"כל העם במילואים- רק בישראל".  הרבה השתנה מאז נכתבו המילים הללו ע"י אהוד מנור בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. לעשות מילואים בישראל של 2021 זה משהו שלא כל העם עושה, גם לא רובו. שירות המילואים הפך להיות נחלתם של מעטים. מי שלא רוצה מוצא בקלות את הדרך לסיים את שירות המילואים.

"כל העם במילואים- רק בישראל".  הרבה השתנה מאז נכתבו המילים הללו ע"י אהוד מנור בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. לעשות מילואים בישראל של 2021 זה משהו שלא כל העם עושה, גם לא רובו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אלו שנשארים עושים את זה כי הם רוצים. זה לא החוק, הצו או העונש, זה גם לא הגמול (כי ביננו, לא באמת משתלם לעשות מילואים), וגם לא ההוקרה על כך שמשאירים אותם בשירות. זה משהו אחר, פנימי וחזק בהרבה, שמשאיר אותם ברשימות כח האדם, שגורם להם פעם אחר פעם, לעזוב הכל (עבודה, לימודים, בן\בת זוג, ילדים) ולהגיע למילואים.

ותמיד תמיד, כמו בחוק טבע, המילואים ייפלו לך באמצע החיים – בזמן הגרוע ביותר. רגע לפני מעבר דירה, שניה אחרי הלידה של הבת הקטנה, באמצע תקופת הבחינות או בול בשבוע שתכננת לטוס עם החברה לכרתים. ככה זה. ובכל זאת הם יעזבו הכל – ויגיעו. ופתאום תוך כמה שעות, רשימת השמות הופכת לקבוצת אנשים, והקבוצה ליחידה צבאית על ציודה – מוכנה למלחמה.

עברתי את החוויה הזו עשרות פעמים – ובכל פעם מחדש זה מדהים לראות את זה קורה. לחזות בפלא. כמו במטה קסם – הם מתקבצים מכל רחבי הארץ, בכל הגילאים, מכל המגזרים והעדות, מימין ומשמאל, מנכ"לים ועובדי כפיים והופכים לחבורה אחת נכונה, מלוכדת ומוכנה לכל משימה. בלי ציניות ובלי התחשבנות – פשוט מגיעים כי צריך.

בתוך מציאות שמודדת הכל בשורות של רווח והפסד, של "מה יוצא לי מזה?" והאם זה עוזר לי להשיג את שלושת ה-כפים (כוח, כבוד, כסף), האנשים האלה משדרים על תדר אחר. הם תמיד יהיו שם. פשוט כי הם יודעים שצריך. כי להיות מילואימניק זה לדעת שאתה החלק ממשהו אחר. זה לחיות את החיים, לבנות קריירה, ללמוד, לגדל ילדים, אבל לדעת כל הזמן שאם חס וחלילה יצטרכו אותך אתה תהיה שם, מוכן, ותיקח חלק. פשוט, כי אתה לא יכול לעמוד מהצד.

להיות מילואימניק זה לדעת שאתה חלק מחבורה מיוחדת של אנשים, אנשי "הלא יכולים לעמוד מהצד". להיות אנשי "הלא יכולים לעמוד מהצד" זה עניין של אופי. הם גם לא יכולים לעמוד מהצד כשחבר לפלוגה זקוק לעזרה, קטנה או גדולה. הם שם אם רק תבקש. הם שם בחיפוש עבודה, בעזרה בבית או כשנתקעת עם הרכב באמצע הלילה. והם שם גם בשביל לשבת לבירה, לארגן את העל האש עם הילדים בים או סתם בשביל להגיש לך את הקפה של סוף התרפ"ל באימון.

תמיד, כמו בחוק טבע, המילואים ייפלו לך באמצע החיים, בזמן הגרוע ביותר. רגע לפני מעבר דירה, שניה אחרי הלידה של הבת, באמצע תקופת הבחינות או בול בשבוע שתכננת לטוס ובכל זאת הם יעזבו הכל ויגיעו

אל תטעו בהם, הם לא פראיירים. הם פשוט לא יכולים אחרת. ושכמסתכלים עליהם מבינים, שלמרות האלימות הנוראית שסביבנו, השיח המפלג, השיסוי והמחלוקות, כל עוד החבר'ה האלה כאן, משרתי ומשרתות המילואים, אנחנו נהיה בסדר. ביחוד בשבוע זה, בו מתקיים יום ההוקרה השנתי למערך כוחות המילואים ובכל ימות השנה – אני מצדיע לכם.

אריאל בן גד הוא מ"פ במילואים ומנהל תכנית פק"ל בקרן מיראז' ישראל – תכנית משותפת לצה"ל ולקרן מיראז'. במסגרתה מלוות יחידות מילואים בתהליך בניית ופיתוח הקהילה בפלוגות

ב-18 באפריל 1942 תקף להק של 16 מפציצי B-25 אמריקאים את העיר טוקיו. מן הלהק הזה הופלו שני מפציצים, והשאר הצליחו להגיע באדי הדלק האחרונים שלהם לאזור בשליטה סינית ובו הצילו כוחות סיניים אנטי-אימפריאליים את אנשיו.

רק מפציץ אחד מתוך הלהק כולו הצליח לנחות חזרה בוולדיווסטוק שברוסיה. כל יתר המפציצים, נכסים יקרים ללא כל ספק עבור ארה"ב (שבאותה תקופה הרת גורל הייתה זקוקה לכל קלוריה צבאית שברשותה) אבדו, התרסקו וקורקעו לתמיד.

ד"ר דוד וורמסר הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי. לשעבר היועץ של סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני ושל סגן מזכיר המדינה ג'ון בולטון. שירת במודיעין הצבאי האמריקאי, ופרסם ספר על כישלונות ארה"ב בעיראק. מנהל חקר המזה"ת במכון למדיניות ביטחון בוושינגטון.

ד"ר יאיר אנסבכר הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי. מומחה לתחום הכוחות למבצעים מיוחדים מודרניים. בוגר יחידת מגלן, ויחידת מילואים מיוחדת. יועץ למפקדת העומק ואגף המבצעים בצה"ל, למשטרת ישראל, ולמשרד ראש הממשלה.

מדינת ישראל והאזור כולו נמצאים עתה בצומת גורלית למדי. זו צומת מהסוג הקריטי ממש, מסדר גודל הנאמר בדברים פרק ל; יט;

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. .. לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".

ד"ר אלי שי הוא עיתונאי, חוקר, ומרצה. עוסק בחקר הקבלה, השבתאות, והמיסטיקה, וגם בחקר ספרות עברית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מבנה הממשלה הנוכחית הוא רע. צריך ואפשר לשפרו ללא דיחוי על ידי החלפת הממשלה. משתתפי הקבינט המלחמה הנוכחי יוכלו להמשיך ולהשתתף בקבינט הביטחוני העתידי, וכך תישמר הרציפות של ניהול המלחמה.

בנימין נתניהו יכול לעשות זאת. אם לא יעשה זאת, אז על בני גנץ להקים ממשלה אחרת, ונתניהו ישתתף בקבינט כמו שאריה דרעי עושה היום. חברי הקואליציה צריכים לדרוש את החלפת הממשלה לאלתר, לטובת המדינה, ולוותר על האינטרסים האישיים והמגזריים שלהם. אזרחי המדינה צריכים לעודד וללחוץ על חברי הקואליציה לפעול בדרך זו.

יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.