מפלגות ש"ס ויהדות התורה לא ייכנסו למליאת הכנסת להצביע עם הקואליציה עד שיוצג בפניהן נוסח חדש לחוק הגיוס השנוי במחלוקת, כך דווח בחדשות 12.
בשבוע שעבר אמר ח"כ משה רוט מיהדות התורה בריאיון לרדיו קול ברמה כי המפלגות החרדיות כבר מחרימות את ההצבעות על הצעות חוק פרטיות של חברי קואליציה, בשל עיכובים בקידום החוק, והזהיר כי ייתכן שח"כי המפלגה יפנו בקרוב להנהגה הרבנית לדון ב"צעדים להסלמה".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, צפוי להציג לחברי הכנסת בימים הקרובים נוסח מתוקן של חוק הגיוס, לאחר שהדיון בו נדחה בשל המלחמה עם איראן.
לפי חדשות כאן, הנוסח החדש צפוי לכלול גיוס של יותר מ־4,800 חרדים בשנתו הראשונה. על אף התנגדות החרדים לחוק, הם אינם מתכוונים "לפוצץ הכול" סביב הסוגיה.
אדלשטיין הבטיח בעבר שיאפשר לקדם את החוק בוועדתו רק אם יכלול סנקציות נגד חרדים שלא יצייתו לצווי גיוס.
על פי הדיווחים, נוסח של החוק שלא פורסם ונדון בוועדה טרם המלחמה כלל שורת סנקציות חמורות, בהן שלילת הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית, ביטול הטבות מס לנשים עובדות הנשואות למשתמטים, שלילה מהגרלה לדיור וביטול סבסוד מעונות יום ולימודים אקדמיים.
עם זאת, בחודש שעבר נראה שאדלשטיין, חבר כנסת ותיק מהליכוד, נסוג מחלק מדרישותיו כחלק ממאמץ אחרון למנוע מהחרדים לתמוך בפיזור הכנסת.
למוחרת, ישראל פתחה בסדרת תקיפות אוויריות נגד תוכנית הגרעין של איראן, מה שהוביל למלחמה בת 12 ימים ודחה את המשך הדיונים בחוק. אדלשטיין ויו"ר ש"ס אריה דרעי עודכנו מבעוד מועד על התקיפות, וייתכן שידיעה זו תרמה לנכונותם להתפשר.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו