בליל אמש נגלה לי פתרון לשאלת גיוס בחורי הישיבות. הפתרון נגלה בדמות ארי כביר, בעל רעמה מוזהבת, הנושך את זנבו.
הרעיון הוא, ובכן – לימוד תורה ארטילרי.
יהל זמיר הוא מהנדס תוכנה ופעיל חברתי. הוא התחנך בקיבוץ משמר העמק, ושירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200
מעשה שהיה, כך היה.
עיירה אחת, כתריאליבקה שמה, שכנה סמוך לצומת דרכים. תושביה התפרנסו מעבודות של חקלאות ותעשייה. ברבות השנים, הדרכים היו לכבישים ראשיים, והעיירה הייתה לעיר קטנה.
יהל זמיר הוא מהנדס תוכנה ופעיל חברתי. הוא התחנך בקיבוץ משמר העמק, ושירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200
מדינת ישראל מתמודדת עם מחלוקות פוליטיות חריפות, אך עד לאחרונה התקיימה כאן הסכמה כי שעת מלחמה היא זמן של אחדות ופעולה משותפת. בשעת מלחמה, כל ישראלי יודע, אנו מניחים בצד כל ויכוח ומחלוקת ומתגייסים להגן יחד על חיינו – ולא משנה מה קרה עד לפרוץ המלחמה. נראה שבמלחמת "חרבות ברזל", הכלל הזה נשבר.
תזכורת: בחודשים יולי ואוגוסט, מאורעות ההפיכה המשטרית יצרו סדקים בתוך יחידות צה"ל. ערעור כוחנו הצבאי היה גלוי לאויבי מדינת ישראל. כבר אז הסביר תא"ל עיבל גלעדי, לשעבר ראש החטיבה לתכנון אסטרטגי בצה"ל, את המשמעות: בעיני הקואליציה, הצורך לבצע הפיכה משטרית מצדיק סכנה של מלחמה מול אויב חיצוני חזק, כאשר כוחותינו מוחלשים, שתעלה באבדות כבדות מאוד.
יהל זמיר הוא מהנדס תוכנה ופעיל חברתי. הוא התחנך בקיבוץ משמר העמק, ושירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אכן, והבעיה עוד יותר עמוקה משום שנוסיף לכך את תעשיות הנשק שמרוויחות מכל האירוע הרי שיש את כל התנאים להמשיך את המצב הבטחוני ללא כל פיקוח ולמעשה לפרק כל התנגדות לממשל.
קשה לקבל את זה אבל יש מצב סביר שהבאת כל המצב הבטחוני והפעולה של החמס היו מתואמים עם הממשל בדיוק במטרה הזו.
"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.
חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.
מבלי משים, ישראל שינתה את מטרות המלחמה עם איראן – מהשמדת הגרעין האיראני – להפלת משטר האייתוללות. אלה שתי מטרות ראויות. העולם יהיה טוב יותר ובטוח יותר אם יהיה חופשי מאיראן גרעינית, ובהסתלקות משטר האייתוללות מחיינו.
השאלה היא איך מתקבלות ההחלטות האלה, ומה מטרתם האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל, כלומר: משפחת נתניהו. על פי מה שפורסם, ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה אחרי שמערכת הביטחון שכנעה את נתניהו כי איראן רצה לפצצה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם