התסיסה בישראל היא מדאיגה. ברור כי יש לנסות ולהוריד את גובה הלהבות במדינה, ללחוץ על הבלמים הלאומיים, ורבים מנסים לעשות זאת. למרות כל הקשיים שיש כעת יתכן, למרבה הצער, שישראל עוד לא הגיעה לנקודת השפל העמוקה ביותר של משבר זה. זה עשוי להגיע בקרוב.

מדינת ישראל תשרוד בכל מקרה את המשבר הנוכחי אבל היא עלולה לצאת ממנו חלשה במידה ניכרת. חולשה כזו עשויה להשפיע עליה לשנים רבות ולדרדר את מצבה הביטחוני, הכלכלי, החברתי, הפוליטי והתרבותי של המדינה, על כל ההשלכות העגומות של כך.

ישראל תשרוד בכל מקרה את המשבר הנוכחי אך עלולה לצאת ממנו חלשה במידה ניכרת. חולשה כזו עשויה להשפיע עליה לשנים רבות ולדרדר את מצבה הביטחוני, הכלכלי, החברתי, הפוליטי והתרבותי

ישראל נקלעה לנקודות שפל בעבר והצליחה לא רק לצאת מהם אלא להתחזק. כעת יש משבר רציני אבל גם הזדמנות לתקן בעיות וליקויים שמטרידים את ישראל מזה שנים רבות, שתרמו להתלקחות והעוצמה של המשבר הנוכחי. הניסוי הלאומי האדיר של העם היהודי, מדינת ישראל, נמצא בפרשת דרכים ולמעשה בסוג של אובדן דרך, אבל יש מוצא.

מדינת ישראל מכונה לעתים הבית השלישי, בגלל בית המקדש כמובן, אם כי יש הבדל עצום בין הבית הראשון והשני למדינת ישראל של היום. ישראל זה הבית של העם היהודי, ויש למדינה היהודית בארץ ישראל הילה מסוימת של קדושה, אבל נחוצה הגדרה מודרנית יותר לשלב הבא של מדינת ישראל.

לצרפת, בוודאי בשנות ה-50 וה-60, הייתה השפעה רבה על ישראל. בצרפת לאורך השנים הוקמו כמה רפובליקות. ישראל נוסדה בהשפעה בריטית ניכרת אבל אפשר לומר כי ב-1948 הוקמה הרפובליקה הישראלית הראשונה. יש אומרים כי הרפובליקה הישראלית השנייה נוסדה בעקבות ההלם של מלחמת יום הכיפורים ובעיקר לאחר המהפך הפוליטי ב-1977. בהנחה שזה לא קרה אז – כעת אפשר להקים את הרפובליקה הישראלית השנייה.

ישראל נקלעה למצב בו עליה להמציא את עצמה מחדש על מנת שלא לדעוך. העם היהודי הקים מדינה כדי שיוכל להחליט בעצמו על גורלו. עליו לעשות זאת כי עתידו טמון במידה רבה בידיו. ישראל כמובן זקוקה לקשרים עם מדינות אחרות, בוודאי עם ארצות הברית, אבל המשבר הנוכחי בישראל הוא במהותו פנימי. ישראלים לא צריכים לנהל משא ומתן עם ערבים, מדינות אחרות וכדומה אלא עם עצמם. המשבר הנוכחי בוחן עד כמה, ואולי אף האם, העם היהודי ולמעשה העם הישראלי יודע כיצד לשלוט בעצמו, תרתי משמע.

ישראל נקלעה למצב בו עליה להמציא את עצמה מחדש על מנת שלא לדעוך. העם היהודי הקים מדינה כדי שיוכל להחליט בעצמו על גורלו. עליו לעשות זאת כי עתידו טמון במידה רבה בידיו

כיצד עשויים להיראות פניה של הרפובליקה הישראלית השנייה? ראשית כל ישראל עשויה ליצור מוסדות חדשים ולשנות את אלו הקיימים על מנת לבצר את הדמוקרטיה שלה, על ידי חיזוק בלמים ואיזונים.

הנשיא עשוי לקבל יותר סמכויות, למשל במתן וטו על צעדים מסוימים של הממשלה. על מנת שהנשיא לא יהיה חזק מדי אז וטו זה ניתן יהיה לבטל ברוב ניכר של חברי כנסת, אולי שני שליש מהם. יתכן כי יש מקום להקים פרלמנט נוסף, כסוג של בית תחתון, בהנחה שהכנסת תישאר הבית העליון.

רבים קוראים לגבש חוקה וזה הגיוני, אם כי זה אינו פתרון קסם. יש לזכור כי למשל לברית המועצות הייתה חוקה נהדרת עם חופש, למשל לעיתונות ועוד, אבל במציאות זה לא היה המצב .

כמו כן חוקה תמיד תלויה בפרשנות שלה על ידי השופטים ואין לדעת מי אלו יהיו בעתיד. סוגיית השופטים היא כמובן אחת הסוגיות הבוערות ביותר כעת ויש להתמודד עימה, כמו עם המרכיבים האחרים, בדרך שתבטיח ייצוג מרבי למגזרים השונים, תוך שמירה על זכויות המיעוטים למיניהם.

כמו כן, עם כל החשיבות של כל מרכיב (הנשיאות, הפרלמנט, חוקה וכדומה) ברור כי המכלול הוא הקובע. על ישראל לגבש אפוא מערכת פוליטית-משפטית חדשה, על בסיס הקיים.

כיצד עשויים להיראות פניה של הרפובליקה הישראלית השנייה? ראשית כל ישראל עשויה ליצור מוסדות חדשים ולשנות את אלו הקיימים על מנת לבצר את הדמוקרטיה שלה, על ידי חיזוק בלמים ואיזונים

חלוקת ישראל לקנטונים היא מהלך מורכב וקשה מדי, למשל בגלל האינטרסים המשותפים לכולם כמו הביטחון הלאומי, גודלה הקטן של המדינה והשילוב בין אוכלוסיות שונות במרבית המדינה. עם זאת, ניתן להגביר את הסמכויות של השלטון המקומי, מה שיסייע בידו לשרת את התושבים בהתאם לתפיסת העולם שלהם.

כמו כן ברפובליקה הישראלית השנייה יש לגבש סטטוס קוו חדש לגבי הדת, הסדר שחלקו לא חייב להיות רשמי – כמו שיש מנהגים נוהגים שונים בישראל שהם וולונטריים. היהדות הדתית לסוגיה יחד עם היהדות החילונית, לגווניה, צריכים להסכים על מכנה משותף בסיסי ביניהם, תוך הבנה וכיבוד הדדי של השונה ביניהם. חרדים, דתיים לאומיים, מסורתיים, חילונים, יהודים אגנוסטיים (אלו שלא יודעים האם יש אלוהים או לא) ועוד, יחד עם בני דתות אחרות, יכולים לגבש קונספט חדש בנידון.

המשבר הנוכחי העלה בקשות של ישראלים להגיע להסכמות כי "אחים אנחנו". יש כמובן מונחים אחרים כמו "כל ישראל חברים" וגם "כל ישראל ערבים זה לזה" (וזה צריך לכלול גם ערבים בישראל, שההשתלבות שלהם נמצאת בתהליך הולך ומתפתח). איך שלא יוגדרו היחסים בין הישראלים השונים, עליהם לטפח ערכי יסוד כמו "ואהבת לרעך כמוך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ועוד. ערכים נוספים כמו "הצנע לכת" גם חשובים לאור החומרנות הגוברת בחברה הישראלית, המבליטה את פערי המעמדות ויוצרת לחצים וחיכוכים מיותרים לגמרי.

על הרפובליקה הישראלית השנייה להמשיך כמובן לטפח את קשריה עם מדינות שונות, כולל מעצמות כמו סין, בעיקר ברמה הכלכלית. כמובן שהקשר החשוב ביותר, בוודאי במישור האסטרטגי הצבאי, יהיה עם ארצות הברית.

על ישראל להשקיע בהידוק יחסיה עם הפטרון האמריקאי, מה שאינו קל לביצוע לאור שינויים פנימיים שחלים בארצות הברית, כולל בקהילה היהודית שם. אגב אין צורך לכרות עם ארצות הברית ברית הגנה, שאינה נחוצה והיא גם מסובכת ובעייתית מדי.

על הרפובליקה הישראלית השנייה להמשיך כמובן לטפח את קשריה עם מדינות שונות, כולל מעצמות כמו סין, בעיקר ברמה הכלכלית. כמובן שהקשר החשוב ביותר, בוודאי במישור האסטרטגי הצבאי, יהיה עם ארה"ב

ישראל זקוקה לארצות הברית במיוחד כדי להתמודד עם איראן. כל עוד לא יחול שינוי משטר באיראן, מה שעשוי לקרות בתקווה בהקדם האפשרי, על ישראל להמשיך להיערך נגד יריב נחוש ורב-עוצמה זה.

האתגר העיקרי הוא כידוע התשתית הגרעינית האיראנית, הנמצאת על סף ייצור של נשק גרעיני. ארסנל אימתני כזה בידיים של משטר איראני יהיה הסכנה החמורה ביותר שניצבה בפני ישראל מזה שנים רבות, ואולי אף מהקמתה.

השלום בין ישראל למצרים הוא קר למדי אבל ישנם סימנים חיוביים, למשל בגלל שוק האנרגיה שעשוי לחמם את הקשרים בין שתי המדינות. השלום הזה עשוי להמשיך לקרטע במידה מסוימת, מחפש את דרכו. למרות זאת הוא נמשך כבר יותר מארבעים שנה, יותר זמן מאשר בני ישראל הלכו במדבר בחיפוש אחר יעדם.

השלום עם ירדן הוא גם קר כמו המדבר בלילה אבל כל יום הבוקר מפציע, ועימו התקווה לטיפוח השלום בין ישראל למצרים וירדן. המודל לקידום היחסים טמון, באופן אירוני משהו, בשלום הטרי בהרבה בין ישראל לאיחוד האמירויות, המניב פירות רבים בעיקר בתחום הכלכלי. השלום החדש והשלום הישן עם מדינות ערב יהיו מרכיב יסוד במדיניות החוץ של הרפובליקה הישראלית השנייה.

חלק מהבעיות של ישראל יהיה קשה לפתור ולו כעת, ויהיה צריך לנהל אותן, אם כי מתוך שאיפה לנסות לפתור אותן ולו בהמשך. בעיה מרכזית אחת היא הסכסוך עם הפלסטינים. הרפובליקה הישראלית השנייה תצטרך לעסוק בדילמה ההיסטורית: האם ומתי להקים את הרפובליקה הפלסטינית הראשונה, או איך שלא יקראו למדינה זו.

גם אם הקשרים בין ישראל למדינות ערב, כולל סעודיה, ימשיכו להתפתח, יהיה זה שגוי להתעלם מהסוגייה הפלסטינית. על ישראל להתמודד עם האתגר הפלסטיני לא רק על מנת לחזק את קשריה עם מדינות ערב. אמנם החשיבות של הסוגייה הפלסטינית פחתה מבחינת ערבים רבים אבל עדיין יש לה משקל, בעיקר אם יהיה עימות בין ישראל לפלסטינים.

חלק מהבעיות של ישראל יהיה קשה לפתור וצריך יהיה לנהל, אם כי השאיפה היא לנסות לפתור אותן, ולו בהמשך. בעיה מרכזית אחת היא הסכסוך עם הפלסטינים, שהרפובליקה הישראלית השנייה תצטרך לעסוק בו

במציאות הנוכחית ספק רב אם ניתן לנהל משא ומתן עם הרשות הפלסטינית, ובוודאי עם החמאס. אבל במקום חתירה לבניית גשר גדול, גיבוש הסכם לסיום הסכסוך באישור משאל עם בישראל, אפשר בינתיים להשקיע בבניית גשרים קטנים.

הכוונה היא לחזק ככל הניתן מרכיבים שיסייעו בשלב כלשהו להוביל למשא ומתן עם הפלסטינים על סיום הסכסוך עימם. זאת ניתן לבצע על ידי הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלסטינית בצד להרתעה של החמאס, בניית כלכלה פלסטינית עצמאית ככל האפשר על מנת שלא תהיה תלויה בכלכלה הישראלית, עידוד גורמים מתונים בקרב הפלסטינים ועוד.

הרפובליקה הישראלית השנייה תמשיך להידרש לצה"ל רב-עוצמה. יתכן כי לאור המשבר הנוכחי, ואתגרים שקיימים מזה זמן רב, תהיה רפורמה מבנית בצה"ל תוך יצירת מה שאפשר לכנות צבא עם מקצועי, כסוג של פשרה בין האסכולות השונות בנידון.

כמו כן, לאור אתגרי הפנים יש מקום לחיזוק מהותי של המשטרה. דעיכה מסתמנת של הסכסוך הערבי-ישראלי, ובוודאי אם כך יקרה גם לסכסוך עם איראן, תקל על ישראל להפנות משאבים לצרכי פנים דחופים ובהם בניית בתי חולים חדשים ושיפור הקיימים. אלפי ישראלים מתים ואפשר לומר נהרגים כל שנה במלחמה הביולוגית המתמשכת בבתי החולים, בגלל זיהומים וחיידקים למיניהם. אם אויב חיצוני היה גורם לאבדות כה כבדות ישראל הייתה מזמן יוצאת למלחמה נגדו, ובצדק. כך צריך להיות במערכה ביולוגית זאת.

מלחמה מתמשכת נוספת, שגם היא לא זוכה לתשומת לב מספקת, התובעת מאות הרוגים כל שנה, היא המאבק בתאונות הדרכים. בהקשר זה, וגם מבחינת איכות סביבה (כלומר איכות החיים) יש לטפח את התחבורה הציבורית בישראל, בוודאי בגוש דן הצפוף. במרחב יחסית קטן ומישורי זה יש יתרון ברור לתחבורה ציבורית.

הרפובליקה הישראלית השנייה תמשיך להידרש לצה"ל רב-עוצמה. יתכן כי לאור המשבר ואתגרים שקיימים מזה זמן רב, תהיה רפורמה מבנית בצה"ל תוך יצירת צבא עם מקצועי, כסוג של פשרה בין האסכולות

לסיכום, ברוח ההמנון הלאומי – יש תקווה למדינה. למרות התסכול, הכעס והדיכאון שמאפיינים את המשבר הנוכחי בישראל ניתן לסיימו ואף די מהר. זה תלוי בישראלים. עליהם לפעול יחדיו כדי לפתור אותו, ודרך אחת היא לגבש מחדש את הפרויקט הציוני על ידי הקמת הרפובליקה הישראלית השנייה.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo