עושה רושם שהשיח העולמי סביב קיצור שעות וימי עבודה לא תופס בישראל.  מדוע אין פה התלהבות מוחלטת מהמהלך?

אולי כי יזמי סטרטאפ חוששים לעבוד פחות פן התחרות תגבר עליהם, השוק יברח והם לא יצליחו לשרוד בו.

בת-חן גרינברג היא אזרחית מודאגת ויזמת ותיקה. בימים מרצה ומייעצת לחברות טכנולוגיה על התייעלות עובדי ידע, מניעת שחיקה וניהול זמן חכם בעידן המידע, ובלילות נלחמת בשחיתות ציבורית בכל דרך אפשרית. מאמינה שאם כל אזרח במדינה ישקיע אחוז אחד בלבד מזמנו לטובתה, אז נהיה באמת עם סגולה.

דן עדין, אחד האזרחים הבולטים במחאה, כתב פוסט נפלא שמסכם את תרומתה לשינוי הממשלה. בהמשך לדברים שכתב, וכמי שהייתה בשטח מ-2014 וראתה את אפקט הדומינו שנוצר על ידי התלכדות כוחות כמו אור-לי ברלב וסיגלית קסלר, 2 אנקונדות שלא מעט מוחים הגיעו בהשראתן בכל שבוע – יש לי מספר תובנות לגבי האופן בו נוצר אותו אפקט דומינו, ואיך אפשר, בלי עבודה קשה מדי, ליצור אדווה גדולה אפילו יותר.

אור-לי ברלב ומפגינים (צילום: רפי מיכאלי)

1

בת-חן גרינברג היא אזרחית מודאגת ויזמת ותיקה. בימים מרצה ומייעצת לחברות טכנולוגיה על התייעלות עובדי ידע, מניעת שחיקה וניהול זמן חכם בעידן המידע, ובלילות נלחמת בשחיתות ציבורית בכל דרך אפשרית. מאמינה שאם כל אזרח במדינה ישקיע אחוז אחד בלבד מזמנו לטובתה, אז נהיה באמת עם סגולה.

בלילה, במיטה, כשהאור כבה והעולם בחוץ נרדם, מתחיל המרד השקט. מתחת לשמיכה, כשאיש אינו רואה ואינו יכול לאסור, מסך קטן ומאיר הופך לשער לעולם ומלואו. בלי משגיח בפתח, בלי חומות פיזיות ובלי פחד מיידי מנידוי, הסקרנות האנושית פוגשת את חופש המידע המוחלט.

זו אינה רק הצצה חטופה מעבר לחומת הגטו הקהילתית. זוהי נקודת אל-חזור תודעתית. ברגע שבו אדם מבין שהעולם גדול, מגוון ומזמין יותר מכפי שסופר לו, המונופול על המחשבה ועל הידע מתחיל לקרוס – בשקט, בחושך, היישר לתוך כף ידו.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

השינויים הגדולים בחברה כמעט אף פעם אינם מגיעים כרעם ביום בהיר. הם מתגנבים, משנים בהדרגה את גבולות המותר והאסור, והופכים את מה שפעם היה בלתי מתקבל על הדעת לשגרה. כדי לא לאבד את היכולת להבחין בתהליכים בזמן אמת, אנחנו זקוקים בדחיפות ל-GPS אזרחי.

כשאנחנו קוראים ספר היסטוריה, הכול נראה ברור. אנחנו יודעים מתי היה צריך לעצור ומתי כבר היה מאוחר מדי. במבט לאחור נדמה שהכתובת תמיד הייתה על הקיר.

אייל רוטפלד הוא יזם חברתי, אקטיביסט וכותב עצמאי העוסק בשאלות של דמוקרטיה, מנהיגות ועתיד החברה הישראלית. מייסד “הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי” - קהילה ציבורית הולכת וגדלה בפייסבוק. כותב על פוליטיקה, שיח ציבורי והצורך בבנייתה של תקווה ישראלית חדשה.