הכורדים הטורקיים, וכך להנציח את המשך שלטונו

בנקודת הזמן הזאת בזירה הפנימית ארדואן זקוק לקול הכורדי יותר מאי פעם. הוא מתכוון להשתמש בפיוס ההיסטורי עם הכורדים על מנת למשוך אליו את הכורדים הטורקיים וכך להנציח את המשך שלטונו.

האם יצליח בכך? הבחירות לנשיאות בטורקיה יתקיימו בשנת 2028 (אם לא יוקדמו), ועד אז מי יודע מה יקרה. אך אין ספק שארדואן ינסה ללכת לבחירות הללו בתור מי שסיים את המאבק של הכורדים והביא שלום לסוריה. אולי גם הוא בסוף ידרוש לקבל פרס נובל לשלום.

גראפיטי של ע'סאן כנפאני בבית לחם, 2016 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

השבוע במזרח התיכון: חיסולו של כנפאני בביירות

ב-8 ביולי 1972 התפוצצה מכוניתו של ע'סאן כנפאני, משורר ופעיל פלסטיני ידוע, ליד ביתו בביירות. כנפאני ואחייניתו לאמיס בת ה-17 נהרגו מיד בפיצוץ שיוחס למוסד הישראלי.

חיסולו של כנפאני התבצע במסגרת מדיניות התגובה הישראלית לטרור הפלסטיני, כך על פי המקורות הישראלים.

כנפאני היה סופר ומשורר פלסטיני, שבמקביל שימש בתור דובר בארגון טרור החזית העממית לשחרור פלסטין. חיסולו של כנפאני התבצע במסגרת מדיניות התגובה הישראלית לטרור הפלסטיני, כך לפי מקורות ישראלים

כנפאני היה דמות מורכבת – סופר ומשורר פלסטיני מוכר, שבמקביל שימש בתור דובר בארגון טרור החזית העממית לשחרור פלסטין. כנפאני נולד בעכו וגדל ביפו, ובמלחמת העצמאות עבר עם משפחתו ללבנון ולאחר מכן לסוריה. הוא הקים וערך את השבועון הפלסטיני "אל-הדף" ונהיה איש סודו של ג'ורג' חבש, מנהיג החזית העממית.

יצירתו הספרותית של כנפאני התמקדה בחוויית העקירה והגלות הפלסטינית. בין ספריו הידועים "גברים בשמש", "כל מה שנשאר לכם" ו"השיבה לחיפה" – הספר הפלסטיני הראשון שהתייחס גם לחוויית הפליטות של ניצולי השואה.

סיפורו הקצר "ארץ התפוזים העצובים" נכלל בתוכנית הלימודים של משרד החינוך הישראלי ללימודי ספרות במסגרת נושא העוסק בזהות ישראלית. הפלסטינים זוכרים ומוקירים את כנאפני בגלל הלהט המהפכני שביצירותיו, למרות שתורתו המרקסיסטית כבר מזמן איננה פופולרית בקרב אוהדיו.