אילוסטרציה (צילום: istockphoto/gmast3r)
המירוץ הישראלי לפיתוח תחליפי בשר וחלב

חלבון זבובים, סטייק מודפס ובקטריות

תזונה

אחרי שתחליפים צמחיים לחלב ומוצריו תפסו נתח שוק משמעותי בארץ ובעולם, חברות המזון מנסות להוביל מהלך דומה בשוק תחליפי הבשר ● ללא מהפכה אמיתית בצלחת של כולנו, מזהירים באו"ם, נכלה בקרוב את משאבי כדור הארץ - וגם נישאר רעבים ● במירוץ לתחליף הבשר המושלם משתתפות חברות ישראליות רבות, עם רעיונות שנשמעים כיום דמיוניים, אך עשויים לככב במסעדות ובסופרמרקטים כבר בעתיד הקרוב

עוד 1,742 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 19 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

בעיות של שמאלני

בעידן הבחירות, שמנפק לנו כל כך הרבה מפלגות ותנועות חדשות, כששואלים אותי מהי הבעיה החברתית הגדולה ביותר, אני עונה שלא הפילוג הוא הבעיה אלא גל הלאומנות שיצר אותו. אני, כשמאלני, נתקל בשנאה שקשה לי להסביר אותה. בחלקים מהציבור אני נתפש לא בדיוק כאדם אלא כסיטרא אחרא שדורש סילוק ודיכוי. שנאה לא רציונלית אותה אני מנסה להבין.

אני, כשמאלני, נתקל בשנאה שקשה לי להסביר אותה. בחלקים מהציבור אני נתפש – לא בדיוק כאדם, אלא כסיטרא אחרא שדורש סילוק ודיכוי. שנאה לא רציונלית שאני מנסה להבין

עליית הלאומנות והקיטוב שבא איתה אינם תופעה ישראלית, אלא נראים יותר כגל עולמי, או לפחות במערב. ביטוי קיצוני לכך הוא הטראמפיזם. אך גם במערב אירופה, בארצות כמו איטליה, או בריטניה ואחרות, אנחנו רואים מגמה של התגדרות לאומנית שמשסעת את המדינות. בהתחשב בהיסטוריה של הפשיזם ולידיעה לאן יכולה להוביל שנאת השמאל, זו עבורי הבעיה החברתית הגדולה ביותר העומדת מולנו.

ההתגדרות הלאומנית מבטלת את אלו שלא מזדהים עם הקבוצה ובכך נוצרות שתי בעיות שאפשר שלא יורגשו בטווח הקצר, אך ללא ספק תהיה להן השפעה הרסנית בטווח הארוך.

  1. הבעיה הראשונה היא הרס שיתוף הפעולה בחברה. חוסר אמון וחוסר נכונות לשיתוף, אשר שוחק את הכלכלה והרווחה.
  2. הדבר השני והחמור יותר, הוא יצירת תנועת נגד של אלה המודרים, דבר שמוביל להסלמה ברמת האלימות והסבל בחברה.

אלא שהעניינים לא כל-כך פשוטים. אם זו הבעיה, אם לאומנות גוררת כל-כך הרבה תוצאות שליליות, מדוע היא כל-כך מושכת עבור קבוצה כל-כך גדולה בחברה? מדוע היא נוצרה? מה הוביל לכך? ומהיכן צמח השורש שדוחף אנשים לשנאה הזו? האם אפשר להאשים אוכלוסייה שלמה בטיפשות? נראה שלא.

גם השוליים הקיצוניים ביותר מאוכלסים באנשים, שמחוץ להקשר הפוליטי אין שום רמז לקיצוניותם. אפילו אם ניקח למשל דמויות קיצון כמו הרוצח יגאל עמיר, או הרוצח ברוך גולדשטיין, הרי שמחוץ להקשר הפוליטי נמצא אנשים משכילים, אינטליגנטים ונעימי הליכות, שאין בהתרשמות חיצונית מהם שום דבר המסגיר את הקיצוניות מרחיקת הלכת שלהם.

אז האם הלאומניים הם אנשים רעים? כנראה שגם לא. הימין אמנם סלקטיבי במידת החמלה, והוא ממש לא אמפתי לאנשים כמוני. אבל גם אם כי הגדרת מושאי החמלה משונה משהו, הרי שבקרב הקבוצה הלאומנית קיימת אחווה ואמפתיה וערכים של אהבת הזולת. אם תיקחו את המתנחלים האידאולוגיים לדוגמא, תמצאו בהם הרבה נכונות להקרבה למען המושג האמורפי "עם ישראל", וטונות של עזרה הדדית בהקמת אותם ישובים ותמיכה בחלשים שבקרבם.

הימין אמנם סלקטיבי במידת החמלה, וממש לא אמפתי לאנשים כמוני, אבל אם תיקחו מתנחלים אידיאולוגיים לדוגמה, תמצאו עזרה הדדית ונכונות להקרבה למען המושג האמורפי "עם ישראל"

כשאני אומר "אנחנו"

אז מה עושה את ההבדל? אם אנו מקבלים שאותו חומר אנושי מרכיב גם את הימין וגם את השמאל, עולה שאלה נוספת – מה מייצר את התהום הפעורה בינינו? מה המנגנון שהופך אדם רגיל לימין או לשמאל? מה הופך לימני את אותו אדם שיכול היה בהחלט להיות שמאלני, ולהפך?

כדי להבין זאת צריך קודם כל להבין את הא-סימטריה בין ימין ושמאל ואת מקורותיה. ההגדרה הרלוונטית לימין ולשמאל חייבת להתמצות במבחן אחד פשוט, מבחן הגדר החברתית.

מבחן הגדר מתמצה בשאלת זיהוי הקבוצה שלי. למי אני מתכוון כשאני אומר "אנחנו". במבחן הזה ימני הוא מי שנוטה לצמצם את גיזרת קבוצת הייחוס שלו, ושמאלני הוא זה הנוטה להרחיבה. כך, אני שמאלני משום שאני רואה את הפלסטינים כחלק מהאנחנו שלי, בעוד שרבים בימין בישראל מצמצמים את ה"אנחנו" רק למי שהם רואים כיהודי.

כאן רגש הוא המפתח, וזיהוי הגדר החברתית הוא עניין של רגש פנימי, שהרציונל הוא משרתו הכנוע ולא מושלו. אנו קודם כל מרגישים את גדר השייכות, ורק אחר כך אנו לשים ומעצבים את ההיגיון פנימה כדי להתאימו לתבנית הרגש.

ולגבי הרגש הקהילתי הזה של הגדרת האנחנו, הרי שהוא התפתח בנו כרכיב משמעותי בחבילת התכונות שהפכה אותנו ליצור האנושי שהננו. או כמו שאריסטו הגדיר אותנו: Zoon Politikon (חיה חברתית).

רגש החיברות הזה הוא סוג של אהבה לקבוצה ולחבריה. אהבה שבנויה (כמו כל אהבה) כמנגנון דיכוי האנוכיות לטובת הקבוצה. מנגנון שמייצר בנו הנאה מהביחד, אהבה המתגברת על אהבה אחרת – אהבת העצמי. מנגנון שמתגבר על האנוכית הבסיסית שטבועה בנו כחיה.

הרגש החברתי הזה של אהבה לקהילה שלי הוא יצור אבולוציוני שהתפתח בנו, משום שהתנהגות של קבלה ונתינה לטובת כלל חברי הקהילה שיפרה את יכולת ההישרדות שלנו בעולם העוין שסביבנו. אנחנו ליקטנו ביחד, צדנו ביחד, בנינו בתים ביחד, גידלנו ילדים ביחד והעברנו ידע וכישורים בינינו והכול בזכות האהבה.

אך אם האהבה היא המפתח לבניית חברה, מהיכן מגיעה השנאה שבה אנו דנים כעת? בצורה מפתיעה, המפתח לשנאה זו אותה האהבה. שנאה היא למעשה מנגנון חיסוני של האהבה. אם רגש האהבה התפתח כמנגנון ליצירת גוף שהוא גדול מהעצמי, גוף כמו זוגיות, משפחה, קהילה או חברה, הרי ששנאה היא מנגנון איתור איומים רגשי שהתפתח בכל היצורים החברתיים כדי להגן על מושא האהבה.

אם רגש האהבה התפתח כמנגנון ליצירת גוף שהוא גדול מהעצמי, גוף כמו זוגיות, משפחה, קהילה או חברה, הרי ששנאה היא מנגנון איתור איומים רגשי שהתפתח בכל היצורים החברתיים כדי להגן על מושא האהבה

ושוב, כמו באהבה, גם השנאה היא מנגנון רגשי עמוק שלא נכנע להכרה אלא שולט בה. כמו באהבה זהו מנגנון שמכתיב ומעצב את ההיגיון ככלי לשימושו ולא ההפך. כמו באהבה, גם בשנאה, אנו קודם כל מרגישים אותה ורק אחר-כך לשים את ההיגיון שלנו לתוך תבנית הרגש, כדי להסביר למה אנו שונאים.

כך, גל הלאומנות החדשה הזה שאנו חווים הוא פניה לצמצום קבוצת הייחוס. זאת עדות לכישלון האידאל הליברלי האוניברסלי המכיל, ששלט במחצית השנייה של המאה העשרים. אידאל שלא הצליח לנפק את תחושת הקהילה שכל כך חיונית לנו. והפניה ללאומנות, כך נראה, היא פנייה לחומה של הקהילה הסגורה. חום חברתי שכל-כך דרוש לנו עד שאנו מוכנים לעצום עיננו מאותה התהום אליה הוא מוליך אותנו. זו עבורי הבעיה הגדולה ביותר.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 866 מילים ו-1 תגובות

מסתמן שהסגר יוארך: הממשלה תדון היום בהמשך ההגבלות

בנוסף, יידרשו השרים לאשר את ההחלטה, שלפיה, מי שלא יציג בדיקת קורונה שלילית מ-72 השעות שקדמו לטיסתו לישראל - לא יוכל להיכנס ארצה ● היום הבחירות לראשות הבית היהודי: מצד אחד, מנכ"ל המפלגה ניר אורבך המזוהה עם בנט, ומהצד השני סגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה המזוהה עם נתניהו

פרויקטור הקורונה, פרופסור נחמן אש, אמר שאתמול אובחנו למעלה מעשרת אלפים חולי קורונה. זהו המספר הגבוה ביותר של חולים שאותרו ביום אחד. בראיון בגלי צה"ל אמר אש שהוא תומך בהארכת הסגר בשבועיים.

מחנה נתניהו – המורכב מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה ומפלגת הציונות הדתית – משיג 48 מנדטים, כך לפי סקר מנדטים, שפורסם הבוקר בתחנת הרדיו 103fm. אם ימינה מצטרפת למחנה זה – גודלו עולה ל-59 מנדטים. הרשימות שהודיעו על התנגדותן לנתניהו – התקווה החדשה, יש עתיד, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, מרצ, הישראלים וכחול לבן – משיגות בסקר זה 47 מנדטים.

עוצמה יהודית, המפלגה הכלכלית בראשות ירון זליכה, העבודה והבית היהודי לא עוברות את אחוז החסימה.

אתמול ניתנו כ-186 אלף חיסונים – המספר הגבוה ביותר של מתחסנים ביום אחד.

היום ייערכו הבחירות לראשות הבית היהודי. על תפקיד יושב ראש המפלגה מתמודדים מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך וסגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה. אתמול הסיר המתמודד איתי גרנק את מועמדותו והודיע על תמיכתו במשה. אורבך נחשב מקורב לנפתלי בנט, ומשה – לבנימין נתניהו.

הממשלה תדון היום, בישיבה שתתקיים בשעה 13:00 בצהריים, בהארכת הסגר. שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר אתמול שיבקש להאריך את הסגר בשבועיים. בכחול לבן צפויים לדרוש תוכנית לחיסון נערים בגילאי 18-16 נגד קורונה.

כמו כן צפויה הממשלה לאשר את ההחלטה, שהתקבלה שלשום בקבינט הקורונה, ולפיה, לא תותר כניסה לישראל למי שלא יציג בדיקת קורונה שלילית שנערכה ב-72 השעות שקדמו לטיסתו ארצה.

היציאה מישראל תוגבל כמעט לחלוטין, ותותר רק למקרים הומניטריים, לצרכים דיפלומטיים, עסקיים ולמקרים שיאושרו בוועדת חריגים.

עוד 5 עדכונים

מודל קופות החולים לעומת הגישה הניאו-ליברלית

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין.

קופות החולים במדינת ישראל נחשבות כיום לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם. בישראל חיסנו כשני מיליון איש בתוך שלושה שבועות. אף מדינה אחרת לא עשתה זאת וככל הנראה אין אף מדינה המסוגלת לחסן בקצב כזה, כי רק בישראל ביטוחי הבריאות (המשלימים) ניתנים על ידי קופות החולים, המבטח וספק שרותי הבריאות אחד הם, והם גדולים ויעילים מאוד.

השילוב של מימון ציבורי, ניהול עצמאי של ארגונים שלא למטרות רווח, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק פועל מצויין. קופות החולים בישראל נחשבות לארגוני הבריאות הטובים והחדשניים בעולם, שחיסנו כאן כ-2 מיליון איש תוך 3 שבועות

קופות החולים במדינת ישראל הם ארגונים שאינם למטרות רווח, והן הוכחה כי הגישה הניאו-ליברלית שגויה מבסיסה. האמונה שהשוק הפרטי החף מהתערבות ממשלתית הוא חזות הכל, שרגולציה ממשלתית מינימלית תביא תמיד ליעילות רבה יותר, שתמריצים כספיים הם הדרך הבלבדית לנהל תאגידים עסקיים, כלכלות, ומדינות – שגוייה מבסיסה.

המודל של מערכת הבריאות בישראל מבוסס על חוק ביטוח בריאות חובה לכל התושבים ועל קופות החולים, ארגונים שלא למטרות רווח. ההצלחה של שיטה זו, המשלבת מימון ציבורי, ניהול עצמאי, מבנה תחרותי ופיקוח הדוק, מורה ששילוב כזה יכול לעבוד היטב, שלא חייבים לעבוד רק בגישת הרווח.

מירב ארלוזורוב, במאמר חשוב בדה-מרקר מה-11 לינואר מציינת חלק מהנקודות המסבירות את אופן הפעולה של קופות החולים, שכאמור, נחשבות כיום כארגוני הבריאות הטובים בעולם:

• הביטוח בישראל הוא ביטוח חובה אוניברסלי, החל על כל התושבים. כל אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי, והתשלומים עבור הביטוח הם חובה על כולם.
• המימון של הקופות נעשה באמצעות גביית מס פרוגרסיבית לביטוח הלאומי וחלוקתו בין הקופות לפי נוסחה המשקללת את פרופיל המבוטחים.
• שירותי הבריאות ניתנים, למעשה בחינם, על ידי קופות החולים, שהם גופים ציבוריים שאינם למטרת רווח.
• חוק בריאות ממלכתי מ-1993 קבע, כי כל קופות החולים יספקו את אותו סל שירותי בריאות, באותו מחיר. חובה לקופות החולים לקבל כל מבוטח לשירותיהן ללא תנאי. לכל חבר / מבוטח בכל קופת חולים יש זכות מעבר שנתית בין הקופות.
• קופות החולים הם גופים תחרותיים. לא במחיר, אלא בטיב השרות. האפשרות למעבר בין קופות החולים הפכה את הקופות לגופים שממוקדים במתן שירות מיטבי לחבריהן.
• קופות החולים הן גם המבטח (משלמות עבור הטיפול הרפואי) וגם הספק (מספקות את השירות הרפואי). זאת בשונה מהמצב ברוב העולם בו המבטח, שהוא תאגיד למטרות רווח, נפרד מספק שירותי הבריאות, שגם הוא, לעתים קרובות, תאגיד פרטי למטרות רווח. לכן קיים ניגוד עניינים מובנה ביניהם שפועל בדרך כלל לרעת המטופל.
• המידע הרפואי הממוחשב של קופות החולים הוא מאגר מידע ייחודי בעולם. קופות החולים הישראליות היו מהראשונות בעולם שהעבירו את המידע שלהן למחשב. כך, כל הנתונים הרפואיים של כל אזרחי ישראל ב–20 השנים האחרונות, ההיסטוריה של המבוטח, כולל כל הביקורים, הטיפולים והאשפוזים, שמורים בארבע מערכות מידע מרכזיות וענקיות, במחשבי ארבע קופות החולים. זה מאפשר לבצע מחקרים ייחודיים שבודקים את הקשר בין גורמי סיכון שונים ובין התפתחות תחלואה בהמשך החיים.
• כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך. יתרה מזאת, משך הזמן בין הניתוח המחקרי של המידע הרפואי ובין המימוש של המחקר בשטח קצר, מאחר שאותו גוף עושה הן את אנליזת המידע והן את מימוש התוצאה. הקופה מנתחת את המידע הרפואי של מבוטחיה, מזהה קבוצות סיכון ופועלת מיד להגיע לאותה קבוצת סיכון ולהגיש לה רפואה מונעת.
מערכות המידע המתקדמות של קופות החולים בישראל, שמאפשרות מעקב מדוקדק אחרי כל חולה וכל מחוסן, הן הסיבה שפייזר, (כמו יצרניות חיסון אחרות), 'הסכימה' להעביר את חיסוני הקורונה שלה לישראל בהקדם, תוך שהיא מעדיפה את ישראל על פני מדינות אחרות, כולל ארה"ב. ולהפוך את ישראל לשדה הניסויים של חיסון הקורונה שלה.

כתוצאה מכך שקופות החולים הן גם המבטח וגם ספק שירותי הבריאות, יש להן אינטרס ארוך טווח לדאוג לבריאות של המבוטחים שלהן, בדרך של רפואה מונעת, ויש להן גם יכולת לעשות כך

ארלוזורוב מביאה שתי דוגמאות לכך:

"פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של קופ"ח כללית, מספר על מודלים לניבוי חכם — שבו מזהים קבוצות בסיכון ומתערבים בטיפול באותן קבוצות, כדי למנוע את ההידרדרות שלהן. מודל הניבוי הממוחשב הראשון נבנה בכללית כבר לפני עשור — וידע לזהות סימנים מוקדמים להתפתחות של אי־ספיקת כליות — לאחר שהקופה זיהתה עלייה מדאיגה במספר מקרי הדיאליזה והשתלות הכליה בקרב מטופליה. בשלוש השנים האחרונות נבנה מודל שמתבסס על בינה מלאכותית — ומנתח את הנתונים של חולים כרוניים הסובלים מריבוי מחלות כדי למנוע את ההידרדרות שלהם. לאחר שלוש שנים מספר ימי האשפוז של הקבוצה הזו ירד ב–43%, ומספר האשפוזים החוזרים ירד ב–55%".

"גם למכון המחקר של מכבי היתה הצלחה יוצאת דופן, כשיחד עם חברת ביוטק הוא פיתח מודל לזיהוי סיכון להתפתחות סרטן המעי הגס — מתוך בדיקות דם שגרתיות. "המערכת הזו רצה שנים — והיא הצילה יותר חיים מאשר כל טיפולי האימונותרפיה המתקדמים לסרטן כיום".

המודל של קופות החולים מורה שהגישה המקדשת את עליונות השוק הפרטי על פני התערבות ממשלתית שגויה לחלוטין.

קופות החולים, ארגונים שאינם למטרות רווח, מציבות גם תמרור אזהרה בוהק, האומר שאנו חייבים להיזהר ולעמוד בפני מתקפת התעמולה שעושים בשנים האחרונות פוליטיקאים וארגונים ימניים כמו פורום קהלת, להחדרת רעיונות ליברטריאניים וכלכלה ניאו-ליברלית לישראל, למרות הכישלונות הבולטים שלהם בארה״ב, ובישראל.

כפי שכותב איתן אבריאל, מתקפה זו מסוכנת:

"כשמשבר הקורונה יישכח, ותגיע העת לבחור מודל כלכלי לעידן שלאחריו, גם נתניהו וגם פוליטיקאים אחרים – לרבות גדעון סער, נפתלי בנט ואיילת שקד, ובמידה רבה גם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן – כולם יחפשו את הפתרונות במגרש הניאו-ליברלי, זה שיוצר חברה בעלת שתי מעמדות כמו זו האמריקאית: עשירים – וכל השאר. כמה אירוני שנתניהו מקדם את המודל הניאו-ליברלי, שמעדיף מערכת בריאות פרטית לחלוטין, דווקא מתוך חדר של רופא ילדים בקופת החולים הסוציאליסטית".

גיא רולניק, סיכם היטב את המצב:

"אם נמצא דרך לשמר את רמת היעילות והאיכות של מערכת הבריאות הישראלית ולהביא תוצרים דומים בחינוך, רווחה, תחבורה, אנרגיה ותשתיות — נהיה לא רק מחוסנים מקורונה אלא גם ממחלות חברתיות וכלכליות חמורות הרבה יותר, שמתפשטות בעשורים האחרונים ברוב מדינות המערב ובראשן החולה במיוחד — ארה״ב".

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
דה מרקר מקשקש את עצמו לדעת: https://www.mako.co.il/news-israel/health-q3_2017/Article-81f9d44ecbd8e51004.htm החובות של קופות החולים הוא ניהול מוצלח? ארגונים שלא למטרת רווח? אילו היו ... המשך קריאה

דה מרקר מקשקש את עצמו לדעת:
https://www.mako.co.il/news-israel/health-q3_2017/Article-81f9d44ecbd8e51004.htm

החובות של קופות החולים הוא ניהול מוצלח?
ארגונים שלא למטרת רווח?

אילו היו משחררים את ארגוני הבריאות ממשרד האוצר ומקופת המדינה, ומעניקים לאותם גופים להתנהל בצורה חופשית, היו יותר מכשירי MRI ויותר מיטות. יותר רופאים מוכשרים ויותר רווחה לצוותים ולחולים.

מבצעי החיסונים הם מבצעים אשר רותמים את המערכות כולן למטרה אחרת, ואינם מעידים על יכולת גבוהה, אלא, על הסתת משאבים לעניין אחד בלבד.

התפיסה הכלכלית הליברלית מבקשת לשחרר את קופות החולים מהתלות במדינה, ולהיות רווחיים.

עוד 936 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,301 מילים

תגובות אחרונות

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים

היהירות של חולדאי לא תוציא אותו מגבולות תל אביב

לפני שהכריז על הקמת מפלגת הישראלים וכניסה לזירה הארצית, הלך חולדאי להתייעץ עם קמפיינר ותיק ● "באשדוד יזרקו עליך ביצים, בשדרות יזרקו עליך אבנים גדולות, בדימונה כבר תהיה בסכנת חיים", אמר לו האיש ● "אתה מסמל בעיניהם את כל מה שהם שונאים - התל אביבי, הצפוני, הפריבילגי מהשבט הלבן. אל תיכנס להרפתקה הזו" ● חולדאי לא הקשיב, ועושה מאז כל טעות אפשרית ● פרשנות

עוד 517 מילים

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,441 מילים ו-5 תגובות

טיבי: מעניין שעל האינטימיות עם הכהניסטים נתניהו לא מספר כשהוא מנסה לקושש קולות

יועץ ראש הממשלה לעג לספר של בנט; ימינה בתגובה: 4,000 הרוגים ומיליון מובטלים, ויועץ נתניהו מריץ צחוקים ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם לבתי ספר ● אביר קארה: מנהל מגעים עם סער ובנט ● תקווה חדשה: לא מנהלים איתו מגעים ● מחר יחלו בשב״ס לחסן אסירים בסיכון לקורונה

עוד 51 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה