בשבועות שלפני פרוץ המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, החות'ים הבטיחו כי במקרה של עימות, הים האדום ייצבע בדמם של אויביהם. בנאום אחר נאום, עבד אל־מאלכ אל־חות'י, מנהיג הארגון, אמר לתומכיו כי כל תקיפה על איראן תגרור תגובה מיידית והרסנית.
התנועה, שבילתה שנתיים בשיבוש הסחר העולמי, בשיגור טילים בליסטיים לעבר ישראל ובהצגת עצמה כחברה המחויבת ביותר ב"ציר ההתנגדות", ביססה את אמינותה על טענה אחת: אם איראן תותקף, אנחנו נכה.
איראן מותקפת ללא הפסקה כבר יותר משבוע. החות'ים שותקים.
בתוך חודשים ספורים ראו החות'ים את ישראל מחסלת את ראש ממשלתם, תריסר מחברי הקבינט שלהם ואת הרמטכ"ל שלהם. הם ראו את מנהיג ארגון הפרוקסי העמית, חסן נסראללה מחזבאללה, נהרג בביירות, ואז ראו את המנהיג העליון של פטרונם נהרג גם הוא.
בתוך חודשים ספורים ראו החות'ים את ישראל מחסלת את ראש ממשלתם, תריסר מחברי הקבינט שלהם ואת הרמטכ"ל שלהם. הם ראו את נסראללה נהרג בביירות, ואז ראו את המנהיג העליון של איראן נהרג גם הוא
התשתית של משמרות המהפכה, שבנתה את הארסנל שלהם, מתפרקת בזמן אמת. התנועה, שבילתה שנתיים בשידור תדמית של תנועה בלתי מנוצחת, מחשבת כעת את צעדיה מעמדה מוחלשת משמעותית.
בד בבד, הרגש הציבורי גואה: ב־6 במרץ מילאו אלפים את כיכר א־סבעין בצנעא וקראו קריאות בפרסית למען מנהיג איראני מת. עצרות נערכו בכל מחוז ומחוז. עבד אל־מאלכ אל־חות'י נראה כמי שנענה לגודל השעה כשנשבע להצטרף ללחימה "בכל רגע". אך שום טיל לא שוגר, שום ספינה לא נפגעה ושום כטב"ם לא חצה את הים האדום.
הסיבות לכך קשורות לשינויים המבניים שהחות'ים עברו בעשור האחרון, וכן ליעדיהם האסטרטגיים לעתיד.
בין אוגוסט לאוקטובר 2025, תקיפות אוויריות ישראליות בצנעא חיסלו את ראש ממשלת החות'ים אחמד א־רהאווי, כתריסר מחברי הקבינט ואת הרמטכ"ל מוחמד אל־ע'מארי. אלה היו מבצעים מדויקים שכוונו נגד אישים ספציפיים, ולא הפצצות שטח שנועדו לפגוע בתשתיות. הם השתמשו באותה מתודולוגיה מבוססת מודיעין ששימשה לחיסולו של נסראללה בביירות.
חברי ההנהגה הבכירה של החות'ים מבינים כעת שברגע שהם פותחים במבצע צבאי גלוי, הם מייצרים את החותמות המודיעיניות והאלקטרוניות המאפשרות פגיעה בהם: תקשורת, תנועה ופליטות אלקטרוניות. קיום עצרות אינו מייצר את החותמות הללו. שיגור טילים כן.
חברי ההנהגה הבכירה של החות'ים מבינים כעת שברגע שהם פותחים במבצע צבאי גלוי, הם מייצרים את החותמות המודיעיניות והאלקטרוניות המאפשרות פגיעה בהם: תקשורת, תנועה ופליטות אלקטרוניות
מקרה מבחן מובהק הוא המערכה בים האדום בשנים 2023-2025, שהייתה המבצע הצבאי המשמעותי ביותר שהחות'ים ביצעו אי פעם. הוא שיבש את הסחר העולמי, אילץ תגובה ימית רב־לאומית והעלה את התנועה ממעמד של התקוממות אזורית לסוגיה ביטחונית עולמית. אך המבצע גם שחק את מערכות הנשק הטובות ביותר שלהם וחשף את התשתית שתמכה בהן.
כתוצאה מכך, עד סוף 2025, תקיפות אמריקאיות וישראליות מתמשכות פגעו באתרי שיגור, במתקני אחסון ובצומתי פיקוד. אובדנו של ע'מארי לא היה סמלי בלבד; מפקדים טכניים בעלי מומחיות שלא ניתן להחליף נהרגו לצדו.
בנוסף, פעולות החסימה בים סיבכו את חידוש האספקה של רכיבים מתקדמים מאיראן והארסנל שנשחק. בין ספטמבר 2024 לתחילת יולי 2025, מומחי האו"ם ספרו 101 טילים בליסטיים חות'יים ששוגרו לעבר ישראל, מהם 38 שנכשלו לחלוטין.
בפעולת סיכול יחידה באותו חודש יולי, פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום) תפס יותר מ־750 טונות של חומרים וציוד ממקור איראני שיועדו לחות'ים, ובהם מאות טילים, ראשי קרב, ראשי ביות, מנועי כטב"מים ומערכות מכ"ם.
מחקר של מכון Century International על שרשרת האספקה מ־2026 מצא כי יותר מ־80% מהפריטים שנתפסו לפני שהגיעו לחות'ים בשנים 2024-2025 היו רכיבי ייצור ולא נשק מוגמר.
מחקר של מכון Century International על שרשרת האספקה מ־2026 מצא כי יותר מ־80% מהפריטים שנתפסו לפני שהגיעו לחות'ים בשנים 2024-2025 היו רכיבי ייצור ולא נשק מוגמר
זו הייתה עדות לכך שערוץ האספקה עבר מהברחת מערכות שלמות לתחזוקת הרכבה מקומית. אך ראשי ביות, אלקטרוניקת הנחיה ומנועים נותרו צווארי הבקבוק, וכל אחד מהם מחייב יבוא.
החות'ים עדיין יכולים לשגר. אולם יכולתם פחתה, וכל שיגור חושף עמדות שכבר מופו. התנועה קידמה נרטיב של "ייצור מקומי", אך המפרטים של כלי הנשק היעילים ביותר שלה מעידים על מקור איראני הדורש רכיבים חיצוניים. כאשר איראן עצמה נתונה להפצצה מתמשכת, ערוץ האספקה שבנה את הארסנל החות'י נתון ללחץ גדול יותר מאשר בכל שלב מאז הקמת התנועה.
המצב מסתבך עוד יותר משום שהחות'ים אינם קבוצה עצמאית שרק מקבלת תמיכה איראנית. הם כפופים לטהרן. היכולת הצבאית שלהם נבנתה בידי איראן וחזבאללה. העמדה האסטרטגית שלהם עוצבה על פי סדרי העדיפויות של טהרן. מקומם בציר ההתנגדות הוקצה להם בידי איראן.
שום דבר מזה אינו מוחק את השורשים התימניים של התנועה, אך השורשים הללו לבדם לא יצרו את הארסנל, את הדוקטרינה או את הפרופיל האזורי שמגדירים אותם כיום.
בחירתו של מוג'תבא חמינאי למנהיג העליון החדש מוקדם יותר השבוע נותנת לחות'ים סיבה להאמין שהמשטר ישרוד. בתוך שעות התייחסו אליו כלי התקשורת של החות'ים בתואר "אימאם", והצהירו לו אמונים
אבל כעת המנהיג העליון של איראן מת, ובנו החליף אותו. בחירתו של מוג'תבא חמינאי למנהיג העליון החדש מוקדם יותר השבוע נותנת לחות'ים סיבה להאמין שהמשטר ישרוד. בתוך שעות התייחסו אליו כלי התקשורת של החות'ים בתואר "אימאם", והצהירו לו אמונים. המינוי היה איתות לכך שמשמרות המהפכה יוכלו לבנות את עצמם מחדש.
אך גם אם היחסים ייבנו מחדש, הזירה הפוליטית שבה החות'ים נלחמים השתנתה. בכל רחבי העולם הערבי, במהלך המערכה בים האדום, מיליציה זיידית מהרמות הצפוניות של תימן הפכה לפניה של ההתנגדות לישראל ברגע שבו כל מדינות ערב הסיטו את מבטן. אך המלחמה עם איראן טרפה את הקלפים.
טילים איראניים נוחתים כעת בריאד שבערב הסעודית, ובאבו דאבי שבאיחוד האמירויות הערביות, והורגים אזרחים ערבים בבירות ערביות. ישראל וארצות הברית תוקפות את איראן, לא מדינות ערביות.
אם החות'ים יגיבו בשם טהרן בהקשר הזה, הם כבר לא יילחמו למען פלסטין; הם יילחמו למען המדינה שמפציצה ערים ערביות. אותו ציבור ערבי שחגג כשהם התייצבו נגד ישראל, ספק אם יריע להם על כך שהם עומדים לצד הכוח שממטיר טילים על שכנותיו.
כשמעמדה של איראן כה רעוע, החות'ים מתחילים כעת להביט לעבר עתידם. בחודשים האחרונים עורך הארגון מבצע גיוס כלל־ארצי שזכה לכמעט אפס תשומת לב בתקשורת המערבית.
כשמעמדה של איראן כה רעוע, החות'ים מתחילים כעת להביט לעבר עתידם. בחודשים האחרונים עורך הארגון מבצע גיוס כלל־ארצי שזכה לכמעט אפס תשומת לב במערב
בכל מחוז שבשליטתם בצפון־מערב תימן, הפעילה התנועה קורסי הכשרה צבאית שמותגו כתוכניות "מבול אל־אקצא". מאות לוחמים סיימו את הקורסים הללו. משרדי ממשלה, אוניברסיטאות, בתי חולים, חברות תקשורת, רשויות מים, צוותי שדות תעופה וקבוצות ספורט – כולם עברו הכשרות אלה.
כינוסים שבטיים חמושים הכריזו על "גיוס כללי". התכנסויות המוניות פומביות, שמנו מאות אנשים בכל מחוז, אורגנו על בסיס שבועי.
זה אינו כוח טילים. זהו כוח קרקעי שנועד לייצר פעולות המוניות – לא פעולות מדויקות – והוא מיועד למלחמה שעדיין לא החלה, על השאלה מי ישלוט בקו החוף של צפון־מערב תימן, בשטחה וב־20 מיליון תושביה. הרטוריקה מצביעה אל הים, אך הגיוס מצביע פנימה, אל היבשה.
גם הקואליציה האנטי־חות'ית מתפוררת בדרכים שמשרתות את המיצוב ארוך הטווח של התנועה. הכרזת העצמאות של מועצת המעבר הדרומית (STC) בינואר חשפה את עומק חוסר התפקוד בין הכוחות הנתמכים בידי סעודיה לאלה הנתמכים בידי איחוד האמירויות בדרום תימן.
החות'ים סיקרו בשמחה כל פרט מקריסה זו: מסגירת מטה מועצת המעבר, דרך קצינים סעודים המנהלים למעשה את עדן מבסיס הצבא ביר אחמד, ועד מנהיגי מועצת המעבר הכלואים במלונות בריאד.
הכרזת העצמאות של מועצת המעבר הדרומית (STC) בינואר חשפה את עומק חוסר התפקוד בין הכוחות הנתמכים בידי סעודיה לאלה הנתמכים בידי איחוד האמירויות בדרום תימן
המלחמה עם איראן קירבה את ריאד ואבו דאבי זו לזו, כאשר טילים איראניים נוחתים על שטחיהן של שתי המדינות. לפי דיווחים, ערב הסעודית הזהירה את טהרן כי המשך התקיפות עלול להביא אותה לפתוח בסיסים למבצעים אמריקאיים.
קואליציה שקורעת את עצמה לגזרים על עדן מתלכדת כאשר טילים פוגעים בריאד, אך פתיחה כעת במתקפות בים האדום עלולה לאחד את הקואליציה הזו נגד החות'ים בדיוק ברגע שבו היא מפולגת יותר מכל.
כל יום שבו החות'ים מתאפקים, תוך שמירה על עמדה של פעולה קרובה, האיום מייצר ערך ללא הוצאה מצידם. פרמיות ביטוח השיט נותרות גבוהות. התכנון הסעודי חייב להביא בחשבון אפשרות למתקפה מדרום. כוח קרקעי חות'י מגויס נותר במקומו, מוכן לנצל כל פתח – במאריב, לעבר עדן או שבווה, ובכל מקום שבו הריקון יעמיק. הגיוס של הארגון בנה אמינות. האיפוק שלו מממש את הערך הזה.
כל זה אינו אומר שהחות'ים לא יפעלו להגנת משמרות המהפכה. אבל יש לשקול מה בדיוק הם מגינים עליו. החות'ים של 2015 היו מורדים; היה להם שטח אך לא מדינה, לא מוסדות, לא פרופיל בינלאומי ולא מנוף בים האדום.
החות'ים של 2026 מנהלים משרדי ממשלה, שולטים בנמלים, מפעילים מערכת מס ורשת אוניברסיטאות, מתחזקים ערוץ דיפלומטי מול האו"ם, ומנהלים משא ומתן עקיף עם ריאד דרך מוסקט.
החות'ים של 2015 היו מורדים; היה להם שטח אך לא מדינה, לא מוסדות, לא פרופיל בינלאומי ולא מנוף בים האדום. החות'ים של 2026 מנהלים משרדי ממשלה, שולטים בנמלים, ומתחזקים ערוץ דיפלומטי מול האו"ם
לעבד אל־מאלכ אל־חות'י אין אפשרות לצאת לגלות. מערות ההרים שהעניקו מחסה להתקוממות אינן יכולות להעניק מחסה למנגנון מדינתי. לפי החישוב הרציונלי, לעת עתה, שיעבוד התימנים למרותם בטוח יותר ממלחמה באמריקאים.
יש גם את סוגיית הניהול של מה שכבר בידיהם. הכלכלה החות'ית שברירית, ומתקיימת בחלקה באמצעות כלי כפייה התלויים באמינות צבאית: אמברגו הנפט שהטילו על נמלי חצרמוות באמצעות תקיפת מכליות בכטב"מים כדי למנוע יצוא משטח שבשליטת הממשלה; האיום המשתמע על השיט בים האדום; והיכולת להעניש יריבים המאתגרים את מקורות ההכנסה שלהם.
אם היכולת הזו תיראה כמי שנחלשה במידה ניכרת, ארכיטקטורת הכפייה שמממנת ומטילה משמעת על המדינה שלהם תתחיל להיסדק. אחרי הכול, מודל המשטר החות'י פועל על שני מטבעות – כפייה ואמונה אידאולוגית
אם היכולת הזו תיראה כמי שנחלשה במידה ניכרת, ארכיטקטורת הכפייה שמממנת ומטילה משמעת על המדינה שלהם תתחיל להיסדק. אחרי הכול, מודל המשטר החות'י פועל על שני מטבעות – כפייה ואמונה אידאולוגית.
במשך שנים חלקו החות'ים את נטל ניהול חייהם של 20 מיליון בני אדם עם האו"ם ועם ארגונים לא־ממשלתיים בינלאומיים, שסיפקו שירותי בריאות, חילקו מזון וסיפקו תשתיות בסיסיות שהתנועה לא יכלה או לא רצתה לספק.
ההסדר הזה התאים לחות'ים, שכן הם שמרו על השליטה בזמן שאחרים נשאו בעלות של החזקת האוכלוסייה בחיים. אך מסע המעצרים, ההפרעות והעוינות שלהם כלפי הארגונים הבינלאומיים הבריח את רובם. החות'ים נושאים כעת לבדם במלוא כובד נטל המשטר, מול אוכלוסייה שאינה נאמנה להם, אלא פשוט מותשת.
ובינתיים, החות'ים רואים פטרון שנמצא בצניחה חופשית, ארסנל הנתון ללחץ, הנהגה הנתונה למעקב וקואליציית אויבים הממוקדת באיראן ולא בתימן. השאלה שאמורה להדאיג את מקבלי ההחלטות אינה מדוע החות'ים שקטים; השאלה היא מה הם בונים בזמן הזה, ומה יהיה המחיר של ההתמודדות עימם בעתיד.
פאטמה אבו אל־אסראר היא כותבת ב־Ideology Machine, פרסום העוסק במערכות מידע סמכותניות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו