סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, איתרה ופרסמה היום (ד') את המקום המשוער של ההתרסקות החללית הישראלית "בראשית" על הירח ב-11 באפריל. התמונה צולמה על ידי לוויין התקשורת של נאס"א, LROC.
בתמונה מופיע שטח כהה קטן בקוטר של כ-10 מטרים, שייתכן שהוא מכתש שנוצר מהתרסקות החללית. ההערכה בנאס"א היא שהחללית התרסקה לגמרי ולא ניתן לראות אותה בתמונה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לפי נאס"א, החללית הקטנה פגעה בירח במהירות ומזווית נמוכה ולכן לא יצרה מכתש גדול על הירח בזמן הפגיעה. ועם זאת, בנאס"א משערים כי נפילת החללית גרמה לתנועה של הקרקע באזור, וכתוצאה מכך הקרקע שקעה בכמה עשרות מטרים ויצרה מכתש קטן שנראה בתמונה ככתם.
שירי מימון שרה את "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי בטקס הדלקת המשואות שפתח את חגיגות יום העצמאות. השיר מבטא בין היתר, אמונה ברוח האדם ויכולתו להגיע להישגים: "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז".
כמה מתאים, אפוא, שבין מדליקי המשואות היה גם מוריס קאהן, האיש שייסד את SpaceIL וכמעט הנחית חללית ישראלית על הירח. קאהן הביא מהבית 40 מיליון דולר מתוך 100 המיליון שמימנו את שיגור החללית, וכבר הודיע על התחלת הפרויקט של בראשית 2. "לא נפסיק לחלום", אמר.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מימוש חלומות, כאמור, הוא נושא השיר של טשרניחובסקי. אלא שלצד הישגיות אישית, השיר מבטא גם רעיונות של סוציאליזם, מה שנקרא בעברית "ערבות הדדית", כזו שבה כל אחד נותן את חלקו לפי יכולתו, כדי שלאף אחד לא יחסר:
גם בהקשר הזה, הבחירה בקאהן להדליק משואה מעניינת ומעוררת מחשבות נוגות על השתתפות בנטל. וכל כך למה?
קאהן היה ממייסדי "אמדוקס", שפיתחה שירותי חיוב עבור חברות הטלפון. בנוסף, הוא ייסד את "דפי זהב" ושלט גם בחברת הכבלים "ערוצי זהב", חברת התקשורת "נטוויז'ן", ועוד.
את רוב האחזקות האלה מימש (יחד עם שותפיו) בכ-1.9 מיליארד דולר. הפגישה עם המזומנים האלה הפכה אותו לאיש הנזיל ביותר בישראל בתחילת העשור הקודם.
נראה שקאהן ניחן ביכולת יזמית וגם בחוש מופלא לעיתוי – כל כך מופלא, שהוא הנפיק את "אמדוקס" בוול סטריט בסוף המילניום שעבר, שנייה לפני שהתנפצה בועת הדוט.קום.
לצד היכולות האלה, המימושים של קאהן אופיינו, לפי הערכות ופרסומים בתקשורת, גם בתכנוני מס אגרסיביים שהשאירו את רוב רווחי ההון בכיס שלו.
"תכנון המאה"
למעשה, לפי תחקיר שפורסם ב-2001 ב"גלובס", קאהן לכאורה "המציא את תכנון המס של המאה", לא פחות ולא יותר. לפי הפרסום של הדס גייפמן ב"גלובס" (על עיקרי ממצאיו חזרו שם גם ב-2014), השיטה של קאהן להתחמק ממלתעות המס של מדינת ישראל, או כל מדינה אחרת, הייתה לעלות על היאכטה ולהימצא מחוץ למים הטריטוריאליים של אף מדינה במשך שנים ארוכות.
באותן שנים, לפי הפרסומים, הוא לא היה תושב באף מדינה, והבית על הים היה המקום היחיד בעולם שבו לא גובים מסים. וכך, לפני שחזר לגור בישראל, קאהן דאג לממש את רוב השקעותיו, כולל "אמדוקס", שממילא הייתה רשומה במקלט מס של האי גרנזי.
לפי "גלובס", השיטה עובדת כך: כדי לא לשלם מס על רווחי הון במדינה מסוימת, צריך לעלות על היאכטה ולשהות בה מחוץ למים הטריטוריאליים של כל מדינה במשך 180 יום. השיטה הזאת מאפשרות התחמקות ממס על מכירת מניות ואופציות לפי אמנה שחתומות עליה 200 מדינות.
לפי הכתבה הראשונה בנושא, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה לדעת איפה הוא גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות"
לפי הכתבה הראשונה בנושא, שפורסמה כבר ב-2001, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה על רשויות המס לדעת איפה הוא בעצם גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות", ושילם מסים נמוכים יחסית למי שהיה מגיע כאחד האדם שחייב לשלם.
חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
בשלב זה הוא כבר מזמן לא נחבא אל הכלים, והשנה שמו נישא בפי כל בזכות התרומה לחללית שכמעט הגיעה לירח. אלא שאת הטענות על התחקיר ב"גלובס" הוא מעולם לא ממש הזים. "הסיפור כל כך מטורף, אבל מעולם לא הצלחתי לתקן אותו", אמר ל"כלכליסט". "עד היום כשאנשים פוגשים אותי הם שואלים מה עם היאכטה. כבר הפסקתי להתרגז והתחלתי ליהנות מזה".
בהקשר הזה קאהן לא היחיד כמובן. היו עוד רבים וטובים, כמו למשל סטף ורטהיימר, שלפי חשיפה של "גלובס" ב-2006, גם במכירת ישקר שילם מעט מאוד מסים למדינת ישראל.
היסטוריה מפותלת של תרגילי מס
ההיסטוריה של תרגילי המס בקרב היזמים ויורשי ההון המצליחים בישראל היא ארוכה ומפותלת, החל מחברות ארנק, רישום חברות במקלטי מס, רישום הבעלות בנאמנויות שכאילו לא קשורות לבעל השליטה, ואם זה לא עובד, תמיד אפשר לעבור לגור ביאכטה.
ואם נראה ש"ככה זה" ושתכנוני מס נולדו יחד עם לוחות הברית, כדאי להיזכר באנשי עסקים אחרים, שבחרו לרשום את החברות שלהם דווקא בארץ, כדי לשלם מס אמת ולהוקיר תודה למדינה שבה גדלו וצברו את הידע המקצועי שלהם. אבל למה נלין על אנשי העסקים, כשגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו ניהל חשבון בנק במקלט מס?
במה שנוגע לקאהן, אפשר להעלות על נס גם את תרומתו לעמותת "צלול" שמנהלת מאבקים סביבתיים רבים. אלא שגם כאן, אבוי, יש איזשהו פער בין הצהרות למעשים: "צלול" נאבקת, בין היתר, כדי לשמור על החופים בישראל נקיים מבנייה על קו המים. אלא שקאהן ובנו מתגוררים בבית ינאי, ממש בקו הראשון לים, פחות מ-100 מטר מהחוף.
הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו
הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו, כשהמדינה באוברדראפט של 10 מיליארד שקל.
אחר כך, ממה שיישאר, קאהן וחבריו יוכלו לגזור קופונים תקשורתיים על חלליות לחלל וקמפיינים להגנת הסביבה.
דוברות המשטרה מסרה כי "לאור פניות כתבים שהתקבלו בנושא אירוע ובו עוכב אדם שחבש כיפה עם דגל פלסטין בעיר מודיעין, נבהיר כי בניגוד לפרסומים שונים, האדם שעוכב לתחנת המשטרה לא נחקר ולא נעצר".
כיפה עם דגל פלסטין שנגזרה על ידי המשטרה, אפריל 2026 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א')
"בתאריך 20.4.26, לאחר שהתקבל דיווח במוקד המשטרה אודות אדם שישב בבית עסק בעיר כשהוא חובש כיפה ועליה דגל פלסטין, הגיעו שוטרי תחנת מודיעין למקום בתוך זמן קצר לצורך בירור וטיפול בדיווח.
"במהלך הטיפול עוכב האיש לתחנת המשטרה, ולאחר בירור שוחרר לדרכו".
עוד נמסר כי "מאחר והוגשה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים, לא נוכל לפרט מעבר לכך בשלב זה".
אדם שחבש כיפה עם דגל פלסטין עוכב על ידי המשטרה, אפריל 2026 (צילום: דוברות המשטרה)
שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אומר כי האיחוד האירופי עשוי להטיל סנקציות על ישראלים הקשורים להתקפות מתנחלים אלימות "בימים הקרובים", ומזהיר כי לא ניתן להתייחס לישראל "כאילו שום דבר לא קורה" אם מדיניותה לא תשתנה.
בריאיון לכלי התקשורת הצרפתי franceinfo, בארו אומר כי הוא פועל "כבר שנה" לקידום סנקציות נגד האחראים להרג פלסטינים ולהצתות בתים ורכוש בגדה המערבית.
הוא מציין כי הצעדים חסומים כעת ברמת האיחוד האירופי בשל וטו הונגרי, אך מביע אופטימיות כי "נוכל לאמץ סנקציות בימים הקרובים".
בארו חוזר על הביקורת של צרפת על המדיניות הישראלית, ואומר כי פריז מגנה את הפעולות הישראליות ברצועת עזה, בגדה המערבית ובלבנון, וקורא לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה וכן לשים קץ ל"פעילות ההתנחלויות הבלתי חוקית ולהתגברות האלימות מצד מתנחלים קיצוניים" בגדה המערבית.
במקביל, הוא מדגיש כי המטרה אינה להשעות את יחסי האיחוד האירופי-ישראל לשם ההשעיה עצמה, אלא להביא לשינוי מדיניות.
"המטרה שלנו אינה להשעות לשם השעיה; המטרה שלנו היא שדברים ישתנו ושממשלת ישראל תשנה את מדיניותה", הוא אומר.
ישראל מסרה את מערכת ההגנה האווירית Barak MX לסלובקיה בעקבות עסקה בשווי 560 מיליון אירו (2 מיליארד שקל) שנחתמה ב-2024.
בהודעה, משרד הביטחון מציין כי המסירה לחיל האוויר הסלובקי הושלמה מוקדם מהמתוכנן.
המשרד אומר כי המסירה "מהווה שדרוג משמעותי ביכולתה של סלובקיה להגן על המרחב האווירי שלה מפני כלל הספקטרום של איומים אוויריים מודרניים… תוך חיזוק נוסף של ארכיטקטורת הביטחון הקולקטיבי של נאט"ו".
Barak MX, שמיוצרת על ידי התעשייה האווירית לישראל, מתוכננת להתמודד עם סוגים שונים של איומים אוויריים, כולל מטוסי קרב, מסוקים, כטב"מים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילים בליסטיים טקטיים, לפי המשרד.
המערכת מצוידת בשלושה סוגים של טילי יירוט לאיומים בטווחים של עד 35, 70 ו-150 קילומטרים.
בחדשות 12 דווח כי מוקדם יותר השבוע, ד"ר אלכס סינקלר ממודיעין עוכב לחקירה בגלל שחבש כיפה שעליה רקומים דגלי ישראל ופלסטין.
לפי הדיווח, השוטרים שעצרו אותו דרשו שישאיר אצלם את הכיפה כדי שישוחרר, וכשלא הסכים – גזרו את דגל פלסטין מתוך הכיפה.
סינקלר סיפר: "ישבתי בבית קפה במודיעין ליד הבית שלי. ניגש אליי אדם שראה את הכיפה שלי ואמר לי – 'אני קורא למשטרה'. השוטרים הגיעו למקום ואחת השוטרות אמרה לי 'הכיפה שלך היא נגד החוק, אנחנו מעכבים אותך'".
לפי הדיווח, סינקלר תהה באיזה חוק מדובר, אך לא קיבל תשובה ברורה – ואף עוכב לתחנת המשטרה. "בתחנה שאלו אותי שאלות ואמרו לי שהם יתנו לי ללכת אם אני אשאיר את הכיפה אצלם. אמרתי שאני לא מוכן והכיפה הזו חשובה לי, אני לובש אותה שנים. בסופו של דבר – השוטרת נכנסה לחדר וחזרה עם הכיפה שלי גזורה".
"כשישבתי בחקירה הייתי בטוח שתכף מישהו ייכנס ויגיד לי שזו בדיחה של 1 באפריל. אני מזועזע מההתנהלות של השוטרים. אני כאזרח רוצה להאמין שהמשטרה שם להגן עליי, עכשיו אני מרגיש שהשוטרים בעיר שלי מתייחסים אליי כאל אויב. זאת תחושה נוראית".
Someone at a coffee shop in central Israel noticed a religious Israeli wearing a yarmulka with the flags of Israel and Palestine and called the Police on him. The Police detained him, cut off the Palestine flag from the yarmulka and then released him. https://t.co/sywJxJhuzA The… pic.twitter.com/m2UytcRmbf
בשבועות האחרונים נדמה כי החשש שהבינה המלאכותית תשבש יותר מדי, מהר מדי – עד כדי השלכות חברתיות עמוקות – חצה רף פסיכולוגי.
פחות ופחות נחשב מיושן לחשוד, שכאשר חלק כה גדול מהפעולות המקצועיות שלנו ניתן לאוטומציה, השוק החופשי לא בהכרח יצליח לייצר מקומות עבודה עבור כל מי שרוצה לעבוד או זקוק להכנסה – כפי שעשה במידה רבה מאז המהפכה התעשייתית.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מישהו עוד זוכר את ימי הסגרים של הקורונה? מישהו זוכר את הלילות המתוחים של מבצע "שומר חומות"? נדמה שבעשור האחרון, החברה הישראלית חיה בתוך רצף אינסופי של אירועים מטלטלים. עוד לפני שהספקנו לעבד את הבידוד החברתי של המגיפה או את האיום הרקטי של 2021, הגיע ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו שניפצו את כל מה שחשבנו על ביטחון וחוסן.
בעוד מדינת ישראל מתמקדת בשיקום לוחמיה ונפגעי 7.10, ישנה קהילה שלמה של "מסייעים" – נשות מילואים, צוותים רפואיים, צוות חינוך, צוותי חירום והצלה ואנשי טיפול – המנסים שלא לקרוס, וחלקם אף כבר קרסו תחת עול "הטראומה המשותפת". הנתונים מבהירים: ללא מענה דחוף לאלו שמחזיקים את העורף והחזית, החוסן הלאומי שלנו בסכנה.
קרן מיפנו היא מנחת קבוצות בעמותת משיב הרוח - פסיכולוגית רפואית בכירה, בעלת ניסיון רב בליווי קהילות מסייעות ואנשי טיפול.
אל"ם איל קרביץ הוא מנכ"ל עמותת משיב הרוח - לאחר שנים רבות בשירות הצבאי, מצא את עצמו בשבעה באוקטובר לראשונה במלחמה שלא מתוך תפקיד צבאי, הקים יחד עם דניאל חרמון את עמותת משיב הרוח מתוך הבנה שציבור המסייעים יישחק תחת המשבר.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במשך שנים, רוב הישראלים למדו לקבל שהפרדה מהפלסטינים לא רק רצויה, אלא בסופו של דבר אפשרית. זו הייתה ההנחה מאחורי אוסלו, ההיגיון מאחורי ההתנתקות, וההנחה השקטה מאחורי חלק ניכר מהחשיבה האסטרטגית שלנו.
ה-7 באוקטובר שם קץ לאשליה הזו.
עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו