אם לא תאכל את הבננה אני אקרא לאקטיביזם השיפוטי

השופטים אהרון ברק (מימין) ומישאל חשין (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
השופטים אהרון ברק (מימין) ומישאל חשין

בשבוע שעבר הגישו עורכי הדין של ראש הממשלה לכנסת בקשת חסינות, עם רמת טיעונים המתאימה לתלמיד כיתה ד' שלא הכין שיעורים ומביא פתק מהבית שיתרץ את זה.

באותו שבוע פורסמו עוד מעללים של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. אלו מזכירים את משפטה האלמותי של שרת המשפטים לשעבר על כך שהיא ונוה חולקים "תפיסה שמרנית דומה". ואפשר רק לדמיין את תגובתו של השופט המנוח סקאליה מבית המשפט העליון של ארה"ב, לו היו אומרים לו "תשמע, בישראל תפיסה שמרנית למשפט היא בעיקר קומבינות של ראש לשכת עורכי הדין למינוי שופטים, בין היתר על בסיס שוחד מיני לכאורה".

ואפשר רק לדמיין את תגובת השופט המנוח סקאליה מביה"מ העליון של ארה"ב, לו אמרו לו שבישראל, תפיסה שמרנית למשפט היא בעיקר קומבינות של ראש לשכת עורכי הדין – למינוי שופטים, בין היתר על בסיס שוחד מיני, לכאורה

הקו המאפיין דוגמאות אלו ואחרות הוא כי גם דיונים ראויים וחשובים על תפיסות משפטיות, מרודדים אצלנו לפוליטיקה שטחית (מבית היוצר של נתניהו, שקד בנט ושות'), העוסקת בסיסמאות נבובות, שתהיינה קליטות תקשורתית ותו לא. כך קרה גם למושג "אקטיביזם שיפוטי", אשר כותרת מאמר זה מבטאת את הדמוניזציה שנוצרה לו.

כמו להקת ליצנים של טריק אחד, מסתובבים להם חבורת כותבים בעיתונות הישראלית, ובהם טאוב, ברינגר, ניסים סופר ועוד, ומספרים לנו השכם והערב, כי "הבעיה" של מדינת ישראל ושל הדמוקרטיה, היא ה"אקטיביזם השיפוטי" מבית היוצר של השופט בדימוס ברק.

במאמר שכתב לאחרונה סופר (גלובס 3.1.2020) הוא אף הרחיק לכת ומצא ציטוט של ברק, עוד טרם מונה לשופט, בו אמר ברק, בין היתר, כי תפקידו של שופט במדינה דמוקרטית הוא לשמש

"…חוד החנית של השאיפה לדין רצוי יותר וטוב יותר".

בכך מוצא סופר (שאינו משפטן אלא היסטוריון) את המקור ל"דיקטטורה השיפוטית".

אני מבקש לטעון בדברים שיאמרו להלן, שתי טענות בעניין הדמוניזציה של  ה"אקטיביזם שיפוטי". האחת כי לרוב רובם של הכותבים על "אקטיביזם שיפוטי" אין כלל מושג על מה הם מדברים. והשניה כי בהגדרה אחד מתפקידיה החשובים של מערכת שיפוטית במדינה דמוקרטית, היא לעשות בדיוק את מה שברק הציע לנו (אם גם בניסוח צנוע יותר) "לגשר בין המצוי לרצוי".

בעניין הדמוניזציה של ה"אקטיביזם שיפוטי": ראשית, לרוב הכותבים עליו אין מושג על מה הם מדברים. שנית, אחד מתפקידיה החשובים של מערכת שיפוטית במדינה דמוקרטית היא לעשות כדברי ברק -"לגשר בין המצוי לרצוי"

במאמרו שנזכר לעיל, טוען סופר כי "האקטיביזם השיפוטי" הוא (לגרסתו) "הרצון לקבוע לחברה את ערכיה והגדלת מידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטות הרשויות האחרות".

כנראה יפליא הדבר את סופר וחבריו, אולם המושג "אקטיביזם שיפוטי" הופיע במקור ולראשונה, לא בכתב עת משפטי ואף לא על ידי משפטן, אלא במאמר של ארתור שלזינגר (היסטוריון והוגה דעות אמריקאי) משנת 1947 במגזין Fortune בו נכתב על ידו פרופיל של  9 שופטי בית המשפט העליון של אותו מועד, והם סווגו על ידי הכותב לקטגוריות של "אקטיביסטיים שיפוטיים", "דוגלים בריסון עצמי", וקטגורית ביניים בין אלו. במובן זה המושג, עוד ממקורו, הוא בגדר תיאור חברתי תרבותי פשטני למדי ותו לא.

למעשה אפשר לראות את הביטוי "אקטיביזם שיפוטי" כבנו החורג (או אולי אף הממזר) של המושג "חקיקה שיפוטית" אשר מקורו של זה הוא עוד בדיונים של המאה ה-18 בין המשפטן בלקסטון לפילוסוף בנתאם, ואף עוד קודם לכן אצל מונטסקיה.

למעשה אפשר לראות את הביטוי "אקטיביזם שיפוטי" כבנו החורג של המושג "חקיקה שיפוטית", שמקורו עוד בדיונים של המאה ה-18 בין המשפטן בלקסטון לפילוסוף בנתאם, ואף עוד קודם לכן אצל מונטסקיה

במקור, ואף שנים רבות לאחר מכן, שימש המושג "חקיקה שיפוטית" כמעין קו מבחין בין שתי שיטות פרשנויות של דברי חקיקה. לפי הגישה האחת השופט אינו "יוצר" את הדין, אלא הוא רק מוצא ומצהיר על הדין, הנמצא באופן שלם ומושלם במילות החוק עצמו.

ואילו לפי הגישה השנייה (אשר מאופיינת כאמור כסוג של "חקיקה שיפוטית"), בעת שהשופט עוסק בפרשנות של דבר חקיקה, למעשה "יוצר" את הדין, ולא רק "מצהיר" עליו (אגב, הכוונה בביטוי, הלא מוצלח, חקיקה שיפוטית, אינו למשמעות המוסדית של המושג חקיקה הנערך בבית נבחרים, אלא לפעולת היצירה שיש בחקיקה).

נדמה לי כי הגישה הפרשנית לפיה השופט רק "מצהיר" על הדין, עברה לה מהעולם לפני שנים רבות, אחד מהתורמים העיקריים לכך היה שופט בית המשפט העליון של ארה"ב בנג'מין נתן קרדוזו (השופט היהודי השני שכיהן במוסד זה), אשר הראה בסדרת ספרים שפירסם בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה כי שופטים, אכן "יוצרים" בהחלט את הדין במסגרת עבודתם השיפוטית.

והנה למרבה הפלא (לא באמת…) אפילו בישראל, ואפילו על ידי שופט הנחשב (בעיני המבקרים כדוגמת סופר וחבריו) כשמרן, השופט והנשיא לשעבר משה לנדוי, נאמר במפורש במאמר בשם "הלכה ושיקול דעת בעשיית משפט" – כי בית המשפט יוצר במקרים לא מעטים את הדין בעצמו:

"ומה בדבר אותם שטחים נרחבים במשפט שעדיין אינם מכוסים על ידי שום חוק חרות? לדוגמא חלקים חשובים של המשפט המינהלי שלנו פותחו על ידי בית המשפט העליון על בסיס עקרונות כלליים של צדק, יושר, אי – הפליה, וחוסר משוא פנים והגינות בדרכי הדיון, כל אלה – ללא שום משענת בחוק החרות".

אם כן, העובדה כי בית המשפט העליון של ישראל הוא גם "יוצר" של הדין, הייתה ברורה לשופט לנדוי עוד בשנת 1968, כאשר דברים אלו נכתבו על ידו, והיא אמורה להיות ברורה לכל מי שעוסק בביקורת של המערכת השיפוטית של ימינו אנו.

כאמור לעיל, אני מבקש לטעון אף מעבר לכך, ביחס לתפקידה של המערכת המשפטית בגישור שבין המצוי לרצוי.

כאשר השופט אגרנט כתב את פסק הדין "קול העם", לא היתה קיימת בישראל (למעשה לא קיימת עד היום) זכות חוקתית חרותה של חופש הביטוי. השופט אגרנט "יצר" את הזכות הזו, כי זהו הדין הרצוי למדינה דמוקרטית, למרות שאינו נמצא עלי כתב.

כשהשופט אגרנט כתב את פסק הדין "קול העם", לא היתה קיימת בישראל (זכות חוקתית חרותה של חופש הביטוי. השופט אגרנט "יצר" את הזכות הזו, כדין הרצוי למדינה דמוקרטית, למרות שאינו נמצא עלי כתב

כאשר השופט מלצר קובע בבחירות לכנסת ה-21 (גילוי נאות – במסגרת עתירה של הח"מ יחד עם עו"ד יצחק אבירם) כי יש להחיל את הוראות הגילוי הנאות של תעמולה מטעם מפלגות על תעמולה ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, הוא יוצר דין חדש וראוי. מצד אחד המחוקק של שנת 1959 (עת נחקק חוק הבחירות דרכי תעמולה) כלל לא הכיר את המושג אינטרנט. אך מצד שני, העיקרון שלפיו תעמולה צריכה להיות גלויה ומפורשת נקבע כבר אז, כך שיש להתאים את החקיקה לעולם דינמי ומשתנה.

כאשר השופטים מבית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר ועופר גרוסקופף, קובעים בשתי החלטות תקדימיות כי קיימת בישראל עילה של איסור על גביית מחיר מופרז ע"י  מונופול, (בתביעה ייצוגית של הח"מ ואח'). זאת מבלי שהחוק אומר זאת במפורש, ואף בניגוד, למשל, לגישה הנוהגת בארה"ב, לפיה לא קיימת עילה כזו, אלא רק של גביית מחיר טורפני (מחיר נמוך על מנת לסלק מתחרים ולשמר את מעמד המונופול).

מה שהם עושים הוא בדיוק מה שברק אמר לפני כעשרות שנים, הם מגשרים בין הדין המצוי לרצוי. הם מיישמים את הדין תוך התייחסות למצבה הייחודי של הארץ בה אמור לחול הדין. או במקרה שלנו: ארץ מרובת מונופולים בתחום המזון בעיקר, מה שמוביל ליוקר מחיה, הנובע לא מעט מגביית מחירים מופרזים.

מערכת משפטית היא תופעה חברתית אנושית בהגדרתה. וככל תופעה אנושית היא חיה ומתקיימת בעולם דינמי. ועולם דינמי מבקש לעצמו פתרונות הולכים ומשתנים ברוח הזמן

המבקרים של תופעת "האקטיביזם השיפוטי", אינם מבקרים של פסיקה כזו או אחרת (ועל כל פסיקה יש ואפשר  וראוי לבקר). הם בעצם כופרים בהנחת היסוד של עשיית המשפט, לפיה תפקידו של בית המשפט הוא בעיקר לגשר על הפער שבין החוק הכתוב –  שאינו מצליח (ולעולם לא יצליח כשלעצמו) ליתן פתרונות  למציאות משתנה – לבין המציאות עצמה.

מבקרי ה"אקטיביזם השיפוטי", אינם מבקרים פסיקה כזו או אחרת, אלא כופרים בהנחת היסוד של עשיית המשפט, לפיה תפקיד ביה"מ הוא בעיקר לגשר על הפער שבין החוק הכתוב לבין המציאות עצמה

מסיבה זו בעיקר קשה לקחת ברצינות את הביקורת, הנשמעת ממי שמצפים לקיומה של מערכת משפטית מאובנת, קפואה בזמן, כמו שריד של משהו היסטורי שאין בו ולא יהיו בו חיים.

עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות ובעתירות חוקתיות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הטענות נגד ה״אקטיביזם השיפוטי״ הן כמעט תמיד כל כך ססמאתיות וריקות מתוכן שההתייחסות אליהן מיותרת. עם הכל צריך להגיד את האמת יש כשל מנהיגותי בישראל מסוף שנות השמונים שהלך והסלים. בו פוליט... המשך קריאה

הטענות נגד ה״אקטיביזם השיפוטי״ הן כמעט תמיד כל כך ססמאתיות וריקות מתוכן שההתייחסות אליהן מיותרת. עם הכל צריך להגיד את האמת יש כשל מנהיגותי בישראל מסוף שנות השמונים שהלך והסלים. בו פוליטיקאים לא רוצים לקבל החלטות בנושאים: מעמד הלא יהודים שאינם אזרחי ישראל בשטחים בשליטה בטחונית ישראלית אך שהחוק הישראלי לא חל שם. נושאי דת ומדינה. ולריק הזה נשאב בית המשפט. הדוגמא הכי אקטיביסטית-ביזארית היא פסק הדין בנוגע למזונות ושם למרות ששופטי העליון עשו הכל על מנת שמישהו אחר ייקח את ההחלטה במקומם אין מענה. ואז כמו חיפושיות זבל קמים כל האנשים הריקים מתוכן וממעש וצווחים בית המשפט אקטיביסט, שופט העליון מנהלים את המדינה … שופטי העליון מנעו מכם לקבל החלטה בנוגע לדיני מזונות ? שופטי העליון מנעו מכם להחיל את החוק הישראלי ? אוסיף לסיום שבשנים האחרונות לא רק המחוקקים ריקים גם השופטים אם מתוך יוזמה אישית ואם בגלל שזו היכולת ריקים גם הם

עוד 1,206 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 17 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"אתה עייף, חולה ונגעל מעצמך"

אדי דה וינד ההולנדי התנדב לשמש כרופא במחנה ריכוז, כדי להציל את חייה של אמו ● כאשר הגיע לשם, הבין שעשה עסקה עם השטן ● האם כבר נשלחה לאושוויץ - ובהמשך גם בנה ● אבל דה וינד שרד את מחנה המוות, ואף כתב שם ספר נדיר על החיים בשואה ● כעת, הספר הנשכח מקבל חיים חדשים ● בנו, מלצ'ר: "בראש שלו הוא נשאר באושוויץ"

עוד 1,154 מילים

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים

נתניהו: "שוחתי עם פוטין בנוגע לנעמה יששכר, אני אופטימי"

גנץ: "מי שסוחר בביטחון המדינה לתועלת פוליטית – לא יכול להיות ראש ממשלה" ● יושב ראש הוועדה המסדרת ניסנקורן פנה ליועץ המשפטי לכנסת בבקשה לקבל הבהרה לגבי הכינוס המתמהמה של המליאה ● איציק כהן מש"ס הודיע שלא יתמנה לשר השיכון; משולם נהרי ימונה לסגן שר הרווחה ● עיסאווי פריג' דחה הצעות לרוץ בכחול לבן וברשימה המשותפת

16:19 עריכה

לקראת השבת קרא נפתלי בנט לציונות הדתית להצטרף אליו. "אין זמן לחמיצות. לקיטורים. צאו מזה! צריך להתחזק. צריך לעבוד. אנחנו צריכים את העזרה שלכם כדי שנמשיך לעשות טוב למדינה הטובה שלנו".

חברים יקרים,הרימו ראש!**כן, עברנו שבוע קשה. היו מהמורות בדרך והתהליך היה נראה לא טוב. פוליטיקה היא מקצוע קשוח וקשה….

פורסם על ידי ‏נפתלי בנט – Naftali Bennett‏ ב- יום שישי, 17 בינואר 2020

16:13 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו על שחרורה של נעמה יששכר: "אני הרבה יותר אופטימי. אני לא יכול לפרט, אבל אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי להביא את נעמה הביתה".

נתניהו ציין כי אתמול שוחח שוב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וכי הרגיש "שיש לו נכונות אמיתית להגיע לפתרון".

14:59 עריכה

חבר הכנסת מוטי יוגב, שאחרי כשבע שנות פעילות בכנסת, הודיע השבוע על פרישתו – מודה לתומכיו.

14:56 עריכה

מזכ"ל מפלגת העבודה, ערן חרמוני, הציע להדיח את חברי הכנסת איציק שמולי ועמר בר-לב מהרשימה, כשהשניים פעלו בניגוד לעמדת יושב הראש פרץ וקראו בפומבי לאיחוד עם מרצ. כך פרסמה היום סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות".

שמולי, שהיה מהכוחות המניעים של המהלך, גייס את אנשי העבודה לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, איתן כבל, יולי תמיר, עמרם מצנע ועוזי ברעם לשם כך. בישיבת סיעה, שהתקיימה השבוע, האשים פרץ את שמולי בחלקו בקמפיין ציבורי, שכלל פרסום מודעות בעיתונות ושלטי חוצות – למען האיחוד.

עוד מדווחת קדמון שסתיו שפיר, שפרשה השבוע מפעילותה הפוליטית, משוכנעת ששמולי פעל כדי שלא תהיה חלק מרשימת העבודה-גשר-מרצ. גם ניצן הורוביץ ותמר זנדברג, לפי הדיווח, לא הצטערו על דחיקתה החוצה.

14:36 עריכה

אחרי ש-25 חברי כנסת, מחמש סיעות שונות – כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה-גשר ומרצ – פנו ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין בבקשה שיכנס את מליאת הכנסת ולא נענו, יושב ראש הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, פנה היום ליועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, בבקשה לקבל הבהרה לגבי מועד כינוס המליאה.

14:31 עריכה

בינתיים בטוויטר: בצלאל סמוטריץ' מעודד מהתמיכה שלה הוא זוכה, יואב גלנט – על האיום האיראני, עיסאווי פריג' תוקף את נפתלי בנט, ועוד.

14:13 עריכה

יושב ראש כחול לבן, בני גנץ: "מי שסוחר בביטחון המדינה לטובת תועלת פוליטית ומנצל את תפקידו הממלכתי בשביל גורלו האישי – לא יכול להיות ראש ממשלה".

מי שמוכן להשתמש בביטחון ישראל כדי להכניס את תומכי כהנא לכנסת – לא ראוי להיות ראש ממשלת ישראל.כמו בכל סוף שבוע, כמה…

פורסם על ידי ‏בני גנץ – Benny Gantz‏ ב- יום שישי, 17 בינואר 2020

14:06 עריכה

סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס הודיע ליושב ראש מפלגתו, אריה דרעי, שהוא מוותר על תפקיד שר הבינוי והשיכון – בשל הבעייתיות שנוצרה עם העברת יפעת שאשא ביטון לתפקיד שרת הרווחה. זאת על רקע הקשיים המשפטיים לערוך סבב מינויים בתקופת ממשלת מעבר.

מש״ס נמסר כי הוחלט שחבר הכנסת משולם נהרי, סגן שר הפנים, ימונה לסגן שר העבודה והרווחה עם סמכויות נרחבות, בדגש על טיפול באוכלוסיות מוחלשות.

13:10 עריכה

מעטים במערכת הפוליטית נדרשו היום להמלצותיה של ועדת סל התרופות, שפורסמו הבוקר – ביניהם, חברי הכנסת איציק שמולי מהעבודה-גשר-מרצ ויאיר לפיד מכחול לבן.

12:38 עריכה

מנהעשה בטוויטוספירה: עופר כסיף על התאבדות רופאים במרכז הרפואי סורוקה, יועז הנדל על ירושלים, יולי אדלשטיין על השפה העברית ועוד.

12:15 עריכה

חבר הכנסת לשעבר עיסוואי פריג' דחה הצעות שקיבל מכחול לבן ומהרשימה המשותפת. אחרי ששובץ במקום ה-11, הנחשב ללא ריאלי, ברשימת העבודה-גשר-מרצ, הוצע לפריג', איש מרצ, להשתלב במפלגות מתחרות, הצעות שאותן דחה. כמו כן הורה חבר הכנסת לשעבר לאנשיו שלא לתקוף את רשימת העבודה-גשר-מרצ. כך דיווח ערן זינגר בתאגיד השידור כאן.

עיסאווי פריג' בוועידת מרצ, השבוע (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
עיסאווי פריג' בוועידת מרצ, השבוע (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
11:26 עריכה

על רקע המשבר בציונות הדתית, בכחול לבן מתכוונים לפנות לציבור חובשי הכיפה – כך דיווח הבוקר אריק בנדר ב"מעריב".

הציבור הציוני-דתי יותר פתוח וליברלי מהנציגים הפוליטיים שלו, אמר חבר הכנסת יועז הנדל לעיתון. לדבריו, רבים סבורים שיש ליצור תחרות בענף הכשרות, שנשים צריכות לשרת בצבא ושללהט"בים מגיעות זכויות. בחשבון הפייסבוק שלו כתב הנדל שכחול לבן היא היחידה ששמה את אחדות ישראל לפני הכל.

יועז הנדל (צילום: פלאש 90)
הנדל ברמת גן בספטמבר האחרון (צילום: פלאש 90)
10:54 עריכה

המשטרה פתחה בחקירה בעקבות הצבת סמל תנועת כך – אגרוף קפוץ – על פסלו של בנימין זאב הרצל במחלף הסירה. בנוסף הוצבה הכתובת ""די לחנך להומופוביה. לכיבוש. לשנאה".

הפעילים שעומדים מאחורי המעשה אמרו לחדשות 12: "לא יכולנו לשתוק. כאזרחים, כהורים וכבני אדם, אסור לשבת בשקט כששר החינוך מפקיר את חיי ילדינו, וממשיכיו של כהנא מקבלים את המפתחות להנהגת המדינה. לא על הומופוביה, אפרטהייד ושנאה חלמו אבותינו ואמהותינו. הרצל היה הראשון להיאבק בהם. זה לא מה שחזה".

10:46 עריכה

ביום חמישי הקרוב ייערך ביד ושם פורום השואה העולמי, שבו יצוינו 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ. באירוע ישתתפו מלך ספרד פליפה השישי, מלך הולנד וילם אלכסנדר, מלך בלגיה פיליפ, הדוכס הגדול של לוקסמבורג אנדריי, הנסיך הבריטי צ'ארלס והנסיך הנורבגי הוקון מגנוס.

באירוע ייקחו חלק עשרות נשיאים, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא גרמניה פרנק וולטר שטינמאייר, נשיא פורטוגל מרסלו רבלו דה סוזה, נשיא איטליה סרג'ו מטרלה, נשיא איסלנד גודני יוהאנסון, נשיא יוון פרוקופיס פבלופולוס, נשיא הונגריה יאנוש אדר. כן ישתתף סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס.

תליית דגלים בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הכנות בירושלים לקראת אירועי השבוע הבא, אתמול (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ערב הפורום ביד ושם יערוך נשיא המדינה קבלת פנים חגיגית לאורחים, שבה יופיעו הזמרים מירי מסיקה, עמיר בניון, דוד דאור ושלומי שבן. יותר מ-500 עיתונאים זרים יגיעו לסקר את האירועים. בקשתו של בני גנץ לשאת דברים, בדומה לראש הממשלה נתניהו – נדחתה על ידי יד ושם.

10:10 עריכה

יועז הנדל וצבי האוזר מכחול לבן נפגשו עם נפתלי בנט ואיילת שקד מהימין החדש ודנו עימם בהקמה של רשימת ימין דתית-חילונית. אולם המגעים לא הבשילו: הנדל והאוזר לא היו מוכנים להמליץ על בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ובנט ושקד לא היו מוכנים להמליץ על בני גנץ. כך פרסם הבוקר עמית סגל בטורו ב"ידיעות אחרונות".

09:18 עריכה

פסלו של הרצל על מגדל המים בהרצליה הולבש בחולצה שעליה סמלה של תנועתו של מאיר כהנא, כך – ככל הנראה במחאה נגד התמודדותה של עוצמה יהודית בבחירות.

08:19 עריכה

ועדת הבחירות המרכזית מתכוונת לרכוש לקראת הבחירות, שייערכו במרץ, עוד מצלמות, כדי להגביר את הפיקוח על טוהר הבחירות. זאת בנוסף ל-1,800 המצלמות שרכשה לקראת הבחירות האחרונות. כך דיווח הבוקר גדעון אלון ב"ישראל היום".

07:21 עריכה

בסקר שנערך עבור תחנת הרדיו 103FM מקבלות מפלגות הבלוק של נתניהו 54 מנדטים, כחול לבן, הרשימה המשותפת והעבודה-גשר-מרצ זוכות ל-58 מושבים בכנסת, וישראל ביתנו – לשמונה. עוצמה יהודית, שלא עוברת את אחוז החסימה, מקבלת שני מנדטים.

לפי הסקר, 64% מהציבור מתנגדים למתן חסינות מפני העמדה לדין לראש הממשלה נתניהו; 36% מהציבור תומכים במהלך.

הסקר נערך על ידי מאגר מוחות בראשות פרופסור יצחק כ"ץ, באמצעות פאנל אינטרנטי. גודל הטעות הסטטיסטית – 4.4%.

עוד 18 עדכונים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַשְּׂמֹאל

זמן ישראל מציג: "ההולכים אל האבדון", קברט טראגי-קומי, תמונה אחרונה (בינתיים) ● בהשתתפות: שמאלנית נסערת, שמאלן קשוח, שמאלנית מאוכזבת ושמאלן סרקסטי

עוד 615 מילים

פרשנות חודש וחצי לבחירות, הליכוד והימין בכאוס מוחלט

החיבור הכפוי בימינה, מחיקת הבית היהודי, אירועי בקשת החסינות, הפיאסקו של מינוי השרים הבכירים, פרשת ביטן והיחסים המעורערים עם אדלשטיין - כל אלו הופכים את הליכוד והימין לזירה של התכתשויות ותככים, דווקא בימים שבהם צריך איחוד שורות ● שר בליכוד לזמן ישראל: "עם הטירוף הזה אי אפשר ללכת לבחירות"

עוד 691 מילים

סוגרים עשור

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

לבנט מפריעה תמונת מחבל בסלון אבל אין לו בעיה לעבוד עם מורשעי המחתרת היהודית

שר הביטחון סירב לצרף את מפלגתו של איתמר בן-גביר לרשימת ימינה, בטענה שיש לראש עוצמה יהודית תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין בסלון ● אבל לבנט עצמו קשרים אישיים, מקצועיים ופוליטיים עם חברי המחתרת היהודית, אשר השתתפו בפיגועים נגד פלסטינים והורשעו בטרור, והוא קיים קשרים עקיפים עם מורשעים וחשודים נוספים במעורבות בטרור ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

נתוני התעסוקה כשהממשלה לא מתפקדת, האבטלה עולה

העלייה באבטלה היא תוצר לוואי של השיתוק הפוליטי, ושל ממשלת המעבר שאינה מוסמכת לבצע פרויקטים גדולים ● יש גם חדשות טובות: אוכלוסיות חדשות הצטרפו למעגל מחפשי העבודה - בעיקר נשים ערביות - וכעת הן נחשבות "מובטלות" ומשפיעות על הסטטיסטיקה ● ומה עם החרדים? ממשלת נתניהו עשתה הכל כדי להשאירם בבית

עוד 858 מילים

דבר התובעת

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

עוד 4,615 מילים

סקרי מנדטים בערוצי החדשות: ללא שינוי בגושים

בן גביר: "פרץ תקע לי סכין בגב. אני הצלתי לו את הקריירה" ● פרץ: "הפרתי את המילה שלי, מצטער על כך בכל ליבי" ● סמוטריץ' קרא לבן גביר לפרוש: "ריצה שלכם תוריד לטימיון קולות רבים" ● במערכת הפוליטית זועמים על החלטתו של סמוטריץ' לבטל קווי אוטובוס בשבת

עוד 48 עדכונים

פרופ׳ אשר כהן: הטראומה של אפריל הכניעה את בנט

כהן, מבר אילן, חוקר כבר שני עשורים את דפוסי ההצבעה של אנשי הציונות הדתית ● כתומך מוצהר של הימין החדש, כהן קיווה שמפלגתו של בנט תרוץ עצמאית, במקביל לרשימה חרד"לית הכוללת את רפי פרץ, סמוטריץ' ובן-גביר ● אמש, ברגע האחרון, החליטו מפלגות הימין להתאחד שוב - ללא עוצמה יהודית ● בראיון לזמן ישראל, כהן מזהיר: "איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין"

עוד 1,781 מילים

תקלה נרחבת בחשבונות העסקיים בפייסבוק

מעקב זמן ישראל בשבוע שעבר פרסמנו תלונות של ישראלים, שסיפרו כי הפסידו כסף רב לאחר שהחשבונות העסקיים שלהם בפייסבוק נחסמו במפתיע ● פייסבוק לא הגיבה לפנייתנו בנושא, אך מתשובה שלה לאחד הלקוחות עולה: מדובר בתקלה טכנית נרחבת, שעדיין לא נפתרה

לאחר שלא התקבלה תגובה רשמית מפייסבוק לדיווח בזמן ישראל על הניתוקים והחסימות מהם סובלים בעלי עסקים שמתבססים על פייסבוק כפלטפורמה שיווקית ופרסומית, מתברר כי מדובר בתקלה נרחבת ברשת החברתית.

בסוף השבוע פרסמנו כי מאות אנשי עסקים בארץ ובחו"ל נתקלים בבעיה בניסיונותיהם לנהל את חשבונות הפייסבוק שלהם בחודש האחרון:

בקשות חוזרות ונשנות לזיהוי של המשתמש מחדש, ניתוקים תכופים של החשבונות, בקשות לשינוי ססמה ואף שליחת תמונת הפרופיל המקורית של החשבון כדי לוודא את זהות המשתמש.

במקרים רבים, אחרי דפוס הפעולה הזה מצד פייסבוק, מגיעה גם החסימה. החסימה משתחררת במקרים מסוימים לאחר יצירת קשר עם פייסבוק והגשת בקשה לשחרור החשבון.

ואולם כמה אנשי עסקים בעלי תקציבי פרסום של אלפי דולרים ליום בפייסבוק, שעמם שוחחנו, אומרים כי חלק מהפניות פשוט לא נענו.

אביתר, שעובד בתחום הפרסום הדיגיטלי וסבל מהתופעה, פנה לחברה בבקשה לטפל בבעיה הניתוקים התכופים, וקיבל את התשובה הבאה:

"ממה שתיארת אני מבין שאתה חווה לצערנו תקלה שהינה תקלה נרחבת המתרחשת בשבוע האחרון במספר רב של חשבונות. הצוותים הטכניים שלנו עמלים על מציאת פתרון כולל ונשמח לעדכנך ברגע שהתקלה תתוקן".

ההודעה ששלחה פייסבוק בתגובה לתלונה על ניתוק חשבון
ההודעה ששלחה פייסבוק בתגובה לתלונה על ניתוק חשבון

מאז קבלת התגובה של פייסבוק הניתוקים בחשבון של אביתר הפסיקו, אולם תלונות של בעלי עסקים אחרים שחשבונם נחסם ממשיכות לזרום לזמן ישראל.

יתכן כי גל הניתוקים וחסימת החשבונות הנוכחי קשור לעדכון הכלים לבדיקת הפרטיות של החשבונות שערכה פייסבוק בתחילת החודש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 200 מילים ו-1 תגובות

העגלים שניצלו מהשרפה באוסטרליה גססו בישראל

פעיל למען זכויות בעלי חיים תיעד עגלים גוססים ומתים במשלוח מאוסטרליה שהובא לארץ לפיטום ושחיטה ● התנאים שבהם מוחזקים העגלים עומדים בניגוד להבטחות משרד החקלאות ● ניסיונות חקיקה להפסקת המשלוחים החיים נתקעו בשל הבחירות ● ב-2019 הובאו מאוסטרליה 134 אלף עגלים וטלאים

עוד 1,225 מילים ו-1 תגובות

פלסטינים שמגישים תלונה במשטרה מקבלים טפסים רק בעברית ובאמהרית

"רוב האנשים מתייאשים אחרי כמה פעמים ומפסיקים ללכת למשטרה", אומר פיראס אל עלמי מארגון יש דין ● במשטרה טוענים כי לאחרונה החלו להנפיק טפסים בשפות נוספות ● אך רתיב נעאסאן - שהתלונן בימים האחרונים כי מתנחלים כרתו את עצי הזית שלו - קיבל טפסים רק בעברית ובאמהרית

לפני עשרה ימים נאלץ רתיב נעסאן להגיע שוב לתחנת משטרת בנימין על מנת להגיש תלונה. זה קרה אחרי שממנהלת התיאום והקישור (הגוף שמקשר בין צה"ל לפלסטינים) הודיעו לו שמתנחלים כרתו כמה עשרות עצי זית בחלקה ששייכת לו.

נעסאן, תושב כפר מוע'ייר שבשומרון (כ-25 ק"מ מצפון לרמאללה), כבר מורגל בזה: בשנים האחרונות הוא הגיש יותר מ-30 תלונות על כריתת עצים באדמותיו.

לטענתו, שום דבר לא יוצא מהתלונות ואיש לא נתפס, אבל הוא מתעקש להגיש אותן פעם אחר פעם, כדי שהדברים יתועדו.

כשנעסאן יוצא מתחנת המשטרה, הוא מחזיק בידו טופס המאשר שהתלונה הוגשה וכולל הסברים על שלבי הטיפול בה. אלא שהוא לא יכול להבין מה נכתב בטופס, שמודפס בשתי שפות: עברית ואמהרית.

מיותר לציין שרובם המכריע של הפלסטינים בשטחים לא יודעים לקרוא עברית, קל וחומר אמהרית. לתחושתם, העובדה שהם מקבלים מסמכים בשפה שגם לשוטרים ברור שהם אינם מבינים משקפת את יחס המערכת אליהם ואל התלונה.

מקבל עדכונים מהצבא על השטח שלו

בבעלות רתיב נעסאן ומשפחתו יש כ-1,000 דונם קרקעות חקלאיות באזור מוע'ייר. לחלק מהאדמות הוא מנוע מלהגיע משום שהן קרובות לגדר של כמה התנחלויות ומאחזים בסביבה, ביניהם עדי עד.

לשטחים הללו הוא רשאי להיכנס פעמים ספורות בשנה, בתיאום מראש עם הצבא. בשאר הזמן אין לו דרך לדעת מה מתרחש בהם. לעתים, כמו באירוע האחרון, הצבא מעדכן אותו שמישהו התנכל לעצי הזית שלו.

"רוב האנשים מתייאשים אחרי כמה פעמים ומפסיקים ללכת למשטרה", אומר פיראס אל עלמי, מנהל מחלקת השטח בארגון יש דין, "נעסאן הוא מהפייטרים שיש להם צורך להרגיש שהם עושים משהו. זה עניין פסיכולוגי, תחושה שהוא לא מוכן לוותר".

איש ביטחון של הרשות הפלסטינית משתתף במסיק זיתים בגדה, ארכיון (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)
איש ביטחון של הרשות הפלסטינית משתתף במסיק זיתים בגדה, ארכיון (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)

"הלוואי וזה היה נכון"

בדוברות משטרת מחוז ש"י (יהודה ושומרון) אומרים שהטפסים הללו מונפקים אוטומטית מהמערכת המשטרתית, ושאם מגיש התלונה לא מבין את תוכנם החוקר יושב איתו ומסביר לו בעל פה בערבית מה כתוב במסמך.

פיראס אל עלמי, שמלווה תקופה ארוכה את רתיב נעסאן ומתעד את התיקים שהוא פותח, צוחק למשמע הדברים: "הלוואי וזה היה נכון. זה פשוט לא קשור למציאות".

ממשטרת ש"י נמסר עוד ש"אם המתלונן לא הבין את הדברים ניתן להפנות אותו שוב לתחנת המשטרה על מנת שיקבל הסברים. בזמן האחרון הוכנסה למערכת אפשרות להנפיק מסמכים גם בערבית ובאנגלית".

נשאלת השאלה מתי זה "הזמן האחרון", שכן נעסאן קיבל את הטופס הכתוב אמהרית ועברית רק בשבוע שעבר.

בתשובה לשאלה האם המערכת עברה שדרוג דרמטי והתחילה להנפיק טפסים בשפות אחרות ממש בימים האחרונים, נעניתי על ידי דוברת המשטרה ש"המשטרה מתפתחת כל הזמן".

פלסטינים שמגישים תלונה במשטרת ישראל בשטחים מקבלים טופסי הסבר בעברית ואמהרית
פלסטינים שמגישים תלונה במשטרת ישראל בשטחים מקבלים טופסי הסבר בעברית ואמהרית
עוד 365 מילים

ברגע האחרון: איחוד בימין ללא בן-גביר. עוצמה יהודית רצה לבד

ימינה האחרונה להגיש את הרשימה לכנסת, חמש דקות לפני חצות ● עוצמה יהודית בראשות בן-גביר רצה לבד ● בן-גביר: פרץ תקע לי סכין בגב ● פרץ התנצל בפני בן-גביר ● מוטי יוגב, שנדחק ברשימה המאוחדת למקום ה-11: הבית היהודי איבד את דרכו, פרץ אינו אדם ראוי ● ח"כ גדי יברקן שהודח מ"כחול לבן" והוחלף בידי אנדרי קוז'נוב שובץ במקום ה-20 בליכוד ● סתיו שפיר הודיעה שלא תתמודד לכנסת ה-23

עוד 75 עדכונים

טובעים השניים מן האחד

בצלאל סמוטריץ' עשה אתמול צעד גדול קדימה, אבל הציונות הדתית עשתה צעד ענק ברוורס ● מונע בנקמה ברפי פרץ ואיתמר בן-גביר, שר התחבורה הצטרף לימין החדש והפך לאורלי לוי אבקסיס של הימין - נטע זר במפלגה שדוגלת במצע רחוק משלו ● בימין החדש מקווים שסמוטריץ' יביא יותר קולות משהוא יבריח ● ובבית היהודי, בינתיים, אף אחד לא מאמין שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה ● פרשנות

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה