עם שוך סערת מערכת הבחירות ובעיצומה של סערת התגובות על תוצאותיה, נראה יותר מתמיד שאנו זקוקים לקונצנזוס מחודש, שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשל יציב שייהנה מאמון הרוב המכריע של האוכלוסייה. ממשל כזה נחוץ כדי לעשות את כל הדרוש לביסוס מעמדנו לשנים הבאות, זאת נוכח התמורות המהותיות החלות באזורנו ובעולם ושבהשלכותיהן נחוש, כנראה, די בקרוב.

עם שוך סערת מערכת הבחירות ובעיצומה של סערת התגובות על תוצאותיה, נראה שאנו זקוקים לקונצנזוס מחודש, שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשל יציב שייהנה מאמון הרוב המכריע של האוכלוסייה

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

למדינת ישראל מעמד חריג במזרח התיכון, המחייב אותה לערנות מתמדת מול איומים משתנים. הסכמי השלום שהושגו בשנים האחרונות והנורמליזציה היחסית שנלוותה אליהם, הם הישג חשוב ביותר, אך אינם משנים את מעמדה ואת הסיכונים הכרוכים בכך.

היהודים הם עם מזרח-תיכוני במוצאו לפי מסורתם-שלהם, ועל פי הדיווחים ההיסטוריים, הממצאים הארכאולוגיים, מאפייני הדת היהודית ולשונם העברית השמית. כך שיש לראות את מדינתם הלאומית בזמן המודרני – ישראל – כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון.

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

שוב אנו הולכים לבחירות, כשהסיכוי להכרעה ברורה הוא קטן. הסיבה היא שההצבעה שלנו מזה שנים מושפעת במידה רבה מהשתייכותנו הקבועה למחנה זה או אחר מבין ארבעת המחנות הנבדלים בתוכנו, והדינמיקה הדמוגרפית הביאה לכך שהכוחות נהיו שקולים.

אל המאבק הפנימי הזה מתלווה הרגשה גוברת והולכת של ניכור הדדי, שעלול לערער את הסולידריות הלאומית. אפשר למנוע זאת ע"י שינוי כיוון בפוליטיקה הישראלית: השלמה עם הגיוון "המחנאי" שלנו, הכלת הדעה האחרת וניסיון להגיע להסכמה על מה שניתן להסכים עליו

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

אי אפשר להתעלם מהזהות הלאומית הפלסטינית היום, על אף שורשיה הקצרים ולמרות האופן הלעומתי של עצם היווצרותה בתגובה לפעילות התנועה הציונית.

תקומת מדינה פלסטינית היא חלק מהותי מפתרון הסכסוך. אבל מכיוון שתקומתה היום תהווה איום קיומי על ישראל, יש לדחותה עד שייווצרו התנאים לפיוס בין שני העמים היושבים בארץ הזאת.

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

מפלגת הליכוד, מהוותיקות שבמפלגות בכנסת הנוכחית, היא המפלגה הגדולה ביותר כיום בכנסת, עם 32 מנדטים. יותר ממיליון ומאה אלף ישראלים הצביעו בבחירות האחרונות בנובמבר 2022 למפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו. 

מצביעי הליכוד, שנדמה כי אין עוררין על ההשפעה והחשיבות הציבורית שלהם, היוו כשישית מכלל בעלי זכות הבחירה, והם מהווים כמעט מחצית מכלל מצביעי מפלגות הקואליציה.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

מאז השבוע השני במאי זורמים אלינו עוד נתונים המְסַפְּרִים במִסְפָּרִים את מצבנו העגום בתחום החינוך. הנתונים היו אמורים להיות מזעזעים, אבל לכל מי שעובד בתחום החינוך אין הם חדשים.

מאז סוף המאה הקודמת יש הידרדרות מתמדת בהישגים הלימודיים של ילדי ישראל על פי מבחני TIMSS ופיז"ה. ב-1963 היינו המדינה בעלת הישגים הטובים ביותר מבין 13 המדינות המפותחות שהשתתפו במבחני TIMSS. על-פי הישגי פיז"ה 2025 אנחנו "במקום טוב" בין המדינות המתפתחות.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.

הקמפיין האגרסיבי המנוהל בחודשים האחרונים בדחיפה לאיחוד מפלגות בגוש השינוי והתכנסות מאחורי נפתלי בנט, אינו תחכום פוליטי, הוא שגיאה אסטרטגית במקרה הטוב, או הטעיה מכוונת במקרה הרע.

מקהלת המומחים, יועצים, פרשנים ופוליטיקאים, מנסה למכור פורמט שגוי לציבור המפנטז על המערך הדו מפלגתי בארה"ב ובבריטניה, ובפוליטיקת תוכניות ריאליטי. זו נשמעת אסטרטגיה מבריקה – רוצים חילופי שלטון, דרושה מפלגת ענק, "מפלגת שלטון" מנצחת, שתיבנה מאיחוד מפלגות הגוש מאחורי בנט.

מיכה אבנימלך הוא פעיל חברתי, מתנדב סדרתי ואיש עסקים. מלווה חברות בגיבוש ויישום אסטרטגיה עסקית, בעבר בכיר במשרד האוצר ומנכ"ל דלויט ייעוץ. עוסק באסטרטגיות לאומיות ובחינות היסטוריות.