אין במפה הפוליטית של ישראל איש מתאים לכהן כראש ממשלה יותר מאהוד ברק, ואין מי שמשוכנע באמירה הזו יותר מאחד, אהוד ברק שמו.
רק בעיה אחת יש עם הקביעה הזו, היא לא מסתדרת עם המציאות הפוליטית. המוני הבוחרים נותנים את קולם שוב ושוב לבנימין נתניהו, בניגוד לדעתם המלומדת של עיתונאים, פרשנים והוגי דעות מטעם עצמם.
המועמדים באים והולכים, האסטרטגיות מתחלפות, אבל לא כוכב טלוויזיה שרמנטי ולא נבחרת גנרלים עם קריצות לימין לשמאל ולמרכז – הצליחו עד היום להוות תחליף לראש הממשלה הנצחי שלנו.
ואז הופיע ברק, החייל המעוטר ביותר בצה"ל, ראש ממשלה לשעבר, מפקדו של ביבי, המוח האנליטי, איש העסקים המצליח, חד לשון ושש אלי קרב. לרגע נדמה היה שיש פה אלטרנטיבה אמיתית, משב רוח אופטימי החזיר את ההתלהבות למחנה השמאל המיואש והאפאטי.
לקול צהלת התומכים, ברק אמר את כל הדברים הנכונים, פרש תכנית ברורה ופשוטה – מה שאף מפלגה אחרת לא השכילה לעשות, ויצא בתקיפה אכזרית על ביבי ועל כל מה ששלטונו מייצג.
ואז התחילו הלכלוכים, חסרונות הרי יש לו בשפע לילד הפלא המזדקן, וכנהוג בשמאל, הירי ברובו היה מאש כוחותינו. ביבי המבוהל התקיף והשמיץ, אבל את רוב העבודה עשו עבורו אנשי השמאל עצמם, שלא ממש אהבו את הכוכב החדש ישן שבא לגנוב מהם את אור הזרקורים.
עם שכוך המולת ההשקה, ועם פרסום הסקרים הראשונים, נראה היה שברק לא מביא את הסחורה. האיש המתאים ביותר לראשות הממשלה איננו מועמד ריאלי לתפקיד בשום תרחיש מתקבל על הדעת.
כמו תוכנת ניווט משוכללת, ביצע ברק שינוי מסלול תוך כדי תנועה והחל לחתור למטרה חדשה, איחוד גוש השמאל. זהות המוביל נראתה כברורה מאליה
כמו תוכנת ניווט משוכללת, ביצע ברק שינוי מסלול תוך כדי תנועה והחל לחתור למטרה חדשה, איחוד גוש השמאל. זהות המוביל נראתה כברורה מאליה, מי שמתאים להיות ראש ממשלה, על אחת כמה וכמה מתאים לעמוד בראש גוש השמאל, חשבנו כולנו.
כולנו רצינו להאמין שברק חוזר לפוליטיקה מתוך רצון כן ואמיתי לשנות ולהחליף את השלטון במדינה ולפטור אותנו מעונשו של בנימין נתניהו. אבל אף אחד מאתנו לא באמת חשב שאהוד ברק, האיש שהאגו שלו גדול יותר אפילו מיכולותיו השכליות המפורסמות, יהיה מוכן למחול על כבודו ולמקם את עצמו הרחק מתחת לעסקן אפור כמו ניצן הורוביץ.
אני לא פרשן פוליטי, אין לי מושג אם איחוד כוחות במחנה מועיל או מזיק בשורה התחתונה, חישובים של מנדטים שנודדים מכאן לכאן תמיד נראים לי כמו סיפורי מעשיות, יש עוד זמן עד הבחירות דברים יכולים להשתנות, והם ישתנו.
אבל בינתיים נפל דבר. אהוד ברק השתנה.
אף אחד לא ממש האמין לו כשאמר שהוא מוכן למקם את עצמו במקום העשירי למען איחוד, אבל הוא עשה את זה. הוא לא היה מזיז את עצמו אם היה שמץ של סיכוי שהמקום הראשון יביא אותו לאפשרות להרכבת ממשלה, אבל אין מצב כזה, והוא היה הראשון להבין זאת.
ימים יגידו אם המהלך של ברק יביא להחלפת השלטון, מה שאף אחד לא יוכל לומר זה שהוא לא עשה הכל כולל הכל כדי להגשים את המטרה
לי אישית הרעיון של ברק במקום העשירי ברשימה בראשות ניצן הורוביץ קשה לעיכול. ברק הוא מנהיג טבעי, מן הסתם בגלל זה ניצן הורוביץ לא היה מקבל אותו כמספר שתיים. היתה נחוצה אמירה ברורה שברק לא מתמודד על ראשות הרשימה.
ימים יגידו אם המהלך של ברק יביא להחלפת השלטון, מה שאף אחד לא יוכל לומר זה שהוא לא עשה הכל כולל הכל כדי להגשים את המטרה.
גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
מוקדש לזכרם של דניאל יעקב ויעל
אחת מפרשות השבוע האחרונות, פרשת מצורע (אפריל 2024), מתארת את הכניסה האחורית לתפקיד הכהנים ושבט לוי. בעוד שהעבודה בבית המקדש (הקרבת הקורבנות, המנחה ועשבי הריח) נעשית בכניסה הקדמית, המקום שבו העם הנמצא בעזרה מביט בכהנים ובלוויים בהשתאות – הרי שהפרשה מתארת את הדרך שבה הלוויים מתעסקים במצורעים ובזבים. אנשים שהקהילה אינה חפצה להכיר ולראות אותם, והתורה מצווה להוציאם אל מחוץ למחנה.
ד"ר יקיר אנגלנדר הוא מנהל תוכנית המנהיגות "גוונים" בארגון IAC (Israeli-American Council), מלמד בבית הספר לרבנות AJR בניו יורק ומתגורר בקהילה בפילדלפיה. יקיר גדל בחסידות ויז'ניץ, היה בין המקימים והמנהלים של תנועת הנוער הבין-דתית Kids4Peace בירושלים, ומקדיש את עצמו למיסטיקה, למגע וליצירת חיבורים בין עולמות ותרבויות. שני ספריו עוסקים בשאלות סביב מקום הגוף והמיניות בשיח הציוני-דתי והחרדי. הוא חקר באוניברסיטאות Northwestern, Harvard ובמכון שלום הרטמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עשית סלט.
כמובן שאתה טועה לחלוטין. המשמעות של שבט לוי היא הרבה יותר פשוטה, זהו שם למי שמלווה את ספר תורת משה.
כל השאר אלו אלמטים שהוספת מטעמייך אתה לדברים הכתובים. שאני מזכיר, שאין להוסיף או לגרוע מהם דבר וזאת כדי להצליח להבין מה הם אומרים.
אתם צריכים להבין, נגמרו הזמנים שבהם כל חצוף מנסה להפוך את התורה לקדשה (עיין ערך מיכל כלת יהודה). ואם הבנת את דברי, אולי תצליח להבין את דברי הסופר כאשר הוא אומר: "הכזונה יעשה את אחותנו"? כי זה שאתה עשית עם הפירושים שלך. הפכת את התורה לנפקנית שמתאימה את דבריה לגחמות הפירושיות של אנשים כמותך.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם