גבול חיי אשה

 (צילום: iStock-warrengoldswain)
iStock-warrengoldswain

הזכות של אשה להגן על עצמה נתפשת כמובנת מאליה בחברה בישראל. אך האם מותר לה להגן על עצמה גם באמצעים השמורים בדרך כלל לגברים? האם עומדת לזכותה הזכות להגנה עצמית?

על פניו נצהיר שכן. אבל בחינה מדוקדקת של חקיקה הקשורה באלימות נגד נשים, של ענישה של נשים שהגנו על עצמן, ושל ענישה לגברים שפגעו בנשים – מראה אחרת.

כשאשה בסכנת חיים מתקוממת, היא פועלת בתוך הקשר חברתי, עם ערכים ונורמות האמורים להסדיר את התנהגות הפרטים בחברה. החוקים והאופן בו פועלות הרשויות השונות מלמדים במה כל חברה מאמינה.

בישראל, מערכת המשפט והמשטרה מעניקים גיבוי חלקי בלבד לנשים הנמצאות במעגל האלימות. מקרים רבים מדי בהם נשים אלה נותרו לבד ללא מענה, מעידים על מערכת ערכים כפולה, בה יש איסור על אלימות ופגיעה מחד, ומאידך ניתנת לגיטימציה לשליטה בנשים.

לאחרונה עלו לכותרות מספר מקרים של נשים שהגישו בקשה לשחרור מוקדם, לאחר שנשפטו לתקופות מאסר ממושכות על רצח בני זוגם המתעללים. מדובר בנשים שחיו שנים בצל אלימות קשה. המדינה שפטה בחומרה רבה נשים שרצח היה המוצא היחידי שלהן לצאת ממעגל האלימות, אולם לא קיימה דיון מעמיק באחריות המדינה על מצבן.

המדינה שפטה בחומרה רבה נשים, שרצח בני זוגן המתעללים היה המוצא היחידי שלהן לצאת ממעגל האלימות, אולם לא קיימה דיון מעמיק באחריות המדינה על מצבן

הקמפיין לשחרור נשים אלה, המובל ברובו על ידי נשים אקטיביסטיות צעירות, מבקש לשנות את השיח הציבורי בנושא זה. מבחינתן לא מדובר ברצח, מי שאמור לעמוד למשפט אינן רק הנשים שהרגו, אלא חברה שלמה שהפקירה אותן.

הקמפיין מבטא עמדה המחייבת את מערכת המשפט והרשות מחוקקת ללמוד לעומק את ההשלכות החברתיות והנפשיות להתעללות. דרישה זו מסמלת התחלה של שינוי בתפיסה של צדק.

רק לאחרונה עבר התיקון לחוק העונשין המנסה ליצור מדרג לרצח והריגה. התיקון שמכיר ב"המתה באחריות מופחתת" מקלות על מי שהרג, כך שהעונש המרבי הופחת במקרים אלה ל15 שנים. התיקון מתייחס, בין היתר, למצב בו הנאשם סבל מהתעללות מצד הקרבן.

עם השינוי הרשויות נדרשות לעבור מעמדה של חוסר אמון וספק במניעי הנשים להכרה בכך שאכן עברו התעללות. התיקון לחוק הוא תחילת הדרך בלבד ביחס המדינה והחברה לנשים שהרגו.

הקמפיין לשחרור נשים אלה מבקש לשנות את השיח הציבורי בנושא. מבחינת מובילות הקמפיין לא מדובר ברצח, ומי שאמור לעמוד למשפט אינן רק הנשים שהרגו, אלא חברה שלמה שהפקירה אותן

חוסר האמון והספק שהיו מנת חלקן, בא לידי ביטוי בעיכובים חוזרים ונשנים של הוועדות לשחרור מוקדם של שירות בתי הסוהר בטיפול בבקשות שהועברו, זאת למרות הדיווחים על תהליך השיקום שעברו.

קשה שלא לחשוב על הלא מודע החברתי לנוכח הטיעונים השונים שהביאו לכך שאשה שהעזה להתקומם, ממשיכה להיענש תוך התייחסות אליה כאל מסוכנת.

היחס החברתי הסמוי מביא לכך שאשה שרוצה לצאת ממערכת מתעללת, לא פעם תמצא את עצמה לבד. באקלים החברתי הנוכחי התמיכה בנשים המבקשות לצאת ממעגל האלימות, מוגבלת. עדיין רבים המקרים בהם האשה עצמה מואשמת באחריות למצב ולהתפרצות בן הזוג, בין אם זה נאמר בגלוי או ברמז.

מאחר ונשים נפגעות אלימות גדלו וחונכו באותה חברה כמו כולנו, הן עלולות להזדהות עם אמירות אלה. לא מעט נשים שחיות בתוך זוגיות אלימה, פיזית, מינית, כלכלית ו/או רגשית, לא מעזות להתלונן. לעיתים הן חשות בושה גדולה המונעת מהן לשתף באלימות שהן סופגות וכך נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו. יש נשים שלא יפנו עד שלא יבינו שהן אכן בסכנת חיים.

קשה שלא לחשוב על הלא מודע החברתי לנוכח הטיעונים השונים שהביאו לכך שאשה שהעזה להתקומם, ממשיכה להיענש תוך התייחסות אליה כאל מסוכנת

הגברים שמשליטים טרור ומאיימים, על פי רוב נענשו על מעשים שעשו, אבל לא על ההפחדה המשמשת אמצעי לשליטה.

כשאשה כן מנסה להתלונן, תגובת המערכת לא בהכרח הולמת את עוצמת הפגיעה. נשים רבות יודעות שלא יקבלו סיוע לאור העובדה ששבעים אחוז מתלונות נשים על אלימות נסגרות.

אם נסתכל על חוקים כביטוי לערכים ונורמות חברתיות שהמדינה והחברה רוצה לבסס כדי להיחשב לחברה מתוקנת, נהיה חייבים לשאול מה גרם לכך שהחקיקה בנוגע לאלימות כלפי נשים היתה מוגבלת ומצומצמת אף יותר במקרים של אלימות רגשית וכלכלית.

גם כאשר החוק מבהיר כיצד יש לנהוג במקרים של אלימות, האופן בו החוק מיושם מעיד על עמדה חברתית לא מדוברת ביחס לפגיעה בנשים. נדמה שהענישה על אלימות נשים צרה אף יותר מהחוק.

עם כל היתרונות והשינוי שהמקלט מציע, עדיין ההגעה למקלט כרוכה במעבר של עיר, בעקירת הילדים ממסגרות החינוך המוכרות, ובשהייה בתנאים פיזיים לא פשוטים. הגבר נשאר בבית

מעט גברים מורחקים לאורך זמן מהנשים בהן פגעו, בד"כ הם יורחקו לתקופות קצרות בלבד. במצב הנוכחי הפתרון המוצע לנשים הוא מעבר למקלט. המקלטים שהוקמו ופעלו על פי עקרונות פמיניסטיים מתוך רצון לאפשר לנשים לעבור תהליך של שינוי, תוך רכישת שליטה על חייהן, עדיין מחייבים את האשה להיות זאת שעוזבת את הבית כדי לקבל הגנה.

עם כל היתרונות והשינוי שהמקלט מציע עדיין ההגעה למקלט כרוכה במעבר של עיר, עקירת הילדים ממסגרות החינוך המוכרות ובשהייה בתנאים פיזיים לא פשוטים. הגבר נשאר בבית, וכשמדובר בבעלות משותפת על דירה, ייקח עוד זמן ארוך עד שהאשה תזכה לקבל את המגיע לה.

כשחושבים על המאמץ הקשה שנשים צריכות לעשות כדי להשתחרר מהאלימות לעומת הענישה המוגבלת עד לא קיימת לגברים אלימים, נוכל להבין שנשים שסובלות מהתעללות חשות מופקרות וחוות בדידות קשה ותחושת חוסר מוצא.

בכל רגע נתון, עשרות אלפי נשים מוצאות את עצמן מתמודדות לבד עם אלימות בדרגות שונות. ב2018 נרצחו 25 נשים, מספר זה אינו שונה בהרבה מהשנים שקדמו לו.

כשחושבים על המאמץ הקשה שנשים צריכות לעשות כדי להשתחרר מהאלימות, לעומת הענישה המוגבלת לגברים אלימים, נוכל להבין שנשים שסובלות מהתעללות חשות מופקרות וחוות בדידות קשה ותחושת חוסר מוצא

יציאה ממעגל האלימות דורשת כוחות ומשאבים. אשה שגם כך לא מאמינה ביכולת שלה לקיים את עצמה בכוחות עצמה, זקוקה לתמיכה רצינית, רגשית וקונקרטית כדי להשתחרר משליטה ופגיעה מתמשכת.

חיים עצמאיים נדמים אז כרעיון רחוק ולא מוכר, גם נשים המגיעות מעמדה חזקה יותר ונכנסות למערכת יחסים פוגענית יכולות להתערער ובוודאי נשים שגדלו בתוך מערכת משפילה ודכאנית. ללא התערבות רצינית הכוללת הפניית משאבים, שינויים בחקיקה ושינוי השיח, נראה שנשים רבות יאלצו להישאר באותו מצב קשה.

כאשר מדובר בדיכוי כלכלי ורגשי אין כמעט תגובה משפטית המגנה על נשים. נשים חיות חיים שלמים תחת שליטה גברית מבלי שאף אחד כולל הנשים עצמן מתקומם על כך. לרבים הדבר נראה סביר ונורמטיבי. החוק למניעת אלימות במשפחה, אמנם מכיר בקיומה של אלימות כזו, אך עדיין בית המשפט ידון במקרים אלה רק במעמד שני הצדדים. חיפוש ברשת העלה חרס בניסיון למצוא מקרים בהם גברים נענשו על התעללות כלכלית או רגשית.

לא ברור האם אלימות מינית בתוך מערכת זוגית ובעיקר כשמדובר בזוג נשוי, זוכה תמיד לתגובות נחרצות. אנחנו כחברה עלולים למצוא את עצמנו סלחניים לאלימות מינית בתוך חיי הנישואים, למרות שבאופן רשמי כולנו נוקיע אותה. היום הדיווח הוא חלקי ומתרחש לפעמים רק אחרי שהאשה הגיעה למקום בטוח ויצאה מהמערכת האלימה.

בכל רגע נתון, עשרות אלפי נשים מוצאות את עצמן מתמודדות לבד עם אלימות בדרגות שונות. ב2018 נרצחו 25 נשים, מספר זה אינו שונה בהרבה מהשנים שקדמו לו

למרות שהיחס לאלימות פיזית השתנה בעשורים האחרונים, אחרי שארגוני נשים הצליחו ליצור שינוי בשיח, כך שנעשו שינויים בחקיקה ובמחויבות המדינה לספק ההגנה, עדיין הדרך לחברה בה כל אשה תדע שהיא בטוחה, רחוקה.

המחאה בשנה שעברה והקמפיין המתמשך לשחרור נשים מהכלא, אליו הצטרפו ארגונים שונים, כולל אגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס, הוא אבן דרך בשינוי היחס לנשים הסובלות מאלימות.

המאבקים הללו מתחילים לתת את אותותיהן כאשר שינוי בשיח הכפול בו מחד יש זעזוע מפגיעה בנשים, ומנגד פרקטיקה יומיומית המאפשרת אותה. שינוי זה מוביל לשינוי בחקיקה המבטא גם שינוי באופן בו המדינה והחברה לוקחות אחריות על פגיעה בנשים.

דורית גורני, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. הקימה יחידה לנפגעות טראומה מינית בביה"ח כפר שאול והיום משמשת שם כיועצת. חברה בקבוצת פסיכואתיקה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,138 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 15 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בלי סודות "בגיל 18 גיליתי שאבי הביולוגי הוא אפרו-אמריקאי"

לייסי שוורץ דלגאדו תמיד נראתה שונה, ובבית הכנסת שאלו אותה אם היא ממוצא אתיופי ● אבל רק בגיל 18 גילתה שאמה ניהלה רומן עם גבר אפרו-אמריקאי ● היום היא מסתובבת בארה"ב עם הסרט התיעודי שעשתה על סיפור חייה ● ובחתונה שלה השמיעו מוזיקת סול והורה

עוד 641 מילים

אסטרטגיה חדשה מול איראן - עכשיו

בעקבות מכירת-החיסול (כן, תרתי משמע) של הכורדים ע"י טראמפ, התהפך באחת הטון התקשורתי העברי כלפי האדם, שהרוב המכריע של הפרשנים והאנליסטים כינו "הידידותי ביותר לישראל שישב אי-פעם בבית הלבן".

בבסיס המנח האסטרטגי הישראלי שעוצב ב-13 שנות שלטונו של נתניהו עמדו איראן וארה"ב. נתניהו הוא איש של נראטיבים ודימויים, ישראלי-אמריקני בעל חשיבה מורכבת ויכולת הפשטה ופישוט של אסטרטגיות סבוכות לכדי נוסחאות קליטות. מ"Better no deal than a bad deal" ועד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום".

נתניהו מפשט אסטרטגיות סבוכות לנוסחאות קליטות. מ"Better no deal than a bad deal" ועד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום". כך לוהקה איראן לתפקיד הנבל האולטימטיבי, הג'וקר של באטמן, וארה"ב ל"שריף הטוב"

כך, איראן לוהקה לתפקיד הנבל האולטימטיבי, הג'וקר של באטמן אם תרצו, וארה"ב כמובן כ"שריף הטוב". מקומה של ישראל בדרמה הנוסחתית הזו? מעודדת מן הקווים, שלעיתים גם חוצה אותם ומשתתפת במשחק.

בימי אובמה פעל נתניהו במגוון דרכים כדי לדחוף – שלא לומר לאלץ – את ארה"ב להתעמת צבאית עם איראן. בימי טראמפ יכול היה להסתפק בעידוד פומבי נמרץ, ובסיוע מאחורי הקלעים, שיש להניח שלא כולו כבר נחשף.

עכשיו, כשהולך ומתברר שטראמפ שינה את הכללים ושבר את הכלים, נתניהו ייאלץ לחשב מסלול מחדש, לפחות כל עוד ימשיך למלא תפקיד (זמני?) של ראש ממשלה או שר.

אולם הכישלון של נתניהו כל כך מובהק ובוהק ומסנוור, עד שהפך כמעט מיידית למובן מאליו ואף… כמעט משעמם.

מעניין יותר לבדוק את צידה האחר של המשוואה הישראלית. אבל רגע, יש כזה? הרי השר לשעבר והמועמד לשעבר לראשות הממשלה ח"כ יאיר לפיד אמר ש"בעניין האיראני אין ימין ואין שמאל". ואם תגגלו את המשפט הזה תמצאו נוסחים כמעט זהים בפיהם של כל מנהיגי ה"אופוזיציה" לדורותיהם.

כפי ששאג אריאל שרון ז"ל במרכז הליכוד בשעתו "מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" והקהל כולו הרים את התיקרה – כך בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות נתניהו, התיישרה הפוליטיקה הישראלית כולה עם המנטרה של "איראן היא איום קיומי".

כפי ששאג שרון ז"ל במרכז הליכוד "מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!" והקהל הרים – כך בעשורים האחרונים, בעיקר בעקבות נתניהו, התיישרה הפוליטיקה הישראלית עם המנטרה "איראן היא איום קיומי"

וכפי שפורסם, עשרות מליארדים כבר הושקעו בהיערכות צבאית מולה ע"י ראשי הממשלה שרון, אולמרט, ברק, וכמובן נתניהו, שהשבוע ביקש מליארדים טריים נוספים למטרה זו.

האם בנקודת הזמן הנוכחית, בקרוס הקונספציה שלפיה ארה"ב היא ש"בסופו של דבר תעשה את העבודה", יש סיכוי למהפיכה חשיבתית גם בחלקים של המערכת הפוליטית והממסד המדיני-בטחוני הישראלי? האם יכולה להיות תפישה אלטרנטיבית להתמודדות עם האיום האיראני?

בניית אסטרטגיה מתחילה בהנחות-יסוד. הנחות היסוד לאסטרטגיה אלטרנטיבית שכזו יכולות להיות:

איראן איננה איום קיומי על ישראל, ואין בכוחה להשמיד אותה או אפילו ליצור איום אמין שכזה.

אין בכוחה של ישראל להפיל את המשטר האיראני, אבל יש בכוחה ליצור איום אמין על תפקוד המדינה והכלכלה האיראנית.

איראן איננה איום קיומי על ישראל, ואין בכוחה להשמיד אותה או ליצור איום אמין שכזה. אין בכוחה של ישראל להפיל את המשטר האיראני, אבל יש בכוחה ליצור איום אמין על תפקוד המדינה והכלכלה האיראנית

איראן וישראל הינן שתיים מתוך שלוש המעצמות האזוריות החזקות במזרח התיכון, וכך יהיה בעתיד הנראה לעין (לתוהים – טורקיה היא המעצמה השלישית).

ארה"ב – לא תחת טראמפ ולא תחת נשיא אחר – לא תהיה עריבה בלעדית לבטחון אזורי במזרח התיכון.

השיח הציבורי הישראלי זקוק בדחיפות להמשגות ולתפישות חדשות באשר להתמודדות עם איראן, והחשיבה והעשייה האסטרטגית הלאומית נדרשות לעיצוב מערכת בטחון אזורית חדשה ועמידה, שלא תהיה תלויה רק בארה"ב ולא מבוססת על הרתעה צבאית בלבד.

ברור שנתניהו אינו האדם המתאים למשימה, אבל ספק רב האם מחליפיו הפוטנציאליים ערוכים ומעוניינים להיענות לאתגר. עד כה לא נשמע מכיוונה של כחולבן, או מכיוון גורם אחר במערכת הפוליטית, איתות כלשהוא שיעיד אחרת.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 563 מילים

טיול לחג שווה לגלות את המקומות המונגשים בעיר העתיקה

מתגלגלים בעיר הקודש: אתרים בעיר העתיקה נגישים כעת למטיילים בכיסא גלגלים ● לאחר פרויקט שיפוץ בן 9 שנים, מטיילים עם מוגבלות יכולים להגיע לרוב האטרקציות המפורסמות של הבירה, ועשויים למצוא הפתעות נוספות בדרך ● טיול לחג בירושלים - חלק רביעי

עוד 824 מילים

מסעות טיפוליים בחו"ל הפכו ללהיט בקרב חיילים משוחררים שחוו טראומה בעת שירותם הצבאי ● בליווי מקצועי, יוצאים עשרות משלחות בשנה לטיול מגבש ● "כדי למצוא ריפוי, הם צריכים לחבור לעוד אנשים שראו את מראות הקרב לשבוע ברומניה, רק כדי שהם יוכלו להיות האחד עם השני ולא יחושו שמסתכלים עליהם כתמהוניים" ● טיול אחרי צבא מסוג אחר

עוד 2,883 מילים ו-2 תגובות

מכת השחצנות המקדימה

נתניהו יודע שהרמטכ"ל יודע וראש המוסד בטוח יודע וכל חברי הממשלה יודעים – גם ההזויים והמופקרים מביניהם – וכל אזרחי ישראל יודעים ש…איראן זה לא עניין של מכה מקדימה.

איראן היא מעצמה אזורית. היא יכולה להקריב מיליונים במלחמה של 8 שנים או יותר למען מטרה אידאולוגית. איראן מצויידת בצבא ענק מכף רגל ועד ראש ובמיטב הטכנולוגיה עד יכולות חלל וטילים ארוכי טווח וגרעין.

נתניהו, ראש ממשלת המעבר, יודע היטב שכל דיבור וכל התגרות באיראן מקרבים את המכה שאיראן תנחית עלינו. לא רק התקיפות של מתקניה בסוריה וגניבת ארכיון הגרעין, אלא הדיבורים השחצניים יחייבו את איראן להחזיר מנה אחת אפיים והיא תבוא שקטה וכואבת. מהירה וחדה ואכזרית.

כמו אז בארגנטינה.

מכה מקדימה או מכת תגמול…הביטוי לא חשוב. התוצאה תזעזע.

נתניהו יודע היטב שכל התגרות באיראן מקרבת את המכה שאיראן תנחית עלינו. לא רק תקיפות מתקניה בסוריה וגניבת ארכיון הגרעין, אלא הדיבורים השחצניים, יחייבו את איראן להחזיר מנה אחת אפיים

נתניהו יודע היטב שישראל לא תוכל להכניע את איראן. הוא יודע היטב שלא סתם הלכו ראשי הממשלה והמוסד הקודמים על בהונות ודרשו להרחיק את ישראל מעימות ישיר עם איראן, ולהשאיר את הבעיה האיראנית לאמריקאים או לעולם כולו.

אבל נתניהו רוצה להכשיר את הלבבות למלחמת גוג ומגוג, שבה יינצל מכתבי האישום שלו. מלחמה כזו תתרחש במהירות אם מחר איראן תתקוף את ישראל בטילי שיוט מעיראק או בהפצצת רקטות מלבנון או בפיצוץ שגרירות ישראלית בחו"ל.

עמוק בפנים הוא יודע זאת ולמרות זאת הוא ממשיך להתגרות ולנאום ולשחק באש. דיבורים מאיימים של ראש ממשלת ישראל הרי לא ירתיעו את איראן אבל תדמית פגועה בעולם השיעי, עלולה לדרבן אותה לפעול.

בזמנים שבהם ארה"ב הגדולה נרתעת מעימות עם איראן אחרי התקפה איראנית קשה על מתקני הנפט של סעודיה – בת בריתה העיקרית באזור, גם נתניהו מבין שארה"ב לא תתעמת עם איראן על אדמת ישראל או למען ישראל.

גדול ידידיו טראמפ הנוטש בדרכים, לא יתאמץ להביא חיילים ונשק אמריקאי למען שלט ברמת הגולן או בניין ריק בירושלים. גם לא למען ראש ממשלה שעלול לסבך את האמריקאים בעוד מלחמה במזרח התיכון.

נתניהו רוצה להכשיר את הלבבות למלחמת גוג ומגוג, שתציל אותו מכתבי האישום. וגם הוא מבין שארה"ב לא תתעמת עם איראן על אדמת ישראל או למען ישראל

בעולם האמיתי שבו מתנהלים איומים ומתרחשות מלחמות אין מקום לדמגוגים קפריזיים מסוגם של טראמפ ונתניהו, אלא למנהיגים זהירים. אנשים שמכלכלים את חיי מדינותיהם על פי סיכונים ויכולות, אינטרסים חיוניים ולא תעמולתיים ובוודאי לא עבור הימלטות מכתבי אישום על שוחד מרמה והפרת אמונים כלפי אזרחיהם.

נתניהו יודע שהרמטכ"ל יודע וראש המוסד יודע וכל מערכת הביטחון יודעת וכלל אזרחי ישראל יודעים את כל השיקולים הללו…אבל הוא ממשיך לסכן את קיומה של ישראל. ממשיך להחזיק בתפקיד שר הביטחון ובתפקיד ראש הממשלה ואין מי שיסכור את הפה חסר האחריות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 420 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בגיל 30, ישי ריבו הוא אחד הזמרים המצליחים והאהובים בישראל, למרות - ואולי בזכות - הרקע הדתי שלו ● בראיון לחג הוא מדבר על העלייה מצרפת, הקהל המגוון שלו וההימור שנטל על הקריירה ● "אמרתי לאשתי, 'הצ'קים מהחתונה לא מספיקים כדי לקנות דירה, אז בואי נוציא את זה על מוזיקה'"

עוד 890 מילים

שוב אלימות משטרתית נגד מפגינים בפתח תקווה

תיעוד שהגיע לידי זמן ישראל מראה כיצד מפגין שנעצר אמש בפתח תקווה סופג אגרוף משוטר, בעודו כבול ומובל למעצר ● מפגין נוסף אשר נעצר נדרש לטיפול רפואי אחרי שלטענתו, שוטרים הטיחו את ראשו בכביש ● השניים שוחררו אחרי מעצרם ● תגובת המשטרה: "בעקבות תקיפות שוטרים והפרת הסדר הציבורי, בוצעו מעצרים והחשודים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה"

אמש, במהלך ההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה, שוב עצרה המשטרה מפגינים שבאו למחות נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – ושוב בוצעו המעצרים באמצעים אלימים.

אחד העצורים, חיים טריווקס, ספג אגרוף משוטר בעודו כבול ומובל למעצר. הפעולה האלימה נקלטה בווידאו שצילמה אחת המפגינות במקום. עצור נוסף, יצחק זרבין, נסע עם בתו לבית החולים לטיפול בפגיעת ראש, לאחר ששוחרר מהמעצר. על פי זרבין, השוטרים הטיחו את ראשו בכביש על אף שלא עשה דבר, ואילו בתו הוטחה לעבר הגדר. שניהם פנו לבית חולים לטיפול בחבלות.

טריווקס וזרבין מיוצגים על ידי עו״ד דניאל חקלאי. שניהם שוחררו אמש ולא שהו במעצר לילה. טריווקס זומן לחקירה אחרי החג. עו״ד חקלאי העריך כי הוא יגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים ואף יתבע את המשטרה בעקבות תקיפתו בעודו אזוק.

ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות תקיפות שוטרים והפרת הסדר הציבורי, בוצעו מעצרים והחשודים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה. משטרת ישראל תאפשר את חופש הביטוי והמחאה אך לא תתיר תקיפת שוטרים והפרת החוק בשום מקרה".

ההפגנות נגד מנדלבליט מתקיימות בפתח תקווה מזה שלוש שנים. בשבועיים האחרונים, בארגון הליכוד, החלו להפגין במקום גם תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקוראים ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים נגדו.

מעצרו של טריווקס, הווידאו המלא:

עוד 183 מילים

טיול לחג בעקבות הרגלי השתייה של משה מונטיפיורי

קברים, ארמונות, עוני ומגיפה: לפני שהגיע לבירה והקים את משכנות שאננים, משה מונטיפיורי ערך מסעות הרפתקניים בארץ הקודש ● ועם כל הכבוד לטחנת הקמח בשכונה, ייתכן שדווקא טעימות היין שנערכות שם נאמנות יותר לאופיו וזכרו ● טיול לחג בירושלים - חלק שלישי

עוד 995 מילים

טוויסט חדש בתסבוכי העלילה? נפתלי בנט ויועז הנדל נפגשו

אשכנזי מתעקש: בני גנץ צריך להיות ראש הממשלה הראשון במקרה של רוטציה ● הנשיא ריבלין מתערב במשבר נעמה יששכר: ביקש מפוטין להעניק לה חנינה ● מאבק הירושה ליום שאחרי נתניהו כבר כאן: ניר ברקת מצהיר בראיון ל-ynet על הכוונה להחליף את נתניהו, וראש המוסד יוסי כהן מצוטט על כוונה דומה במגזין "משפחה"

עוד 14 עדכונים

ראיון "לפחות מיליון איש עשויים להפוך לפליטים"

ג׳ונתן ספייר, אחד המומחים המובילים בנושא העם הכורדי ומי שבילה זמן רב בצפון-מזרח סוריה, מזהיר כי ללא התערבות בינלאומית מהירה, התקיפה הטורקית עלולה להוביל למשבר פליטים חמור ● ואחרי שמנהיגה כורדית-סורית הוצאה אתמול להורג, ספייר מזהיר: "זו אינדיקציה של סוג הכוחות שהטורקים עובדים עמם בשטח ושל מה עתיד לקרות באיזור"

עוד 1,815 מילים

נשים באדום מחאת האקלים הגיעה ללונדון

בשבועיים הקרובים נגלה אם תנועת מחאת האקלים XR תצליח לפרוץ את גבולות הבועה הבריטית, ולגייס לשורותיה גם אנשים ממעמד הפועלים ומהימין ● בינתיים, היעד של מחאות האקלים הוא להלום בתופים ולשתק 60 ערים

עוד 1,208 מילים

אוחנה: ישראל תחליט בתוך ימים אם להסגיר את ההאקר הרוסי לארה"ב

שלושה מפגינים נעצרו במחאת פעילי הליכוד בפתח תקווה ● השר ארדן: גזר הדין של נעמה יששכר לא החלטה שיפוטית טהורה ● ח"כ ברביבאי: "נתניהו רוצה לבוא למשפט שלו מבלפור" ● ח"כ אבידר: "נתניהו צריך להחזיר את המנדט, צוותי המו"מ לא נפגשים" ● ח"כ ביטן: "קודם שכחול-לבן יסכימו למתווה הנשיא ואז יידברו על בלוק ה-55"

עוד 18 עדכונים

טיול לחג הכי רחוק מבלפור - סיור בבית לוי אשכול בירושלים

ההוד וההדר נשמרו בשדרות בן מיימון בבירה, ביתם של ראשי הממשלה הראשונים ● סיור במרכז המבקרים המחודש של בית לוי אשכול, גלריית האמנות הוותיקה במדינה ולצפות באדריכלות משנות ה-1930 ברחוב שעוצב בהשראה אירופאית ● טיול לחג בירושלים - חלק שני

עוד 921 מילים

טעים להכיר המדריך לאוכל ישראלי ויהודי בברלין

מאפיות כשרות, חומוסיות היפסטריות, מסעדות ערביות-ישראליות ומטבחי שף תוצרת הארץ ● סיור קולינרי בעקבות הסצנה הקולינרית הישראלית והיהודית בברלין, כולל כל ההמלצות וכל הכתובות

עוד 1,335 מילים

חייה של לין גבאי - מורה יהודיה משכונה חרדית בניו יורק - החלו בדרך אחרת לגמרי ● היא נולדה וגדלה בעיראק של סדאם חוסיין בשנות המלחמה שם, וסבלה מיחס בעייתי של הסביבה ● היום היא מגדירה את עצמה כ"יהודיה-ערביה" ומחנכת את התלמידים שלה לסובלנות

עוד 824 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה