לאחרונה דווח בתקשורת, ישראלית בעיקרה, כי ישראל וארה"ב מנהלות מגעים עם מספר מדינות במקביל, על האפשרות שעזתים יהגרו מרצון לשטחן. לא במפתיע נכלל בין המדינות שהוזכרו שמה של אינדונזיה, ואף נטען כי חלה התקדמות במגעים עמה, ללא סיכומים קונקרטיים.

בסמיכות תאריכים הודיעה אינדונזיה על כוונתה להביא לטיפול רפואי בשטחה כ-2,000 עזתים שנפצעו, כנטען, מפעולות הצבאיות של ישראל. הכוונה בשלב זה להביאם לאחד מאלפי האיים בארכיפלג האינדונזי, גאלאנג (Galang), המותאם כנטען ליעד שכזה, אך נבחנות גם חלופות לו. על פי התכנון בני משפחה מלווים ישוכנו גם כן במקום שיקבע.

אינדונזיה הודיעה על כוונתה להביא לטיפול רפואי בשטחה כ-2,000 עזתים שנפצעו, כנטען, מפעולות הצבאיות של ישראל. הכוונה בשלב זה להביאם לאחד מאלפי האיים בארכיפלג האינדונזי, אך נבחנות גם חלופות

כבר מתחילת השנה שב ועולה שמה של אינדונזיה כאחד היעדים, על פי תכנית ממשל טראמפ, להעברת עזתים. כזכור, ערב כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, דווח על רעיון להעברה זמנית כדי לאפשר שיקום הרצועה. זמן קצר לאחר מכן, משהחל בכהונתו, הכריז על תכנית הגירה מרצון מרצועת עזה.

אינדונזיה הכחישה מכל וכל היותה יעד להעתקת פלסטינים מרצועת עזה והטעימה התנגדותה הנחרצת העקרונית לכל ניסיון שכזה, כמו גם לשינוי ההרכב הדמוגרפי של "השטחים הפלסטינים הכבושים".

הפתרון, חזרה אינדונזיה והדגישה, הוא מימוש זכות הפלסטינים להגדרה עצמית וכינון מדינה פלסטינית עצמאית על בסיס פתרון שתי המדינות. כותב דברים אלה התייחס בזמנו לפרסומים שהצביעו על אינדונזיה כאחר היעדים לקליטת עזתים והעריך את מורכבותו של רעיון שכזה ואת הקושי הרב בהתממשותו.

באותה הזדמנות הובהר כי אין לראות בקונטקסט תכנית ממשל טראמפ את הצהרת נשיא אינדונזיה פרבואו סוביאנטו, באפריל האחרון, כי מדינתו מוכנה לקלוט זמנית לצורך טיפול רפואי כ-1000 עזתים. שכן כבר ביוני 2024, כלומר טרם יציאתה לאור של התכנית האמריקאית, הכריז פרבואו, אז שר ההגנה בממשל האינדונזי הקודם, על נכונות זו של ארצו, כמעשה הומניטרי.

הפרסומים הנוכחיים בנושא כמו מזמינים מבט נוסף בו. ובכן, בעקבותיהם טען משרד החוץ האינדונזי כי ארצו לא מקיימת דיונים עם ישראל בנושא קליטת פלסטינים מרצועת עזה וכי  אין שום הסכמה בנושא. כמו כן הוטעמה שוב התנגדות נחרצת לרעיון העתקת תושבי עזה מ"מולדתם", העשוי ליצור, כנטען, "טיהור אתני", והופנתה אצבע מאשימה כלפי ישראל בטענה להרעבת האוכלוסייה והרג אזרחים.

משרד החוץ האינדונזי הבהיר כי ארצו לא מקיימת דיונים עם ישראל על קליטת פלסטינים מעזה וכי אין שום הסכמה בנושא. הובעה שוב התנגדות נחרצת להעתקת תושבי עזה מ"מולדתם"

כך גם הודגשה שוב מחויבות לפעול למען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. ובאשר לתכנית להבאת כ-2000 עזתים, הזדרזו השלטונות לשוב ולהדגיש, כי מדובר, כאמור, במעשה הומניטרי לצרכי טיפול רפואי בלבד כחלק ממאמץ מדינתי נרחב בתחום ההומניטרי למען תושבי עזה. לכשיבריאו, נאמר, ישובו המטופלים לרצועת עזה.

ובכלל, היוזמה לא תצא לדרך, כנטען, טרם קבלת ברכת הליגה הערבית והרשות הפלסטינית. בצד זאת בולטת אמירה של שר אינדונזי בנושא ולפיה קיימים חששות שמא אלה שיגיעו לטיפול מרצועת עזה לא יוכלו לשוב לפלסטין, כהגדרתו.

הפרסומים בדבר שיחות עם אינדונזיה למען תקלוט בשטחה תושבים מעזה, מקבלים תהודת-מה באינדונזיה גם בשיח התקשורתי, שחלקו מוצא ביטוי, ככל שניתן להתרשם, בתקשורת בשפה האינדונזית בלבד. בשיח זה עולות גם תהיות, שאלות, חששות ואף אזהרות.

לדוגמה, איש אקדמיה, מומחה למשפט בינלאומי, מתייחס לפרסום לפיו בהקשר לשיחות עם אינדונזיה בנושא הנדון עלה גם רעיון בדבר מתן תמריצים. לדבריו, מאחר שכוונה להעברת עזתים מרצועת עזה תואמת את רצון ישראל לפנותה מ"העם הפלסטיני" – נדרשת ממשלת אינדונזיה לשקיפות רחבה בנושא. שכן אם הפרסומים נכונים, לרבות מתן תמריצים, הרי מדובר במהלך מסוכן העלול לעורר כעס ציבורי.

אחר, פרשן ידוע לנושאי מזרח תיכון, אומר דברים ברורים יותר בנושא "התמריצים", לכאורה, וקורא לממשלה לשקיפות כדי למנוע האשמות, וכדי למנוע פרשנות בציבור לפיה הנושא הפלסטיני הוא קלף מיקוח גרידא עבור מדיניות החוץ. האשמות שכאלה יכולות להוביל, לדבריו, ל"התקוממות" (Resistensi).

הפרסומים בדבר שיחות עם אינדונזיה לשם קליטת תושבים מעזה בשטחה, מקבלים תהודת-מה באינדונזיה גם בתקשורת, בשפה האינדונזית בלבד. בשיח זה עולות גם תהיות, שאלות, חששות ואף אזהרות

ובאשר לכוונה המוצהרת להביא לטיפול רפואי כ-2000 עזתים, כלומר לשהייה זמנית בלבד, אף זו כאמור מלווה כנראה בספקות ובחששות בממשל האינדונזי, ובאופן לא בלתי צפוי אף יותר בשיח התקשורתי.

תמצית התהיות והחששות העולים בשיח זה: שלא במתכוון המעשה ההומניטרי  עלול לסייע למה שמוגדר כחזון השנוי במחלוקת של ישראל לגבי עתיד הרצועה. שכן, אין לדעת האם ארה"ב וישראל תאפשרנה שובם לרצועת עזה של הפצועים לכשיחלימו. למען העזתים הזקוקים לטיפול רפואי מוטב היה להעבירם למדינות ערביות הקרובות לרצועת עזה. במקרה זה גם יקל להשיבם ל"מולדת". 

כמו כן נאמר גם בשיח זה כי היוזמה האינדונזית מחייבת שקיפות שמא, במשתמע, מדובר כאן בעסקה בין אינדונזיה לבין ארה"ב וישראל. אמנם מדובר במהלך הומניטרי – אך יש לנהלו בזהירות, שכן בסופו של דבר הוא תואם תרחיש גדול שמבקשות ישראל וארה"ב לראות, כנטען, כלומר ריקון הרצועה מתושביה. לפיכך על אינדונזיה להיות ברורה באמירה כי  אין המדובר ברילוקיישן,  אלא בתושבי רצועת עזה המגיעים לטיפול רפואי, לא כפליטים, וכי הם ישובו אליה מייד לאחר שיחלימו.  

ניתן גם להניח, כי באינדונזיה לא "מתפעלים", בלשון המעטה, מהזכרת שמה בהקשר הנדון לצד לוב, דרום סודאן, אתיופיה ואוגנדה. שכן אינדונזיה הינה מדינה הרביעית בגודלה בעולם במספר תושביה, היא הדמוקרטיה השלישית בגודלה, חברה בפורום היוקרתי G20 של הכלכלות המובילות בעולם וצופים לה עוד שדרוג משמעותי של מיקומה ביניהן.

אינדונזיה היא גם שחקנית מובילה בדרום-מזרח אסיה ומעמדה הולך מתחזק גם בזירה הגלובלית, תוך ניהול מדיניות חוץ נמרצת. יש לה גם רקורד מרשים למדי של מעורבת ביוזמות ליישוב סכסוכים באזורה ומחוצה לו. אפשר לומר בזהירות כי מתן "תמריצים" לה, כחלק ממאמצי שכנוע, כנטען, לצורך הסכמתה לקליטת עזתים בשטחה, נראה הרבה פחות רלוונטי במקרה  שלה.

אינדונזיה מגלה מזה כשני עשורים עניין גובר במעורבות בנושאי מזרח תיכון, בדגש על תרומה לקידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס פתרון שתי המדינות. המוטיבציה נובעת ממחויבות גבוהה וארוכת שנים לעניין הפלסטיני, אינטרס בהורדת רמת הקיצוניות הדתית באזורנו מחשש, לא מופרך,  מגלי ההדף שלה, וכן מעניין העלאת פרופיל מעורבותה והשפעתה בזירה הבינלאומית. 

המוטיבציה של אינדונזיה לפתרון שתי המדינות נובעת ממחויבות גבוהה וממושכת לעניין הפלסטיני, אינטרס בהורדת רמת הקיצוניות הדתית באזורנו. זאת מחשש, לא מופרך, מגלי ההדף שלה

יישוב עזתים בתחומה לא נראה כעולה בקנה אחד עם מרכיבי יסוד אלה במדיניות החוץ שלה בכלל וממחויבותה העמוקה לכינון מדינה פלסטינית עצמאית, הנהנית מקונצנזוס רחב עד מאוד בציבור. הן ממניעים לאומיים והן מתחושת סולידריות אסלאמית  עמוקה במדינה זו המהווה בית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם.  

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.