המראות המחרידים מבית הנבחרים האמריקאי ממשיכים להדהד ברחבי העולם, ואת אדוות הגלים עוד ימשיכו להרגיש לאורך שנים בפוליטיקה האמריקאית והגלובלית. אבל בישראל כמו בישראל, הכול מועבר דרך הפריזמה המקומית הצרה, וכל מחנה מנסה להראות את דמיוננו לאמריקה לפי פרשנות המתאימה לו ולפי הפוזיציה הרלוונטית.
בבלפור מיהרו לפברק ספין נלעג, כאילו דיירי המעון היו אלה הנתונים למתקפת המון אלים, ואילו מצד מחנה 'רק לא ביבי' התפרסמו עשרות פרשנויות על איך זה יכול לקרות גם כאן, או שכבר בעצם כבר קרה כאן, וכיוצא באלה השוואות.
יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית
בשבוע שעבר מלאו 30 למותו של מירון בנבנשתי, הפובליציסט, האינטלקטואל וחוקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהיה גם איש ציבור (סגן ראש עיריית ירושלים), ונודע בעיקר בזכות תיזת ה"אי-הפיכות" ביחס לשליטת ישראל בשטחים.
חרף מקומו המרכזי של בנבנשתי בציבוריות הישראלית – הן, בתחילה, כבן האליטה הציונית והגשמת חלומה ל"עברי חדש", והן בהמשך, כאחד ממבקריה החריפים של המדיניות הישראלית – מותו צוין אך במשורה בעיתונות הישראלית. דומה שמקום נרחב יותר הוקדש לדבר לכתו של בנבנשתי, שנפטר בראש השנה, בטורים הספורים שפורסמו בעיתונות העולמית.
יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית
המערבולת הפוליטית ששבתה את ישראל בשנה אחרונה נסבה במובהק על עניין אחד מרכזי: הישרדותו הפוליטית, וכנראה גם האישית, של בנימין נתניהו. אבל במקביל, התסבוכת הזו היא גם תולדה של שני תהליכים ארוכי-טווח, שהקריירה הפוליטית של נתניהו כרוכה בהם: מעמדם של אזרחי ישראל הערבים ומאזן הכוחות בין מערכת המשפט והמערכת הפוליטית. בשני ההיבטים באות לידי ביטוי מגמות שנמשכות מאז שנות השמונים והתשעים – העשורים בהם נכנס נתניהו לפוליטיקה הישראלית וטיפס בה במהירות.
דווקא בימים שבהם העיניים מרוכזות בהווה המיידי, בשל התהפוכות הפוליטיות הרודפות זו את זו, ובעיקר בשל המגפה המתחוללת, שמחריפה ומחדדת את המשברים הערכיים והשלטוניים בהם נתונה ישראל, כדאי להזכיר את הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה. בימים בהם מדי יום נזעקות כותרות ומצהירות כי הדמוקרטיה בסכנה, התבוננות ארוכת-טווח מלמדת כי תהליכים אלה, והאופן בו הם משולבים בקריירה של נתניהו, מסמנים את הסכנות האמיתיות לתשתיתה, למוסדותיה ולאופייה הדמוקרטיים של ישראל.
יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית
העצרת הכללית של האו"ם אימצה ב-18 לספטמבר, ברוב מוחץ, הצעת החלטה פלסטינית הקובעת כי יש לסיים את ה"כיבוש הישראלי הלא חוקי בשטחים" בתוך שנה, ומפרטת סדרת פעילויות הנדרשות ליישום החלטות האו"ם בעניין הפלסטיני ופתרון שתי המדינות. לאי יישום ההחלטה ע"י ישראל, כך החלטת מושב החירום של העצרת, יהיו השלכות קשות, כולל סנקציות ואמברגו נשק.
לכאורה זו "עוד החלטת עצרת", מבית היוצר הפלסטיני, שהתווספה לסדרה ארוכה של החלטות אנטי ישראליות, הנערמות בספר דברי הימים של הסכסוך במזרח התיכון. ההחלטות עוררו בזמנן הד כזה או אחר, אך התקבלו בישראל (ולא רק בישראל) כ"עוד מסמך או"ם חסר חשיבות ובלתי מחייב". גם החלטה זו, שנבלעה בין כותרות העת האחרונה, לא משכה תשומת לב.
דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ.
תוקפים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בהתלהבות רבה מכל כיוון מדיני – מימין ומשמאל. מימין מלינים על כך שראש הממשלה לא מספיק לוחמני. ואיך זה שכעבור שנה תמימה מתחילת המלחמה (למעשה – המלחמות), עדיין יש לאויב יכולת שיגור טילים לעבר ישובינו.
ועוד, כיצד בחלוף שנה – עדיין תושבי העוטף מזה, והצפון מזה, אינם יכולים לחזור לבתיהם, שמא היה צריך לנקוט ביד יותר קשה ולא להתחשב בגורמי חוץ ובמיוחד בארה"ב, וכו' וכו'.
מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
'לבחון את ראש הממשלה במבחן התוצאה הסופי'
נותן קרדיט על אישור חיסול ממלון 6+ כוכבים בניו יורק
אבל אפס אחריות על השואה הכי גדולה מאז השואה
כמה עוד צריכים למות כדי ש'מבחן התוצאה יהיה סופי'?
הטרלול הביביסטי
הגזלייטינג שלכם
שכחת לגזלט… 'רק ביחד ננצח'. הביחד שלכם שוכח את יריב לוין, שוכח את גיוס החרדים, שוכח את כתבי האישום, שוכח את מכונת הרעל. שוכח את הילדז המורעל, שוכח את ראשת הממשלה המורשעת הפסיכופתית ba ma
בוא אני אתפוס לך בדש המעיל וינענע אותך. כדי שהדברים יכנסו לקופסה החלולה מעל הכתפיים שלך
'המנהיג הכביר' 'המורם מעם בחוכמתו' אכל לך את השכל עם שטויות. ה'מנהיג' שלך, הוא רעל, הוא עוכר ישראל, האסון הכי גדול שקרה למדינה הזאת מאז השואה
האיש הכי מסוכן לקיום המדינה
ומי שתומך בו היום, ישלם על זה עד סוף ימיו העלובים
כשיגלו איך חולקו ה 30 מיליון דולר כל חודש, ומי חתך קופון… לכאורה… חכה חכה
כשיפתחו הכספות שלו במקלטי המס ברחבי העולם ויתחילו לשאול שאלות
מספיק להשםתמש במילה השחוקה קפלן וקפלניסטים.
אנחנו אזרחים מודאגים ממצבו הנפשי של ראש בממשלה שנבחר באופן דמוקרטי לפני ה7 לאקטובר
ולראייה למצבו
חבר מרעיו
ביבי השפוי לעולם לא היה ממנה את סמוטריץ שהרס את הכלכלה
את בן גביר שהרס את ביטחון הפנ ים והביא אי ביטחון
את סטרוק ששודדת את קופת המדינה
את מר רפורמה
את אישתו הנוכחית חא היה בוחר לו היה שפוי
ואת בנו הסורר היה מעמיד במקומו ולא מגבה את השטויות הנאמרות עי הבן השורר.
לאף אחד לא אכפת מסגני נשיא, גם לא מהעימות ביניהם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם