JavaScript is required for our website accessibility to work properly. תחקיר זמן ישראל: הקרב על אנטנות הסלולר החדשות | זמן ישראל

תחקיר זמן ישראל הקרב על אנטנות הסלולר מדור 5

בימים אלה מקדמת המדינה פריסת אנטנות סלולריות מתקדמות מדור 5, שיצטרפו לאנטנות הקיימות בארץ ● אבל מומחים ומדענים רבים סבורים כי הן עלולות להזיק לבריאות של אזרחי ישראל ● "ככל שיש יותר שיחות בסלולר, יותר גלישה ברשת ויותר הורדות תכנים, יכולים להיות גם יותר נפגעי קרינה" ● כעת, קבוצות תושבים ברחבי הארץ מנסות לטרפד את הפרויקט ששווה מאות מיליונים

קרינה סלולארית, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
קרינה סלולארית, אילוסטרציה

ברחוב נחשון הקטנטן הממוקם בפאתי שכונת "קידמת פרדס חנה" שבדרום המושבה, התכנס לאחרונה אחד מתאי המחאה הישראליים נגד מהפכת התקשורת הגדולה הבאה: פריסת אנטנות חדשות, השייכות לדור G5, שצפויות להזניק את מהירות האינטרנט בישראל.

כבר עתה מודאגים התושבים שם מרמת הקרינה הבוקעת מ-22 האנטנות הסלולריות מהדור הנוכחי המקיפות את השכונה, ומוצבות על מגדל המים ומול בית הספר החקלאי המפורסם. בשנים האחרונות נרשמו ברחוב הקטן שבעה מקרים של סרטן. ארבעה מהחולים נפטרו בינתיים, אחד מהם ממש לאחרונה.

רונה בראון, תושבת השכונה הפעילה במאבק נגד הקרינה, עדכנה את חבריה כי ל"גן האנטנות" המקיף אותם עלולות להתווסף בשנים הקרובות עוד כמה אנטנות.

"יש מכרז חדש לפריסת אנטנות בהיקף עצום ממש עכשיו, והחשיפה שלנו לקרינה רק תלך ותחמיר", פתחה בראון את המפגש בו נכחנו גם אנחנו, שהתקיים בביתה – הממוקם כ-600 מטרים בלבד מהאנטנות המוצבות על מגדל המים.

"במקום להסיר ולמזער את הנזקים שמסבות האנטנות הקיימות, מתכננת המדינה להציף אותנו בעוד ועוד אנטנות מטכנולוגיה חדשה", הוסיפה בראון. "בעוד זמן קצר לא יהיה לאף אחד לאן לברוח, הארץ תהיה מוצפת באנטנות".

אנטנות מגדל המים בפרדס חנה
אנטנות מגדל המים בפרדס חנה

אך בעוד הוויכוח על השפעות קרינה הסלולרית נמשך (אף שארגון הבריאות העולמי כבר קבע כי קרינה סלולרית היא גורם מסרטן אפשרי), הרי שלגבי תופעות אחרות יש כבר כמעט קונצנזוס: מחקרים מראים כי קרינה יכולה לגרום למיגרנות, סחרחורות, פגיעה בזיכרון, עייפות קיצונית, חולשה, כאבים ועוד.

כיום, אנשים הרגישים במיוחד לקרינה אף מתקשים לתפקד באופן יומיומי, ונאלצים לעזוב את מקום עבודתם או אפילו להימנע מיציאה לרחוב.

ד"ר יעל שטיין, רופאה מרדימה בבית חולים הדסה עין כרם, החוקרת מעל לעשור את ההשפעות הבריאותיות של הקרינה האלקטרומגנטית, סבורה כי נזקי הקרינה יתרחבו אל יותר ויותר חלקים באוכלוסיה, וכי מספר הרגישים לקרינה יעלה.

"מדובר בסימפטומים המוכרים מאז שנות ה-60, שהיו נפוצים בעובדים שנחשפו לרדאר, ונקראו 'מחלת מיקרוגל'" אומרת שטיין. "באותם ימים זה היה פחות שכיח, אבל כיום כל אדם וכל תינוק חשוף לעוצמות קרינה כמו של עובדי רדאר מאותם ימים".

איילת בראון
רונה בראון

עמיר בורנשטיין, מהנדס אלקטרוניקה ובעל עסק למיגון מקרינה, סובל מרגישות לקרינה. לדבריו, מי שרגיש לקרינה כיום, יסבול הרבה יותר בעתיד. "מתכננים הגדלת פריסה, עוד ועוד טכנולוגיה בצורה בלתי מרוסנת ומבלי להכיר בנזקים", אמר לזמן ישראל.

אחד מהאנשים הרגישים לקרינה שעליהם מדבר בורנשטיין הוא מני בן אריה. מני הגיע לפרדס חנה עם כובע מסיבי מתכת מבודדים ועם מד למדידת קרינה.

רגע לפני שהישיבה מתחילה כולם התבקשו לכבות את המכשירים הסלולריים, ובן אריה סרק את החדר עם מד הקרינה כדי לוודא שהוא בטוח דיו עבורו.

מכרז גורלי

המכרז שעומד לשנות את מפת פריסת האנטנות בישראל, התפרסם ב-14 ביולי, תחת השם: "מכרז תדרים לדור 5". ההגדרה היבשה הזאת מקפלת בתוכה הרבה מאוד כסף, ולדעת המומחים עמם שוחחנו – גם דיסאינפורמציה וסכנות לבריאות.

כיום מציעות חברות הסלולר רשת מדור 4, שהיא אטית יותר ושפריסתה אינה מלאה. בין השאר, לנוכח מחסור בתדרים. רשת מדור 5 אמורה לפתור את שתי הבעיות: להגדיל את מהירות האינטרנט, ולפתור את בעיית המחסור בתדרים.

במצגת שהפיק משרד התקשורת מבטיחים שזמן התגובה בדור 5 יהיה מאית השנייה, "פי 400 מהיר יותר ממצמוץ העין". לפי המצגת, הורדת סרט באורך מלא בדור 5 תימשך כ-3.6 שניות בלבד. הסרטון גם מבטיח "צמצום מרחקים" בין בני האדם, ויכולת טכנולוגית מדויקת מרחוק. "דמיינו עולם שבו מנתח יכול לבצע ביד יציבה ניתוח בחולה שנמצא בקצה השני של העולם ולהציל את חייו", נאמר שם.

דוד אמסלם (צילום: Hadas Parush/Flash90)
דוד אמסלם (צילום: Hadas Parush/Flash90)

גם שר התקשורת, דוד אמסלם, מתלהב: "מדובר במהלך שיטביע את חותמו עשורים קדימה. עם כניסת דור 5, תצא לדרך המהפכה הדיגיטלית שתשפיע על כל תחומי חיינו – בתים חכמים, ערים חכמות, רפואה חכמה, קירוב הפריפריה למרכז, חינוך, רכבים אוטונומיים, תעשייה מתקדמת ועוד", מסר השר לעיתונאים.

כדי לזרז את הטמעת הטכנולוגיה החדשה, מעטיר משרד התקשורת תמריצים על חברות הסלולר, בהיקף כספי של כ-500 מיליון שקל. תמריצים אלה כוללים גם הנחה של 28% באגרות התדרים, בשווי מוערך של 100 מיליון שקל.

בנוסף, הודיעה המדינה כי היא תדחה את תשלום אגרות המכרז לשנת 2022, כדי לאפשר למפעילים להפנות משאבים פיננסיים לשדרוג הרשתות. כמו כן תאפשר המדינה לחברות לשתף פעולה ולהגיש הצעות משותפות.

למרות שפרטנר, סלקום ופלאפון עדיין בוחנות את תנאי המכרזים, וטרם השיבו למדינה, במשרד התקשורת רוצים להתקדם מהר ולפרוש את רשת דור 5 על שטחים נרחבים ובמרבית האזורים המיושבים בשנים ספורות

למרות שפרטנר, סלקום ופלאפון עדיין בוחנות את תנאי המכרזים, וטרם השיבו למדינה, במשרד התקשורת רוצים להתקדם מהר ולפרוש את רשת דור 5 על שטחים נרחבים ובמרבית האזורים המיושבים בתוך שנים ספורות.

אבל לדברי מומחים בתחום, הטכנולוגיה החדשה טומנת בחובה סכנות. חלקן כבר מוכחות – אחרות לא נחקרו בצורה מספקת. לטענתם, פריסת הדור החמישי עלולה לחשוף את אזרחי ישראל לסכנות בריאותיות ופיזיולוגיות.

המומחים מסבירים כי רשת דור 5 תחשוף את הצרכנים לרמה גבוהה של קרינה בלתי-מייננת, האופיינית לשימוש במערכות סלולריות. בניגוד לקרינה המייננת (כמו קרינת רנטגן), שמשנה את הרקמות ועלולה לגרום לנזק מיידי, זוהי קרינה אלקטרו-מגנטית שאינה חזקה מספיק כדי לשחרר אלקטרונים מתוך אטומים.

וכך, פגיעתה הישירה של הקרינה הבלתי-מייננת נמוכה מזו של הקרינה המייננת, וגורמת לחימום רקמות, אך לא לשינוי ההרכב שלהן. מסיבה זו יכול הגוף לווסת את ההשפעות המידיות של הקרינה הסלולרית ברמות נמוכות יחסית.

ואולם מחקרים מדעיים מראים שחשיפה מתמשכת לקרינה בלתי-מייננת עלולה לגרום לנזקים פיזיולוגיים ובריאותיים משמעותיים וארוכי טווח, שעשויים להחמיר בעקבות הפריסה של רשת דור 5 ברחבי הארץ.

פרופ' זמיר שליטא, מיקרוביולוג רפואי, יועץ ומומחה למפגעי סביבה אלקטרומגנטיים וכימיים, מתריע מפני נזקי הקרינה אלקטרו-מגנטית. "מחקרים הראו שבבני אדם יש עדות ברורה לכך שקרינה אלקטרו-מגנטית גורמת לא רק לסרטן, אלא לקשת רחבה של תחלואה", הוא אומר.

לדבריו, עם השפעות אלה נמנות, בין השאר: פגיעה במערכת העצבים, תופעות נירולוגיות כמו כאבי ראש וסחרחורות בלבול ופגיעה בזיכרון, השפעות על מערכת העיכול, הפרעות בקצב הלב, השפעות הורמונליות, תופעות פסיכיאטריות כמו חרדה, פגיעה ב-DNA של הגוף – וגם חשיפה מוגברת למחלת הסרטן.

עמיר בורנשטיין
עמיר בורנשטיין

"גם ההשפעה בקרב ילדים משמעותית, וייתכן שהיא יכולה לכלול גם אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות (ADHD) ואסתמה", מציין פרופ' שליטא.

"מאחר שלקרינות האלקטרומגנטיות אין ריח, טעם, או קול, נוטים לזלזל בסיכונים שלהן. אבל הנזקים מהן קשים. השלכות הקרינה מורגשות לאחר שנים, כשזה כבר מאוחר מדי, ורבים משלמים בבריאותם ובחייהם", הוא אומר.

ד"ר פול בן ישי, פיזיקאי מאוניברסיטת אריאל, ומומחה באינטראקציה של חומרים עם שדות אלקטרומגנטיים, מציין השפעות נוספות של הקרינה הזו. "קרינת הדור הבא נבלעת ביעילות רבה יותר בעור שלנו", הוא מסביר. "משתמשי הסלולר בדור 5 ייחשפו לקרינה הפוגעת בתפקודים פיזיולוגיים".

"תקן" שנוי במחלוקת

הגוף שאחראי לתקינה בתחום הקרינה בישראל הוא המשרד להגנת הסביבה, שמגבה את המהלך של משרד התקשורת לפריסת דור 5. במשרד מאמינים שהפריסה המחודשת של האנטנות דווקא תקטין את הסכנות לבריאות.

"אחת הדרכים להפחתת ולמניעת החשיפה לקרינה היא שימוש בטכנולוגיות המאפשרות העברת מידע בקצב גבוה תוך שימוש יעיל יותר", אמרו לנו שם.

ואיך מיישבים במשרד את הסתירה העומדת מאחורי העיקרון של "יותר פריסה – פחות קרינה"? במשרד סבורים כי כמות גדולה יותר של אנטנות,  יכולה להפחית את החשיפה לקרינה מזיקה בזכות פריסה נכונה יותר של "מוקדי שידור".

ממסמך העמדה הרשמי שנשלח מהמשרד לאיכות הסביבה בתגובה לפנייה של "זמן ישראל", מצוין כי החשיפה לקרינה תהיה נמוכה בסדרי גודל משמעותיים מהסף המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי.

במסמך של המשרד אף מתגאים בסטנדרטים המקומיים של התקינה לאנטנות: "המשרד אימץ תקן מחמיר יותר הקובע כי באזורים שבהם שוהים זמן ממושך, סף החשיפה לקרינה ממוקדי שידור לא יעלה על 10% מהמלצות ארגון הבריאות העולמי, ובאזורים שבהם זמן השהייה קצר, סף החשיפה לא יעלה על 30%".

עוד טוענים שם כי שימוש באנטנות מהסוג החדש מאפשר "שידור באלומה צרה ומדויקת, (בניגוד) לאנטנות הנמצאות בשימוש בטכנולוגיות הקודמות המשדרות באלומה רחבה וחושפות אזורים נרחבים יותר לקרינה שלא לצורך".

מני בן אריה
מני בן אריה

אלא שהשימוש של נציגי המשרד במונח "תקן", שממנו נגזרים את הערכים שעל פיהם נקבע סף החשיפה לקרינה המותר לציבור, מכעיס לא מעט מומחים בתחום.

לדבריהם, לא מדובר ב"תקן" כלל, וכי סף החשיפה בישראל מתבסס על "המלצה" שנויה במחלוקת, שאינה מביאה בחשבון השפעות ביולוגיות ונזקים לטווח ארוך.

הם מסבירים כי מדובר בהמלצה בלבד, שהונפקה בשנת 1998 ע"י ICNIRP, ועדת מומחים בינ"ל, שעם חבריה נמנים נציגים בעלי זיקה מקצועית לחברות תקשורת שונות מתעשיות החשמל, האלקטרוניקה והתקשורת האלחוטית והסלולרית.

"ההמלצה מביאה בחשבון רק את ההיבט התרמי, כלומר את חימום הגוף", מסביר שליטא. המשמעות היא שרק חלק מהשפעות הקרינה מובאות בחשבון על ידי ICNIRP, שכן נזקים בריאותיים יכולים להתקיים גם ללא חימום. לפיכך, הוא מוסיף, הרדוקציה של הוועדה לענייני החימום מביאה להרגעה מזויפת של הציבור.

"למרות כל המילים המכובסות שלהם, עד היום משרדי הבריאות והגנת הסביבה מתנגדים להורדת ה'תקן', לרמה של תקן בטיחותי אמיתי", מסכם שליטא.

ועדיין, שומר הסף העומד בראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג, תולה תקוות בדור 5: "אנחנו לא רואים בדור החמישי בעיה, אלא הזדמנות למנוע את העלייה בחשיפה לקרינה", הוא מסביר.

לדבריו, "כל דור מוריד את החשיפה לקרינה ולא מעלה אותה, מכיוון שהנתונים עוברים באופן יעיל יותר. גם האוטו שלך נוסע כיום יותר מהר מאשר אוטו מלפני 50 שנה, ועדיין עושה פחות זיהום אוויר מאותו אוטו בן 50. גם הטלפונים משדרים פחות קרינה, מכיוון שהאנטנות קרובות יותר. עובדים על יעילות".

טכנאים עובדים על אנטנה (צילום: Flash90)
טכנאים עובדים על אנטנה (צילום: Flash90)

חילוקי דעות משמעותיים

אחד האנשים שפועלים כבר שנים להקטנת החשיפה של הציבור לקרינה הנפלטת מאנטנות סלולריות הוא מהנדס האלקטרוניקה רם דישון. דישון אף השתתף בדיוני ועדת הפנים של הכנסת בנושא, והמליץ כי באזורים מאוכלסים ברציפות לא תתאפשר חשיפה של מעל 1 מיקרוואט לסמ"ר. וזאת, במקום תקנות הקרינה הנוכחיות המאפשרות חשיפה של 45 מיקרוואט לסמ"ר – כלומר, פי 45 יותר.

"בשנת 2011 קיבלה ועדת הפנים את המלצתי לשנות את תקנות הקרינה, וביקשה מד"ר גלברג, הרגולטור, ליישם החלטה זו. מסיבות שנשגבות מבינתי, ולמרות כמה פגישות אישיות שהיו לי עם ד"ר גלברג, השינוי לא נעשה עד כה. הכנתי עבורו אסופת מחקרים התומכים בגישה זו, אך ללא הועיל", אומר דישון.

ואולם, גלברג, מבטל את המלצותיו של דישון לצמצום החשיפה לקרינה. "המשרד בדק את ישימות ההצעה ומצא כי שינוי זה יוביל לסגירת תחנות השידור של גלים בינוניים AM, והכפלת מספר אנטנות הרדיו, הטלוויזיה והסלולר. בשל ההשלכות האלה, החליט המשרד שלא לקדם תקנות עם סף כזה", הוא מסביר.

רם דישון
רם דישון

דישון, מצידו, טוען שגלברג לא מדייק. "נושא הגלים הבינוניים הוחרג מההצעה שאומצה ע"י ועדת הפנים", הוא מדגיש. "ובאשר למחקר שנעשה כדי לבדוק את השפעת יישום ההצעה על מספר האנטנות ופיזורן – לא ידוע לי דבר.

"פגשתי את גלברג כמה פעמים מאז אותה ישיבה ב-2011, ובאף אחת מהן לא טרחו ליידע אותי על כך. לכן, אני מטיל ספק אם אכן נעשה מחקר כזה".

גם הטיעון של המשרד להגנת הסביבה, לפיו פריסה נכונה יותר של האנטנות הסלולריות תביא להפחתת החשיפה לקרינה, נתקל בספקנות מצד מומחים.

"הדור החמישי לא יבוא במקום הדור השני, השלישי והרביעי שקיימים ופעילים היום – אלא בנוסף", אומר בורנשטיין. "הסברי המשרד להגנת הסביבה הם מצג שווא. דור 5 יאפשר יותר ויותר מכשירי קצה וציוד אלחוטי וסלולרי, ולכן יהיו יותר משדרים ליד יותר אנשים, ואז הקרינה תגדל. מדובר בהרעה של מצב רע ממילא".

לדבריו, העלייה במספר האנטנות תביא בהכרח לעלייה בחשיפת הציבור לקרינה: "האמירה שלפיה עלייה של 30% במספר האנטנות יכולה להביא בסופו של יום דווקא לפחות קרינה, לא הגיונית ולא סבירה. היא מתעלמת מהעלייה בשימוש ובתעבורת הרשת, שמביאה בסופו של דבר לעלייה בעוצמה ובמספר השידורים על ציר התדר. ככל שיש יותר שיחות בסלולר, יותר גלישה ברשת ויותר הורדות תכנים, כך יש יותר תעבורה של קרינה, ולפיכך יכולים להיות גם יותר נפגעי קרינה".

"האמירה שלפיה עלייה של 30% במספר האנטנות יכולה להביא בסופו של יום דווקא לפחות קרינה, לא הגיונית ולא סבירה. ככל שיש יותר שיחות בסלולר, ויותר גלישה ברשת והורדות תכנים, יכולים להיות יותר נפגעים"

חיזוק לדבריו מספקת ד"ר שטיין, החוקרת את ההשפעות הבריאותיות של קרינה אלקטרומגנטית. לדבריה, "אילו היינו במדינה כמו שווייץ – שבה הכל מדויק וקפדני, ושהתושבים בה לא מרבים בשימוש בטלפון, יכול להיות שזה היה תקף.

"אבל ישראל היא שיאנית עולם בדיבור בטלפון ושימוש בגלישה באינטרנט בטלפון, ויש כוונה להעלות את מספר מוקדי השידור והחשיפה וגם לקרב אותם אל בתי התושבים. לכן, הטענה של שתהיה הפחתה בחשיפה, היא פשוט שקרית.

"באופן תאורטי, אם לוקחים את אותה כמות קרינה ומחלקים על יותר אנטנות, מגלים שכל אנטנה משדרת פחות קרינה. אבל כאן זה לא מה שקורה – לוקחים הרבה יותר אנטנות ומעבירים דרכן הרבה יותר קרינה. והקרינה הזאת תזיק במרחב הציבורי, גם ללא שימוש בטלפון סלולרי, למשל אצל תינוקות ועוברים".

הבכירה ששינתה את דעתה

עד לאחרונה, נמנע משרד הבריאות ממינוי בעל תפקיד האחראי לנושא הקרינה הסלולרית, ומגיבוש עמדה ברורה בנושא. בינואר השנה הוטלה המשימה על פרופ' סיגל סדצקי, במסגרת תפקידה כראש שירותי בריאות הציבור במשרד.

ואולם, בינתיים נראה כי מדיניות משרד הבריאות אינה נחרצת. "הידע המדעי בנוגע להשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בתחום תדרי הרדיו אינו חד משמעי ואינו מבוסס עדיין", נמסר בתגובה הרשמית של המשרד.

עוד נמסר, כי "התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי-מייננת גורמת לנזק בריאותי (שלא ע"י חימום) שנויה במחלוקת. ארגון הבריאות העולמי סיווג ב-2011 את הקרינה בתדרי רדיו (ובהם קרינה סלולרית, א"ז-א") כ'מסרטן אפשרי'".

אלא שסדצקי עצמה, בתפקידה הקודם כראשת תנוד"ע – מרכז הידע לקרינה בלתי-מייננת, הייתה הרבה יותר חד משמעית באשר לנזקי הקרינה.

"ארגון הבריאות העולמי מסווג את כל החומרים בעולם לפי דרגת הסרטון שלהם. אם לפני כמה שנים טלפונים סלולריים סווגו כגורם מסרטן אפשרי, אין לי ספק שעכשיו ארגון הבריאות העולמי יעלה קטגוריה", אמרה בעבר. "אולי לא נגיע לאזהרה כמו זו שיש על סיגריות, אבל אנחנו מדברים על קשר נכון ואמיתי".

בהרצאה שנשאה לפני 4 שנים אף קבעה: "משרד הבריאות העולמי קבע שקרינה סלולרית (קרינת רדיו) היא מסרטן אפשרי. ברגע שזו הקביעה אנחנו עוברים לנהוג על פי עיקרון הזהירות המונעת. ומה העיקרון הזה קובע? שבמקרה של ספק – אין ספק. אנחנו רוצים לנקוט באמצעי זהירות למניעת החשיפה גם אם יחסי סיבה ותוצאה לא הוכחו באופן מדעי. זאת אומרת, אנחנו רוצים להשתמש באמצעים פשוטים וזולים על מנת לנסות ולצמצם את החשיפה".

במקביל דרשה סדצקי מהמדינה לדון מחדש בנושא, בעקבות פרסום מחקר של משרד הבריאות האמריקאי, שקשר בין קרינה סלולרית לבין סרטן אצל בעלי חיים. "אנו יוצאים מנקודת מוצא שהטלפונים הסלולריים גורמים לסרטן. אנחנו צריכים לשבת ולחשוב ולהחליט מה אנחנו עושים ברמת רגולציה, ברמת התקינה", אמרה.

במהלך הכנת הכתבה, ביקשנו לברר עם סדצקי מדוע אינה דורשת גם בתפקידה החדש את אותה "זהירות מונעת" שדרשה לפני שלוש שנים, ומדוע אינה יוזמת את קיומו של אותו דיון באשר ל"רמת התקינה", אולם תגובתה לא התקבלה.

במהלך הכנת הכתבה, ביקשנו לברר עם סדצקי מדוע אינה דורשת גם בתפקידה החדש את אותה "זהירות מונעת" שדרשה בעבר, ומדוע אינה יוזמת את קיומו של אותו דיון באשר ל"רמת התקינה", אולם תגובתה לא התקבלה

ומה עם חברות הסלולר, שירוויחו כסף רב מפריסת האנטנות החדשות? "בכל מה שקשור להנחיות הקרינה בנושא דור 5, אנו פועלים על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. אני ממליץ לך לדבר עם המשרד להגנת הסביבה, עם הרגולטור במשרד, הוא מחליט", אמר לנו ליאור ורונה, יו"ר פורום חברות הסלולר.

לכם אין אמירה? אתם לא מבצעים בדיקות משלכם?
"אנחנו בודקים לפני הקמת אתר שהוא עומד בהנחיות המשרד להגנת הסביבה".

האם בחנתם אי פעם על מה המשרד מסתמך בהנחיות שלו בנושא הקרינה?
"לא. אלו דברים ידועים שמדברים עליהם, אז אין פה עניין של בדיקה. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לא חיים בוואקום. הם פועלים לפי הנחיות. הם יכולים להחמיר יותר, ולעתים מחמירים יותר מהמלצות ארגון הבריאות העולמי".

מאבקים מסביב לעולם

בינתיים, ברחבי העולם מתחילה להתגבש קואליציה של אזרחים ומדענים הדורשים לבחון את השפעותיו של הנושא כמו שצריך, לפני שיהיה מאוחר מדי.

248 מדענים מ-42 מדינות שונות חתמו על פנייה אל ראשי ה-UNEP, תכנית הסביבה של האו"ם, בדרישה לבצע "הערכה מחודשת של ההשפעות הביולוגיות האפשריות" של אנטנות דור G5, וכן של אנטנות G4 מהדור האחרון.

המדענים מגדירים את הפנייה כ"בהולה" לנוכח הכוונה לפזר את האנטנות "בשכונות מאוכלסות בצפיפות, תוך שימוש בתדרים גבוהים בהרבה, העלולים לשגר פולסים הכוללים הפרעה למערכות הביולוגיות, לעשות שימוש באותות מסוכנים, ולהחדיר ציוד משדר אל תוך הבתים עצמם".

מחוקקים בארבע מדינות בארה"ב מציעים חוקים שיחייבו חקירה נוספת שתבחן את ההשלכות על בריאות הציבור או יחייבו את הקונגרס הפדרלי לפעול בנדון. בשווייץ, 20 אלף אזרחים חתמו על התנגדויות לאנטנות

לאחרונה פורסם כי ערים ועיירות בצפון קליפורניה פרסמו צווים המוציאים מאזורי מגורים אתרים של 5G, וזאת בנימוק של חשש לבריאות הציבור, תושבים בפורטלנד שבאורגון ובוויטפיש שבמונטנה, פועלים נגד התקנת אנטנות כאלה, ומחוקקים בארבע מדינות בארה"ב מציעים חוקים שיחייבו חקירה נוספת שתבחן את ההשלכות על בריאות הציבור או יחייבו את הקונגרס הפדרלי לפעול בנדון.

בשווייץ, נהפכה המחאה לאקטיבית יותר, כאשר 20 אלף אזרחים חתמו על התנגדויות רשמיות להצבת 320 מתוך 326 אנטנות של דור 5 ברחבי המדינה.

התוצאה של המהלכים האלה בפועל היא שיתוק של חלק-הארי מהפריסה של הדור החדש בעולם, והשעיית התקדמות המגמה. חברות הסלולר, המעוניינות להתקדם במהירות עם הטכנולוגיה, שוקלות לפעול משפטית נגד המתנגדים.

ליאור כץ
ליאור כץ

ומה אצלנו? לצד ההתארגנות של בראון, בן-אריה וחבריהם, פועלות נגד הקרינה קבוצות נוספות בחיפה, בפתח תקווה, בחולון, בראש העין וביישובים אחרים.

תאי-המחאה עדיין פועלים באופן מקומי, אך המחאה צוברת תאוצה וכוללת פעילות בקבוצות פייסבוק, הנגשת מידע לציבור, וכן הפגנות המתקיימות ברחבי הארץ וקוראות לממשלה לעצור את המהלך בעודו בחיתוליו.

הביטוי המשפטי המשמעותי ביותר למחאה סביב המכרז הזה מגיע מכיוונו של "הוועד למניעת דור 5", בראשות איריס בנדר. הוועד דורש לעצור את המכרז עד לקיום דיון ציבורי מקיף בסוגיה. במסמך ששיגר מטעם הוועד עו"ד ליאור כץ לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים, מפורטות הסכנות בטכנולוגיה החדשה, ומובהר כי אם לא יושהה הפרויקט ויתקיים דיון בהשלכותיו, יגיע המאבק לערכאות המשפטיות.

תגובות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "לעניין השימוש במושג תקן – המשרד אינו מתייחס לתקן בהקשר של קרינה אלקטרומגנטית, אלא לספי חשיפה מומלצים. סף החשיפה המומלץ נקבע ע"י משרד הבריאות ומחמיר פי 10 מהסף המומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי. בכל מקרה, המשרד בודק הצדקה והפחתת החשיפה למינימום אפשרי, ותמיד החשיפה נמוכה בהרבה מהסף המומלץ".

"לעניין השימוש במושג 'הסף הבריאותי' – השימוש במושג הוא אך ורק כדי להבדיל בין הסף המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי לסף הסביבתי המומלץ על ידי המשרד, שהוא כאמור, סף מחמיר פי 10 ביחס לסף הבריאותי".

"לעניין הטענה כי יש להחמיר את הספים – החמרת הספים תביא לסגירת תחנות הרדיו בגלי AM, שהן תחנות חיוניות במצבי חירום מכיוון שרק תחנות אלו נקלטות במרחב מוגן. לא קיים קשר בין סף החשיפה לחשיפה. אותם אנשים שדורשים החמרת הספים מתנגדים התנגדות מוחלטת להגדלת מספר האנטנות, הגדלה שתאפשר עוד הפחתה ברמת החשיפה.

"לשאלה האם המשרד מכיר בנפגעי רגישות גבוהה לקרינה וכיצד בכוונתו להתמודד עם התופעה – המשרד מכיר בקיום רגישות היתר לקרינה, לרעש וכו'. פרט להפחתת החשיפה לקרינה, אין למשרד דרך להתמודד עם התופעה".

"לשאלה האם המשרד מקדם או מממן מחקרים בתחום – המשרד יזם ומממן את מרכז הידע תנוד"ע, אשר מרכז את כלל הידע הלאומי בנושא קרינה והשפעותיה".

"לעניין הטענה ששימוש בדור 5 יפחית קרינה – דור 5 יוריד את החשיפה לקרינה בזכות יעילות העברת הנתונים שמעלה את מהירות הורדתם. החשיפה לקרינה תרד בזכות הכיווניות שתמנע חשיפה לקרינה של אזור שלם, גם אם יש שם רק משתמש אחד. בכל הקשור לחשיפה פנים מבנית, החשיפה תרד בשל הצורך להשתמש בתקשורת קווית פרט לתקשורת שבין אנטנה פנימית לטלפון הנייד.

הפגנה נגד פריסת אנטנות מדור 5 (צילום: איריס בנדר)
הפגנה נגד פריסת אנטנות מדור 5 (צילום: איריס בנדר)

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לטכנולוגיית הדור ה-5 יתרונות רבים. עם זאת, אכן ההיבטים הבריאותיים של החשיפה לטכנולוגיה זו על הבריאות טרם נבדקו. יש לציין כי יש קושי להעריך את ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה זו (בתדרים המשתייכים ברובם לתחום הגלים המילימטריים) מכמה סיבות:

"הידע המדעי בנוגע השלכות בריאותיות של חשיפה קרינה בתחום תדרי הרדיו אינו חד משמעי ואינו מבוסס. התשובה לשאלה האם חשיפה לקרינה בלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי (שלא ע"י חימום) שנויה במחלוקת. ארגון הבריאות העולמי סיווג ב- 2011 את הקרינה בתדרי רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם.

"טכנולוגיה זו עדיין איננה בשימוש ולא מתקיימת חשיפה של הציבור לקרינה בתדרים אלו. בהתאם לכך, כמעט שלא קיים ידע בנושא השלכות החשיפה של גלים מילימטריים על הבריאות, ונדרשים מחקרים בתחום.

"המשרד ימשיך לעקוב אחר הידע הנצבר בנושא הערכת החשיפה של ריבוי מקורות קרינה ואחר פרסום מחקרים בריאותיים.

"לעניין פנייתו של עו"ד כץ: מנכ"ל המשרד העביר למנכ"ל משרד התקשורת מכתב המפרט את עמדת המשרד בנושא, בו הוצע להקים ועדה בין משרדית בנושא".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 3,029 מילים
כל הזמן // שבת, 18 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

איראן הודיעה שלא תפתח את מצר הורמוז עד לסיום מוחלט של המלחמה

טהרן מסרה עוד שהיא בוחנת הצעות חדשות שוושינגטון העבירה אליה ● חייל צרפתי מכוח יוניפי"ל נהרג בדרום לבנון ושניים נפצעו באורח קשה; מקרון אמר שהתקיפה כנראה בוצעה על ידי חזבאללה, אך הארגון הכחיש זאת ● צה"ל הודיע שתקף בדרום לבנון מחבלים שהיוו איום מיידי על הכוחות בשטח

לכל העדכונים עוד 10 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סילמן מבשר רעות

עידית סילמן הובילה השבוע את המשרד להגנת הסביבה לשעתו האפלה ביותר ● ההגנה על אסדות הגז עלתה למדינה מיליארדים וההשבתה שלהן במלחמה מאות מיליונים, כדאי לקחת את זה בחשבון כשמחליטים באיזו אנרגיה להתמקד ● בבקעת בית שאן הופכים תמרים סוג ב' למשקאות אלכוהוליים מובחרים ● וגם: האם הבירה תפתור את בעיית גזי החממה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,402 מילים
אמיר בן-דוד

תנו להם לנהור - הלקח ההונגרי שימנע מנתניהו לגנוב את הבחירות

העפר עוד לא הספיק לשקוע בקלפיות בהונגריה, והתוצאות הדרמטיות שהתפרסמו זה עתה, כבר מציבות מראה בוהקת מול פרצופה של ישראל 2026. ויקטור אורבן, הארכיטקט המהולל של ה"דמוקרטיה הלא-ליברלית", שלטון שנמשך 16 שנה רצופות, הובס זה עתה על ידי פיטר מדיאר , לא בהפיכה, לא בטנקים ברחובות, אלא בקולות תופים ותרועות של דמוקרטיה מתפקדת להחריד.

הציבור ההונגרי, אותו ציבור שאורבן ניסה לרתום באמצעות פילוג שיטתי, פירוק מערכת המשפט ושליטה עיתונאית כמעט מוחלטת, עשה את הדבר היחיד שמפיל משטרים היברידיים: הוא נהר לקלפיות.

עו"ד אדם פראירה עוסק, בין היתר, במשפט החוקתי, הפלילי וזכויות האדם, וחוקר את יחסי הגומלין בין משפט, מדיניות ציבורית וחברה בישראל. עמית ביוזמת צעד - תקשורת בונה אמון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 877 מילים

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור לשבת השואה היא שלנו!

השם שלי, כפי שהוא רשום בתעודת הזהות, הוא "הד".

הוא מורכב מראשי התיבות של הִילדָה ודוד, אחות של אמי ובעלה, שנרצחו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה יחד עם שתי בנותיהן, שהיו אמורות להיות בנות-דודה שלי.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,175 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

תגובות אחרונות

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

שבע שנים אחרי השקתו, זמן ישראל יוצא לדרך חדשה ● מכתב לקוראים מעורכת האתר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר) אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר) בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת) ... המשך קריאה

מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)

בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)

עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית

לכתבה המלאה עוד 197 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השמרנים מסתפקים בהצהרות, הליברלים דורש צעדים אופרטיביים

הרחק מהדיונים התקשורתיים בעניין השר בן גביר, בית המשפט העליון מנהל מאבקים שקטים על גבולות ההתערבות השיפוטית ● פסקי דין שניתנו השבוע מציגים מחלוקות עקרוניות בין מי שמבקשים למחוק עתירות בנימוק של "כיבוד הרשויות", לבין מי שמסרבים להשאיר את המציאות ללא מענה משפטי ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד משולש של בנט, איזנקוט ולפיד יניב 38 מנדטים

השלושה יכולים להקים יחד את הסיעה הגדולה ביותר במשכן במערכת הבחירות הבאה, אך נתוני הסקר החדש של יוסי טאטיקה מוכיחים שהשלם גדול רק במעט מסך חלקיו ● בנוסף, תמונת הגושים נותרת קפואה עם או בלי האיחוד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 225 מילים

פרמיית הממ"ד מזנקת

המלחמה עם איראן הקפיצה מחדש את הביקוש למיגון והבליטה את הפערים בין האזורים השונים בארץ והדירות: בתל אביב הפערים במחירים הגיעו לעשרות אחוזים, בבאר שבע המשקיעים נשארים עם הישנות, ובצפון הביקוש לממ"ד הפך לתנאי סף ● "אנחנו לא מצליחים לחזור לשגרה"

לכתבה המלאה עוד 1,323 מילים

נתניהו מתגאה שמנע שואה שנייה באיראן, אך המציאות רחוקה מכך

בנאומו ביום השואה ב"יד ושם", ראש הממשלה התפאר כי הבטחתו ההיסטורית לעצור את תוכנית הגרעין של טהרן קוימה במלואה ● אלא שדווקא נתניהו אמור לדעת טוב מכולם שהיעדים המרכזיים עדיין לא הושגו, שהמשטר לא הופל, ושהסכנה הקיומית מרחפת כעת מעל ישראל יותר מתמיד ● פרשנות

עוד 1,868 מילים

אם בנט ואיזנקוט לא יתעוררו, יש עתיד תקרוס לנגד עיניהם

יש עתיד ממשיכה להוביל מאבק פרלמנטרי אינטנסיבי ולבלום חקיקה, אך הבוחרים במרכז נודדים לבנט ולאיזנקוט ● למרות זאת, השניים מתמהמהים עם איחוד והכרעה על הובלה, ובכך מסכנים גם את ניצול הכוח הארגוני והמשאבים של יש עתיד וגם את סיכויי גוש השינוי לקראת הבחירות ● פרשנות

עוד 923 מילים ו-2 תגובות

בניסיון להימנע מסעד דרמטי של פיטורי שר, בג"ץ מסתמן כמי שיכפה על בן גביר את אותו "מתווה עקרונות" שכבר הפר פעם אחר פעם ● אלא שהתזה השמרנית שהדהדה באולם בית המשפט בדיון אתמול, המעניקה לגיטימציה לכל פעולה של שר המיישם את הבטחותיו לבוחר, מכשירה למעשה את הפוליטיזציה המסוכנת של המשטרה ● פרשנות

עוד 1,572 מילים ו-4 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הנשמה מלאכותית בבג"ץ

בג"ץ שוב נדחק לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש, כאשר מערכות האכיפה והחוק האחרות קורסות ● בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו: מהשאלה מי יתגייס ועד מינוי ראשי שב"כ ומוסד ● כשבג"ץ מתקשה להגיע להכרעה בגלל קושי משפטי, מגיעה, כמובן, "האכזבה" ● אם לא תימצא דרך לחזק את שומרי הסף שמתחתיו, גם בג"ץ עלול לקרוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 760 מילים

בשוויץ נוסעות רכבות במנהרות באורך עשרות קילומטרים, ובכל העולם רכבות מטרו מסיעות מיליונים מתחת לאדמה – ורק בישראל, בגלל מנהרה באורך 11 ק"מ, הוחלט להגביל את מספר הנוסעים ברכבת מת"א לירושלים ● בעוד המשטרה והרכבת מגלגלות אחריות זו על זו, עולה השאלה כיצד בפרויקט דגל שתוכנן שנים ועלה מיליארדים, לא נלקחו בחשבון כל סוגיות הבטיחות?

לכתבה המלאה עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

ליל הבסטיליה של בודפשט

ויקטור אורבן שלט ללא מצרים במשך 16 שנים והקים מערך תקשורתי ומשפטי שנועד להנציח את שלטונו ● אבל כשהכלכלה קרסה והשחיתות הגיעה לכל פינה, שום חומת הגנה לא עזרה מול מיליוני אזרחים רעבים ● ישראלים המתגוררים בבודפשט מספרים איך נפל הדיקטטור, ולמה בישראל המצב מסובך הרבה יותר

לכתבה המלאה עוד 1,460 מילים ו-2 תגובות

לבנון מחפשת הפסקת אש, חזבאללה מאיים במלחמת אזרחים

שיחות השגרירים נתפסות במחנה השיעי כאיום משמעותי ● במקביל למגעים בוושינגטון, ישראל אינה מוכנה לנצור את האש בעוד בלבנון מזהירים מהידרדרות למלחמת אזרחים ● בינתיים ישראל מצמצמת את האש, נמנעת מתקיפות צפונית לליטני ומותירה לאמריקאים מרחב תמרון מול איראן ● פרשנות

עוד 758 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.