מפרץ חיפה עומד בפני צומת דרכים היסטורי. לאחר עשרות שנים של מאבק בזיהום האוויר ובסכנות הבריאותיות, אנו ניצבים בפני הזדמנות יוצאת דופן לשנות את פני האזור כולו. התכנית לסגירת בתי הזיקוק בחיפה מייצגת לא רק ניצחון סביבתי, אלא גם מהלך אסטרטגי חכם שישרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל בטווח הקצר והארוך.

לאחרונה, מתנגדי המהלך, ובראשם הנהלת בז"ן, העלו טענות בדבר פגיעה אפשרית בביטחון האנרגטי של המדינה. בין היתר, טענו שהודות לפעולותיהם נשמר הביטחון האנרגטי, בעוד שפעולות אלו כללו העברת נפט גולמי מאוניה לאוניה בלב ים.

שיטת העברת הנפט הגולמי מאוניה לאוניה, שבה מתגאים בבז"ן, טומנת בחובה סיכונים סביבתיים חמורים. תקלה אחת בתהליך זה עלולה להוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים בחופי ישראל, עם השלכות הרסניות על המערכת האקולוגית הימית ועל כלכלת החוף.

שיטת העברת הנפט הגולמי מאוניה לאוניה, שבה מתגאים בבז"ן, טומנת בחובה סיכונים סביבתיים חמורים. תקלה אחת בתהליך זה עלולה להוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים בחופי ישראל, עם השלכות הרסניות

זאת ועוד, נפט גולמי כשלעצמו אינו משמש את צורכי המשק, מאחר שיש לזקק אותו למוצרים השונים. יכולות הזיקוק בלב מטרופולין חיפה עלולות להיפגע משמעותית ממטח טילים מסיבי אחד. במצב זה, ישראל תישאר אולי עם מאגרים עצומים של נפט גולמי, אבל לא תוכל להשתמש בו.

לעומת ייבוא נפט גולמי, שמגיע לחופי ישראל ממספר מצומצם מאוד של מדינות, שעם חלקן יש לנו מורכבויות דיפלומטיות כאלה או אחרות, תזקיקים מיוצרים במאות בתי זיקוק בעולם, כולל באירופה, ומאפשרים גמישות תפעולית גבוהה בהרבה.

כבר בשנת 2018 בדקה חברת מקינזי עבור משרד ראש הממשלה את ההשלכות של הישארות או סגירת בית הזיקוק בחיפה, וזו המליצה כי הפתרון הנכון למדינת ישראל הוא סגירת בית הזיקוק ומעבר לייבוא תזקיקים. זאת ועוד, מחירי הדלק ושאר התזקיקים לא רק שלא יעלו על המחירים של בית הזיקוק בחיפה, אלא אף יופחתו.

הסכנות הבריאותיות הנובעות מפעילות בתי הזיקוק אינן תיאורטיות ואינן ניתנות להכחשה. מחקרים אפידמיולוגיים רבים שנערכו לאורך השנים הצביעו על קשר ישיר בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לשיעורי תחלואה גבוהים, במיוחד בקרב ילדים ואוכלוסיות פגיעות. המשך הפעלת המתחם במיקומו הנוכחי, בלב אזור מאוכלס בצפיפות, מהווה סיכון בלתי סביר לבריאות הציבור ופגיעה מתמשכת באיכות החיים של מאות אלפי תושבים.

סגירת בתי הזיקוק תשרת גם את המעבר ההכרחי לאנרגיות מתחדשות, מהלך שהוא בלתי נמנע בעידן של משבר אקלים. במקום להשקיע בתשתיות מיושנות המבוססות על דלקים פוסיליים, עלינו להפנות משאבים לפיתוח מקורות אנרגיה נקייה ומתחדשת. מהלך זה יתרום לעצמאות האנרגטית של ישראל ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה, תוך יצירת מקומות עבודה חדשים בתעשיות העתיד.

הסכנות הבריאותיות מפעילות בתי הזיקוק אינן תיאורטיות או ניתנות להכחשה. ממחקרים אפידמיולוגיים רבים עלה קשר ישיר בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לתחלואה גבוהה, בעיקר בילדים ואוכלוסיות פגיעות

הפתרון המקודם היום על ידי מוסדות התכנון הוא מעבר לייבוא תזקיקים והקמת מערך אחסון אסטרטגי מבוזר ברחבי הארץ. גישה זו מציעה יתרונות משמעותיים: ראשית, היא מפחיתה את הפגיעות הביטחונית הקיימת כיום, שבה פגיעה במתחם בתי הזיקוק עלולה לשתק את אספקת הדלק הארצית. שנית, היא מאפשרת פיתוח עירוני חדשני ובר-קיימא במפרץ חיפה. במקום מתחם תעשייתי מזהם, האזור יוכל להפוך למוקד של חדשנות, תעסוקה נקייה ומגורים איכותיים, תוך שמירה על הסביבה הטבעית והימית.

הגיעה העת להכריע: האם נמשיך להחזיק במודל תעשייתי מיושן המסכן את בריאות התושבים ואת הסביבה, או שנאמץ חזון חדש של קיימות וביטחון אנרגטי? איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה קורא לממשלת ישראל לפעול ללא דיחוי ליישום התכנית לסגירת בתי הזיקוק. זוהי החלטה שתשפיע על בריאות התושבים, על איכות הסביבה ועל הביטחון הלאומי לדורות הבאים. העתיד של מפרץ חיפה, ושל ישראל כולה, תלוי בה.

ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה.