אישיות
יוסי שגב

נתניהו מחליף עורכי דין כטקטיקה לדחיית משפטו

אחרי כל כך הרבה סבבים של החלפת ייצוג בתיק חייו של בנימין נתניהו, אפשר כבר לזהות שלא מדובר בתקלה, אלא בשיטת פעולה ● בעוד חמישה חודשים, ממש רגע לפני שיתחיל שלב ההוכחות האינטנסיבי במשפטו של נתניהו, עורך הדין הנוכחי כבר לא יהיה בתמונה ● במקומו, יצוץ סנגור חדש שחייב דחייה כדי ללמוד את התיק - וקודם צריך "לפתור את בעיית המימון" ● פרשנות

עוד 843 מילים
כל הזמן // שבת, 31 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון אני אגדה

"קצת מוקדם מדי לחשוב על פרישה. אני עדיין חיה, יש עדיין הרבה דברים שאני רוצה לעשות. עוד לא הגיעה העת שיזכרו אותי. לא, לא, לא, זה מוקדם מדי", אומרת סופיה לורן, שמככבת בסרט חדש שכתב וביים בנה עבור נטפליקס ● אגדת הקולנוע האיטלקייה חוזרת לרגעי השיא והשפל בקריירה שלה, ומספרת על חייה בצל מגפת הקורונה ● "עכשיו אני פוחדת לצאת אפילו להליכות בפארק, אני לא מרגישה חופשיה"

עוד 1,888 מילים

על ההגמוניה

עד לא מזמן הייתה ההגמוניה מושג מוכר למעטים, בעיקר מי שעסקו בניתוח חברתי ביקורתי, או התיימרו לעשות כך. השימוש במושג בשיח הפוליטי היום-יומי יכול היה להעיד על חשיבותן של תיאוריות חברתיות, אבל הוא בעיקר משמש מטרות פוליטיות, מתרחק ממשמעותו הביקורתית של המושג ובמידה רבה הופך אותו לחסר משמעות.

השימוש במושג "הגמוניה" בשיח הפוליטי היום-יומי יכול היה להעיד על חשיבות תיאוריות חברתיות, אך משמש בעיקר מטרות פוליטיות, מתרחק ממשמעותו הביקורתית ובמידה רבה הופך אותו לחסר משמעות

ישראל היא חברה אי-שוויונית. יש בה הבדלים מעמדיים, לאומיים, אתניים ומגדריים. קבוצות כוח שכוחן לא פרופרציונלי, אליטות ותיקות המחזיקות במוקדי כוח, אליטות חדשות שצוברות עצמה ופערים בין קבוצות. לעיתים, מוקדי העצמה מחברים בין הזהויות, ולעיתים המציאות מורכבת יותר. סטאוטס, מעמד כלכלי ועצמה פוליטית לא בהכרח מתכנסים לאינטרס וזהות משותפת.

לעתים קרובות, השימוש בהגמוניה בשיח הציבורי מפשט מציאות מורכבת לטובת שרטוט של מבנה כוח, שלכאורה מסביר כמעט כל תהליך פוליטי. ההגמוניה, על פי הסבר זה, שולטת במוקדי הכוח (בתי המשפט והתקשורת), מאוחדת (כנגזר מזהותה האתנית המשותפת), ונחושה לשמר את כוחה. ובהתאמה, היא פועלת בהצלחה מתמדת לטובת עצמה וכנגד כל מי שמאיים עליה באמצעות המשאבים שברשותה. לפני הכל, זה טיעון מעגלי שאינו ניתן להפרכה. כל תוצאה פוליטית מוסברת ברצונה של ההגמוניה, של כוחה המאפשר לה להשיג את רצונה ויכולתה להכפיף אליו אחרים. שהרי אלמלא היה זה רצונה של ההגמוניה, מן הסתם התוצאה היתה שונה.

כאן הטעות הראשונה. אמירות כמו "ההגמוניה רוצה", "הגמוניה מונעת", או ההגמוניה מקדמת" מתייחסות כולן אל ההגמוניה כאל יצור חי בעל רצונות. השימוש במושג הגמוניה כ"שם עצם" מדמה אותה למעין מפלצת בעלת כוחות על, ששולטת בכולנו, כפי שמפעיל בובות מושך בחוטים של בובותיו. גם מי שאינם משתייכים אליה, או מתנגדים לה, משרתים אותה בלית ברירה. באופן אירוני, תפיסה זו היא ההפך הגמור למשמעות המקורית של המושג.

מי שטבע את המושג הגמוניה, ההוגה והפעיל הפוליטי האיטלקי אנטוניו גרמשי, ביקש להבין את מבני הכוח בחברות מערביות. לדידו, מבנה השליטה בחברות אלו לא היה מבוסס רק על שימוש במנגנוני הדיכוי המדינתיים (משטרה, בתי סוהר, צבא), אלא על ידי שילוב בין כוח ויצירת קונצנזוס סביב מודל מסוים של חברה, אותו הוא כינה "רצון עממי-לאומי". במובן הזה, המושג הגמוניה פועל יותר כשם תואר מאשר כשם עצם (ולעולם לא כנושא של פועל).

אמירות כמו "ההגמוניה רוצה" מתייחסות להגמוניה כאל יצור חי בעל רצונות, מעין מפלצת עם כוחות על ששולטת בכולנו, וגם מתנגדיה משרתים אותה בלית ברירה. באופן אירוני, תפיסה זו הפוכה למשמעות המקורית של המושג

כך, אפשר לדבר על  מצב הגמוני בו סדר חברתי מסוים – לדוגמא, כלכלת שוק – מחלחל לרבדים השונים של החברה: כלכלה, תרבות, חינוך. או, על תהליך הגמוני בו התפתחויות הפוליטיות-חברתיות, מאבקי הכוח שדרכם שילוב בין קבוצות חברתיות שונות, מצליח לקדם את מודל החברה שעונה לאינטרסים שלהן. גרמשי כינה את אותו שילוב בין קבוצות חברתיות שונות שהוא הסובייקט של המאבק ההגמוני, בלוק היסטורי.

וכאן, הטעות השנייה. הגמוניה אינה מניפולציה של מעטים על הרבים. מודל חברתי הופך להגמוני כאשר הוא מצליח לייצר סביבו קונצנזוס. והיות שאנשים אינם טיפשים, יצירת קונצנזוס מחייבת לקחת בחשבון, לפחות באופן חלקי, את האינטרסים של כל הקבוצות שמרכיבות את הבלוק ההיסטורי. הקונצנזוס הוא תולדה של מאבקים בין הקבוצות השונות ושימוש במנגנונים שונים (בתי ספר, תנועות נוער, ישיבות, תקשורת, מוסדות מדינה שונים) לייצר "רצון עממי-לאומי". רצון זה הופך הגמוני כאשר הקונצנזוס סביבו רחב.

ההגמוניה באה לידי ביטוי כאשר סדר כלכלי-חברתי מסוים הופך "מובן מאליו". כך, הבלוק ההיסטורי מציג בהצלחה אינטרסים מסוימים כ"רצון הכלל" או כאינטרס קולקטיבי, למרות שבפועל הוא בדרך כל משרת ומשמר יחסי כוח. הטענה שרווחים של בעלי ההון טובים לכולם (מקומות עבודה או מיסים), לדוגמה, היא נכונה רק אם מקבלים את הסדר החברתי-כלכלי כמחויב מציאות.

הטעות השלישית היא הבלבול שבין עצמה והגמוניה. עצמה אינה בהכרח הגמוניה. קבוצות בעלות עצמה – בזכות שליטה במשאבים כלכליים, תרבותיים או פוליטיים – יכולות לעיתים להשיג את מטרותיהן. אבל מכיוון שאין סביבן קונצנזוס ההישגים האלה עשויים להיות מוגבלים לזירות מסוימות, הן עלולות להיכשל, ובעיקר לעמוד מול תחרות של קבוצות אחרות והתנגדות מצד מי שאינם את מטרותיהם כלגיטימיות.

הגמוניה אינה מניפולציה של מעטים על הרבים. מודל חברתי הופך להגמוני כשהוא מצליח לייצר סביבו קונצנזוס. והיות שאנשים אינם טיפשים, יצירת קונצנזוס מחייבת התחשבות באינטרסים של כל הקבוצות

הדיון בהגמוניה, כקבוצה או כאנשים המפעילים את החברה לטובתם שלהם, לא רק מוטעית תיאורטית, היא מונעת מאיתנו הבנה נכונה של יחסי כוח ותהליכי שינוי חברתיים פוליטיים. כאשר ההגמוניה מופשטת ממשמעותה התיאורטית, מחד, ו"מולבשת" על רוח רפאים העושה במדינה ובחברה כרצונה, מאידך, היא הופכת לחלק מרטוריקה פוליטית.

כך, אפשר לתאר את בנימין נתניהו כמי שנרדף בידי ההגמוניה. ובאותו הגיון, מתנגדיו של נתניהו מסומנים כחלק מההגמוניה מתוקף שיוכם הפוליטי והאתני ("האליטה המשפטית"). או, לחילופין, אם לא נתן לשייך אותם לאליטה (מנדלבליט או אלשיך), כמי שערקו או שבלית ברירה משרתים אותה.

ובכל זאת, האם יש בישראל הגמוניה? מערכי כוח הנסתרים מהעין השולטים לא רק במוסדות המדינה אלא גם מעצבים קונצנזוס?

הפרויקט ההגמוני של תנועת העבודה הוא נחלת העבר, כפי שציינו לפני שנים רבות חוקרים כגון ברוך קימרלינג ומנחם מאוטנר. בשלושת העשורים האחרונים פלחים נרחבים בקרב המעמד המקצועי-ניהולי, שרבים מהם זוהו בעבר עם תנועת העבודה, אימצו תפיסת עולם ליברלית. קבוצות אלו מחזיקות מוקדי כוח במקומות כגון האקדמיה ומערכת המשפט, ונהנות ממעמד כלכלי משופר, אך הם בוודאי לא הצליחו להפוך את הפרויקט הזה להגמוני.

האם יש הגמוניה אחרת? לשאלה זו שתי תשובות אפשריות:

  1. התשובה הראשונה היא שבישראל, לפחות עד תחילת משבר הקורונה, התנהל מאבק הגמוני, אך הבלוקים ההיסטוריים המנוגדים לא הצליחו ליצור קונצנזוס רחב, "רצון לאומי עממי" שיהפוך פרויקט של חברה ל"מובן מאליו". אמנם הימין בשלטון כבר תקופה ארוכה אבל מחלוקות עמוקות חוצות את החברה הישראלית כמשתקף מתוצאות הבחירות וקשיי הרכבת הקואליציה.
  2. התשובה שנייה היא שלפחות עד השנה האחרונה, היה רצון לאומי-עממי שחצה את גבול ה"גושים", ועמד על שתי רגליים. רגלו האחת, תפיסה כלכלית ניאו-ליברלית (על גרסותיה השונות). ורגלו השנייה, הדרת האזרחים הפלסטינים מסדר היום הציבורי, המתבטאת ברמה החוקתית בחוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. אולם במהלך 2020, מסיבות שונות, עולות קריאות תגר על קונצנזוס זה.

בישראל התנהל מאבק הגמוני. הבלוקים ההיסטוריים המנוגדים לא הצליחו ליצור קונצנזוס רחב, "רצון לאומי עממי" שיהפוך פרויקט של חברה ל"מובן מאליו". אמנם הימין בשלטון זמן רב, אך מחלוקות עמוקות חוצות את החברה הישראלית

הניסיון לתאר את ההגמוניה כמושכת בחוטים אינו רק שגוי תיאורטית, הוא גם מחמיץ ניתוח מעמיק יותר של יחסי הכוח בחברה – מעמדיים, לאומיים, אתניים ומגדריים – ומסתיר יותר משהוא מגלה. מי שחפצים בשינוי אמיתי נדרשים להתמודד עם סדר פוליטי-חברתי אי-שוויוני המצוי בכל רבדי החברה – המוסדות, המוסר או מה שמתואר כ"שכל ישר" – ולא עם רוחות רפאים המפעילות בני אדם כבובות.

פרופ' דני פילק מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. הוא חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,017 מילים

צרפת משלמת את המחיר על ההתנגשות בין חופש הביטוי לבין האסלאם הקיצוני ● מצרים מנסה לשלוט בילודה בסגנון סיני, אך הסיכוי שלה להימנע מפיצוץ אוכלוסין נמוך ● בתו של נשיא לבנון מעוררת סערה, ומואשמת בבגידה ● סעודיה ממשיכה לשנות את פניה, והפעם משפרת דרמטית את תנאי העסקתם של מהגרי העבודה ● והעולם מציין את יום הולדתו של הנביא אשר בשמו - לכאורה - בוצע הפיגוע הנורא בניס

עוד 948 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
רַבִּין

יצחק רבין הוא המת הכי נוכח בחיינו ● ברור שהוא נוכח בחיי אלה שעוד זוכרים אותו, מתגעגעים אליו ומתרפקים על העולם שהוא ייצג ● אבל הוא נוכח לא פחות בחיי אלה שעושים כל שביכולתם כדי שהוא יישכח

עוד 1,669 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 4 ימים לבחירות

רואים את הסוף

הסיכוי של טראמפ לזכות בכהונה שנייה שקול כרגע לסיכוי שיירד שלג שנתיים ברציפות בירושלים - בשני המקרים מדובר בסיכוי נמוך אבל לא בלתי אפשרי ● אבל אנליסטים עם רקורד של דיוק בעבר, מנבאים הפעם בביטחון שביידן ייקח את הבחירות ● והשיאים החדשים של התפרצות הקורונה רק מחזקים את הסיכוי שטראמפ יתבקש בנימוס לעזוב את הבית הלבן ● אז מתי נדע את התוצאות הסופיות?

עוד 1,523 מילים

מגפה של שקר

העיר המדכאת ביותר שהייתי בה, היא בוקרשט של 1995. הוזמנתי לכינוס על זכויות אדם. אתרי הבניה בארץ היו מלאים אז לא בסינים, כמו היום, אלא ברומנים. לכן לא הפתיעו אותי העוני וההזנחה בעיר, אבל קיויתי לנצל את ההזמנה כדי לתווך תווך קטן למען העובדים הזרים הרומנים בישראל. לא תיווכתי. בגלל ענן כבד של שקרים שחיבר, למעשה הפריד, בין כל האנשים שהצלחתי לפגוש.

העיר המדכאת ביותר שהייתי בה היתה בוקרשט של 1995. הוזמנתי לכינוס על זכויות אדם. אתרי הבניה בארץ היו מלאים אז לא בסינים, כמו היום, אלא ברומנים. לכן לא הפתיעו אותי העוני וההזנחה בעיר

לפני הנסיעה פניתי אל משרד "קו לעובד" בתל אביב. שם אמרו לי שהם מוצפים בפניות לסיוע מעובדים רומנים שעושקים אותם, שמתחמקים מלשלם להם, שלא מבטחים אותם בביטוח בריאות וכאשר הם נפצעים בעבודה, בתי חולים דורשים מהם סכומים שלעולם לא יהיו להם. וכאשר הם כבר מעזים להתלונן, ומוצאים דרך אל "קו לעובד", יש בעית שפה – רבים מהם מדברים רק רומנית וקשה להשיג מתנדבים ישראלים דוברי רומנית.

לכן, אמרו לי, "קו לעובד" מוכן לממן לשליח מרומניה הוצאות נסיעה, דיור זמני בתל-אביב ושכר עבודה, כדי שיקבל במשרד את תלונות העובדים במשך כמה חודשים.

הגעתי לכינוס ושאלתי מי יכול לעזור לי למצוא אירגון רומני שקרוב אל העניין. אחרי חמש-שש הרמות כתף התחלתי לחשוד שהסופר שהירצה בכינוס, או האקדמאי שהשתתף בדיון, לא רק אומר "לא יודע". הוא עונה בחשש, כמעט בתלונה על עצם העובדה שפניתי אליו. הלך והתברר לי שהם לא מאמינים לי. שהם חושדים בי באיזו כוונה נסתרת, באיזה שירות לגורם מסתורי שעלול להרע להם.

השלטון הקומוניסטי כבר חוסל. השירות החשאי האימתני שלו, ה"סקוריטט", כבר פורק. ועדיין אנשים הגיבו כאילו מישהו עלול מחר להכניס אותם אל מכונית שחורה בגלל מילה שאמרו או כתובת שמסרו. עד שניגש אלי סופר זקן ומסר לי פתק עם מספר טלפון. "כאן יעזרו לך", הוא אמר, "זה ארגון של זכויות עובדים".

ניפגשתי בלובי של המלון עם אישה. היא היתה לבבית והביעה רצון למצוא שליח. אבל חצי מן מהשיחה עסקה בשאלה מי היפנה אותי אליה. המבט בעיניים היה המבט שכבר היכרתי: חשד, מחשבה שאני משקר לה אחרי שמישהו שיקר לי. היא לא היפנתה אותי אל מועמד לקבל עליו את העבודה, אלא אל אירגון שני. צלצלתי וניפגשתי עם אדם שני. הוא היפנה אותי אל שלישי. שם דבר לא יצא מזה. אף אחד לא רצה להגיע אל הרגע שבו הוא ממליץ על אדם.

השלטון הקומוניסטי כבר חוסל. השירות החשאי האימתני שלו, ה"סקוריטט", כבר פורק. ועדיין אנשים הגיבו כאילו מישהו עלול מחר להכניס אותם אל מכונית שחורה בגלל מילה שאמרו או כתובת שמסרו

אבל גרועה מזה הייתה ההכרה שהלכה והתחזקה אצלי מפגישה לפגישה: הם לא מאמינים זה בזה. הם מניחים שכולם, תמיד, משקרים. אולי נאלצים לשקר. אבל התוצאה היא שהעניין הפשוט והגלוי – אדם שייסע לישראל כדי לעזור לפועלים רומנים – נעלם לגמרי, מתאדה בתוך ענן של שקר בתוך שקר, הסתרה בתוך הסתרה, הימנעות בתוך הימנעות.

הבנתי שאני מוקף במציאות שבה השקר הוא הדבר הרגיל ביותר, המקובל ביותר, המובן מאליו. השלטון שיקר להם הרבה כל כך, תכוף כל כך, שיטתי כל כך, שלא ממשלות נתפסות כאן כמשקרות, אנשים משקרים. אנשים שלא רוצים לשלוט, שרוצים רק לשרוד, משקרים. משקרים ליתר ביטחון. משקרים לפני שמבררים למה. השקר הוא היומיום. השקר הוא הדבר הוודאי ביותר בריקמת הקשרים של כל האנשים עם כל האנשים.

ידעתי שאנשים פיתחו בוודאי שיטות נסתרות איך לעבור מן ההנחה שכולם משקרים אל היכולת להשעות את השקר כדי לאהוב בן זוג ולגדל ילד, אבל זה הפסיק לעניין אותי. כשעליתי על הטיסה חזרה הרגשתי שאני יוצא מעיר מוכת דבר.

*  *  *

בימים אלה הודיע פיקוד העורף כי כמחצית מן הישראלים שנדבקו בקורונה משקרים בתחקיר האפידיומולגי ומסכנים את בני משפחתם וחבריהם.

יומיים אחר כך פירסם שר הביטחון הודעה שראש הממשלה שיקר למערכת הביטחון כולה כאשר הסכים למכירת מטוסי F-35 אמריקאים לאיחוד האמירויות (לא שיקר, העלים).

אחר כך הוא שיקר לציבור כולו (לא העלים) כאשר נחום ברנע חשף את האמת ב"ידיעות אחרונות": נתניהו פירסם הודעה שבה כינה את החשיפה פייק ניוז. הרבה לפני כן הוא שיקר לשר הביטחון ולמערכת הבטחון (רק העלים מהם) כשקנה צוללות. לפני כן שיקרו חברי כנסת רבים של כחול-לבן, ושל העבודה, כאשר הצטרפו לממשלת נתניהו (לא שיקרו, הפרו התחייבות).

אבל גם אם הנושאים הביטחוניים האלה הם ממש לא נושאים קטנים, אפשר לשער שרוב הישראלים מניחים את הנושאים האלה הצידה כעת. הם אפופים בקורונה – בסכנה הבריאותית, בשבר הכלכלי, בילדים שבבית ולא בית הספר, בשיתוק הערים והשווקים, בשיתוק התרבות, במועקה הנפשית של הבידוד.

ובנושא הגדול הזה יודעים רוב הישראלים שממשלתם משקרת להם. והם גם מביעים אי-אמון, שחוזר ונישנה בסקר אחר סקר, בניהול המגפה על ידי הממשלה. כי הם יודעים שהממשלה שלהם משקרת להם. משקרת בלי למצמץ. משקרת ערב ערב. משקרת באופן שיטתי ומתמשך.

רוב הישראלים יודעים שממשלתם משקרת להם. והם גם מביעים אי אמון חוזר ונישנה בסקרים בניהול המגפה ע"י הממשלה. כי הם יודעים שהממשלה שלהם משקרת להם בלי למצמץ. ערב ערב. באופן שיטתי ומתמשך

כי ניהול המאבק במגפה נגוע בשיקולים שאינם ממין המגפה. כי הבריאות פחות חשובה מן הקואליציה. כי הטיפול בחסימת מקורות פרנסה פחות חשוב לקואליציה מחסימת הפגנות (שנכשלה).

ראש הממשלה מיישיר מבט אל המצלמות בכל שבוע (ככל שמשקרים יותר נואמים יותר) ומשקר שהוא לא מעביר תקציב – תקציב שנחוץ כדי לטפל בבעיות העומק של המשבר הכלכלי – מסיבות כלכליות, כאשר כל ישראלי יודע שהוא  לא מעביר תקציב רק כדי לאפשר לו ללכת לבחירות במועד שיבחר. זה המועד שבו גם ישקר סופית, סליחה, יפר הסכם כתוב, לגבי רוטציה בראשות הממשלה.

ראש הממשלה גם משקר לגבי החלת תקנות המגפה באופן שיוויוני על הישראלים, כאשר בפועל יודע כל ישראלי כי הוא מאפשר לחרדים לסכן את כל האזרחים האחרים בהפרה שיטתית של כללי הבידוד כדי שיתנו לו שלטון.

שלא לדבר על השקרים הקטנים של מנהיג אחרי מנהיג שמפר את מגבלות הסגר והריחוק החברתי שהוא קובע בשביל כולם. ומעל הכל, גבוה בשמים שמעל מערבולת השקרים הזאת מרחפות, כמובן, ארבע מילים: שוחד, מירמה והפרת אמונים.

יש לשקרים שמות שונים, גוונים שונים, כיסויים שונים. אבל הגוון המעניין ביותר הוא "לא שאני לא משקר, גם אתה משקר". כמה אנרגיה משקיע עמית סגל באיסוף כל בדל שמועה על בכירים שמעורבים במשפט נתניהו, או באופוזיציה לנתניהו, כדי להציב שקר מול שקר, העלמה מול העלמה.

הדרך להתמודד עם שקר היא למלא את העולם כולו בשקרים. אם כולם משקרים, אף אחד לא משקר. ואני לא כותב את הפרדוקס הזה לתפארת הפרדוקס. אנחנו עדים היום, בעיצומה של חרדת הקורונה, לא לאי-אמון בשלטון; אנחנו עדים לאי-אמון שמחלחל אל היחסים שבין אדם לחברו, בין חולה למשפחתו.

יש לשקרים שמות שונים, אבל המעניין ביותר הוא "לא שאני לא משקר, גם אתה משקר". כמה אנרגיה משקיע עמית סגל באיסוף כל בדל שמועה על בכירים שמעורבים במשפט נתניהו, או באופוזיציה לו, כדי להציב שקר מול שקר

טועה מי שחושב שהמפגינים הרבים בכל שבת לא שולחים יד אל עומק הפוליטיקה. בעומק הדעות, המגזרים, המפלגות, וגם בעומק הכיבוש שכמעט לא מוזכר לצערי בהפגנות, יש שאלה פשוטה: האם אני, ואתה, והוא, משקרים? (הכיבוש לא היה מתקיים יום אחד בלי שקרים לנכבשים ושקרים לכובשים. עכשיו נדד שקר הכיבוש אל מזרח הקו הירוק). האם האמת קיימת לפני הדעות, לפני המגזרים, לפני הממשלות, לפני הכיבוש?

ואם רבים מאד מן הישראלים לא רק שאינם מפגינים בשבתות, אלא ממשיכים, על פי הסקרים, לתת את קולותיהם לפוליטיקאים שמשקרים להם – זאת אומרת שהם חושבים ששקר הוא נורמלי, ששקר הוא "כך עושים כולם", ששקר הוא בעצם לא שקר, אלא כלי טוב וראוי כדי לעשות מעשים. אם הנהגה משקרת ובוחרים בה, טוב יעשה האזרח הקטן, בעצם הגדול, וישקר לאזרח אחר.

ואז כולם משקרים לכולם. ככה נהרסת חברה. ככה מנצח הדבר. ככה נעשית ישראל של 2020 לרומניה של 1995. חוץ מאשר בהפגנות. לכו להפגין.

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות. "מהי הסכנה הגדולה ביותר ... המשך קריאה

האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות.
"מהי הסכנה הגדולה ביותר בשקרים? הסכנה הגדולה ביותר איננה שנאמין שהשקר הוא האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים, לא נוכל עוד להבחין באמת". ואלרי לגאסוב.

האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות. "מהי הסכנה הגדולה ביותר ... המשך קריאה

האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות.
"מהי הסכנה הגדולה ביותר בשקרים? הסכנה הגדולה ביותר איננה שנאמין שהשקר הוא האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים, לא נוכל עוד להבחין באמת". ואלרי לגאסוב

האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות. "מהי הסכנה הגדולה ביותר ... המשך קריאה

האינטרנט שינה את חיינו אבל התפתח גם לנשק פסיכולוגי: מכונת שיגור שקרים. ממשטרים הרסניים עד מתנגדי חיסונים וקונספירציות, יותר ויותר בני אדם מאבדים אחיזה בעובדות.
"מהי הסכנה הגדולה ביותר בשקרים? הסכנה הגדולה ביותר איננה שנאמין שהשקר הוא האמת, אלא שאם נשמע מספיק שקרים, לא נוכל עוד להבחין באמת". ואלרי לגאסוב

עוד 1,183 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן לפני 11 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

גאווה כאן טובלות בכיף

"יש איזה חשש, מה אם הבלנית תדע? מה אם פקידת הקבלה שמקבלת את התשלום תדע?" ● "היה עלי לשקר, מפני שהעובדות במקווה בצרפת היו מזדעזעות אילו ידעו את האמת. סיפרנו להן שאנחנו חברות, ושאנחנו בטיול עם הבעלים שלנו" ● לסביות יהודיות-אמריקאיות דתיות מספרות על חשיבות הטבילה במקווה עבורן, על רגעי המבוכה, ועל מה עושים כאשר שתי בנות הזוג לא מקבלות את הווסת באותה עת

עוד 1,562 מילים

דיווח: טראמפ אישר מכירה ענקית של מטוסים מתקדמים לישראל

יעלון על מכירת ה-F35 לאמירויות: "נתניהו העלים מידע לאומי-ביטחוני קריטי מצה״ל ופגע בהיערכותו. עוד אירוע חמור של הפרת אמונים מצד הנאשם" ● יפעת שאשא ביטון: "יש לי את היכולת להיות ראש ממשלה" ● גמזו מכחיש שהפוליטיקאים הכשילו אותו: "כל ההמלצות שלי התקבלו" ● 100 צעירים דרוזים חטפו בכוח את גופתו של אחד ממנהיגיהם הדתיים שמת מקורונה מבית החולים וערכו לו לוויה המונית בניגוד להוראות

עוד 29 עדכונים

למדינה אין יותר שום סיכוי למשמעת מצד החרדים

מאות, אולי אלפים, השתתפו בחתונת נכדו של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה בחסידות בעלז בירושלים ● הרב אייכלר עצמו נשא רק לפני שבועיים נאום בוטה נגד החילונים והסגר שהוטל דווקא בחגים ● כמו רבים בחברה החרדית, הוא רואה בהגבלות שהוטלו פגיעה מכוונת בציבור החרדי ● וכעת רבים בחברה שם מסתכלים על הנתונים ומאמינים שדווקא הרבנים שלהם צדקו ● פרשנות

עוד 1,038 מילים ו-1 תגובות

הסגר השני לא באמת עצר את התחלואה הקשה

בדיקת זמן ישראל ניתוח נתוני התחלואה מראה כי קצב ההדבקה גבוה יותר, ושמספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, גבוה פי כמה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל ● הזינוק החד בתחלואה התרחש ביולי - חודשיים אחרי פתיחת החנויות ובתי הספר - וספק אם נגרם בגללה ● מומחים חלוקים על הסיבות אך אחידים בדעתם: אם הממשלה לא תשנה את התנהלותה, מגמת הירידה תיבלם במהרה

עוד 2,878 מילים

עוד מערכון עצוב על חשבון הקישון

כעשרים שנה אחרי חשיפת פרשת הקישון, שבה לוחמי השייטת צללו במים המורעלים, מצב הנחל משתפר בצעדים מדודים ● כל ציפור וכל דג מבשרים על עתיד טוב יותר - אבל לא בטוח שהעתיד הזה יגיע ● במקום להתמיד בשיקום הנחל ובהפיכת גדותיו לפארק ירוק בנוסח הירקון, מחסני ענק של חברת נמלי ישראל צפויים לקום במרחק נגיעה מהמים

עוד 648 מילים

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים ו-2 תגובות

גמזו בקבינט: "יהיו שבע ערים שבהן כנראה נצטרך לעשות סגר"

נתניהו נזף בכ״ץ שצייץ מתוך הישיבה ● ארה״ב תמכור 50 חמקנים לאמירויות ● יעלון: שוב נתניהו העלים מידע קריטי מצה״ל ● כיתות א׳ עד ד׳ יחזרו ללמוד בראשון ● נתניהו בישיבת הכנסת שהוקדשה לרצח רבין: יש כיום הסתה מפורשת לרצח שלי ● מרב מיכאלי: כל עוד חברי המחנה של רבין ימשיכו לשתף פעולה עם המסיתים נגדו - לא תהיה לנו תקומה ● אפי נוה מתכוון לפרסם עוד הקלטות

עוד 59 עדכונים

"אני לא יודע מתי יבואו ימים יותר טובים, ואם יבואו"

בגיל 84, בתפקיד זקן השבט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, עמל על עוד מאמר או פרק בספר עתידי ● אך המשבר השלטוני הנוכחי בישראל גרם אפילו לברק לקום מרבצו ● בראיון לכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא נמנע מלהזכיר ולו פעם אחת את נתניהו, מצייר תמונה עגומה של מעמד שלטון החוק כיום בישראל ושולח מסר ברור לכנסת ולבית המשפט

עוד 1,025 מילים ו-2 תגובות

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה