13 שנים אחרי שחוק מחזור האריזות נכנס לתוקף והפח הכתום נכנס לחיינו, מתברר שמשהו בקשר בינו לבין הישראלים לא עובד.
בסקר הפסולת הגדול שהמשרד להגנת הסביבה ערך ומפרסם את תוצאותיו היום (רביעי), מתגלים נתונים מאכזבים מאוד על היקף מחזור האריזות במשקי הבית בישראל: רק 6% מהאריזות שבהן נעשה שימוש בבתים מגיעים בסופו של דבר לפח הכתום.
חלק ניכר מהאריזות, על אף הקמפיינים וניסיונות המיתוג שנעשו במהלך השנים, מושלכות לפחים הירוקים, הרגילים. כשסוקרי המשרד להגנת הסביבה מיינו את תכולת הפחים הירוקים, הם גילו ש־25% ממשקל הפח הן אריזות שהיו אמורות להיות מושלכות לפח הכתום.
"אם חצי מהפח הירוק מלא באריזות ואם כל כך מעט אריזות מגיעות למחזור, אז ברור שאנחנו לא בכיוון", אמר גורם בתחום המחזור
מבחינת הנפח (אריזות נוטות להיות בעלות נפח גדול ומשקל קל) – האריזות תופסות כמעט מחצית מהפח הירוק – 47%. "אם חצי מהפח הירוק מלא באריזות ואם כל כך מעט אריזות מגיעות למחזור, אז ברור שאנחנו לא בכיוון", אמר אתמול גורם בתחום המחזור.
סקר הפסולת נערך במהלך 2023, מתחילת השנה ועד פרוץ המלחמה. העובדה שנדרשו שנתיים כדי לעבד ולהציג את הנתונים מעוררת תהיות בפני עצמה, גם אם לוקחים בחשבון את העובדה שמדובר בתקופת מלחמה.
במסגרת הסקר נדגמו 750 פחים ירוקים, שמייצגים 1,492 משקי בית ב־66 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, שנבחרו לפי פילוחים סטטיסטיים וסוציואקונומיים. לצד הפחים הירוקים נדגמו גם פחים כתומים שמיועדים לאריזות וכחולים שמיועדים לפסולת נייר. בסך הכול מוינו במסגרת הסקר 31 טונות של פסולת.
סקר הפסולת הקודם נערך ב־2012, ערב כניסת חוק האריזות לתוקף. אז נמצא ש־17% מתכולת הפחים הירוקים היו אריזות. בסקר הנוכחי הנתח של האריזות בפח הירוק לא רק שלא הצטמצם, אלא תפח ל־25%.
"לא רק שלא הצלחנו להזיז את המחוג קדימה", אומר גורם בתחום, "הוא אפילו זז לאחור". להערכת גורמי מקצוע, הגידול במספר האריזות קשור גם לשינויים באורח החיים – יותר מזון ארוז, יותר הזמנות של משלוחים
"לא רק שלא הצלחנו להזיז את המחוג קדימה", אומר גורם בתחום, "הוא אפילו זז לאחור". להערכת גורמי מקצוע, הגידול במספר האריזות קשור גם לשינויים באורח החיים – יותר מזון מעובד וארוז, יותר הזמנות של משלוחים.
תרומה נוספת תרמו בקבוקי הפיקדון שמסווגים כאריזות ולא מעט מהם נמצאו בפחים הירוקים. מתברר שישראלים רבים מעדיפים לוותר על כמה שקלים ובלבד שלא יצטרכו להתעסק עם מכונות המחזור האוטומטיות ברשתות השיווק.
הקשר הלקוי בין הישראלים לפח הכתום מתבטא גם בניתוח תכולת הפחים הכתומים עצמם: כשצוותי הסוקרים רוקנו את תכולת הפחים הכתומים ומיינו אותה, התברר שרק 56% מהפסולת שנמצאה בהם עונה להגדרה "אריזות". כלומר, רבים משליכים לתוכם מכל הבא ליד, וכמעט מחצית מתכולת הפחים הכתומים לא הייתה אמורה להיות שם.
לשם השוואה, 92% מתכולת הפחים הכחולים היא נייר או קרטון. כשמדובר בפח הכחול הישראלים יודעים בדיוק למה הוא מיועד. למרבה האירוניה, בגלל שינויים וכשלים בעולם הפסולת, עוד ועוד עיריות מדללות את פריסת הפחים הכחולים, מה שיקשה עלינו מאוד להמשיך למחזר נייר.
"בכל הסקרים שאנחנו עושים 85% מהישראלים מכירים את הפח הכתום ויודעים למה הוא מיועד. הבעיה היא במימוש – רק 20% באמת מפרידים את האריזות בפועל"
אלון טל, מנכ"ל תאגיד מחזור האריזות "תמיר", מסכים ש"אנחנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל", אבל טוען שלפחות חלק מהנתונים שמציג המשרד לא משקפים את המציאות. "אנחנו בודקים כל חודש בכל רשות מקומית את התכולה של הפחים, זה מדגם הרבה יותר גדול מהסקר של המשרד, ולפי הממצאים שלנו 71% מתכולת הפח הכתום היא אריזות.
"בכל הסקרים שאנחנו עושים 85% מהישראלים מכירים את הפח הכתום ויודעים למה הוא מיועד. הבעיה היא במימוש – רק 20% באמת מפרידים את האריזות בפועל. צריך לזכור שבארץ, בשונה מהרבה מדינות באירופה, אין סנקציות על אזרח שמשליך את הפסולת לזרם הלא נכון".
למה אחרי יותר מעשור של ניסיונות לשכנע את הישראלים להשליך אריזות לפח הכתום, כולל חפירות אין סופיות של דדי החתול הג'ינג'י בדיבובו של ציון ברוך, אנחנו עדיין לא שם? תלוי את מי שואלים. "נגישות, נגישות, נגישות", אומר גורם בעולם המחזור. "אם הפח הכתום מחכה לי מחוץ לבית ליד הירוק, אני אשתמש בו. "אבל אם למחזר אריזות נהיה מבצע לוגיסטי, רק מחבקי עצים יעשו את זה".
ואכן, מהסקר של המשרד להגנת הסביבה עולה שבפחים ירוקים שבצמוד אליהם ממוקם פח כתום נפח האריזות יורד מ־47% ל־35%, ואילו בפח הכתום הסמוך יש יותר אריזות נטו. רחוק מלהיות מושלם, אבל שיפור.
מהסקר של המשרד להגנת הסביבה עולה שבפחים ירוקים שבצמוד אליהם ממוקם פח כתום נפח האריזות יורד מ־47% ל־35%, ואילו בפח הכתום הסמוך יש יותר אריזות נטו. רחוק מלהיות מושלם, אבל שיפור
העניין הוא שלפי הגדרות המשרד להגנת הסביבה לכ־70%–75% ממשקי הבית בישראל יש כבר כיום נגישות לפח כתום, ועד סוף 2026, על פי יעדי הפריסה של תמיר, ל־90% מהאוכלוסייה כבר תהיה נגישות כזו. רק שכאן צריך להתעכב על משמעות המילה "נגישות".
במשרד להגנת הסביבה מדברים על "פח כתום ליד פח ירוק", אבל בפועל רשויות מקומיות רבות מעדיפות להצטייד בפח כתום גדול מונף ולהציב אותו בפינת הרחוב. לפחים האלה יש יתרון טכנולוגי – רובם מצוידים בחיישן שמזהה כשהפח מגיע ל־70% מילוי ומאותת לקבלן שהגיע הזמן לפנות – אבל תושבים רבים לא ילכו מאות מטרים עד הפח עם שקית מלאה אריזות.
אל מכשול הנגישות צריך להוסיף גם את החשדנות. ישראלים רבים בכלל לא מאמינים שתכולת הפחים הכתומים מגיעה למפעלי מיון ומחזור, ומשוכנעים שהם משוגרים לאותם אתרי הטמנה שאליהם נשלחת תכולת הפחים הירוקים.
את החשש הזה מזינים סרטונים שעולים מדי פעם ברשתות החברתיות, בהם נראות משאיות פינוי מערבבות לכאורה בין הפחים. "100% ממה שיש בפחים הכתומים מגיע למחזור", אומר בפסקנות אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, ומפציר בציבור לא לנהות אחרי שמועות ופייק ניוז.
על אף האכזבה מהנתונים, במשרד להגנת הסביבה לא מתכוונים לוותר על קונספט הפחים הכתומים. השרה עידית סילמן אמרה אתמול שחלק מהבעיה טמון בכך ש"תמיר", תאגיד מחזור האריזות, הוא מונופול
עמיחי גם מזכיר שהעיריות מפסידות כסף מעצם העובדה שמחזור האריזות לא משגשג. המחזור של תכולת הפח הכתום לא כרוך בעלות עבור העירייה, הוא כבר שולם על ידי התעשייה והיבואנים במסגרת חוק האריזות. על אריזות שמשוגרות להטמנה בתוך הפח הירוק, לעומת זאת, העירייה משלמת היטל הטמנה שמצטבר להוצאה כבדה.
ובכל זאת, ולמרות התמריץ הכספי, בפועל לא כל העיריות מתלהבות להרחיב את פריסת הפחים הכתומים. בהקשר הזה חשוב לציין שהמשרד להגנת הסביבה נמנע במהלך השנים מהפעלת סנקציות כספיות שקיימות בחוק כלפי עיריות סרבניות וגופי ענק כמו צה"ל, גם כשאלה נמנעו מלפרוס את הפחים הכתומים.
על אף האכזבה מהנתונים, במשרד להגנת הסביבה לא מתכוונים לוותר על קונספט הפחים הכתומים. השרה עידית סילמן אמרה אתמול שחלק מהבעיה טמון בכך ש"תמיר", תאגיד מחזור האריזות, הוא מונופול, ובתיקון לחוק האריזות שבמשרד מתכוונים לקדם בקרוב תיפתח האפשרות להקים גופי איסוף נוספים שיהוו תחרות לתמיר.
נוסף על כך, החוק יתוקן כך שיכלול יעדים ברורים לאיסוף אריזות מהמגזר הביתי. "כמות האריזות שנאספת מהפחים הכתומים רחוקה מלהיות מספקת", אומרים במשרד להגנת הסביבה, "הסיבה העיקרית שלא מגיעים ליעדים משמעותיים באיסוף מהמגזר הביתי היא שעל פי החוק הקיים תאגיד המחזור יכול לעמוד ביעדים על ידי איסוף מהמגזר המסחרי".
"במדינות באירופה שבהן פתחו את התחום לתחרות התוצאות לא השתפרו", אומר אלון טל מ"תמיר". "שינוי של החוק לא יגרום לשינוי ההתנהגות של הממחזר בקצה"
אלון טל מ"תמיר", כצפוי, פחות מתלהב מהתחרות הצפויה. "במדינות באירופה שבהן פתחו את התחום לתחרות התוצאות לא השתפרו", הוא אומר. "שינוי של החוק לא יגרום לשינוי ההתנהגות של הממחזר בקצה. המפתח טמון לפני הכול בידי הרשויות המקומיות, אני לא יכול להכתיב להן איפה להציב את הפחים.
"בתחום הזה אין נוסחאות קסם, כדי לממש את הפוטנציאל צריך להתקיים שילוב של כמה דברים – זמינות, הסברה ומודעות, סנקציות והמון מעורבות של הרשות המקומית.
"קח למשל מועצה כמו עמק חפר, שממש עובדת בזה ולכן היקפי המחזור בה למשק בית הם פי ארבעה–חמישה מהממוצע בישראל. אני אופטימי כי למרות הנתונים המאכזבים אנחנו במגמת עלייה על ציר הזמן, ואין סיבה שלא נממש את הפוטנציאל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו