רגע לפני סוף השבוע יצא יגאל סימן טוב, פעיל סביבה ותיק מאורנית, לביקור בחלקת הטבע האהובה עליו. מדובר באזור נחל רבה, אחד מיובליו של הירקון, והשטחים הפתוחים שמשתרעים לצידו בין אורנית לראש העין, ממזרח לקו הירוק. כשהגיע למקום, חשכו עיניו. גדרות תיל ארוכות קידמו את פניו, תוחמות את השטח ומשתרעות בצידי דרכי העפר.
עד מהרה הוא הבחין בצבי, אחד מרבים המתגוררים במקום, שנמצא במצוקה ליד הגדרות. "מתברר שאחד הצבאים נטרף על ידי כלבים משוטטים כי לא היה לו לאן לברוח", הוא אומר.
הגדרות הללו הוצבו על ידי חברה קדישא תל אביב במסגרת עבודות להקמת בית עלמין באזור, רק שהן מהוות לכאורה הפרה של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון. המאבק על הקמת בית העלמין התנהל בשנים האחרונות, כשחברה קדישא מקדמת את התוכנית מול התנגדות של קבוצת פעילי סביבה, החברה להגנת הטבע וארגונים נוספים.
בית המשפט העליון קבע כי בית העלמין יוקם, אבל אישר לחברה קדישא תל אביב להקים בפועל רק את החלק הראשון בתוכנית מתוך שלושה – כ־50 דונם מתוך 150
מכיוון שהשטח – מרחב של גבעות רכות ואפיקי נחלים, עם מגוון מסחרר של צמחים ובעלי חיים – נמצא מעבר לקו הירוק, התוכנית אושרה בערכאה שנקראת "ועדת התכנון העליונה", שבה לחברה האזרחית כמעט אין יכולת להתנגד.
המתנגדים הגישו עתירה, ובסופו של דבר קבע בית המשפט העליון כי בית העלמין יוקם, אבל אישר לחברה קדישא תל אביב להקים בפועל רק את החלק הראשון בתוכנית מתוך שלושה – כ־50 דונם מתוך 150. לפי פסק הדין של השופטים דפנה ברק־ארז, יחיאל כשר ורות רונן, חברה קדישא תוכל לפתח את חלקות הקבר בחלק ב' של התוכנית רק אחרי שיאוישו 50% מהקברים של החלק הראשון.
"זה משהו שיכול לקחת הרבה מאוד שנים", אומר עו"ד יוסי וולפסון, שייצג את העותרים. "לפי התוכנית אמורים להיות 720 חלקות קבר בדונם, כך שב־50 דונם מדובר ב־36 אלף חלקות. בכל היישובים באזור יש כ־100 נפטרים בשנה.
"הם קיבלו אישור מבית המשפט לעבוד ב־50 דונם הראשונים, אבל לפי מה שנראה בשטח הם הקיפו עם הגדר עד נקודת הקצה של חלק ג', אזור שהם בכלל לא אמורים לגעת בו בעשרות השנים הקרובות".
"כבר כשהגעתי עם האוטו ראה אותי צבי וברח לתוך הגדר ונתקע. לפי מה שראיתי לא רק שגידרו את כל השטח של בית העלמין על כל השלבים שלו, אלא אפילו שטח אקסטרה"
בעקבות הדיווח של סימן טוב מיהרה אתמול (ראשון) גם הדס מרשל, רכזת שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, לצאת לשטח. "כבר כשהגעתי עם האוטו ראה אותי צבי וברח לתוך הגדר ונתקע", היא אומרת, "לפי מה שראיתי לא רק שגידרו את כל השטח של בית העלמין על כל השלבים שלו, אלא אפילו שטח אקסטרה.
"מעבר לזה השטח באופן כללי נראה לא טוב, מלא ערימות עפר נוראיות. גם שטחי ההתארגנות, לפי מה שנראה בעין, חורגים מהשטח של שלב א'. הם אגב עוד לא מילאו את חובתם להוציא מאזור הבנייה את הפקעות של הצמחים. המצב מאוד מתסכל, רואים את הפגיעה בשטח. רואים את הפקעות יוצאות מערימות העפר ואת הצבאים שנכלאים בגדר".
צבי לא יכול לקפוץ מעל גדר?
"ברגע שיש גדר שהם לא רגילים אליה הם פשוט רצים ונתקעים בה. הרבה פעמים בזמן מנוסה הם לא מצליחים לעבור גדרות בגלל הסטרס, לכן גידור מכל סוג מגדיל את סכנת הטריפה של הצבאים, וזה דבר שאנחנו נאבקים נגדו ומנסים לצמצם אותו בכל הארץ".
הסיפור של בית העלמין בשער השומרון והפגיעה שלו בטבע הוא חלק מדרמה גדולה יותר שמתרחשת בתחום הקבורה בישראל: השטחים לקבורת שדה – שבה כל נפטר נטמן באדמה בחלקה משלו – אזלו, וברוב בתי העלמין עברו לקבורה בקומות או לפחות בכפולות (בני זוג או בני משפחה זה מעל זה).
"רוב תושבי מרכז הארץ אמורים לעבור לקבורה רוויה", אומרת מרשל, "יש מעט שטח והמון תושבים. בגלל שהרבה אנשים עדיין מבקשים קבורת שדה נוצר לחץ גדול על בתי עלמין שעדיין מאפשרים אותה"
"רוב תושבי מרכז הארץ אמורים לעבור לקבורה רוויה", אומרת מרשל, "יש מעט שטח והמון תושבים. בגלל שהרבה אנשים עדיין מבקשים קבורת שדה נוצר לחץ גדול על בתי עלמין שעדיין מאפשרים אותה. באלעד למשל יש בית עלמין שפתוח רק שנה וחצי וכבר רוצה להתרחב, תושבים מבני ברק מגיעים לאלעד להיקבר בקבורת שדה.
"החשש שלנו הוא שזה יקרה גם בשומרון, שבו באופן טבעי יש הרבה פחות פיקוח, ושבית העלמין יתמלא מהר לא מקהל היעד המקורי שלו".
קבורת שדה גורמת לפגיעה בטבע ובשטחים הפתוחים, ושופטי העליון לקחו את זה בחשבון בדיון על בית העלמין בשומרון. "צפיפות הקבורה בבית העלמין, למעט בחלקים הצבאיים", כתבו בפסק הדין, "תהיה בהתאם לאמת המידה של 720 חלקות לדונם, מטעמים של הגנת הסביבה והקיימות".
אלא שבישראל, כידוע, יש לעיתים פער בין החוק לבין הביצוע בשטח. "בית המשפט חייב קבורה רוויה ואנחנו מאוד רוצים לפקח על זה", אומרת מרשל, "יש שם ערכי טבע יקרים מפז ומגוון מדהים של בעלי חיים, אין דברים כאלה במרכז הארץ. אנחנו רוצים לוודא שהפסיקה על הקבורה הרוויה תתממש וגם שלא ילכו לשלבי ב' וג'. אין שום סיבה כרגע להיכנס עם העבודות לעומק השטח".
זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה הקצרה של בית העלמין הזה שההנחיות של בית המשפט זוכות לפרשנות יצירתית בשטח. לפני כשנה נדהמו מטיילים שנתקלו במקום בקברים ובחלקות קבר חפורות למחצה כשעדיין לא החל לפעול במקום בית עלמין.
"זה שטח טבעי שפשוט לא צריך להיות מגודר", מסכמת מרשל, "זה לא מידתי ולא חיוני כשממילא שום דבר לא אמור להיבנות שם בעשורים הקרובים"
זה קרה תוך כדי הליכים בערעור שהגישו המתנגדים לבית המשפט. העותרים טענו שחברה קדישא עשתה דין לעצמה במטרה לקבור נפטרים ולקבוע עובדות בשטח עוד בטרם ניתנה הכרעה בבית המשפט, ואילו בחברה קדישא דחו בתוקף את הטענות וגרסו שהכול נעשה כדין.
אתמול כבר פנה עו"ד וולפסון במכתבים דחופים לכל הגורמים הרלוונטיים. "עבודות הגידור מהוות הפרה של התב"ע ועבירה פלילית כשלעצמה", כתב ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי, "הנכם נדרשים לפעול באופן מיידי לפירוק הגדר ולמיצוי הדין עם עברייני הבנייה שהקימו אותה". "הקרקע מוכרזת כאדמת מדינה", אומר וולפסון, "המנהל פשוט יכול לקחת קבלנים ולהוריד את הגדרות".
במנהל האזרחי אומרים שנכון לתחילת השבוע הטענות לא מוכרות, שקציני המנהל ייצאו לשטח לבדוק את הדברים ורק לאחר מכן יוכלו להגיב.
"זה שטח טבעי שפשוט לא צריך להיות מגודר", מסכמת מרשל, "זה לא מידתי ולא חיוני כשממילא שום דבר לא אמור להיבנות שם בעשורים הקרובים".
מנהל חברה קדישא תל אביב לא השיב לפניות זמן ישראל עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו