החדשות על התקרבות הנורמליזציה עם סעודיה מעוררות אופטימיות אצל חלק מהישראלים וספקות וחששות אצל אחרים. המחסומים הפוליטיים והביטחוניים בפני הצעד ההיסטורי ידועים, בעיקר החשש מהדרישה הסעודית לגרעין והרתיעה בחוגי הימין הקיצוני בממשלה מדרישות סעודיה למחוות לפלסטינים. אך מה אנו יודעים על המחסומים הדתיים?
רוב הישראלים אינם מכירים את ההיסטוריה הלא פשוטה של היהודים בחצי האי ערב ואת השלכותיה לעולם הדתי בממלכה הסעודית כיום.
בסעודיה ממוקמים שני האתרים החשובים ביותר לעולם המוסלמי – ולאחד מהם יש היסטוריה יהודית. האתר הקדוש הראשון הוא העיר מכה, שם נמצאת הכעבה שהיא מסגדו של אברהם לפי האסלאם. השני הוא העיר אל-מדינה, שם נמצא קברו של הנביא מוחמד, אך גם שם חיו פעם יהודים.
בסעודיה אין כמעט היסטוריה יהודית, אך זיכרון היהודים עדיין השתמר בכתבי הדת. מכיוון שמדובר בממלכה דתית קנאית, הנושא של היהדות נותר רלוונטי ברמה הדתית
בסעודיה אין כמעט היסטוריה יהודית, אך זיכרון היהודים עדיין השתמר בכתבי הדת. מכיוון שמדובר בממלכה דתית קנאית, הנושא של היהודים והיהדות נותר רלוונטי ברמה הדתית. ברמה הפיזית, בשטחה של סעודיה לא התקיימה כמעט קהילה יהודית, למעט כמה מאות יהודים שחיו לפני כמאה שנה בשולי חצי האי, בעיקר במחוזות הדרום נג'ראן ואל-אחסא, הסמוכים לתימן.
בניגוד למקרה של רוב מדינות ערב, גירושם של רוב היהודים מהשטח עליו מתקיימת כיום סעודיה לא אירע לפני כמה עשורים, אלא לפני כ-1,400 שנה, הרבה לפני הקמתה של הממלכה.
רוב היהודים התרכזו באזור חג'אז (מערב חצי האי ערב) בשני נאות מדבר: הראשונה היא אל-מדינה, שנקראה לפני האסלאם ית'רב, והשנייה כ-170 ק"מ יותר צפונה היא העיר חייבר. הופעת האסלאם הביאה אסון על קהילה יהודית זו.
אך כאן המקום להסתייג ולומר כי יהודים אלה, בניגוד ליהודי תימן, אינם מופיעים כלל במקורות יהודים מהתקופה. על כן, זהותם היהודית מהווה נושא לוויכוח בין חוקרים ומזרחנים באקדמיה, אך בעיני המקורות המוסלמים של ימי הביניים הם היו יהודים לכל דבר.
אחרי ה"הג'רה" (622 לספירה, מעבר מוחמד ממכה לאל-מדינה וראשית הספירה המוסלמית), המסורת המוסלמית מספרת כי יהודי העיר אל-מדינה דחו את נבואתו של מוחמד והתנכלו לו, על כן הוא גירש שני שבטים ואת השלישי חיסל, מה שהותיר למעשה את העיר משנת 627 לספירה (5 להג'רה) ריקה מיהודים עד לימינו. העיר בה חיו היהודים הפכה למקום השני בקדושתו לאסלאם ומקום קברו של מוחמד.
נווה המדבר היהודי חייבר נכבש מאוחר יותר בקרב שאירע בשנת 630. קרב חייבר הפך לסמל לניצחון המוסלמים על היהודים. הסיסמה "חייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סַיַעוּד" (חייבר יהודים! צבא מוחמד עוד יחזור) חזרה בקריאות של הפגנות במדינות ערב שהכריזו מלחמה נגד ישראל.
קרב חייבר הפך לסמל לניצחון המוסלמים על היהודים. הסיסמה "חייבר יא יהוד, ג'יש מוחמד סַיַעוּד" (חייבר יהודים! צבא מוחמד עוד יחזור) חזרה בקריאות של הפגנות במדינות ערב שהכריזו מלחמה נגד ישראל
עם זאת, קרב חייבר גם הפך בעיני המוסלמים לסמל לסובלנות האסלאם כלפי דתות מונותאיסטיות אחרות. יהודי חייבר נכנעו לצבא המוסלמי וקיבלו הגנה בתמורה למס ששילמו. הסכם זה הפך בהמשך למופת לכל ההתייחסות של האסלאם בח'ליפות כלפי היהודים ואחר כך כלפי כל הדתות המונותאיסטיות שאינן מוסלמיות, בעיקר נוצרים (תשלום מס החסות ה"ג'זיה").
הח'ליף (ממלא מקומו של מוחמד) השני, עומר בן אל-ח'טאב, שהיה למעשה מייסד הח'ליפות המוסלמית, גירש את יהודי חצי האי ערב, בטענה כי זו הייתה צוואתו של נביא האסלאם. מאז ועד המאה ה-20, למעט דיווח בודד של הנוסע בנימין מטודלה (המאה ה-12), אין בידינו דיווחים על יהודים בחצי האי ערב בשטח בו נמצאת כיום הממלכה הסעודית.
מחוץ לשטח זה, אך עדיין בחצי האי ערב, התקיימו קהילות יהודיות, בעיקר באזורי תימן ובאי בחריין. יוצא דופן היה מחוז אל-אחסא בדרום מזרח חצי האי, שם חיו כמה משפחות סוחרים יהודים תחת חסות האימפריה עות'מאנית. הם עזבו את האזור עם ההשתלטות הסעודית בראשית המאה ה-20. יהודי מחוז נג'ראן בדרום מערב חצי האי, אזור שסיפחה סעודיה מתימן ב-1934, ברחו אחרי פחות משני עשורים.
בחצי האי ערב התקיימו קהילות יהודיות, בעיקר באזורי תימן ובאי בחריין. יוצא דופן היה מחוז אל-אחסא בדרום מזרח חצי האי, שם חיו כמה משפחות סוחרים יהודים תחת חסות האימפריה עות'מאנית
בשני אזורים אלה נותרו שרידי קברים יהודים. באל-אחסא ממוקם סניף בנק אל-ריאד בבית הקברות היהודי באל-הפוף. בפברואר 2020 פנה יהודי בשם דויד שכר בבקשה מסעודיה לאפשר לו לבקר את קברי אבותיו שברחו מנג'ראן.
يهود????السعودية????????
يناشد داود شكر يهودي ???????? مولود #نجران كان نزح عن #السعودية إلى اليمن في طفولته، ولي العهد السعودي #محمد_بن_سلمان السماح له بالدخول إلى المملكة لزيارة قبور أجداده @guy_telaviv. pic.twitter.com/gwRansU1kE— إسرائيل بالعربية (@IsraelArabic) February 4, 2020
ההתקדמות הטכנולוגית העצומה של הממלכה בשנים האחרונות וגורדי השחקים עלולים בקלות להטעות: מדובר עדיין בממלכה דתית מאוד. הממלכה הסעודית הוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת על בסיסה של אידיאולוגיה פונדמנטליסטית של התנועה הווהאבית הקנאית.
החוקה של המדינה היא הקוראן ועד היום מתקיימים בה חוקים מחמירים, כגון עונש עריפת ראש (בפומבי!) על פשעי רצח, אונס וסחר בסמים. בסעודיה עדיין קיים עונש כריתת יד על אשמת גניבה בפעם השנייה. בכל שנה מוצאים להורג בממלכה עשרות אנשים באשמת פשעים חמורים.
נשים מוסלמיות עדיין לובשות ניקאב (כיסוי מלא, כולל הפנים), למרות הרפורמות של השנים האחרונות המאפשרות להן לנהוג ולבחור בבחירות המוניציפליות. נזכיר שאין בחירות לראשות הממלכה, כי זו ממלכה אבסולוטית של משפחת אבן סעוד, ללא פרלמנט.
נחזור לנושא היהודי. קשה להפריד את הדתי והפוליטי. החתירה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן לנורמליזציה עם ישראל אינה קלה ודורשת מאבק לא פשוט מול אנשי דת קנאים. נראה כי בין אנשי הדת הבכירים בממלכה מתקיים מאבק בנושא היחס לנורמליזציה בפרט וליהודים בכלל.
החתירה של בן סלמאן לנורמליזציה עם ישראל אינה קלה ודורשת מאבק לא פשוט מול אנשי דת קנאים. נראה כי בין אנשי הדת הבכירים בממלכה מתקיים מאבק בנושא היחס לנורמליזציה בפרט וליהודים בכלל
לדוגמה, בנובמבר 2016, הדרשן של מסגד העיר מכה – האתר המקודש ביותר למוסלמים – תקף את החות'ים השיעים בתימן אחרי שירו טיל על העיר מכה והשווה אותם ליהודים: "הרי גם היהודים הארורים מנסים לפגוע במסגד אל-אקצא והם כופרים כמוהם. הצבועים הללו והיהודים היו תמיד נגד המוסלמים עוד מימי הנביא מחמד".
באוגוסט 2022, השייח' צאלח בן חמיד, דרשן אחר במסגד של מכה, קילל את היהודים בדרשה של אחד מימי השישי: "מי ייתן ואללה יפגע ביהודים הגזלנים, הכובשים, העבריינים". קריאותיו זכו למסרי תמיכה של רבים בממלכה ברשת החברתית.
עם זאת, כדי לקדם את האינטרס המדיני, מקדם בן סלמאן בשנים האחרונות אנשי דת מתונים לעמדות מפתח. הדוגמה הבולטת ביותר היא מינויו של מוחמד בן עבד אל-כרים אל-עיסא (בן 58) ליו"ר "אגודת העולם האסלאמי", הארגון הדתי החשוב ביותר בממלכה, הנמצא בעיר מכה.
אל-עיסא, לשעבר שר המשפטים של סעודיה, ידוע כרפורמיסט וכתומך נלהב בצעדי יורש העצר. הוא לא רק מתאמץ להילחם בגילויי אלימות והטרור ולקדם את זכויות הנשים בממלכה, אלא גם מקדם את נושא הסובלנות בין הדתות. בצעד יוצא דופן אל-עיסא אף הוציא ב-23 בינואר 2020 משלחת למחנה הריכוז אושוויץ וקיים שם תפילה לזכר הקורבנות.
אל-עיסא ידוע כרפורמיסט וכתומך נלהב בצעדי יורש העצר. הוא לא רק מתאמץ להילחם בגילויי אלימות והטרור ולקדם את זכויות הנשים בממלכה, אלא גם מקדם את נושא הסובלנות בין הדתות
בספטמבר 2020 נשא השייח' עבד א-רחמן א-סודייס (בן 63), השר האחראי לענייני הדת במסגדי מכה ואל-מדינה, דרשה במכה, שנחשבה בעיני רבים ל"דרשת הכנה לנורמליזציה".
בדרשה הזכיר כי הנביא מוחמד התייחס בכבוד ליהודי חייבר ורבים מהם התאסלמו. הוא הזכיר כי כאשר מת הנביא מוחמד היה שריונו מופקד בידי יהודי. בעקבות תגובות קשות ברשתות החברתיות, כתב א-סודייס כי הוא חש מחויב למסגד אל-אקצא, הנמצא לדבריו בראש סדר העדיפויות של העולם המוסלמי.
האיסור לכניסת יהודים לממלכה הסעודית היה קיים עד 2014. בשנה זו חוקקה הממלכה חוק המאפשר לעובדים זרים מכל הדתות לעבוד בממלכה, למעט יהודים בעלי אזרחות ישראלית. עם זאת, אזור החג'אז, שם נמצאות ערי הקודש מכה ואל-מדינה, עדיין אסורות לכניסה ללא-מוסלמים.
מאז 2020 מאפשרת סעודיה לרב מחב"ד יעקב הרצוג להגיע לממלכה עם דרכון אמריקאי. בין קשריו המרשימים אנשי דת סעודים בכירים, בהם השייח' אחמד א-דאמר'י מהעיר מכה. הרצוג מסייע לסעודים בנושאי כשרות, לטובתם של יהודים שכבר עובדים בממלכה בעיקר בתחום העסקים והטכנולוגיה, כגון בעיר העתידית "ניאום" באזור תבוכ (צפון הממלכה).
מאז 2020 מאפשרת סעודיה לרב מחב"ד יעקב הרצוג להגיע לממלכה עם דרכון אמריקאי. בין קשריו המרשימים אנשי דת סעודים בכירים, בהם השייח' אחמד א-דאמר'י מהעיר מכה
הרצוג אינו מהסס להסתובב בממלכה עם בגדי רב יהודי, מתאר את חווייתו כחיובית ולא נתקל בשום סימני שנאה לטענתו. נהפוך הוא, הוא מתאר תגובות של שמחה והתלהבות. הרב הסביר כי דווקא בממלכה הסעודית השמרנית מקפידים לשמור על ערכים דתיים ומשפחתיים משותפים לאסלאם וליהדות.
Hanukkah in #Riyadh חנוכה שמח מהממלכה הסעודית !! ???????????????? pic.twitter.com/06Mnwsv3jJ
— Rabbi Jacob Y. Herzog الحاخام يعقوب يسرائيل هرتسوغ (@RabbiHerzog) November 30, 2021
האם יצליח בן סלמאן להתגבר על אלף ארבע מאות שנות עוינות דתית? האם יוכל יורש העצר לעקוף ולהתעלם מאותם שייח'ים סלפים, יורשיה של התנועה הווהאבית, המטיפים נגד היהדות ונגד ישראל בקודש הקודשים של האסלאם?
עצם העובדה שבן סלמאן מקדם כעת בפומבי את הנורמליזציה עם ישראל מלמדת שהוא מוכן להתמודד עם המחסום הדתי הקשה ולקחת על עצמו סיכון גדול. הוא הולך נגד רוח הדת כדי להשיג הישגים מדיניים, אסטרטגים וכלכליים אדירים. ומה מוכנה ישראל להקריב?
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו