עם שוך סערת מערכת הבחירות ובעיצומה של סערת התגובות על תוצאותיה, נראה יותר מתמיד שאנו זקוקים לקונצנזוס מחודש, שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשל יציב שייהנה מאמון הרוב המכריע של האוכלוסייה. ממשל כזה נחוץ כדי לעשות את כל הדרוש לביסוס מעמדנו לשנים הבאות, זאת נוכח התמורות המהותיות החלות באזורנו ובעולם ושבהשלכותיהן נחוש, כנראה, די בקרוב.

עם שוך סערת מערכת הבחירות ובעיצומה של סערת התגובות על תוצאותיה, נראה שאנו זקוקים לקונצנזוס מחודש, שסביבו נוכל להתאגד ולהקים ממשל יציב שייהנה מאמון הרוב המכריע של האוכלוסייה

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

למדינת ישראל מעמד חריג במזרח התיכון, המחייב אותה לערנות מתמדת מול איומים משתנים. הסכמי השלום שהושגו בשנים האחרונות והנורמליזציה היחסית שנלוותה אליהם, הם הישג חשוב ביותר, אך אינם משנים את מעמדה ואת הסיכונים הכרוכים בכך.

היהודים הם עם מזרח-תיכוני במוצאו לפי מסורתם-שלהם, ועל פי הדיווחים ההיסטוריים, הממצאים הארכאולוגיים, מאפייני הדת היהודית ולשונם העברית השמית. כך שיש לראות את מדינתם הלאומית בזמן המודרני – ישראל – כחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון.

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

שוב אנו הולכים לבחירות, כשהסיכוי להכרעה ברורה הוא קטן. הסיבה היא שההצבעה שלנו מזה שנים מושפעת במידה רבה מהשתייכותנו הקבועה למחנה זה או אחר מבין ארבעת המחנות הנבדלים בתוכנו, והדינמיקה הדמוגרפית הביאה לכך שהכוחות נהיו שקולים.

אל המאבק הפנימי הזה מתלווה הרגשה גוברת והולכת של ניכור הדדי, שעלול לערער את הסולידריות הלאומית. אפשר למנוע זאת ע"י שינוי כיוון בפוליטיקה הישראלית: השלמה עם הגיוון "המחנאי" שלנו, הכלת הדעה האחרת וניסיון להגיע להסכמה על מה שניתן להסכים עליו

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

אי אפשר להתעלם מהזהות הלאומית הפלסטינית היום, על אף שורשיה הקצרים ולמרות האופן הלעומתי של עצם היווצרותה בתגובה לפעילות התנועה הציונית.

תקומת מדינה פלסטינית היא חלק מהותי מפתרון הסכסוך. אבל מכיוון שתקומתה היום תהווה איום קיומי על ישראל, יש לדחותה עד שייווצרו התנאים לפיוס בין שני העמים היושבים בארץ הזאת.

ד"ר ארנון גרוס הוא מזרחן בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת פרינסטון, עיתונאי לשעבר ב"קול ישראל בערבית" במשך כ-40 שנה, קצין מודיעין בסדיר ובמילואים ומחבר הספר "קריאת כיוון - על מצבו של עמנו ומדינתו: ניתוח עכשווי והצעות לפעולה" (איפאבליש הוצאה לאור)

יאיר גולן מתיימר להציג לציבור הישראלי תפיסת ביטחון לאומי שאמורה להוות אלטרנטיבה לכשלי ההתנהלות של הממשלה הנוכחית. יש בה חלקים חיוביים, אלו שנוגעים להפסקת הלחימה בעזה ובניית מוכנות לאיום האיראני. אולם היא כושלת באופן קשה בהבנת המציאות הביטחונית מול הפלסטינים, ובסופו של דבר תיכשל גם בשינוי המציאות הפוליטית.

לאורך שנות שלטונו, נתניהו אבחן בדייקנות את הפחד הקמאי של הציבור הישראלי מקידום פתרונות קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפתרון שמציע מחנה השמאל, של פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית, עורר חשש מנסיגה לגבולות שאינם ברי הגנה, מהיעדרה של מנהיגות פלסטינית שתייצב את המדינה שתקום, ומאלימות רחבה שעלולה להיווצר עקב פינוי מסיבי של התנחלויות.

בן זוג, אבא, גר בקיבוץ בגליל. פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מתעניין בעיקר באופן שבו זהויות קולקטיביות משפיעות על משטרים פוליטיים. חושב וכותב על דת ומדינה, פוליטיקה ישראלית והסכסוך הישראלי פלסטיני. מאמין שישראל יכולה וצריכה להיות טובה יותר.

קל להתייאש מציבור המצביעים הישראלי שכה רבים בו פשוט אינם מבינים שהימין מוביל את המדינה לחורבן: מדינה דו-לאומית, לא דמוקרטית, ענייה ותאוקרטית. בעקבות האסון האלקטורלי שהתרחש כעת בארצות הברית, אולי יש חצי נחמה בהוכחה שבלבול המוני הוא צרת רבים.

בסקר אחר סקר סביב בחירות 2024 אמרו האמריקאים שהכלכלה נמצאת בעדיפות עליונה ושהאינפלציה היא הנושא הכלכלי החשוב מכולם. זה עזר מאוד לדונלד טראמפ. היותו אדם לא מוסרי באופן מזעזע וחסר תקדים בעידן המודרני במערב לא נחשב לחשוב במיוחד. את הציבור עניינה המדיניות, כביכול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

הנה מדד הדמוקרטיות העדכני.

צ'ילה מוגדרת דמוקרטיה ליברלית. מדינת ישראל (ללא הגדה והרצועה – ולפחות לגבי הגדה, זוהי אבחנה מלאכותית שכבר מזמן אינה מציאותית) אינה מוגדרת עוד דמוקרטיה ליברלית אלא דמוקרטיה אלקטורלית: כזו שנערכות בה בחירות חופשיות (גם זה אינו בטוח עוד, כפי שמבין כל מי שעיניו בראשו) אך אין בה עוד הגנה מספקת על זכויות האדם, עצמאות מערכת המשפט מותקפת בידי הממשלה וכך גם עצמאות התקשורת ועוד.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.