לאט לאט ובאין רואה או רועה, עבר בנימין נתניהו לשלב הבא בהפיכה המשטרית שאין לו כוונה לוותר עליה. ההשהייה שנכפתה עליו היא רק שלב במערכה. עכשיו הוא נערך על הקווים וזומם את המשכה, אולי אורב לבני גנץ שפעם פירק מפלגה כדי "להיכנס מתחת לאלונקה" שנתניהו הפך לו על הראש לנוכח תקשורת מתמוגגת: הוא קוסם.

ושוב נתניהו על הסוס הנידף, רואה צל הרים כהרים ואזרחים כאנרכיסטים, ושבות זמירות ישנות ופרשנים מעלים גירה: "הזמן משחק לטובתו". הישרדותו מעניינת אותם יותר מגורלו של עם עבדים. רמאות היא חוכמה ותחמנות היא דרך. המדינה מתנהלת לפי מזג האוויר בראש של האיש הלא יציב הזה על עיניו המפלבלות. המדינה אינה אלא שורה בדפים שהוא מקריא מהם בחרון-אף, כל דף משפט. לדידו, אפילו משקפי קריאה הם הודאה בתבוסה.

שוב נתניהו על הסוס הנידף, רואה צל הרים כהרים ואזרחים כאנרכיסטים, ופרשנים שוב מעלים גירה: "הזמן משחק לטובתו". הישרדותו מעניינת אותם יותר מגורלו של עם עבדים. רמאות היא חוכמה ותחמנות היא דרך

הריאיון בנעלי בית שקיבל בערוץ 14 חשף את מחולל הקלישאות והתירוצים שהכרנו. נתניהו נאם בלי הפרעה. המראיין ינון מגל הושיט צוואר עגל רך לשליט ועירית לינור נפנתה אליו כחמנית אל השמש. השניים הפתיעו בשאלות שאחריהן לא נדרש למקלחת כי רחוץ רחצוהו בלשונותיהם. ישוב טלה אל חיק האם, ישכב בדיר ויירדם. גם הצופים.

בכל יום אני נכנסת לזיכרונות פייסבוק מהיום לפני 3 שנים, לפני 7 שנים, לפני מה שתגידו, כמעט בכולם נתניהו ראש ממשלה. זה כמו לקום אתמול בבוקר, מה נסגר איתנו? ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך?

נתניהו פה ונתניהו שם, אפילו עכשיו כשהוא לא יותר מחליפה ריקה הוא ממשיך מכוח האינרציה, אשתו והילד שגידלנו מעריסה עד הקבר של המדינה. "קוסם", נאנחת העיתונות.

זה לא קסם, זה הווירוס שהחדיר לזרם הדם של המדינה לפני שנים והדביק מערכת שלטונית שהסתאבה תחתיו. ואנחנו, עם קטן ועצבני, לא לומדים.

שנים אנחנו חיים בכוכב נתניהו, מנסים לנהל את חיינו הקטנים בצילו, בין בחירות לבחירות שהוא מתזמן לצרכיו, דרך מערכות בחירות שסירב להשלים עם תוצאותיהן, וזרמנו. הנוכל בעל אלף הפרצופים ושלושת כתבי האישום מתנהג כאילו אנחנו חייבים לו משהו וזה עובד, בכל פעם שהכיסא רועד תחתיו הוא נושא נאום הפחדה לאומה, מאשים, מתרץ ומנאץ, ושב לסורו.

הריאיון בנעלי בית שקיבל בערוץ 14 חשף את מחולל הקלישאות והתירוצים שהכרנו. נתניהו נאם בלי הפרעה. המראיין ינון מגל הושיט צוואר עגל רך לשליט ועירית לינור נפנתה אליו כחמנית אל השמש

והנה, גם בתוך ההפגנות העצומות שמרעידות את כיסא כבודו הוא מצליח לתחמן. זה לא שלא נבהל מהן, נבהל אבל התעשת יפה. רק העיניים מתרוצצות וגם הילד לא משהו.

וכתמיד גם המתנחלים איתו וברור מי מנהל את מי, לטנגו הממושך הזה יש אינטרס משותף שכולנו משלמים עליו במטבע קשה.

בחודשים האחרונים התנער הציבור החילוני ויצא לרחובות בהמוניו שבת אחר שבת והרעיד את המדינה, מחוזק פה ושם באנשי ימין, לא מספיק, שמאסו במשפחה הקיסרית.

סרטון בנות האולפנה חשף צד שהציונות הדתית הקפידה להסתיר. לצד תורה ועבודה ואהבת הבריות היה גם צד גזעני. הארץ געשה, אלא ש‎הגזענות הייתה שם מאז ומעולם. האינטרס המשותף עם הבייס המזרחי של מנחם בגין ונתניהו הסווה אותה והיא בצבצה ברגע יהיר ותמים של נערות שחונכו באגף "אני ואפסי עוד". שנים שימשה הגזענות את ראשי הממשלה של הימין מבגין עד נתניהו. בעיקר נתניהו. זה קלף חזק.

בתקופה שלפני רצח רבין ואחריה – הכרתי מתנחלים מקרוב ומה שראיתי היה עוכר שלווה. הייתה גם הייתה גזענות לצד כוחנות, יהירות ובוז למי שאינו חלק מעם אדונים שכבר החל להתהוות. רצח רבין לא הגיע משום מקום, הוא צמח על קרקע דשנה שנשמה אוויר פסגות רעיל.

האינטרס המשותף עם הבייס המזרחי של בגין ונתניהו הסווה את הגזענות, והיא בצבצה ברגע יהיר ותמים של נערות שחונכו באגף "אני ואפסי עוד". שנים שימשה הגזענות את ראשי הממשלה של הימין מבגין עד נתניהו

בהפגנות של תומכי הרפורמה אפשר לראות תמהיל מוזר של ביביסטים הארד קור ומתנחלים, אלה שומרים על המנהיג הנערץ ואלה שומרים על ליטרת הבשר שלהם.

המתונים עוד בהמתנה לבאות או נדדו לגנץ שאוסף אל חיקו מתלבטים, ואותם ביקש נתניהו להחזיר אליו בראיון אצל ינון מגל בערוץ 14, ערוץ הבית. המתנחלים והביביסטים בכיסו מימים ימימה.

עכשיו הוא מדבר על פיוס ועם אחד כי קרא סקרים, ראה את הפגנות הענק נגד הרפורמה, חזה בזליגת המחנה שלו לגנץ והבין שחצה גבול. כדרכו, מיד לקח צעד אחורה כדי להשיב לעצמו את השליטה.
תוכניתו סדורה, דבר דבור על אופניו:

ראשית חזר בו מפיטורי יואב גלנט אחרי הפגנת ההמונים הספונטנית שפרצה ברחובות עם הכרזתו על סילוקו של שר הביטחון. ההפגנות עזרו, עובדה. אח"כ אסר על עליית יהודים להר הבית, ואיתמר בן גביר, גיבור במילים, נפנף בידיים וכעס אבל נכנע למציאות החדשה. ימין על מלא…

בהמשך, הבן יקיר יאיר המושך בחוטים עזב את הזירה ויפקח עליה מחו"ל (גם הבן השני "הנחמד" לא להיט, אם תשאלו אותי, אבל לא עכשיו), ובינתיים אבא, הפתעה הפתעה, דחה את החקיקה שכבר מוכנה כמו כלה לחופתה לסוף מושב הקיץ. כל הממשלה הזאת שלו עצרה בחריקה במעלה ההפיכה של שמחה רוטמן ושל המופלטה והתרבוש שהצטלמו במימונה עם יריב לוין, מאוד עממיקו הצמרת הלבנה של הליכוד. נתניהו. מנהיג. חזק. הוא שאמרנו, ימין על מלא.

איפה כפיים על עצירת החקיקה? לפי נתניהו רוב העם דרש חקיקה עכשיו, לא יוקר המחיה ולא מצב ביטחוני. רק חקיקה. ו-64 ח"כים זה רוב העם החדש, אם לא סופרים חצי עם. ולא סופרים, פשוט יפתיעו אותו יום בהיר וחשוך במיוחד עם העברת החקיקה כשיסתכל לצד השני. הצד של האין מנוע, אין ביטחון ואין כסף.

איפה כפיים על עצירת החקיקה? לפי נתניהו רוב העם דרש חקיקה עכשיו, לא יוקר המחיה ולא מצב ביטחוני. רק חקיקה. ו-64 ח"כים זה רוב העם החדש, אם לא סופרים חצי עם

איך נשבינו בידיו שנים ארוכות כל כך? איך נתנו לפרעה הזה להרעיל אותנו ככה מאז המאה שעברה ועד הלום, איפה משה והארץ שהובטחה לנו? כי רעה הארץ מאוד מחת ידיו של ראש הממשלה הזה. בכירי מערכת הביטחון לדורותיה, שורת כלכלנים וראשי חברות בשוק ההון מזהירים, הארץ רועדת תחת מחאות המוניות, והוא בשלו. הוא המדינה.

ומילא מחאת רוב חילוני על עגלתו הריקה, איך יתכן שאנשים דתיים שמוסר אבות ותורת השם נר לרגליהם הולכים בחושך אחרי משיח השקר המכזב הזה, ועוד תמורת כסף שנגזל מעניים ונכים וזקנים, נשים דלות וזוגות צעירים שלא מצליחים להרים ראש? ממתי "התיישבות" חשובה מהפריפריה ואיפה המדינה?
הרי זו ארץ אוכלת יושביה, איך לא הצטרפו למחאה בהמוניהם?

פסח חלף עבר לו ויום העצמאות בפתח אבל ישראל עדין במדבר תחת נתניהו, האביב הישראלי התעורר, מתי נצא ממצרים?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת