יום הסרטן הבינלאומי שחל היום הוא הזדמנות לעצור לרגע, לא רק כדי לחזור ולהדגיש את חשיבות המניעה, הגילוי המוקדם ואורח החיים הבריא – אלא גם כדי להביט בהתקדמות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בחקר הסרטן ובאופן שבו אנו מבינים את המחלה.
* * *
בעבר, נהוג היה לחשוב על סרטן כתהליך שבו תא בודד עובר שינוי ומתחיל להתחלק ללא הפסקה. כיום ברור שמדובר בתפיסה פשטנית שאינה משקפת את מורכבות המחלה.
גידול סרטני הוא מערכת מורכבת הכוללת מגוון רחב של תאים: תאים סרטניים לצד תאים של מערכת החיסון, כלי דם, תאי תמך ורקמות נוספות. האינטראקציה בין כל המרכיבים הללו היא שמאפשרת לגידול לשרוד, לגדול ואף להתפשט בגוף. מסיבה זו, מחקר הסרטן המודרני מתמקד לא רק בתא הסרטני עצמו, אלא גם ואולי בעיקר ב"סביבת הגידול" כולה.
נהוג היה לחשוב על סרטן כתהליך בו תא בודד עובר שינוי ומתחיל להתחלק ללא הפסקה. כיום ברור שזו תפיסה פשטנית שאינה משקפת את מורכבות המחלה. גידול סרטני הוא מערכת מורכבת הכוללת מגוון רחב של תאים
אחת התובנות המרכזיות שנצברו בעשורים האחרונים נוגעת לתפקידה של מערכת החיסון. בעבר היה מקובל לחשוב שמערכת החיסון אינה מסוגלת להתמודד עם תאים סרטניים. היום ידוע שבמקרים רבים היא דווקא מזהה את התאים החריגים, אך "סביבת הגידול" יוצרת תנאים שמונעים ממנה לפעול ביעילות.
אחד המנגנונים המרכזיים לכך הוא פעילותם של חלבונים המכונים "נקודות בקרה", אשר פועלים כמעין בלמים של מערכת החיסון. תרופות החוסמות חלבונים אלו משמשות כיום כטיפולים אימונותרפיים במגוון סוגי סרטן, ומהוות פריצת דרך של ממש בטיפול בחולים. לא בכדי, שניים ממגלי חלבונים אלו – ג'יימס אליסון וטסוקו הונג'ו זכו על תגליותיהם אלו בפרס נובל לרפואה בשנת 2018.
אבל בשנים האחרונות מסתבר שישנם מנגנונים נוספים המונעים ממערכת החיסון לפעול בתוך סביבת הגידול. בסוף המאה ה-20 התגלה סוג חדש של תאים במערכת חיסון: תאי טי "רגולטוריים", שתפקידם לבלום את הפעילות של התאים האפקטיביים של מערכת החיסון – תאי הטי ה"הורגים". תפקיד זה הינו חשוב ביותר במניעת מצבים אוטואימוניים, בהם מערכת החיסון תוקפת את איברי הגוף עצמם.
אכן, פרס נובל לרפואה ניתן ב-2025 לשלושה חוקרים – מרי ברונקו, פרד רמסדל ושימון סקגוצ'י, שאפיינו לראשונה את תאי הטי הרגולטורים הללו. אך אליה וקוץ בה: פעילות-יתר של תאי טי רגולטוריים בסביבת הגידול של סרטן תגרום לעצירה לא רצויה של פעילות תאי הטי ההורגים גם כנגד הגידול הממאיר עצמו.
בעבר היה מקובל לחשוב שמערכת החיסון אינה מסוגלת להתמודד עם תאים סרטניים. היום ידוע שבמקרים רבים היא דווקא מזהה את התאים החריגים, אך "סביבת הגידול" יוצרת תנאים שמונעים ממנה לפעול ביעילות
במעבדת המחקר של המכון האונקולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) נחקרת מזה שנים סביבת הגידול של סרטנים מוצקים, תוך התמקדות מיוחדת בחלבון נקודת בקרה בשם OX40L. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מיקרוסקופיה פלואורסנטית רב ערוצית, הצליחו חוקרי המעבדה בראשות גב' סוסנה פלדמן וד"ר איילת אברהם לבחון באופן פרטני את סוגי התאים השונים בסביבת הגידול.
המחקר הדגים לראשונה כי חלבון זה מבוטא על תאי טי רגולטוריים ב"סביבת הגידול" של מלנומה (גידול עור בעל פוטנציאל להתפשט כגרורות מרוחקות), ממצא חדש שלא תואר עד כה. תצפית זו מספקת רמזים חשובים להבנת הגורמים המשפיעים על פעילותם של תאים אלו בתוך הגידול.
במחקר רחב היקף שפורסם לאחרונה בעיתונות המדעית, הודגם בנוסף קשר בין רמות הביטוי של OX40L לבין מהלך מחלת המלנומה. בחולים שמהלך מחלתם השתנה לאחר ניתוח, נמצא ביטוי נמוך יותר של החלבון ב"תאים מציגי אנטיגן", תאים המהווים רכיב מרכזי ביכולת להפעיל את מערכת החיסון נגד הגידול. ממצא זה מרמז כי ל-OX40L תפקיד משמעותי ביצירת תגובה חיסונית אפקטיבית ובצמצום הסיכון להישנות המחלה. השלב הבא במחקר מתמקד בבחינת דרכים להגביר את ביטוי החלבון, וכן בהבנת תפקידו בגידולים נוספים, כגון סרטן הלבלב או סרטן עור מסוג קשקשי.
מחקר הסרטן בישראל נחשב למוביל בקנה מידה עולמי, בין היתר בזכות החיבור ההדוק בין מחקר בסיסי המתקיים באקדמיה לבין מחקר תרגומי בבתי החולים. שילוב זה מאפשר לתרגם תובנות מדעיות להבנה קלינית מעשית, תוך הסתמכות על נתונים פתולוגיים וקליניים אמיתיים של מטופלים. יתרון נוסף טמון בכך שחלק מחוקרי הסרטן הם גם רופאות ורופאים, המכירים מקרוב את האתגרים היומיומיים של הטיפול בחולי סרטן.
מחקר הסרטן בישראל נחשב מוביל בקנה מידה עולמי, בין היתר בזכות החיבור ההדוק בין מחקר בסיסי באקדמיה לבין מחקר תרגומי בבתי החולים. השילוב מאפשר לתרגם תובנות מדעיות להבנה קלינית מעשית
לצד ההתקדמות המרשימה, חשוב לזכור כי סרטן עדיין עלול להיות מחלה קשה ואף קטלנית. לכן, גם בעידן של פריצות דרך מדעיות וטיפולים חדשניים, המסר הבסיסי נותר בעינו: הדרך היעילה ביותר להתמודד עם סרטן היא למנוע את התפתחותו. הפסקת עישון, אימוץ אורח חיים פעיל, תזונה מאוזנת והקפדה על בדיקות לגילוי מוקדם הם צעדים פשוטים, זמינים ובעלי השפעה מוכחת – וגם בשנת 2026, הם מהווים את קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר.
ד"ר רעיה ליבוביץ היא מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), חברת סגל בכיר בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב ובעלת ניסיון רב במחקר בסיסי וקליני. לאחרונה נבחרה כראש החוג ל'אונקולוגיה מפוכחת' באיגוד האונקולוגי הישראלי.










































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכבר כמעט שכחתי איזה גועל נפש זה האקדמיה, עד שהגיעה הכותבת והזכירה לי. שימו לב: "חוקרי המעבדה בראשות גב' סוסנה פלדמן וד"ר איילת אברהם". דהיינו, מיסיס פלדמן, אמנם את מ"ראשי המעבדה", אבל אל תשכחי שאת לא דוקטור. את רק "גברת".
אנשי אקדמיה הם כל כך פאתטים לפעמים. לא מעטים מהם (בהחלט לא כולם) הם אנשים שלא יודעים הרבה ולא עשו דבר, וכל כוחם בחיים מגיע אך ורק מה"דר" לפני שמם. ולכן הם קנאים לתואר ויגינו עליו בחירוף נפש, שהרי אין להם שום דבר אחר להציע. אם היו יכולים, אולי היו מבקשים שעל מציבותיהם יחרטו: פ"נ ד"ר פלוני. phd.
אגב, בישראל בשנות השמונים גם מהנדסים היו כותבים אינג' לפני שמם, כתואר כבוד (אפשר לראות את זה לפעמים על בניינים ישנים). אבל מאז המהנדסים התבגרו, והבינו שאין שום משמעות לתואר, אלא למה שהשגת בחיים עצמם. אף אחד לא מתעניין האם עשית תואר בהנדסה או במדמח. השאלה היא מה אתה יודע לעשות ומה ההישגים שלך. אבל נראה שלאנשי האקדמיה ייקח עוד דור או שניים להתבגר.