כל יום של חקיקה בכנסת ה־25 נשאב עוד ועוד לתוך החור השחור הקרוי "חוק הגיוס" – או בשמו האחר, חוק ההשתמטות. בשבועות האחרונים חדלה העבודה על החוק להיות ניסיון אמיתי להוסיף לוחמים לצה"ל, והפכה למהלך פוליטי שכל מטרתו להשיב את ש"ס ודגל התורה לקואליציה.

הנוסחה פשוטה: יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט יניח בפני הוועדה נוסח כלשהו שירצה את הרבנים של ש"ס ודגל התורה. הם יצביעו ויתמכו בחוק שמטרתו מראית עין בלבד, רק כדי שמשה ארבל, אוריאל בוסו ויעקב מרגי יוכלו לשוב למשרדיהם. ח"כ משה גפני יקבל בחזרה את ראשות ועדת הכספים, ושאר חברי דגל התורה יחזרו לשיבוציהם בוועדות.

הפלג בהובלת יצחק גולדקנופף, אגודת ישראל, כלל אינו במשחק – אין נוסח חוק שמקובל על הרבי מגור, והם יתנגדו בכל מקרה.

חברי הקואליציה של הכנסת ה־25, שחלקיה מודבקים זה לזה בנייר דבק דקיק ושקוף, אינם בוחלים בתרגילים כדי להאריך את ימיה. בכל פעם שנעשה ניסיון לאחות חלק אחד – החלקים האחרים מתפרקים

חברי הקואליציה של הכנסת ה־25, שחלקיה מודבקים זה לזה בנייר דבק דקיק ושקוף, אינם בוחלים בתרגילים כדי להאריך את ימיה. בכל פעם שנעשה ניסיון לאחות חלק אחד – החלקים האחרים מתפרקים.

אתמול (רביעי), למשל, מייד כשנודע שהדיל בין ביסמוט לרבנים מתקרב להגשמה, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מפלגת הציונות הדתית אינה מחויבת למשמעת קואליציונית, בעקבות טענתו שהליכוד עיכב את קידום חוק הטבות המס למילואימניקים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעת הציונות הדתית, 3 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

סמוטריץ' נאבק על אחוז החסימה וצריך להראות שהוא פועל ביד אחת למען המילואים – בשעה שבידו השנייה הוא תומך בחוק ההשתמטות הגדול, שכל מהותו פגיעה במערך המילואים. בליכוד מיהרו להגיב להודעתו והבהירו כי החוק, בנוסחו הנוכחי, מיטיב רק עם חיילי מילואים בעלי הכנסה גבוהה, וכי מטרתם היא לפרוש את רשת ההטבות על פני אוכלוסיית מילואים רחבה יותר.

אולם הצביעות נוטפת מהודעות שתי המפלגות – הציונות הדתית והליכוד. אם הן באמת מבקשות להיטיב עם חיילי המילואים, מדוע שלא יקשיבו לזעקת צה"ל ויגייסו מיידית עוד 10,000 לוחמים? מהלך כזה יסייע לחיילי המילואים יותר מכל ויכוחי סרק על חקיקות והטבות שממילא ספק אם יעברו.

כולם מבינים שעתירות לבג"ץ יוגשו מייד, ובית המשפט יפסול את המתווה בסבירות גבוהה בשל הפגיעה בעקרון השוויון בין צעירים חרדים לשאר הצעירים בישראל

בחזרה לחרדים: כדי לאפשר את חיבור דגל התורה וש"ס מחדש לקואליציה, עמלו בימים האחרונים ביסמוט והשר לשעבר אריאל אטיאס על השגת אישורם של רבני הציבור הליטאי, מנהיגי דגל התורה – הרבנים גרשון אדלשטיין ודוב לנדו.

אם השניים ייתנו את ידם למתווה שלפיו יגויסו רק 4,800 איש, הישיבות יתחייבו "לספק את הסחורה" (ללא רישום נוכחות דיגיטלי של תלמידי הישיבה המחויבים ללמוד), המועמדים לשירות צבאי לא ייעצרו, וכל התקציבים יוחזרו לאלתר – אז ניתן יהיה, לכאורה, "לעבוד על כולם" ולתמוך במתווה.

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עו"ד מירי פרנקל־שור, לצד יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אולם כולם מבינים שעתירות לבג"ץ יוגשו מייד, ובית המשפט יפסול את המתווה בסבירות גבוהה בשל הפגיעה בעקרון השוויון בין צעירים חרדים לשאר הצעירים בישראל.

אז אם המתווה ממילא לא כשר – מדוע לקדם את החקיקה? כדי לקנות זמן. עוד כמה שבועות כאן, עוד כמה שבועות שם. כיום קשה אפילו לכמת את מספר חברי הקואליציה בפועל: ש"ס פרשה בלי לפרוש, ושאר החרדים מצביעים בעד הקואליציה רק כשזה משתלם להם בדילים מסוימים.

בייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים כי יעד הגיוס של 4,800 חיילים בשנה כבר איננו רלוונטי: הוא אולי היה סביר לשנת 2024, אך בשנת 2026 המספרים אמורים להיות כפולים

ובכל זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לייצב את הספינה – והצבעה בוועדת החוץ והביטחון על מתווה בעייתי, לצד משיכת זמן עד להגעתו למליאה, מעניקות לו בדיוק את זה: זמן.

בעיה נוספת המאיימת על חקיקת מראית העין הזו היא היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור. פרנקל־שור כבר שקדה עם היו"ר הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, על מתווה גיוס אחר. עם הדחתו, הבהיר הייעוץ המשפטי של הכנסת כי חקיקת חוק שונה מזה שחברי הוועדה עבדו עליו במשך יותר משנה היא מהלך בעייתי – במיוחד אם יידרשו בעתיד להגן עליו בפני בג"ץ.

היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כלומר, אם פרנקל־שור תעניק גושפנקה מקצועית להסכמות בין ביסמוט לאטיאס, יהיה לממשלת הליכוד קל יותר להתמודד מול העתירות הצפויות לבג"ץ. אך בייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים כי יעד הגיוס של 4,800 חיילים בשנה כבר איננו רלוונטי: הוא אולי היה סביר לשנת 2024, אך בשנת 2026 המספרים אמורים להיות כמעט כפולים – כפי שהיה מתוכנן בחקיקה המקורית.

השינויים, כך נטען, צריכים לשקף את גידול האוכלוסייה, את צורכי צה"ל, ואת העובדה שהמתווה אמור היה כבר להיות בתוקף.

הייעוץ המשפטי עשוי גם שלא לאשר את הדחייה המתוכננת (בשנה? בשנתיים?) של תחולת הסנקציות על חרדים שאינם מתייצבים לצווי גיוס. השאלה העקרונית היא פשוטה: האם סנקציות אישיות על חילונים או דתיים־לאומיים נדחות גם הן בכמה שנים, כשאלה מסרבים לשרת?

גם במליאת הכנסת מצפה לקואליציה אתגר לא פשוט. ח"כ שרן השכל אמרה כי ישנם כשבעה חברי כנסת בליכוד שאינם מוכנים לחתום על חוק למראית עין

ואחרי שהצגנו את "החור השחור" שמתקיים בוועדות, גם במליאת הכנסת מצפה לקואליציה אתגר לא פשוט. ח"כ שרן השכל אמרה אתמול כי ישנם כשבעה חברי כנסת בליכוד שאינם מוכנים לחתום על חוק למראית עין. גם מחוץ לליכוד יש התנגדויות.

בין חברי הכנסת – ממספר סיעות – שעשויים להתנגד ל"סידור הפוליטי" שנועד להאריך את ימיה של ממשלת נתניהו נמנים: אופיר סופר, השכל, אדלשטיין, דן אילוז, משה סעדה, אלי רביבו, אוהד טל, שלום דנינו, גולדקנופף, יעקב טסלר, ישראל אייכלר ומשה רוט. ארבעת האחרונים – חברי אגודת ישראל – יתנגדו מטעמים הפוכים לחלוטין מאלה של שאר המוזכרים לעיל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסדרונות הכנסת, 3 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כל הנזכרים עשויים להישבר תחת לחציו של נתניהו, מול איומים בהדחות או קמפיין שלילי אם ימרו את פיו. לפני כשנה וחצי ניתן היה למנות גם את ח"כ טלי גוטליב בקבוצה הזו, אך מאז שינתה את עמדתה, וכיום היא מעדיפה לשתף פעולה עם מי שמינה אותה לחברה קבועה בוועדת החוץ והביטחון.