בתחילת השבוע השתתפתי במיצג מחאה ביזמת ארגון "הורים נגד מעצרי ילדים" וקבוצת פעילות עצמאיות נגד ההרעבה בעזה, בקריאה להפסקת המלחמה והשימוש הבלתי מוסרי והבלתי חוקי שישראל עושה בהרעבה ככלי מלחמה.
המיצג, שביקש להנכיח את ההרעבה ולתת קול לקורבנותיה, ובהם גם שתי נערות ואשה שנמחצו למוות בדוחק התור למזון, התאפיין בפשטות ועל פניו נראה כניגודה של סצנת הבהלה למזון שאליה התייחס:
שהם סְמִיט היא סופרת וסופרת ילדים, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית. תל אביבית, פעילה בהפגנות בעד החזרת החטופים ובעד סיום המלחמה והכיבוש.
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.
במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נכון שהקול הבודד שזועק אמת בולט,
ומבליט את תרבות השקר והברגים הקטנים
והקרנפים וחותמות גומי מלל מעודן.
אבל, זה לא ילד ולא כלי.
מה שאין למחנה הדמוקרטי ליברלי
זה קולות פשוטים ברורים.
אפילו מדבקות המחאה מחווירות
ביחס לפשיזם אלים, עוקד, מפקיר,
רומס, עושק, משחית ומשעבד.
שיח אינטלקטואלי במשלב גבוה
לא עוזר בשיט כשהמצב חרא
ותהליכים מאיצים.
נחוצים יותר אנשים שמדברים
ועושים באומץ תכלס.
(ומאמר המשך: איך יהיו עשרות
שמדברים בגובה העיניים
וגורמים לפעולה, בזמן).
כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.
אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.
למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.
חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא סתם התעוררות, ממש אחרית הימים. נערינו רוצחים, מגרשים מתעללים התושבים עלובי נפש בשטחים , גיבורינו הורסים כל זכר לציוילסץזציה בעזה, נבחרינו ממשיכים לתקוף את הדמוקרטיה החילונית נמשוקצת והבגץ הכופר. יותר יותר אנשים מאמינים באלוהים שהמצאנו לנו תוך פרשנות ריאקציונית לתנך, ובחורינו ממשיכים בהרס הרג והגשמת הכ.ג.ה וכל זאת תוך תמיכה במנהיג הכי מושחת ורע כניראה בהיסטוריה היהודית. אשרי רב אני בישראל ומאושרת עדתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסתבר שיש לך הרבה זמן פנוי ואת משועממת ומבולבלת. אם הבת שלך הייתה במסיבת הנובה אולי היית קצת יותר מחוברת למציאות הישראלית ולא לעזתית. יש הבדל בין הומניות בזמן שלום להומניות בזמן מלחמה, ואצלך המערכת ממש לא מכוילת. תתביישי, לכי לנורווגיה ואירלנד, שם יש הרבה אנשים מעוותים כמוך.
אתם הזוועה האמיתית שהביאה עלינו את האסון וכל ההרוגים ואת הכאב הענק דל כל עם ישראל שלא נדבר על משפחות השכולות שאבדו את ילדהם שיצורים שונאי ידראל כמוכם תוכלו לשבת בבתי קפה להתארגן למחאות, וכולם רואים ויודעים שיש בעזה בזכותכם אוכל בשפע שהיה אמור להגיע לפיות של ילדנו, הבושה וזוועה הם מילות עדינות למי שאתם.
האו"ם ו-UNRA יחד עם חמאס הובילו למוות של 10 מיליונים ברחבי העולם. כך זה עובד. יש 1.2 מיליון תושבים בעזה פחות מהדיווחים של חמאס/אונרא/או"ם. אותו דבר אצל הפלסטינים בלבנן ובגדה המערבית. המשמעות היא שעזה קיבלה אספקה פי 3 או 4 ממה שהיא צריכה והשאר נגנב. זה גם אומר שפליטים אחרים ברחבי העולם מתו בגלל שעזתים גנבו להם את אספקת המזון.
אכן, כפי שכתבת, בעולם אין טובים מוחלטים ורעים מוחלטים. המציאות מורכבת, ולמרבה הצער, את חוטאת בזה הרבה יותר מאשר אותם עוברי אורח שקיללו אותך ברחוב.
משום שאותן נשים רעבות שעומדות בתור ללחם, שונאות אותך שנאת מוות חסרת היגיון. ואותם נערים רעבים, אילו היו יכולים, היו מעוללים לך זוועות שלא ברא השטן. בשונה ממה שקראת בבי.בי.סי (וישראל חוששת לומר בפומבי), את הזוועות האמיתיות בקיבוצים לא ביצעו הרוצחים המקצועיים של חמאס, אלא אזרחים עזתים, חלקם נשים, ומחבלים מאומנים-למחצה. חמאס הוא לא גוף תלוש, אלא רק הסימפטום לאוכלוסיית עזה: רדיקלית, ברברית, אלימה ופרימיטיבית. מוחם של הילדים מורעל מגיל צעיר, והמבוגרים עברו מזמן את נקודת האל חזור. הם באמת ובתמים מאמינים בזכותם הדתית לאנוס אותך, כאישה יהודיה וכשלל מלחמה. אין אפילו אדם אחד בעזה, שמאמין בכנות בזכותה של ישראל להתקיים בכל קו שהוא. החמלה, יקירתי, תמיד מגיעה רק מצד אחד בלבד.
וזוהי המורכבות של המציאות עליה דיברת. כיצד ניתן לתת אהבה ליצורים שישמחו לראות אותך על המוקד? כיצד ניתן לתת להציל את הנחש, שיחזיר לך בהכשה? כיצד ניתן להתמודד עם אוכלוסייה של יצורים שרצונם הראשון הוא מזון ומים, והשני הוא לרצוח אותך?
הפתרון הטוב ביותר, ההומאני ביותר, ההגיוני ביותר הוא, במילה אחת – טרנספר. גירוש בהיקפים עצומים של שני מיליון תושבי עזה למקום אחר. זוהי הודאה בכשלון. הכרה במציאות המורכבת: איננו יכולים לשנות תרבות של שני מיליון איש. וכבני אדם נורמלים, איננו יכולים פשוט להשמיד אותם. ולכן עלינו לגרשם מכאן. בעוד כמה וכמה דורות, אולי ישתפרו, יתבגרו, ילמדו להיות בני אדם. אולי לא. אין בכוחנו לדלג מעל תהליך היסטורי ותרבותי ארוך ועמוק שאוכלוסיית עזה חייבת לעבור.