חוק עונש מוות למחבלים, שאושר במליאת הכנסת בתחילת השבוע, הוא לא רק כתם על ספר החוקים של מדינת ישראל, אלא על מצחה של החברה הישראלית ומדינת ישראל. זהו חוק בלתי חוקתי במפגיע. לא זו בלבד שבג"ץ צריך לפסול אותו, אלא ששופט שלא יצטרף לפסק דין כזה, יהיה עצמו שותף לפשע מוסרי, אף אם יישאר בדעת מיעוט.
החוק הזה הוא גם המקרה החריג והקיצוני המצדיק שימוש באמצעי של צו-ביניים שיקפיא את תוקף החוק; אף שזהו צעד שבית המשפט משתדל לא לנקוט כמעט לעולם, מפאת עקרון הכיבוד בין הרשויות, חוק עונש מוות למחבלים מצדיק הוצאת צו-ביניים.
זו אכן הייתה הבקשה הראשונה והמיידית של ארגוני זכויות האדם שמיהרו להניח על שולחן בית המשפט עתירות נגד חוקתיותו של החוק. העותרים טענו כי לא זו בלבד שבחוק נקבע שתחולתו היא מיידית, אלא שיישומו עלול לפגוע בחזקת החפות, בשל החשש שהוא "יוביל לכך שנאשמים יודו במעשים מסוימים שלא ביצעו על מנת להגיע להסדר מהיר שלא יכלול עונש מוות", ולכן גם הפגיעה בזכות להליך הוגן עלולה להיות בלתי הפיכה.
העותרים טענו כי יישומו של החוק עלול לפגוע בחזקת החפות, בשל החשש שהוא "יוביל לכך שנאשמים יודו במעשים שלא ביצעו על מנת להגיע להסדר מהיר שלא יכלול עונש מוות"
השופט התורן בבג"ץ יחיאל כשר הותיר את סוגיית צו-הביניים על השולחן, אף שסירב לתת צו מיידי שיקפיא את החוק. ביום שלישי השבוע הוא קבע כי תגובות הכנסת והממשלה לעתירות יוגשו בתוך כחודשיים, ולאחר מכן צפויה להתקבל החלטה האם יינתן צו-ביניים שיקפיא את תוקפו של החוק עד למתן פסק דין סופי בעתירות. משך הזמן שבג"ץ דן בעתירות חוקתיות מהסוג הזה נמדד בדרך כלל בשנים, לא בחודשים.
הבעיה המרכזית בחוק היא היותו גזעני במכוון – הוא מיועד לחול על טרוריסטים ערבים בלבד, ולא על טרוריסטים יהודים. לפיכך הוא אינו מסתפק בהגדרה של רצח, ואף לא רצח "בנסיבות חריגות בחומרתן", כפי שקובע חוק הממשלה ביחס לסעיף שחרור אסירים בעסקאות מדיניות; אלא שהוא נוקב בהגדרה "גורם בכוונה למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל".
המטרה היא להבחין בין טרוריסטים פלסטינים, שעל פי כוונת מנסחי החוק מבצעים פיגועי טרור במטרה לשלול את קיומה של המדינה, לבין טרוריסטים יהודים, שלא סביר כי בית משפט יקבע שמעשי רצח שביצעו, אף אם יוגדרו פיגועי טרור, נעשו לשם שלילת קיומה של המדינה.
בעיה נוספת בחוק היא תחולתו הישירה על החקיקה הצבאית באזור הגדה המערבית, תוך פגיעה בעיקרון שמדובר בשטח בתפיסה לוחמתית והריבון באזור הוא המפקד הצבאי. כל חוק שהכנסת מחוקקת וחל באופן ישיר בשטחי הגדה, מקרב את ישראל להגדרה של סיפוח משפטי דה-פקטו ומרחיק אותה ממשפחת המדינות השומרות על נורמות בסיסיות של משפט בינלאומי.
כל חוק שהכנסת מחוקקת וחל באופן ישיר בשטחי הגדה, מקרב את ישראל להגדרה של סיפוח משפטי דה-פקטו ומרחיק אותה ממשפחת המדינות השומרות על נורמות בסיסיות של משפט בינלאומי
החוק אף מאפשר לבית משפט לגזור עונש מוות במצבים שבהם התביעה הכללית או הפרקליטות הצבאית כלל לא ביקשה זאת. בכך חורג החוק מהעיקרון היסודי במשפט הישראלי, שבו בית המשפט מכריע בין עמדות הצדדים או בתווך ביניהן.
החוק אף מחייב את שירות בתי הסוהר לבצע את מעשה ההריגה באמצעי ברברי של תלייה. על היותו של החוק מביש תעיד גם העובדה כי זהותו של הסוהר שיבצע את התלייה תהיה חסויה, ומי שיפרסם את דבר זהותו יהיה צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר.
"עונש מוות אינו חוקתי", טוענת האגודה לזכויות האזרח בעתירתה, "וזאת בשל הפגיעה האנושה בזכות לחיים. החוק הופך את עונש המוות לברירת המחדל עבור פלסטינים, מצמצם באופן מסוכן את שיקול הדעת של בית המשפט ומפשיט את הנאשם מההגנות הדיוניות החיוניות לשם הצלת חייו. מנסחי החוק עיצבו פרוצדורה בה עונש המוות הוא עונש חובה, שניתן לחרוג ממנו במקרים החריגים שבחריגים".
סביר להניח שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהביעה התנגדות עוד מראשית כהונתה לחוק עונש מוות למחבלים, תאפשר לממשלה ייצוג נפרד בעתירות, שכן עמדתה מתנגשת חזיתית עם עמדת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהוא אחד המשיבים לעתירה, לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ.
סביר להניח שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהביעה התנגדות עוד מראשית כהונתה לחוק עונש מוות למחבלים, תאפשר לממשלה ייצוג נפרד בעתירות, שכן עמדתה מתנגשת חזיתית עם עמדת בן גביר
כך יתאפשר ליועצת להציג עמדה מפורטת נגד החוק, המתארת לא רק את כלל ההיבטים שבהם הוא נכשל במבחן החוקתיות, אלא אף במבחן הערכי והמוסרי – על דמותה של המדינה בתוך משפחת העמים.
אתגר מורכב יותר מוטל על כתפיה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק. חוק הכנסת מחייב את הייעוץ המשפטי לכנסת, כל אימת שמוגשת לבית המשפט עתירה חוקתית התוקפת את תוקפו של חוק, להתייצב ולהגן על החוק.
אתגר מורכב יותר מוטל על כתפיה של היועצת המשפטית לכנסת. חוק הכנסת מחייב את הייעוץ המשפטי לכנסת, כל אימת שמוגשת לבית המשפט עתירה חוקתית התוקפת את תוקפו של חוק, להתייצב ולהגן על החוק
לפני ארבעה חודשים הגיש הצוות המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת סקירה בעניין הצעת חוק עונש מוות שהמסר העולה ממנה ברור ביותר – נגד חקיקתו. בנייר העמדה צוין כי המגמה העולמית, זה שנים רבות, היא לבטל את עונש המוות בחקיקה או להפוך אותו לאות מתה.
יותר משני שלישים ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות בחוק או הלכה למעשה. 54 המדינות שבהן עדיין קיים עונש מוות הן מדינות עולם שלישי או מדינות דיקטטוריות, דוגמת סין, מצרים, ירדן, איראן, אתיופיה, ניגריה, לבנון וקטאר. שתי הדמוקרטיות המערביות היחידות שבהן מתקיימת הפרקטיקה של עונש מוות הן יפן וארה"ב, ואף בהן הפרקטיקה הזו מצויה במגמת צמצום.
עונש מוות למעשה קיים במשפט הישראלי עוד בטרם נחקק החוק. בחקיקת החירום המנדטורית שגלשה אל המשפט הישראלי עם קום המדינה, ניתנה סמכות לגזור עונש מוות על עבירות של רצח, בגידה ושימוש בכלי נשק או חומר נפץ לא חוקיים.
לאחר קום המדינה נחקקו סעיפים נוספים המחייבים מיתה – בגידה של חייל, בחוק השיפוט הצבאי; גרימה למלחמה במכוון וסיוע לאויב במלחמה – בחוק העונשין; וכמובן בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ובחוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. הכנסת ביטלה בשנת 1954 את עונש המוות על עבירת רצח בחוק העונשין.
הייעוץ המשפטי לכנסת הזהיר כי על מנת שהחוק ייחשב לחוקתי, עליהם להשתכנע כי "עונש המוות ישיג את תכלית ההרתעה, כי לא ניתן להשיג תכלית זו באמצעי פוגעני פחות, וכי התועלת שבעונש המוות עולה על נזקיו"
הייעוץ המשפטי לכנסת הזהיר את הח"כים שדנו בהצעת החוק, כי על מנת שהחוק ייחשב לחוקתי, עליהם להשתכנע כי "עונש המוות ישיג את תכלית ההרתעה, כי לא ניתן להשיג תכלית זו באמצעי פוגעני פחות, וכי התועלת שבעונש המוות עולה על נזקיו".
אך חוק עונש מוות למחבלים צריך להיפסל בסופו של דבר בבג"ץ, לא רק בשל העובדה שהוא נכשל במבחני המידתיות – אלא אף מפני שהוא אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל, לא כמדינה יהודית ולא כמדינה דמוקרטית.
בהקשר הזה יש לשוב אל הדברים שכתב שופט בית המשפט העליון המנוח חיים כהן לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, במאמרו "ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית":
″איסור הפגיעה בחיי אדם, כעיקרון יסוד של המשפט הציבורי, משמעותו הראשונה היא איסור הטלת עונש מוות. חיי אדם – גם חיי רוצח או בוגד במשמע. העובדה שהרוצח פגע בחיי אדם, אין בה כדי להצדיק בפגיעה בחייו, לא מצד המדינה ולא בכלל. חכמי המשנה עשו ככל יכולתם על מנת להבטיח ששום פוגע לא יומת. לא זו בלבד שעונש המוות חדל מהיות ערך יהודי, אלא ניתן לומר שפסילת עונש המוות נעשתה לערך יהודי. ופסילה זו היא גם ערך דמוקרטי מובהק″.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומהניסוח של החוק ברור שהוא נחקק מתוך כוונה שייפסל בבג"צ. מטרת החוק היא ליצור וויכוח על סמכויות בג"צ לפסילת החוק, יותר מאשר לתלות מחבלים.
למרות שזה מאוד מפתה להרחיב את החוק למחבלים יהודים. כשתולים מחבל יהודי, תולים אותו עם הכיפה לראשו? שואל בשביל חבר.