המשטרה הודיעה כי מתנחל נעצר בחשד שהשתתף בתקיפה האלימה בכפר הפלסטיני קוסרה שבגדה בסוף השבוע האחרון.

החשוד, בן 19 מהתנחלות בצפון הגדה, נעצר הבוקר בידי שוטרים בתום חקירה משותפת של משטרת ישראל ושב"כ. הוא הועבר להמשך חקירה ובהמשך יובא לדיון בבית המשפט בבקשה להאריך את מעצרו.

זהו החשוד הראשון שנעצר בעקבות האירוע בשבת בקוסרה, שבמהלכו עשרות מתנחלים פשטו על הכפר, השתלטו על בית שבו שהתה משפחה ותקפו תושבים, בין היתר באמצעות יידוי אבנים לעבר פלסטינים ואחרים.

"צוות החקירה המשותף של המשטרה ושב"כ ממשיך במאמצים לאיסוף ראיות ועדויות, במטרה לאתר ולעצור את כל מי שלקח חלק באירוע החמור", נמסר.

טנדר ששימש מתנחלים לתקיפה בקוסרה והוחרם על ידי המשטרה, 2 בספטמבר 2026 (צילום: דוברות המשטרה)

בעקבות ההודעה על מותם של שלושת הגברים שנורו למוות בנצרת, ארגון יוזמות אברהם מעדכן הבוקר כי 171 ערבים קיפחו את חייהם מתחילת שנת 2026 בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות. מספר הקורבנות זהה לנתון בתקופה המקבילה אשתקד.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע בחוות דעת מקדמית כי ח"כ איתן גינזבורג לא יידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות הקרובות ברשימה של "ביחד בראשות בנט מחזירים את התקווה" ו"יש עתיד – בראשות יאיר לפיד". ההכרעה הסופית תובא למליאת ועדת הבחירות המרכזית.

סולברג קבע כי ככלל, חבר כנסת שמודיע בפומבי על כוונתו להתמודד מטעם מפלגה אחרת נחשב למי שפרש מסיעתו, ולכן עליו להתפטר מהכנסת כדי שיוכל להתמודד בבחירות הבאות מטעם מפלגה המיוצגת בכנסת. עם זאת, אם הסיעה מסכימה לכך במפורש בכתב במהלך 90 הימים שלפני הבחירות, וחבר הכנסת ממשיך לפעול בהתאם למשמעת הסיעתית, הוא לא ייחשב לפורש.

במקרה של גינזבורג, החבר בסיעת כחול לבן, נקבע כי מאחר שהסיעה הסכימה שימשיך לכהן ולא תבקש להכריז עליו פורש, והוא ממשיך לפעול בהתאם לעמדתה, אין לראות בו כמי שפרש מהסיעה. חוות הדעת תובא כעת להכרעת מליאת ועדת הבחירות המרכזית.

לדברים יש משמעות לגבי ח"כ טלי גוטליב שמעוניינת לעבור לעוצמה יהודית מהליכוד. על פי סולברג היא יכולה לעשות זאת בלי להתפטר מהכנסת – בתנאי שהליכוד יאשר את הדבר מפורשות.

גוטליב הציגה את שמירת מקומה בכנסת כחיונית מבחינתה כדי לשמור על חסינותה מפני כתב אישום בפרשת חשיפת שם של איש שב"כ.

מועצת אוקטובר הגיבה לפרסום שלפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו לא שוחח עם הרמטכ"ל במשך כשלוש שעות לאחר שהתעורר בבוקר 7 באוקטובר, ואמרה כי הדבר מחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

"נתניהו טען שוב ושוב שאילו היו מעירים אותו בזמן, אולי הכול היה נראה אחרת. הבוקר אנחנו מגלים את האמת הקשה יותר: גם כשהעירו אותו, הוא לא ביקש לדבר עם הרמטכ"ל במשך שלוש שעות", נמסר מהמועצה. עוד נטען כי בזמן הזה אזרחים רבים עדיין המתינו לחילוץ ולסיוע.

לדברי המועצה, יש לחקור "דקה אחרי דקה" מה עשה ראש הממשלה לאחר שהתעורר, מי ידע על המתרחש, מי התקשר ומי נתן הוראות. "שלוש השעות האלה הן לא הערת שוליים. הן יכולות להיות ההבדל בין חיים למוות", נמסר.

איראן הזהירה את ארצות הברית כי תגיב בעוצמה למתקפה ישראלית על רכס עלי א־טאהר בדרום לבנון, שבו שוהים אנשי צבא איראנים לצד לוחמי חזבאללה, כך אמרו לרויטרס שלושה גורמים שתודרכו על המסר.

המסר, שהועבר בחודש שעבר, מדגיש את המעורבות הישירה המתמשכת של איראן בלחימה הקרקעית בדרום לבנון ואת נכונותה להגיב על תקיפות ישראליות שם, כשהמלחמה האזורית נכנסת לחודש השביעי שלה.

לפי מקורות ביטחוניים לבנוניים, חזבאללה הקים ככל הנראה מרכז פיקוד תת־קרקעי ומחסני נשק בתוך הרכס, המשקיף על דרום־מזרח לבנון והפך לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות במלחמה בין ישראל לחזבאללה.

חיזבאללה אמר בהצהרות פומביות כי הוא שולט ברכס וכי יתעמת עם כל ניסיון התקדמות ישראלי. בכירי הארגון התייחסו ל"מתקן" במקום, אך סירבו למסור פרטים.

צה"ל השתלט על שטחים מדרום לעלי א־טאהר והגדיר את הרכס בהצהרות פומביות כאחד מ"מוקדי הפעילות המרכזיים" שלו.

במסר שהעבירה לוושינגטון איימה טהרן כי כל מתקפה ישראלית כוללת על הרכס תיענה במתקפה איראנית רחבת היקף, אמרו שלושת הגורמים באזור, ששוחחו עם רויטרס בעילום שם.

חיזבאללה סירב להגיב לשאלה אם כוחות איראניים נמצאים בעלי א־טאהר. בתגובה לשאלות רויטרס על המסר, או על האפשרות שארצות הברית הפעילה לחץ על ישראל שלא לתקוף במקום, אמר גורם בבית הלבן: "זה אינו מדויק". לא נמסרה תגובה מיידית ממשלחת איראן בז'נבה, ממשרד ההגנה האמריקני או ממשרד החוץ של עומאן. צה"ל סירב להגיב.

גורמים: אנשי משמרות המהפכה נמצאים במקום

שניים מהגורמים אמרו כי המסר הועבר באמצעות עומאן, שמילאה תפקיד של מתווכת. שני הגורמים האזוריים, שתודרכו על ידי טהרן, אמרו כי יותר מתריסר אנשי משמרות המהפכה נמצאים במקום לצד אנשי חזבאללה, ובהם לפחות שני קצינים בכירים.

המקור השלישי, גורם זר בעל ידע ישיר על המסר, אמר כי הוא הועבר בסביבות אמצע אוגוסט וכי בעקבות לחץ אמריקני דחתה ישראל את ההסתערות על עלי א־טאהר.

משרד התקשורת של חזבאללה לא אישר ולא הכחיש את עצם העברת המסר האיראני, אך אמר כי זו "מסקנה טבעית" שמסר כזה היה נשלח בנוגע לרכס.