גנאדי רקיטין היה מוכר לרבים ברוסיה כמשורר בן 49, בוגר הפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטת מוסקבה, תומך השלטון ותומך של ולדימיר פוטין עצמו, ומשורר ברוך הישגים – עיקרם, כולם, מהשנה האחרונה.

בין הישגיו – הגיעו להיות אחד הפיינליסטים בתחרות שירה בשם "שירים על מגיני המולדת", שגם פורסמו בכתב עת. כתב העת הספרותי "מוסקבה" בחר את שירו של רקיטין "בלילה הקדוש" לתחרות טקסטים פטריוטיים, ושיר נוסף נכנס לתכנית הלימודים הרוסית כחלק מאסופה של שירה צבאית.

כתב העת הספרותי "מוסקבה" בחר את שירו של רקיטין "בלילה הקדוש" לתחרות טקסטים פטריוטיים, ושיר נוסף שלו נכנס לתכנית הלימודים הרוסית כחלק מאסופה של שירה צבאית

הישגיו של רקיטין מדהימים, גם כי הוא הופיע בציבור רק לאחרונה, באמצע שנת 2023, ופעל רק ברשת החברתית הרוסית וב"קונטקטה" (ВКонтакте – "נהיה בקשר" ברוסית) בפרופיל הזה.

בזמן הקצר הזה, רקיטין פרסם שלל שירים שמהללים את פוטין, את המשטר הרוסי ואת החיילים הנלחמים בחזית אוקראינה. בזמן הזה רקיטין צבר מעמד בעולם השירה הרוסי, אך גם בציבוריות הרוסית.

בין השאר, חבריו באותה רשת חברתית היו עשרות חברי פרלמנט וסנאטורים רוסים, שופטים ואף בעלי תפקיד משמעותי בקרמלין – ביניהם למשל אלנה ימפולסקיה, יועצת התרבות של פוטין.

ההישגים של רקיטין מדהימים מסיבה נוספת. הוא פשוט לא קיים. גנדי רקיטין הוא פייק מוחלט. איש מומצא, תמונתו נוצרה על ידי בינה מלאכותית. הביוגרפיה המומצאת שלו והפרופיל המזויף שלו, נוצרו על קבוצה שטרם נחשפה, שתרגמה את השירים והפיצה אותם יחד עם שמו של רקיטין.

כשיוצרי הפרויקט מיצו את דמותו של רקיטין ובחרו לסיים את הפרויקט, העיתונאי הרוסי הגולה אנדרי זכרוב עלה על הסיפור וחשף אותו. בין השאר התגלה כי השירים כולם הם בעצם תרגומים לרוסית של שירים מגרמניה של שנות השלושים. כלומר, שירים של נאצים שהיללו את המשטר הנאצי.

בזמן הקצר מאז אמצע 2023, רקיטין פרסם שלל שירים שמהללים את פוטין, את המשטר הרוסי ואת החיילים הנלחמים בחזית אוקראינה, וצבר מעמד בעולם השירה הרוסי, אך גם בציבוריות הרוסית

למשל, השיר "הפיהרר", שכתב אברהרד מיולר, פורסם ברוסית תחת השם "המנהיג"' (ЛИДЕР) ובליווי תמונתו של פוטין. השיר נפתח במילים (כאן מתורגמות מהרוסית המתורגמת מגרמנית):

"אתה כמו גנן בגינתך
הקוצר את פירות עבודת הפרך
העם שמח והדגלים מורמים",

ושורתו האחרונה והבלתי מעודנת היא:

"שמש האלמוות שלך זורחת!" (סימן הקריאה במקור).

כמו השיר הזה, כך גם שאר השירים שפורסמו בפרופיל של רקיטין הם כולם, כאמור, תרגומים של שירים המהללים את השלטון הנאצי ואת חייליו המסתערים על אירופה (כולל רוסיה).

חייו של רקיטין הסתיימו לא כי נחשף, אלא כי חברי אותה קבוצה עלומה חשפו את המהלך בעצמם ובכך חשפו את ערוותם של כל מי שהאמינו לשקר המחוכם והמשעשע – ושל כל אנשי התרבות הפטריוטים הרוסים שהיללו ושיבחו שירים נאציים ברוסית. בראיון עם אחד מחברי אותה קבוצה – הוא עצמו לא נחשף אך טען כי יש להם פרויקט נוסף, דומה, שלא הסכים לגלות מה הוא.

כמו השיר של רקיטין על "המנהיג", הפיהרר, כך גם שאר השירים שפורסמו בפרופיל של רקיטין הם כולם, כאמור, תרגומי שירים המהללים את השלטון הנאצי ואת חייליו המסתערים על אירופה (כולל רוסיה)

מקרה רקיטין מוכיח לא רק את הדמיון בין השירים הלאומניים הנאצים לבין אלו שמחפש המשטר הפוטיניסטי. המקרה הזה מוכיח גם עד כמה לאומני המשטר הזה ועד כמה הוא מסוכן.

גארי קספרוב, אלוף השחמט, הוציא בשנת 2015 ספר על משטרו של פוטין בשם "החורף מגיע" (Winter Is Coming – את הביטוי שאל מסדרת הטלוויזיה משחקי הכס, לדבריו). אחת מטענותיו היא כי פוטין הוא היטלר חדש המאיים על שלום העולם כולו. הספר יצא מעט לאחר הפלישה הרוסית לקרים ולדונייצק שבאוקראינה, והמלחמה הנוכחית והארוכה של רוסיה נגד אוקראינה מוכיחה עד כמה רוסיה של פוטין מסוכנת.

ואכן, ברוסיה כיום אפשר למצוא מגמות לאומניות עזות הכוללות את כל מה שאנחנו מכירים ממשטרים לאומניים רבים אחרים – הלשנות של אזרחים נגד אזרחים אחרים, שנאת זרים, שנאת המערב, שנאת הליברליזם, וכמובן, איך אפשר בלי אנטישמיות.

אבל מקרה רקיטין מוכיח כמה חלולה ורקובה תפיסת העולם הפוטיניסטית. עד כדי כך, שיש לעסקנים בקרמלין והמקורבים לשלטון ברוסיה צורך במשורר מומצא כדי שיתמוך במשטר בשיריו (גם אם הם מתורגמים מגרמנית ומהללים במקור את המשטר הנאצי).

ושוב, בדומה למשטרים לאומניים אחרים, התמיכה הציבורית, לפחות חלקה, איננה באמת תמיכה אלא פחד מהבעת דעה. וכמו אותם משטרים לאומניים – האליטה איננה עם המשטר הרודף את חברי האליטה (שרבים-רבים מהם ברחו מרוסיה בעשור האחרון).

מקרה רקיטין מוכיח כמה חלולה ורקובה תפיסת העולם הפוטיניסטית. עד כדי כך, שיש לעסקנים בקרמלין והמקורבים לשלטון ברוסיה צורך במשורר מומצא כדי שיתמוך במשטר בשיריו, גם אם תמכו במקור במשטר הנאצי

גנדי רקיטין הוא בדיחה משעשעת עבורנו, ואירוע מביך עבור לא מעט אנשים ברוסיה. הוא מעיד על כשליו ובעיותיו של משטר פוטין, אבל הוא מלמד גם עוד דבר. עד כמה משטרים לאומניים, אנטי-דמוקרטים, זקוקים לחיזוק מוגזם ומופרז, עד כמה משטרים אלו מבולגנים וכמהים כל כך לחיזוק מצד האליטה התרבותית, שמוכנים ליפול ברשתו של תעלול כה פשוט. זה קרה ברוסיה, וזה מעיד על כל משטר לאומני.

עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג ומשורר ישראלי, חי בברלין, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה החופשית בברלין.