אישיות
מילוש זמאן

בתוך חמישה חודשים בנט הספיק להצטלם עם ביידן, מרקל וא־סיסי ● ברקע הקשרים הקרובים של נתניהו ונשיא רוסיה – המבחן האמיתי של ראש הממשלה יהיה לצאת מהפגישה עם יותר מצילום משותף ● ובינתיים, מדינות במזרח אירופה מאמצות את המודל הישראלי: מפלגות מימין ומשמאל מתאחדות כדי להפיל את המנהיג הפופוליסטי ● פרשנות

עוד 820 מילים ו-1 תגובות

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

״ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים״

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים
כל הזמן // שבת, 22 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שחקן הוליוודי ורבנית מוושינגטון מדברים על הכול בפודקאסט חדש

בעקבות מגפת הקורונה, רבנית של בית כנסת בוושינגטון, שירה סטוטמן, וכוכב הסדרה "הבית הלבן", ג'ושוע מלינה, החליטו ליצור הסכת משותף, בו הם דנים בשאלות חיים מזווית יהודית, אבל מדגישים בריאיון לזמן ישראל: "לא מדובר בקורס יהדות למתחילים"

עוד 1,404 מילים

הארי כבר לא מזוהם - פסקי הדין של העליון בעניין יועצי נתניהו

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני, כשהוא יוצא מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שהוא נתפס בעיניו, מאשר מהחוק. השוטר, שלרוב לא בוחל באמצעים כדי לעצור חשודים – אך הוא מיטיב לקלוע לנדרש ממקבלי החלטות, במיוחד כאלו שבחירותיהם נוגעות לחיי אדם.

המשפט האלמותי "אדם חייב לדעת את מגבלותיו" נשמע אירוני מפיו של קלינט איסטווד בתפקיד הארי המזוהם. זה קורה בסרט השני בסדרה, על השוטר שאכפת לו יותר מהצדק, כפי שנתפס בעיניו, מאשר מהחוק

האם אין מגבלות בחיפוש משטרתי בטלפונים של חשודים?

פסק הדין של תשעה משופטי בית המשפט העליון בעניינם של יועצי ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר, יוצר מציאות מסוכנת בה נרמסות זכויות הפרט הבסיסיות ביותר, ובהן הזכות לפרטיות.

מעתה, חקירה בה נעשה חיפוש בלתי חוקי בטלפונים סלולריים ובמחשבים של חשודים, לא תמנע מבית המשפט לאשר בקשה לצו חיפוש בדיעבד, אלא במקרים חריגים ביותר. המשמעות הנגזרת מפסק הדין היא שהמשטרה יכולה לערוך חיפוש גם אם הוא החל ללא צו, ולהסתמך על כך שהשופטים יכשירו את השרץ בדיעבד.

פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית מסוכן במיוחד בהכשירו הידרדרות לשיטות חקירה של דיקטטורות:

"אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת, כאשר חשוד טוען כי הוכה על ידי החוקר במהלך חקירתו והמשטרה אף מאשרת את טענתו של החשוד – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה, ויותיר את שאלת קבילות ההודיה לשלב המשפט".

מנגד, עמיתו יוסף אלרון, שנשאר לצערנו בדעת מיעוט, כתב בפסק דינו את האמת העגומה:

"זאת פשרה אל מול הבטחה לכאורה להגברה מסיבית של כמות העבירות שתתגלינה. משכך, מה לנו להקפיד על הכללים והחוק ועל מגבלות סמכותם של החוקרים? מה לנו להידרש לטענות על פגיעה בזכויותיהם של נחקרים? ולשם מה לנו לפעול להצר את צעדי השוטרים והחוקרים? – הרי אם נרפה את הרסן, נגלה ביתר קלות עבריינות, זאת על חשבון רמיסת זכויות הפרט ופגיעה בפרטיות. עמדה כזו אין לקבל".

פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית מסוכן במיוחד, בהכשירו הידרדרות לשיטות חקירה של דיקטטורות: "אפילו במצב הקיצוני ביותר שניתן להעלות על הדעת – גם אז בית המשפט לא יורה על הפסקת החקירה

עמדה זו מתכתבת היטב עם דבריו של מישל פוקו בספרו "לפקח ולהעניש", לפיהם צעדים מהסוג הזה הינם מסוכנים ומכשירים תפיסת עולם של חקירות מתקופת ימי הביניים. כלומר עינוי החקירה הוא אמצעי ענישה ופעולת חקירה כאחת.

ניתן להסביר התנהגות עבריינית שכזו מצדם של חוקרים בתופעה המכונה "הסלמת מחויבות" – הנטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים (זמן, כסף, מאמץ) בהחלטה גרועה, שבה גורמים כגון רגש, אמונות קודמות, והפחד מכישלון או מחשיפתו מחזקים את המחויבות לדפוס מחשבה או פעולה שגוי, רשלני ולעתים גם בלתי-חוקי.

כלומר, אם רק נשקיע עוד קצת, ניתן יהיה להציל את המצב ולהשיג את מטרתנו. בדומה ל"שיטת ההכפלות", שיטת הימורים כושלת המאפשרת כביכול רווח בטוח בהימורים כהטלת מטבע או בהימור על צבע ברולטה, לפיה מתחילים להמר על אחד הכיוונים בסכום קטן; אחרי כל הפסד מכפילים את ההימור, באופן שכאשר מגיעה הצלחה בסוף סדרת כישלונות, הרווח שהיא מניבה מכסה כביכול את כל ההפסדים שנגרמו עד כה.

המשפטנים הפרופסורים קרמניצר ושפירא-אטינגר הצביעו על הבעיה הזאת בעבר וטענו כי שוטרים יצדיקו בדיעבד את השימוש המוקדם באמצעים לא חוקיים על מנת להשיג את הרשעתו של הנחקר, הרי המטרה מקדשת את האמצעים.

ניתן להסביר התנהגות עבריינית שכזו מצד חוקרים בתופעת "הסלמת מחויבות" – הנטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים בהחלטה גרועה, מחזקים את המחויבות לדפוס מחשבה או פעולה שגוי, רשלני ולעתים בלתי-חוקי

אם לפני הפסיקה הנוכחית חוקרים עבריינים היו מוכנים לקחת סיכון, כעת כשיש להם ביטוח משופטי העליון בכבודם ובעצמם, שבמקום להענישם, יכשירו בדיעבד את התנהגותם העבריינית, מה יעצור אותם?

במקום בו במקום להעניש חוקרים מפרי חוק ניתן להכשיר בדיעבד את התנהגותם העבריינית, הארי כבר לא מזוהם!

בן הזקונים האקדמי (הדוקטורנט האחרון) של פרופ' ישראל אומן. כיום חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 580 מילים

למקרה שפיספסת

על פי מחקר שפרסם דין רויטר בספרו "הנאצי החבוי", צבא ארה"ב חקר את אדריכל מחנות ההשמדה הנאצים הנס קאמלר ושחרר אותו לחופשי אחרי שמסר להם את סודות הטילים שפיתח ● בשנת 2012, לבקשת רויטר, משרד המשפטים האמריקאי חשף מסמכים אודות קצין האס אס, אך צנזר אותם ● בשנת 2019 למסמכים כבר לא היה זכר: "כאילו שמישהו בא וניקה את תיקי הארכיון האלה"

עוד 836 מילים

החות'ים פותחים חזית מול אבו דאבי ● "הקצב" האיראני אבראהים ראיסי מבקר במוסקבה ● האם יחסי ישראל-טורקיה צפויים להתחמם? ● והשבוע לפני 12 שנים, מחמוד אל-מבחוח חוסל במלון דובאי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,153 מילים

עסקת טיעון ושלושה אתרוגים

לכאורה, מרחב התמרון של נתניהו בענייניו המשפטיים משתרע מקוטב אחד למשנהו. בין הדברים של "מליצי היושר" התובעים מהפרקליטות למצות את הדין עמו, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן ואהוד ברק, לבין הבחנתה החדה והכואבת של פרופ' רות גביזון ז"ל, כי אין סיכוי לראש הממשלה לשעבר לזכות בדין צדק.

מרחב התמרון המשפטי של נתניהו משתרע בין "מליצי היושר" אולמרט, ליברמן ואהוד ברק, התובעים מהפרקליטות מיצוי דין עמו, לבין הבחנתה החדה והכואבת של פרופ' רות גביזון ז"ל, כי אין לו סיכוי לזכות בדין צדק

הפופולריות של השלושה הראשונים בערוצי הרדיו והטלוויזיה מציבה סימני שאלה בולטים. ראשית סביב היושרה של העורכים והמגישים בתקשורת האלקטרונית, שפותחים להם את דלתות האולפנים. רובם מכירים את חולשותיהם כמוני.

1

את אולמרט אני מכיר מאז נבחר לכנסת בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בראשית 1974. בתחילת הדרך הוא הצטרף לח"כ הטרי יוסי שריד במלחמה בשחיתות. אולם להבדיל משריד, אולמרט התמקד כל חייו בעשייה למען ביתו.

התחנה האחרונה במעשיהו הייתה אמורה לשים סוף לקריירה מפוארת. וראה זה פלא: הוא שב לאהבתו הראשונה – "אביר היושר", הפעם בכובע של פרשן ומטיף בשער. "הוא שילם את חובו לחברה", ייאמר בתקשורת. האם גם החזיר את הכסף?

2

ומה עם ליברמן? גם אחריו אני עוקב מראשית שנות ה-90. אז, ריכז את הפעילות בקרב דוברי הרוסית למען בחירתו של נתניהו. עד שחצה את הקווים והתייצב נגד הבוס שלו לשעבר, הוא היה פרסונה נון-גרטה בתקשורת והיה במוקד חקירות שחיתות חובקות עולם. הוא בלט בזהירותו המופלגת. כל מי שנכנס לשיחה אתו נדרש לפרק את הטלפון הנייד שלו שנים רבות לפני פרסום התחקיר בכלכליסט.

חברותו הקרובה עם "צדיקים גמורים" כמו שליטה האכזר של בלארוס אלכסנדר לוקשנקו ואיש העסקים האוסטרי ומבעליו של הקזינו "לשעבר" ביריחו מרטין שלאף, רק הוסיפו לו הילה נוספת. אמנם גיליון ההרשעות שלו כמעט נקי, למעט תקיפת ילד בישוב שלו, אולם "ניקיון הכפיים" של ליברמן מיוחס בעיקר לנכונות של חסידיו להקריב את עצמם למענו מרוב אהבה – מרוב אהבה או פחד.

פופולריות אולמרט, ליברמן וברק בערוצי התקשורת מציבה סימני שאלה. ראשית, סביב יושרת העורכים והמגישים שפותחים להם את דלתות האולפנים. רובם מכירים את חולשותיהם כמוני

3

אהוד ברק מגלם את האכזבה האמתית. בוודאי בעיני עצמו. אנחנו מכירים מאמצע שנות השישים כשהיה סרן בסיירת מטכ"ל. אני אז חייל צעיר שהצטרף ליחידת מודיעין, שהוא היה פוקד לעיתים קרובות.

ברק נחשב למבריק ואמיץ. טיפוס ממזרי, ומפותל. מבריק אבל נטול אינטליגנציה רגשית. בצה"ל טענו כלפיו שמעולם הוא לא התמקד בתפקיד שמילא, אלא בקידום לתפקיד הבא.

אני זוכר היטב את טקס הפרידה שלו מפיקוד המרכז ערב האינתיפאדה הראשונה. כאשר מכוניתו פנתה לצאת מהבסיס הסמוך לשכונת נווה יעקב בירושלים, סינן ראש המטה שלו בין השיניים: "הדבר היחיד שהוא יזכור מכאן הוא בניין הטלוויזיה ברוממה".

תכונות של אינטגריטי, מה שנהוג לכנות בעברית יושרה, לא היו הצד החזק של אהוד ברק. מעולם לא התנהלה ולו חקירה עיתונאית רצינית אחת על ההתעשרות המהירה שלו, על הנסיבות לקבלת 2.3 מיליון דולר מקרן ווקסנר, או על הקשרים שלו עם ג'פרי אפשטיין ועל הביקורים במעונו, גם אחרי שהורשע בפדופיליה.

הוא משתגע מזה שנתניהו אהוד יותר ממנו. שישראל השנייה קוראת לנתניהו ביבי ולו קוראים ברק, למרות שכבר ביקש מהם סליחה גורפת בשם מפלגת העבודה לדורותיה.

בשלהי כהונתו פנה נשיא ארה"ב ביל קלינטון לברק, שהיה באותם ימים ראש ממשלת ישראל, ושאל אותו מה הוא יכול לעשות למענו. ברק השיב: "חנינה למארק ריץ'", מיליארדר אמריקני שברח לשוויץ מאימת האפ.בי.איי. האם מישהו העלה בדעתו לבדוק אם היה בכך יותר ממחווה הומניטרית או שמא הבקשה לוותה באיזה אינטרס כלכלי?

בהזדמנות ניסיתי להסביר לו שאם הוא חיפש אהדה בישראל הוא היה צריך אז לבקש את שחרור פולארד או לפחות סיוע בהחזרת עצמותיו של זכריה באומל ז"ל. הוא נפנף אותי.

אני זוכר שבטקס הפרידה של ברק מפיקוד המרכז, כשמכוניתו פנתה לצאת מהבסיס, סינן ראש המטה שלו: "הדבר היחיד שהוא יזכור מכאן הוא בניין הטלוויזיה ברוממה"

בקוטב השני, במרחב התמרון של נתניהו ומול שלושת המוסקטרים האלה, מהדהדים דבריה של פרופ' רות גביזון ז"ל. היא הייתה בחייה מגדלור של יושרה, צדק ותבונה משפטית. גביזון פרסמה בשמה לפני מותה, שאינה מאמינה כי לנתניהו יש סיכוי למשפט צדק בנסיבות שנוצרו, בעיקר על רקע השפיטה בתקשורת.

ובתווך יש את האוהדים. הם רבים. הם פגועים. הם מרגישים נבגדים על ידי מערכת שמנסה, לפי הבנתם, לשלול את זכות הבחירה החופשית שהייתה להם. הם לא רק "מזרחיים" כפי שמטיף אבישי בן חיים. לפי אתר גיוס ההמונים למען הגנתו של נתניהו, יש גם "אשכנזים" רבים שמבקשים לסייע.

נתניהו הרוויח כנראה חלק מהטינה אליו בדין. גם בתקשורת, גם במיליה הפוליטי שלו וגם במערכת המשפטית. הוא התנשא על יריביו מבית ומחוץ. הוא זלזל במי ששעמם אותו. הוא לא סבל טיפשים. הוא אפילו הצליח לא פעם לתמרן אותם. לכשעצמי מעולם לא הסכמתי ולא קיבלתי מתנות חינם ולא עשיתי הנחות למי שקיבלו.

אבל יהיה הגון לציין שיש לנתניהו הרבה זכויות והישגים מאוד מרשימים שהפכו את המדינה הזו למקום שטוב לחיות בו. גם ליריביו. הוא ציוני, בן למשפחה מסורה לעם ישראל – שלושה אחים שלמדו בפילדלפיה ובאו להתגייס לסיירת מטכ"ל. אחד מהם, יוני ז"ל, נפל כדי להציל יהודים שנשבו. זה אומר משהו לגבי החינוך בבית. זה גם אומר משהו על האיש.

ובתווך האוהדים מרגישים נבגדים ע"י מערכת שמנסה, להבנתם, לשלול מהם את זכות הבחירה. הם לא רק "מזרחיים" כפי שמטיף אב"ח. לפי אתר גיוס ההמונים להגנת נתניהו, גם "אשכנזים" רבים מבקשים לסייע

זה אומר הרבה על התקשורת. על מערך החקירות. על טחנות הצדק. על האימוץ של שלושת האתרוגים. אם היו ראיות שנתניהו באמת עומד במרכזה של פרשת שוחד, כמו אולמרט למשל, אם היה נמנה עם חבריו של לוקאשנקו, או מיטיב עם ריץ' ולא עם משפחת באומל, אם היה משאיר את פולארד להירקב בניו-יורק – הוא היה ראוי לכל גינוי.

אני שייך לדור שבו עיתונאים עדיין ראו שליחות בעבודתם. שהיו מסוגלים להביט בראי בכל בוקר בזמן הגילוח. לאן זה נעלם? לא פלא שכמה מהם גידלו זקנים או שגילחו את הראש. הם מדברים על מבחן בוזגלו?

השבוע ב"ארץ נהדרת" לא הייתה מילה אחת על "האינטגריטי" של בנט, שקד, סער, גנץ או אלקין. אף מילת ביקורת על שרת החינוך שאשא ביטון. אף לא התייחסות אחת למדיניות הבריאות של הורוביץ. אף מילה על המצאת ההגדרות החדשות ל"סגר".

במי התמקדו? באבנר נתניהו. הוא דווקא סיפור הצלחה! וגם אם לא תאהבו את זה, זה גם סיפור הצלחה של שרה אמו. כל הכבוד אבנר. על כך מגיע שאפו גם לשרה נתניהו. אני לא מכיר אותך אבנר, אבל אני מצדיע לך. איפה יאיר לפיד, איפה אמנון אברמוביץ'? אתם, החברים שלי מימיו הטובים של "מעריב", יודעים דבר אחד או שניים על שונות.

האם אתם מאמינים שתהייה לכך התייחסות ב"פגוש את העיתונות", או שרינה מצליח תמשיך לפנטז על חוליו איגלסיאס ותרים עוד כוסית… אגב האם לא הייתה זו היענות חריגה של הכורמים?

מי התמקדו? באבנר נתניהו. הוא דווקא סיפור הצלחה! וגם אם לא תאהבו את זה, זה גם סיפור הצלחה של שרה אמו. כל הכבוד אבנר. על כך מגיע שאפו גם לשרה נתניהו. אני לא מכיר אותך אבנר, אבל אני מצדיע לך

לו אתם נתניהו, גם אם אינכם מאמינים שהוא צח כשלג – האם הייתם שומעים לקול האוהדים? האם מסתכנים בהליכה לקוראלס שמנסים לסלול עבורו אולמרט, ליברמן וברק בסיוע פעיל של התקשורת? או אולי לפחות שוקלים את עצתה של פרופ' גביזון ז"ל.

אבינועם בר-יוסף הוא נשיא (אמריטוס) ומנכ"ל מייסד של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לניתוח האתגרים, האיומים וההזדמנויות ולהציע חלופות מדיניות מכוונת מעשה לשגשוג העם היהודי. הקריירה הראשונה שלו הייתה בתחום התקשורת. בצה"ל שרת במודיעין. עבד בקול ישראל, למד תיאטרון ולימודי מזה"ת באוניברסיטה העברית והשלים קורס לעורכים בכירים באוניברסיטת ת"א. בהמשך הצטרף למעריב, שם שימש כראש מערכת הנגב; ראש הדסק הפלסטיני; כתב ופרשן מדיני של העיתון ושליח מעריב בוושינגטון. במהלך השנים כתב אלפי מאמרים, פרשנויות וטורי דעה וכן טור חדשותי בשם אג'נדה (סדר יום) שהתפרסם במקביל בג'רוסלם פוסט ובמעריב. ב-1999 הצטרף לצוות הבכיר של יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור ופעל להקמת המכון למדיניות שניהל במשך קרוב ל-20 שנה. גם אז פרסם מאמרים רבים, בין היתר בניו-יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל, הארץ, מעריב, טיימס אוף ישראל ו-בג'רוסלם פוסט. הוא נשוי לנאוה ואב לשלושה: דרור, נועה וישי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,100 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

טיסה מזהמת לשום מקום

הרע: האיחוד האירופי מבטיח לצמצם פליטות, אבל מכריח את חברות התעופה לבצע אלפי טיסות ריקות בשנה כדי לשמור על הסלוטים המוקצים להן ● הטוב: ח"כ יסמין סאקס פרידמן דואגת לא רק לחתולים - כעת היא פועלת למגר את הפרקטיקות האכזריות בתעשיית גידול החזירים ● והטיפ: אם בסופר מסרבים לקבל את הבקבוקים למיחזור, יש עם מי לדבר

עוד 951 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עֲשִׁירִים 117

בעיית האי-שוויון היא לא בעיה תיאורטית, היא החיים שלנו ● פערים עצומים כאלה - כשחוסר הצדק זועק לשמיים ומנקר את העיניים והלב - לא יכולים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן, בלי להוביל בסוף לתגובת-נגד אלימה ● מי שלא מבין את זה - לא היה מרוכז בשיעורי ההיסטוריה.

עוד 1,270 מילים ו-2 תגובות

תיק המדינה נגד בנימין נתניהו הוא לא תיק רגיל, נתניהו איננו נאשם רגיל, ולרבים מהשיקולים הרגילים שמובאים בחשבון כאשר נשקלת עסקת טיעון אין מקום במקרה זה ● לטובת כל המעורבים בדבר - ולטובת כל האומה שצופה מן הצד, הראיות צריכות להישמע, השופטים צריכים לפסוק, והציבור זקוק להזדמנות להבין את ההיגיון שבכל זה ● דעה

עוד 1,117 מילים

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה: "לא נכנסים לטלפונים של אזרחים תמימים"

דיווח: מנדלבליט משוכנע – אם נתניהו ימשיך במשפטו ייגזר עליו עונש מאסר ● השרה תמנו־שטה דורשת להעלות לסדר יום הממשלה בראשון את הטענות נגד המשטרה ● הורוביץ על התקיפה בשומרון: "פוגרום שביצעו מתנחלים פורעי חוק, לא ניתן לעבור לסדר היום" ● משרד הבריאות: מספר חולי הקורונה שמצבם קשה עלה ל־638 ● גורם באיחוד האירופי: "מעריך שנגיע להסכם עם איראן"

עוד 46 עדכונים

בר-לב שוקע עם המשטרה - ומאבד את אמון הציבור

מייד אחרי שנחשפה פרשת NSO, גיבה השר עמר בר-לב את המשטרה וזכה לתגובות קשות ולעגניות ברשתות החברתיות ● במשרד לביטחון פנים, לעומת זאת, הדעות חלוקות לגבי בר-לב ● יש מי שמצביע על הצלחות בהובלתו במלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אבל יש גם מי שמביע אכזבה ● "בר-לב לא מטביע חותם. לא הרבה השתנה מאז שהוא נכנס לתפקיד" ● פרשנות

עוד 666 מילים

הקהילה היהודית בארה"ב מחזירה את הלהטב"קים למקווה

אפרו־אמריקאים, טרנסג'נדרים ואנשים עם מגובלות מודרים בדרך כלל מפרקטיקת המקווה היהודית ● פרויקט "המקווה הקווירי" שם את היהודים המודרים במרכז ועורך טקסי טבילה לכולם, גם בזום: "אלה שדוכאו יותר מכולם הם אלו שעכשיו מדריכים ומובילים" ● עתה זוכה הפרויקט להצלחה ויותר קהילות מאמצות את רעיון המקווה המשותף

עוד 1,433 מילים

החיבוק הטורקי, האיום הרוסי והמו"מ בווינה

האמריקאים כבר לא מתלהבים מפרויקט הגז המשותף של ישראל, יוון וקפריסין – ואלה בשורות טובות לטורקיה שרוצה לקחת חלק בעסקאות הגז האזוריות ● במקביל, בזמן שארה"ב מאיימת על רוסיה בסנקציות אם תפעל באוקראינה, פוטין הזמין את הנשיא האיראני לנאום בבית התחתון – מה זה אומר על עתידו של הסכם הגרעין? ● פרשנות

עוד 912 מילים

המדינה מפספסת הזדמנות להגדיל קצבאות קרנות פנסיה בכ-4%

אקטוארים בכירים טוענים כי המפקח על הביטוח צריך להגדיל את הנחת הריבית לקצבאות בקרנות הפנסיה, בהמשך להעלאת ההגנה לתשואה בחוק ההסדרים ● זה לא קורה, והתוצאה היא שמנהלי ההשקעות בקרנות מכוונים נמוך מדי וביטוחי המנהלים מקבלים עדיפות שיווקית ● מומחה פנסיוני: "הקצבאות יכולות לגדול ועלויות הביטוח להיות זולות יותר. רשות שוק ההון עושה מניפולציות כדי למנוע את זה"

עוד 1,114 מילים

מנדלבליט הודיע למפכ"ל על הקמת צוות לבדיקת השימוש המשטרתי בתוכנה של NSO

מיום חמישי הקרוב - תלמידים שייחשפו לחולה מאומת לא יידרשו להיכנס לבידוד ● משרד הבריאות הנחה את קופות החולים לתת חיסון שלישי לילדים בני 11-5 מקבוצות הסיכון ● המשנה לפרקליט המדינה למברגר על האישומים נגד נתניהו: "לא יעלה על הדעת שלא יהיה קלון" ● ישראל חתמה על הסכם לרכישת שלוש צוללות מגרמניה ● שקד צפויה להתנגד לוועדת חקירה לפרשת הצוללות

עוד 43 עדכונים

שופכים את NSO עם המים

כולם ידעו מה היכולות של פגסוס ומה הגבולות הדקים שייפרצו אם ייעשה בתוכנה שימוש ● אך מי שבחר לחצות את הגבול הוא מפעיל הכלי, לא היצרן שלו ● וכנראה שלא רק הפרת זכויות אדם מפחידה את מבקרי NSO - אלא בעיקר העובדה שישראל מחזיקה בכלי מודיעיני אימתני הנותן לה יתרון טכנולוגי חסר תקדים ● דעה

עוד 583 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה