שמעתם שסגרו את הכלבייה הרשותית שהזניחה והתעללה בכלבים? שהוגש כתב אישום נגד מתעללים בבית מטבחיים? שבית משפט נתן צווים שאסרו על המשך התעללות והזנחה בפינת חי או בבית גידול או במשק תעשייתי לגידול בעלי חיים? שעיריות הפסיקו לעבוד עם וטרינר שהתרשל בטיפול בחתולים? שמשחטה שהתעללה בעופות נאלצה לשלם מיליוני שקלים במסגרת תביעה ייצוגית?

אם שמעתם על אחד מהמקרים האלה של חשיפת התעללות שיטתית, שלפעמים אפילו הובילה להטלת אחריות על המתעללים – אולי אתם גם זוכרים איפה החשיפה התחילה. בדרך כלל לא בחקירה מאומצת של המשטרה, לא בפיקוח בלתי מתפשר של משרד החקלאות – אלא בתחקירן עם מצלמה.

עו"ד ארז וול הוא מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "תנו לחיות לחיות". בוגר תואר ראשון במשפטים וספרות באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני (בהצטיינות) ב-University College London, בהתמקדות בתורת המשפט ובזכויות בעלי חיים. (צילום תמונת פרופיל: הילה ספאק).

אחד מהמחזות יוצאי הדופן שניתן לראות בעשרת ימי תשובה הוא הטקס השנתי שבו משרד החקלאות, הספונסר הרשמי והמעודד הראשי הלא-רשמי של תעשיית המזון מן החי, יוצא מדי שנה בקמפיין שמבקש למנוע צער בעלי-חיים. ולא סתם בעלי-חיים – תרנגולים מתעשיית הבשר!

אז באיזה קמפיין מדובר? לצמצום צריכת בשר (שישראל חמישית בעולם בצריכתו, והראשונה בצריכת בשר עוף)? לאיסור על עיוותים גנטיים שמבטיחים שניצלים גדולים יותר, וגם חיי סבל, חולי ופציעות, למאות מיליוני תרנגולים בשנה בישראל, שייגדעו בגיל שישה שבועות? אולי רק להפסקת ניסויים שבהם נבדקת היעילות של גידול תרנגולים בכלובי סוללה, שערכו ראשי אגף רווחת בעלי-חיים במשרד החקלאות?

עו"ד ארז וול הוא מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "תנו לחיות לחיות". בוגר תואר ראשון במשפטים וספרות באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני (בהצטיינות) ב-University College London, בהתמקדות בתורת המשפט ובזכויות בעלי חיים. (צילום תמונת פרופיל: הילה ספאק).

באבו דאבי אוהבים להגיש מהלכים גדולים באריזה קטנה. הודעת הפרישה של איחוד האמירויות מאופ"ק ומאופ"ק פלוס נכתבה כמו עדכון ביורוקרטי: החלטה אסטרטגית, מדיניות עצמאית.

אבל במפרץ, גם משפט מנומס יכול להישמע כמו טריקת דלת. מאחורי הפרישה מסתתר סיפור גדול בהרבה ממכסות תפוקה: עוד פרק במאבק על השאלה מי ינהל את המזרח התיכון שאחרי הנפט: ריאד, דובאי, אבו דאבי, או אף אחת מהן לבדה.

ד"ר בלה ברדה ברקת היא מומחית לנדל"ן ופרשנית כלכלית וגאופוליטית ומחברת הספר "הנדסת העושר, התפתחות הנדל"ן מצורך אנושי למוצר פיננסי".

הפיתוי המוכר של מעצמות הוא לחשוב שהן מסוגלות לעצב מחדש משטרים זרים באמצעות כוח צבאי. כך היה בעיראק, כך בלוב, וכעת נדמה כי אותה מחשבה ממשיכה להדהד גם ביחס לאיראן. אולם המציאות, שוב, מורכבת יותר: מלחמות יכולות לערער משטרים, אך לעיתים קרובות הן דווקא מחזקות את הקיצוניים שבתוכם.

כאשר הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הכריז כי ארצות הברית נמצאת בעימות עם איראן ואף רמז לאפשרות של שינוי משטר, נדמה היה כי וושינגטון חוזרת לדפוס פעולה מוכר.

ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.

כשהגעתי לחמ"ל אוגדת עזה בשמונה באוקטובר 23' כבר היו שם עזיז ואביגדור. עזיז היה הרופא הערבי שייצג את מערך הרפואה של האוגנדה ואביגדור היה נציג הדרג הלוגיסטי. שניהם קצינים מעולים. אבל, הם היו המוסלמי והחרדי היחידים בחמ"ל.

מלבד עזיז ואביגדור היו בחמ"ל עוד כשישים חיילות וחיילים. דתיים וחילונים. עירוניים וכפריים. ימנים ושמאלנים. כל חלקי האוכלוסייה הישראלית מלבד חרדים וערבים היו שם, דתיים וחילונים – שני השבטים הציוניים העוסקים בעיקר הנשיאה בנטל הבטחוני של ישראל.

חבר הכנסת משה (קינלי) טור-פז הוא חבר בוועדות החוץ והבטחון וועדת החינוך, סא"ל במיל', שירת במילואים כקצין אג"מ של אוגדת עזה במלחמת "חרבות ברזל". איש חינוך 25 שנה, כמורה, מחנך, מנהל וראש מנח"י. אביר איכות השלטון ממגישי הבג"צ ומובילי המאבק בשחיתות המפלגות החרדיות.