בשנות ה-70 של המאה הקודמת התחילו מדינות אחדות לחייב נוסעים ברכב לחגור חגורות בטיחות. במדינות אחרות החובה הוטלה בשנות ה-80 וה-90. רבים ברחבי העולם לא אהבו את אי הנוחות החדשה ובעיקר מחו נגד העובדה שממשלה מכתיבה לפרט מה לעשות בגופו.
בשנות ה-90 החלו מדינות אחדות לאסור על עישון בברים, מסעדות ושאר מקומות ציבוריים, שעד אז הפרט היה חופשי לבחור בעצמו כיצד לנהוג בהם ומה לשאוף לראותיו. במדינות אחרות האיסור הוטל בתחילת המילניום. רבים ברחבי העולם לא אהבו את האיסור החדש, ובעיקר מחו נגד העובדה שממשלה מכתיבה לפרט מה לעשות בגופו.
זכויות וחרויות הפרט הן במרכז השיח הציבורי במאה ה-21 יותר מאי פעם, ואין חולקים על כך שזאת התפתחות ראויה לעומת העבר. עם זאת, לעתים יש התנגשות בין חרויות אלה לבין הרצון להגביל אותן משיקולים של טובת הכלל. כיצד אנחנו מגיבים אז?
1. כמעט כל הזכויות
במשך כמעט שני עשורים בארגנטינה מעולם לא רדפו אותי, לא הפלו אותי ולא שללו ממני אף זכות יסוד. למעט העובדה השולית, שכדי להיות נשיא המדינה הייתי צריך להיות נוצרי קתולי, ולא הייתי. כך קבעה החוקה (עד הרפורמה ב-1994).
דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם