למרות ששיחות הפיוס נקלעו למבוי סתום בחודש שעבר, אלג'יריה הזמינה את נציגי כל הפלגים הפלסטינים לסבב שיחות נוסף בשבוע הבא. גורמים בכירים בחמאס מעריכים כי השיחות יכשלו, מכיוון שיו"ר הרש"פ אינו מוכן לחלק את "עוגת השלטון" עם הפלגים הפלסטינים ולערוך בחירות בקרוב.

אלג'יריה איננה מוותרת על ניסיונה לתווך בין הפלגים הפלסטינים, ובעיקר בין תנועת פת"ח לתנועת חמאס. לאחר שנכשל סבב השיחות הראשון שהתקיים באלג'יר, המתינה אלגיריה לסיום דיוני המועצה המרכזית של אש"ף ועכשיו היא מחדשת את יוזמת הפיוס שלה.

אלג'יריה איננה מוותרת על ניסיונה לתווך בין הפלגים הפלסטינים, בעיקר בין פת"ח לחמאס. לאחר שנכשל סבב השיחות הראשון באלג'יר, היא המתינה לסיום דיוני המועצה המרכזית של אש"ף ועכשיו מחדשת את יוזמת הפיוס

הארגונים הפלסטינים, המתנגדים להחלטות המועצה המרכזית של אש"ף, חוששים כי אלג'יריה עובדת בתיאום עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, וכי חידוש הקריאה לשיחות פיוס באלג'יריה נועד לתת לגיטימציה להחלטות המועצה המרכזית של אש"ף.

הארגונים הפלסטינים המתנגדים להחלטות המועצה המרכזית של אש"פ חוששים כי אלג'יריה עובדת בתיאום עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וכי חידוש הקריאה לשיחות פיוס באלג'יריה נועד לתת לגיטימציה להחלטות המועצה המרכזית של אש"פ. pic.twitter.com/XwDQuuGvlv

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 24, 2022

אלג'יריה דוחה את הטענות. גורמים פלסטינים שהיו בקשר עם נשיא אלג'יריה עבד אלמג'יד תאבון טוענים, כי הכוונה של אלג'יריה רצינית והיא רוצה לפעול כדי למנוע את המתיחות בין הפלגים הפלסטינים, את ההתקפות התקשורתיות ההדדיות ואת המעצרים הפוליטיים שעושה הרש"פ בתחומי הגדה.

נציגים של הפלגים הפלסטינים יתחילו להגיע בשבוע הבא לאלג'יריה לדיונים על הפיוס הפלסטיני הפנימי, כך הודיע רשמית ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה.

הפערים בין הצדדים גדולים וברחוב הפלסטיני יש אדישות גדולה כלפי יוזמת הפיוס של אלג'יריה. הרחוב אינו מאמין שמאמצי הפיוס, הנמשכים מאז 2007 ועד היום, יצליחו.

נציגי הפלגים הפלסטינים יגיעו בשבוע הבא לאלג'יריה לדיונים על הפיוס הפלסטיני הפנימי, כך הודיע רשמית רה"מ הפלסטיני מוחמד א-שתייה. הפערים בין הצדדים גדולים וברחוב הפלסטיני אדישים ליוזמה

גורמים בחמאס מאשימים את יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כי הוא אינו רוצה בחלוקת "עוגת השלטון" ביחד עם הפלגים האחרים וכי הוא מחמק מעריכת בחירות לפרלמנט הפלסטיני, לנשיאות ולמועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ).

למרות ששיחות הפיוס נקלעו למבוי סתום בחודש שעבר, אלג'יריה הזמינה את נציגי כל הפלגים הפלסטינים לסבב שיחות נוסף בשבוע הבא. גורמים בכירים בחמאס מעריכים כי השיחות יכשלו מכיוון שיו"ר הרש"פ אינו מוכן לחלק את "עוגת השלטון" עם הפלגים הפלסטינים ולערוך בחירות בקרוב. pic.twitter.com/1TcNHKO0gC

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) February 24, 2022

בשיחות שהיו בחודש שעבר באלג'יריה בין משלחת פת"ח בראשות עזאם אלאחמד לבין נציגיו של נשיא אלג'יריה, הופתעו האלג'יראים מכך שבאותה העת נועד יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עם שר הביטחון בני גנץ. הדיונים שלו עם גנץ התמקדו בחיזוק מעמדה של הרש"פ בשטחי הגדה ובהידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בינה לבין ישראל, דבר שהגביר את המתיחות בינה לבין ארגוני חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית.

גורמים בפת"ח מעריכים כי השיחות באלג'יריה שוב יעלו על שרטון נוכח הפערים העצומים בעמדות הפלגים הפלסטינים במיוחד נוכח קרב הירושה המתעצם ברש"פ.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עסוק בתהליך העברת השלטון למקורביו ואינו חושב אפילו על האפשרות הקלושה ביותר שתנועת פת"ח תתחלק בשלטון עם פלגים נוספים.

גם רעיון הבחירות בשטחים אינו עומד על הפרק. כזכור, יו"ר הרש"פ ביטל את הבחירות לפרלמנט בחודש מאי שעבר מחשש שתנועת חמאס תנצח בהן. עכשיו הוא קיבל הבטחה אמריקאית כי ממשל ביידן לא ילחץ עליו בשנתיים הקרובות לערוך בחירות, כדי להבטיח את תהליך העברת השלטון ברש"פ בצורה חלקה, שתמנע מתנועת חמאס השתלטות על הגדה ברגע שמחמוד עבאס יירד מהבמה הפוליטית.

בשיחות שהיו בחודש שעבר באלג'יריה בין משלחת פת"ח בראשות עזאם אלאחמד לבין נציגי נשיא אלג'יריה, הופתעו האלג'יראים מכך שבאותה העת נועד יו"ר הרש"פ עם שר הביטחון גנץ

את הרעיון לנסות ולגשר בין הפלגים הפלסטינים העלה נשיא אלג’יריה בעת ביקורו של יו”ר הרש”פ באלג’יר לפני כחודשיים. מחמוד עבאס הסכים ליוזמה ומייד לאחר מכן הודיע מנהיג חמאס אסמעיל הניה על הסכמת תנועתו ליוזמה האלג’יראית.

שום פלג פלסטיני לא מעז לסרב ליוזמת הפיוס של אלג'יריה. הפלגים הפלסטינים מייחסים חשיבות גדולה לדעת הקהל ולהלכי הרחוב הפלסטיני. הרחוב רוצה בפיוס לאומי וסבור שכל הפלגים צריכים לתת יד למאמץ ולשלב ידיים במאבק נגד ישראל.

אלג'יריה מנסה להיכנס לנעליה של מצרים. כידוע, מצרים היא המתווכת העיקרית בין הפלגים הפלסטינים אולם עד כה היא נכשלה בכל ניסיונותיה להשיג פיוס לאומי. היוזמה שהשיקה מצרים לאחר מבצע “שומר החומות” להשיג פיוס לאומי פלסטיני ורגיעה ארוכת טווח בגבול רצועת עזה עם ישראל מקרטעת והגיעה למעין מבוי סתום.

מאז 2007 ועד היום, לאחר שתנועת חמאס השתלטה בכוח על רצועת עזה וגירשה ממנה את הרש”פ, היו כבר עשרות מגעים להשגת פיוס פלסטיני שהתקיימו בסודאן, תימן, סנגל, מצרים, טורקיה, קטאר, שוויץ ורוסיה. כולם נכשלו. בכיר בתנועת פת”ח אומר:

“תנועת חמאס ותנועת פת”ח הן כמו שני קווים מקבילים שאינם יכולים להיפגש”.

עכשיו הגיעה תורה של אלג’יריה לנסות את כוחה במלאכת התיווך הסיזיפית. לאלג’יריה יש יחס מיוחד לפלסטינים והיא תומכת במאבק הפלסטיני מאז שהשיגה עצמאות מהקולוניאליזם הצרפתי.

בארגוני חמאס והג’יהאד האסלאמי מעריכים כי יו”ר הרש”פ מחמוד עבאס הסכים ליוזמה האלג’יראית כדי לחדש את הלגיטימיות שלו ולהראות כי יש לו עדיין לגיטימציה וכי הוא מייצג, בתפקיד ראש אש”ף, את כל הפלגים הפלסטינים.

היוזמה של נשיא אלג'יריה מנסה להחיות נושא הנמצא בתרדמת מדינית. הסוגיה הפלסטינית ירדה מראש סדר היום של העולם הערבי. מדינות ערב המתונות אינן נסוגות מתהליך הנורמלזיציה עם ישראל שהתחיל לפני יותר משנה, וגם ממשל ביידן מעודד אותן להמשך התהליך הזה על אפה ועל חמה של הרש”פ.

שום פלג פלסטיני לא מעז לסרב ליוזמת הפיוס של אלג'יריה. הפלגים הפלסטינים מייחסים חשיבות לדעת הקהל הפלסטיני. הרחוב רוצה בפיוס לאומי וסבור שהפלגים צריכים לשלב ידיים במאבק נגד ישראל

אל תחזיקו את נשימתכם, על פי כל ההערכות גם סבב השיחות שיתחיל באלג'יר בשבוע הבא נדון לכישלון, אבל כל הצדדים נהנים מההצגה. נשיא אלג'יריה מציג את עצמו כמי שפועל לפייס בין הפלגים הפלסטינים, וראשי הפלגים הפלסטינים משדרים לרחוב הפלסטיני כי הם עושים את הכל כדי להשיג אחדות לאומית.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

אורי סביר, מי שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש משלחת ישראל למשא ומתן עם הפלסטינים ואחר כך עם סוריה, הלך לעולמו בגיל 69. אורי היה גדול הדיפלומטים הישראלים בדורנו, והשתייך לקבוצה מצומצמת ביותר של אישים שהשפעתם על ההיסטוריה הישראלית הייתה מכרעת.

אורי סביר, שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש משלחת ישראל למו"מ עם הפלסטינים ועם סוריה, הלך לעולמו. אורי היה גדול הדיפלומטים הישראלים בדורנו, והשפעתו על ההיסטוריה הישראלית הייתה מכרעת

זכיתי לעבוד לצידו בשנות הגאות והשפל של תהליך השלום, וללמוד מקרוב כמה שיעורי-מפתח על אסטרטגיה, מדינאות ודיפלומטיה. הנה 3 דברים, מתוך רבים, שלמדתי מאורי:

1. כן, אפשר

אם פוליטיקה היא אמנות האפשרי, מדינאות ודיפלומטיה במיטבן הן אמנות הפיכת הבלתי-אפשרי לאפשרי. בשיבתו כמנהל המשא ומתן, הצליח סביר לשנות את נתיב ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הוא העלה את הסכסוך על פסים של משא ומתן מדיני, תוך שבירת הטאבו על אש"ף כנציגו הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, והקמתה יש מאין של ישות מדינית פלסטינית בתחומי עזה ואיו"ש, היא הרשות הפלסטינית.

המהלכים הללו נעשו תחת התנגדות קשה, אלימה ועיקשת של מתנגדי ההסדר בצד הישראלי והפלסטיני. אבל העובדה שהסכמי אוסלו שורדים עד היום, ועדיין מהווים את הבסיס למדיניות ישראל ולמדיניות אש"ף והרש"פ, מעידה על מוצקותם האסטרטגית.

הלקח הוא שגם "הדברים הגדולים", אלו שממשלות ישראל ורבים מאזרחי ישראל מעדיפים להדחיק, להזניח, להשאיר במעמד המסוכן והמזיק של "סטטוס קוו" מדומה, הדברים הגדולים הללו כן ניתנים לשינוי.

מהלכי אוסלו נעשו תחת התנגדות אלימה ועיקשת של מתנגדיו בצד הישראלי והפלסטיני. אבל העובדה שהסכמי אוסלו שורדים עד היום כבסיס למדיניות ישראל ולמדיניות אש"ף והרש"פ, מעידה על מוצקותם

הם מחייבים תעוזה, נחישות, התמדה, תשלום מחירים לאומיים ואף אישיים של העוסקים המלאכה, אבל הם אפשריים.

2. חיוניות הפשרה

סכסוכים בין-לאומיים ותוך-לאומיים הם קשים, מורכבים ולעיתים מתמשכים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמשך כבר יותר מ-100 שנה, וסופו אינו נראה באופק.

בשיח הישראלי רווח בתקופות קודמות השימוש במושג "פשרה". תוכניתו של יגאל אלון קראה ל"פשרה טריטוריאלית". תוכניתם של משה דיין ושמעון פרס קראה ל"פשרה פונקציונלית". אולם מזה שנים רבות נעלמה המילה הזו מן הלקסיקון הישראלי.

ככל שגברה עוצמתה האבסולוטית והיחסית של ישראל – מול הפלסטינים בפרט והעולם הערבי בכלל – במישור הצבאי, הכלכלי וגם המדיני, כך גוועה ההכרה בצורך ב"פשרה".

אורי היה אמן של פשרות. פשרות מתוחכמות, יצירתיות, נועזות ומרחיקות-ראות. את הפשרות עיצב מתוך ראייה אסטרטגית המבחינה בין ההכרחי, אותם מרכיבים שעליהם לא ניתן להתפשר, לבין אלמנטים אחרים, גם אם חשובים, אבל כאלה שניתן להתפשר עליהם במסגרת "חבילה" של תן וקח סביב שולחן המשא ומתן.

כך למשל, בנושא ערביי ישראל הוא לא היה מוכן להתפשר, והדף כל נסיון לכרוך סוגיות הקשורות בהם ביחד עם המשא ומתן עם אש"ף. כך למשל, הוא התנגד נחרצות לשילובו של ח"כ אחמד טיבי כיועץ לערפאת, ודחה כל גישה שחתרה לטשטוש ההפרדה בין הפלסטינים באיו"ש ובעזה לבין הפלסטינים אזרחי ישראל.

אורי היה אמן של פשרות. פשרות מתוחכמות, יצירתיות, נועזות ומרחיקות-ראות. את הפשרות עיצב מתוך ראייה אסטרטגית המבחינה בין ההכרחי – לבין אלמנטים, גם אם חשובים, שניתן להתפשר עליהם

הוא הבין לעומק, הן כנושא ונותן מדיני מקצועי והן כאדם בעל רגישות ואמפתיה, את המניעים והאינטרסים של הצד הפלסטיני. כנושא ונותן הוא שאף ליצור שיווי משקל חדש ויציב בראייה ארוכת טווח, רב-שלבית. מהצהרת העקרונות של אוסלו, דרך הסכם הביניים, אל הסכם קבע, וידע להקיף בראייתו ובחשיבתו את כל טווח הזמנים ומרחב השיקולים, הסיכונים וההזדמנויות.

אש הממשלה שמעון פרס עם אורי סביר בסיור בבאר שבע, אפריל 1985 (צילום: חנניה הרמן/לע"מ)

משפט מרחיק-ראות שאמר לי לאחר חתימת הסכם הביניים נצרב בזכרוני – "אנחנו הצלחנו יותר מדי. כפינו עליהם דברים שהם לא יוכלו לעמוד בהם".

כן, קשה מאוד להגיע לפשרה ששני הצדדים יראו בה ניצחון ויתמידו לשמור עליה לאורך שנים ודורות. במקום ההכרה בצורך בפשרה, השתלטה מאז סוף שנות ה-90' על השיח הישראלי רוחה הרעה של ה"הכרעה", מונח חסר-שחר במאה ה-21 כמעט בכל הקשר בינלאומי, ובוודאי בהקשר הישראלי-פלסטיני.

כאז כן היום, המדיניות הנכונה מול הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא מדיניות של פשרה, שתביא בחשבון את הצרכים והאינטרסים של שני הצדדים ותיצור מציאות חדשה ויציבה.

כן, קשה מאוד להגיע לפשרה ששני הצדדים יראו בה ניצחון ויתמידו לשמור עליה לאורך שנים ודורות. במקום ההכרה בצורך בפשרה, השתלטה מאז סוף שנות ה-90' על השיח הישראלי רוחה הרעה של ה"הכרעה"

3. האנושי הוא הממשי

עבור האזרח/ית הישראלי/ת, או הפלסטיני/ת, מדיניות חוץ ובטחון היא מושג מופשט, עמום ומרוחק. באנגלית משתמשים במונח – High policy, אי שם בגבהים. פוליטיקאים רבים עושים מאמצים כדי למצב את עצמם כ"מורמים מעם", מתוך הנחה שכך יגבירו את הפופולריות שלהם. מדינות משקיעות אמצעים רבים כדי לייצר נראות וסמליות גרנדיוזית למנהיגי/ות ומוסדות האומה.

אבל, כמאמר הקלישאה, "בסוף כולם בני אדם". ההחלטות הגדולות ביותר מתקבלות על ידי אנשים, וכוחם של יחסים בינאישיים לשנות מציאות בינלאומית הוא רב. הדיפלומטים הגדולים בהיסטוריה, דוגמת בנימין זאב הרצל, היו גם אמנים של יחסים בינאישיים.

לאורי הייתה כריזמה שמילאה כל חדר, חוש הומור דק, ויכולת פנומנלית ל"קריאת" בני שיחו וליצירה מהירה של קשרי אמון פוריים. מול בן שיחו העיקרי בצד הפלסטיני, אבו עלא, הוא יצר קשרי חברות של ממש. מול בן שיחו הסורי, וואליד מועלם, הוא יצר מיידית דיאלוג משמעותי, אתגר עצום כשמדובר בשליח של משטר-האימים של אסד. מול בני שיחו האמריקאים, בראשם השליח המיוחד לשיחות השלום דניס רוס, הוא קיים דיאלוג אינטימי שהביא הישגים אדירים לישראל. ועבודתו מול המתווכים הנורווגים טרייה לארסן ומונה יול – שהפכו חברים קרובים גם כן – היא דוגמה ומופת לדיפלומטיית-תיווך אמיתית, הנלמדת בבתי ספר לדיפלומטיה.

בשיאו של המשא ומתן על הסכם הביניים "אוסלו ב'", היו מאות ישראלים ופלסטינים ספונים בבתי מלון בטאבה ובאילת, נושאים ונותנים בעשרות קבוצות עבודה, חיים, אוכלים וישנים באותו מתחם לאורך חודשים ברציפות. הקשרים האנושיים שנוצרו ביניהם, בהשראתם של אורי ואבו עלא, היו חיוניים להצלחת המשא ומתן.

לאורי הייתה כריזמה שמילאה כל חדר, חוש הומור דק, יכולת פנומנלית ל"קריאת" בני שיחו בצד הפלסטיני, הסורי, האמריקאי או הנורווגי, וליצירה מהירה של קשרי אמון פוריים, דיאלוג משמעותי או אינטימי ולעתים חברות

ועכשיו, השתמשו בשלושת הלקחים הללו כסרגל למדידת מצבנו בשעה זו –

1. ממשלת ישראל מודיעה, לא בתדהמה אבל בנחרצות, ש"אי אפשר" לקיים אפילו הידברות מדינית בסיסית עם הפלסטינים.
2. בראש הממשלה עומד מי שהתוכנית המדינית שלו כונתה "תוכנית ההרגעה, עושים מה שטוב לישראל" – ולעזאזל הצד השני. עמיתו-לשעבר לדרך במפלגת "הבית היהודי", בצלאל סמוטריץ', דוגל ב"תוכנית ההכרעה". אף מנהיג/ה לא נושא/ת את דגל הפשרה, ובשיח הישראלי אין תוכנית פשרה מדינית לסיום הסכסוך.
3. על פי סקרי דעת קהל הציבור הישראלי הולך ומתרחק מתפיסת הפלסטינים כבני אדם, והגזענות ו"העליונות היהודית" מרימות את ראשן המכוער כלפי ישראלים ערבים, ישראלים יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה ועוד.

מול המציאות הקשה הזו קל להתייאש. אבל הדבר העיקרי שלמדתי מאורי, וראיתי אותו מבצע פעמים רבות, הוא לעולם לא להתייאש. גם תחת הנסיבות הקשות ביותר, בתקופת פיגועי-התופת ברחובות ירושלים ותל אביב, או כשנדמה היה שכלו כל הקיצין ולא ניתן יהיה להגיע להסכם, כשמשברים מדיניים וביטחוניים היכו שוב ושוב, אורי תמיד חיפש ומצא מהם מוצא. הוא לא ויתר על החתירה לשלום ולעתיד טוב יותר עבור שני העמים והאזור כולו. עבורי, זוהי צוואתו.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית