בשנה האחרונה, במונחים של תחרויות ספורט, התנהל טורניר מרתק בגוש השינוי. זה היה טורניר מלא הפתעות, תכסיסים פוליטיים, ניצחונות ותבוסות מרשימים, ואכזבות נוראיות עד כדי סיכון בסילוק מהמפה הפוליטית.
אנחנו עומדים חצי שנה וקצת למועד המקורי של הבחירות לכנסת ה-26, אבל די ברור מי הצליחו לעלות לשלב הגמר, שעוד לא הוכרע, ומי נשארו מאחור.
גוש השינוי מתחלק בעיקרו לשני אגפים, ימין ומרכז-שמאל. בראש האגף הימני עמדו שלושה: נפתלי בנט, אביגדור ליברמן וגדעון סער. ברגע מסוים ליברמן וסער ניהלו משא ומתן על מערך משותף בבחירות, שלא צלח.
בשלב הזה, נקרא לו רבע הגמר, הצליח ליברמן לסלק את סער מדרכו לצמרת. סער, שהדרדר בסקרים מתחת לאחוז החסימה, ערק בלית ברירה לליכוד יחד עם חבריו בתקווה חדשה
בשלב הזה, נקרא לו רבע הגמר, הצליח ליברמן לסלק את סער מדרכו לצמרת. סער, שהדרדר בסקרים מתחת לאחוז החסימה, ערק בלית ברירה לליכוד יחד עם חבריו בתקווה חדשה.
בחצי הגמר של הימין באופוזיציה מביס בנט את ליברמן. בכל הסקרים בנט מכפיל את ליברמן בכמות המנדטים. ליברמן מודיע כמובן שהוא המועמד הטוב ביותר שיש לגוש להציע לראשות הממשלה אבל ברגע זה הוא לא יכול לממש את ההצהרות היומרניות הללו.
צריך תמיד לזכור שהחיבור בין ליברמן לגוש השינוי הוא תוצאה של תאונה ביחסים האישיים שלו עם בנימין נתניהו. ליברמן מזדהה עם מדיניות מפלגות הימין בקואליציה ובמקרים רבים הוא קיצוני מהן, תומך בכל לבו ברפורמה המשפטית של יריב לוין, וגם את המלחמה שהוא מנהל בחרדים צריך לקחת בערבון מוגבל.
ליברמן בקואליציה היה החבר הטוב ביותר של ראשי המפלגות החרדיות, ואת חוק הפטור מגיוס שהגיש כשהיה שר הביטחון הם מוכנים לחטוף היום בשתי ידיים.
ליברמן בקואליציה היה החבר הטוב ביותר של ראשי המפלגות החרדיות, ואת חוק הפטור מגיוס שהגיש כשהיה שר הביטחון הם מוכנים לחטוף היום בשתי ידיים
גם באגף השמאלי של גוש השינוי התחוללו קרבות מוקדמים. ברבע הגמר התמודדו שני שותפים לשעבר, בני גנץ וגדי איזנקוט, על קולות המצביעים במחנה הממלכתי/כחול-לבן, שאותו הקים והוביל גנץ.
גנץ הוביל את ההתמודדות בהתחלה בפער עצום. שבוע אחרי אסון ה-7 באוקטובר הסקרים העניקו לו 38 מנדטים. המצב השתנה במהלך הזמן וכאשר מעמדו של גנץ התערער, איזנקוט דרש למעשה את ראשות המפלגה. גנץ סירב, איזנקוט פרש וכאן להפתעת כולם התבצע מהפך.
בימים קשים של מלחמה, החיבור של רמטכ"ל מזרחי ואב שכול שהוא גם איש צנוע, ממלכתי והגון (פרש מהכנסת אחרי שעזב את גנץ) קסם לרבים. גנץ עצמו נזרק מתחת לאחוז החסימה ולא מצליח להתאושש מאז.
איזנקוט זינק בסקרים והביס בחצי הגמר את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ואת מנהיג הדמוקרטים יאיר גולן. ברגע זה איזנקוט הוא מנהיג אגף המרכז-שמאל שמתמודד בגמר מול בנט הימני על מועמדות גוש השינוי לראשות הממשלה.
איזנקוט זינק בסקרים והביס בחצי הגמר את לפיד וגולן. ברגע זה איזנקוט הוא מנהיג אגף המרכז-שמאל שמתמודד בגמר מול בנט הימני על מועמדות גוש השינוי לראשות הממשלה.
לאיזנקוט יש יתרון. המגמה בסקרים מלמדת על תנועה של ציבור התומכים אליו, בעוד שבנט החזיק מגרש חנייה גדול ולא יציב שמתחיל להתרוקן. ההמשך תלוי בטעויות שיבצעו השניים בחודשים הקרובים.
עכשיו כל אחד צריך להחזיק מעמד עד הסוף ולקבל את הלגיטימציה של אלה שמפסידים את הבכורה (לפיד יוצא בינתיים נגד שניהם וטוען שאין לסמוך עליהם, אלא רק עליו).
איזנקוט עצמו כבר הודיע לאן פניו מועדות והתריס שהוא לא עזב את גנץ כמספר שתיים כדי להיות במעמד דומה אצל בנט. מצד שני, בנט מציג את עצמו כמועמד האולטימטיבי לראשות הממשלה ולא יעזור כלום. העניין הוא שגם בתחום ההתאמה לראשות הממשלה איזנקוט מצמצם פערים. הגמר פתוח.











































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואדון RARAR NANAN,שיקלי, סילמן, ואורבך לא בגדו, בנט הנוכל בגד בבוחריו. הוא חתם בשידור שלא יילך עם הלפידיוט ועם הערבים. הוא זה שקיבל 6 מנדטים עם מצע ימני והלך לממשלה עם השמאל ועם נציג הטרור הפלסטיני. בוחריו לא שוכחים את הבגידה. רק פריירים יבחרו בבנט השרלטן
הבעיה עם שני אלה היא שהם מותגים בלי שום דבר מאחוריהם. הבחירות בישראל הן לא לראשות הממשלה – הן בחירות של חברי הכנסת. בפעם הקודמת שבנט נבחר, 3 מתוך 6 הח"כים שהביא התגלו כבוגדים עלובים (שיקלי, סילמן, ואורבך), אביר קארה התפלג, חצי מהבאים ברשימה סרבו להכנס כנורווגים כי לא תמכו בקואליציה (של בנט כראש ממשלה!), ועוד אחת היא איילת שקד שעדיף שנדבר עליה כמה שפחות. מאיפה לכל הרוחות הוא יביא 20 חברי כנסת אם הסקרים יתממשו?! עלפי הסטטיסטיקה, כ-10 מתוכם צפויים לערוק לביבי.
ואיזו מפלגה יש לאייזנקוט? איש נחמד בלי שום דבר מאחוריו. מישהו שמע על חברי הכנסת / שרים שהוא יביא?
בכלל, אם מישהו מתכוון להציל את המדינה הזו אז ראש הממשלה הבא יצטרך להוביל כמה מהלכים אכזריים וברוטליים נגד המגזר החרדי (בעיקר) וגם נגד הטאליבאן היהודי בשטחים. לא נראה שלאייזנקוט הנחמד יש את הקילר אינסטינקט לבצע את זה במהירות ובאכזריות הנדרשת. ה"ממלכתיות" תצטרך להגיע בכפייה, לא בפשרות, וזה לא אייזנקוט.
כיוון שציבור גדול מאוד של רפי השכל וחסרי האידיאולוגיה, מצביעי המותגים, שהיו המחנה של גנץ משוטטים עכשיו בין בנט לבין אייזנקוט, כנראה שאכלנו אותה בכל מקרה. בין השניים אייזנקוט עדיף בהחלט. בנט יהיה שר מצויין – של רשימה קטנה. רק צריך לדאוג שלא יביא איתו את הגייס החמישי מהבחירות הקודמות.
הנבואה ניתנה אתם יודעים למי אבל אני שוב חוזר על הטענה שלא יהיו בחירות לכנסת בישראל לא בספטמבר וגם לא באוקטובר 2026. הסיבה היא פשוטה וברורה: הדיקטטור, הצורר (כ-1200 הרוגים בטבח ה-7 באוקטובר), הבוגד (פרשות קטאר והצוללות), ורוצח 46 החטופים ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מפחד פחד מוות (פחד צינוק בכלא הוא בשבילו פחד מוות, ובצדק גמור) מהפסד בבחירות. לכן לא יתקיימו בחירות. בשלב ראשון תשנה קואליצית הברזל של ביבים שקרניהו המונה 68 אצבעות את חוק הבחירות כך שהכנסת תוסמך לדחות את הבחירות ברוב רגיל של חברי כנסת, ולא ברוב מיוחס של 80 חברי כנסת, כפי שקובע החוק הקיים. בשלב שני יידחו הבחירות מאוקטובר 2026 לאוקטובר 2027 ברוב הרגיל העומד לרשות הקואליציה של ארגוני המחבלים בראשות שקרניהו. דיקטטור לא צריך בחירות. משום כך הוא דיקטטור. חכו כחודשיים ותראו. הזמן עובר מהר כשנהנים, ושקרניהו נהנה יותר ויותר בכל יום של שלטונו הנצחי.