בתחילת השבוע השתתפתי במיצג מחאה ביזמת ארגון "הורים נגד מעצרי ילדים" וקבוצת פעילות עצמאיות נגד ההרעבה בעזה, בקריאה להפסקת המלחמה והשימוש הבלתי מוסרי והבלתי חוקי שישראל עושה בהרעבה ככלי מלחמה.
המיצג, שביקש להנכיח את ההרעבה ולתת קול לקורבנותיה, ובהם גם שתי נערות ואשה שנמחצו למוות בדוחק התור למזון, התאפיין בפשטות ועל פניו נראה כניגודה של סצנת הבהלה למזון שאליה התייחס:
שהם סְמִיט היא סופרת וסופרת ילדים, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית. תל אביבית, פעילה בהפגנות בעד החזרת החטופים ובעד סיום המלחמה והכיבוש.
"כולם יודעים שהטובים הפסידו
כולם יודעים שהמשחק מכור
העני נשאר עני והעשיר מתעשר
ככה זה, כולם יודעים". (לאונרד כהן)הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במשך שנים הכוחות המצרים בסיני העלימו עין מהברחות נשק לחמאס בעזה. הסכם השלום עם מצרים מגביל את הפעילות של ישראל נגד הפעולות או חוסר הפעולות של קהיר, אבל בזמן האחרון יש רבים שמצביעים על הצורך לפקוח עין על ההתפתחויות בתחום כוחה הצבאי של מצרים.
בימים אלה מצרים החלה לקבל מצרפת את ראשוני מטוסי הקרב מדגם ראפאל. היא גם משקיעה סכומי עתק בתוכנית להשבחת צי הטנקים האמריקאים מדגם אברמס שמפעיל צבאה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
לאחר 15 חודשים של סכסוך אכזרי, נראה שהושג הסכם לסיום המלחמה בין ישראל וחמאס תמורת שחרור החטופים. אבל גם אם הכל – כלומר, השלב הראשון – נחתם וננעל, נותרו שאלות קשות, וייתכנו השלכות פוליטיות דרמטיות ביותר. ייתכן שאנו חוזים ברגע מפנה בתולדות ישראל.
להלן הסוגיות שתקבענה לאן פנינו, וגם לאן פניו של בנימין נתניהו – אם לשבט ואם לחסד (או שמא קללה) של המשך שלטונו האינסופי.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מסתבר שיש לך הרבה זמן פנוי ואת משועממת ומבולבלת. אם הבת שלך הייתה במסיבת הנובה אולי היית קצת יותר מחוברת למציאות הישראלית ולא לעזתית. יש הבדל בין הומניות בזמן שלום להומניות בזמן מלחמה, ואצלך המערכת ממש לא מכוילת. תתביישי, לכי לנורווגיה ואירלנד, שם יש הרבה אנשים מעוותים כמוך.
אתם הזוועה האמיתית שהביאה עלינו את האסון וכל ההרוגים ואת הכאב הענק דל כל עם ישראל שלא נדבר על משפחות השכולות שאבדו את ילדהם שיצורים שונאי ידראל כמוכם תוכלו לשבת בבתי קפה להתארגן למחאות, וכולם רואים ויודעים שיש בעזה בזכותכם אוכל בשפע שהיה אמור להגיע לפיות של ילדנו, הבושה וזוועה הם מילות עדינות למי שאתם.
האו"ם ו-UNRA יחד עם חמאס הובילו למוות של 10 מיליונים ברחבי העולם. כך זה עובד. יש 1.2 מיליון תושבים בעזה פחות מהדיווחים של חמאס/אונרא/או"ם. אותו דבר אצל הפלסטינים בלבנן ובגדה המערבית. המשמעות היא שעזה קיבלה אספקה פי 3 או 4 ממה שהיא צריכה והשאר נגנב. זה גם אומר שפליטים אחרים ברחבי העולם מתו בגלל שעזתים גנבו להם את אספקת המזון.
אכן, כפי שכתבת, בעולם אין טובים מוחלטים ורעים מוחלטים. המציאות מורכבת, ולמרבה הצער, את חוטאת בזה הרבה יותר מאשר אותם עוברי אורח שקיללו אותך ברחוב.
משום שאותן נשים רעבות שעומדות בתור ללחם, שונאות אותך שנאת מוות חסרת היגיון. ואותם נערים רעבים, אילו היו יכולים, היו מעוללים לך זוועות שלא ברא השטן. בשונה ממה שקראת בבי.בי.סי (וישראל חוששת לומר בפומבי), את הזוועות האמיתיות בקיבוצים לא ביצעו הרוצחים המקצועיים של חמאס, אלא אזרחים עזתים, חלקם נשים, ומחבלים מאומנים-למחצה. חמאס הוא לא גוף תלוש, אלא רק הסימפטום לאוכלוסיית עזה: רדיקלית, ברברית, אלימה ופרימיטיבית. מוחם של הילדים מורעל מגיל צעיר, והמבוגרים עברו מזמן את נקודת האל חזור. הם באמת ובתמים מאמינים בזכותם הדתית לאנוס אותך, כאישה יהודיה וכשלל מלחמה. אין אפילו אדם אחד בעזה, שמאמין בכנות בזכותה של ישראל להתקיים בכל קו שהוא. החמלה, יקירתי, תמיד מגיעה רק מצד אחד בלבד.
וזוהי המורכבות של המציאות עליה דיברת. כיצד ניתן לתת אהבה ליצורים שישמחו לראות אותך על המוקד? כיצד ניתן לתת להציל את הנחש, שיחזיר לך בהכשה? כיצד ניתן להתמודד עם אוכלוסייה של יצורים שרצונם הראשון הוא מזון ומים, והשני הוא לרצוח אותך?
הפתרון הטוב ביותר, ההומאני ביותר, ההגיוני ביותר הוא, במילה אחת – טרנספר. גירוש בהיקפים עצומים של שני מיליון תושבי עזה למקום אחר. זוהי הודאה בכשלון. הכרה במציאות המורכבת: איננו יכולים לשנות תרבות של שני מיליון איש. וכבני אדם נורמלים, איננו יכולים פשוט להשמיד אותם. ולכן עלינו לגרשם מכאן. בעוד כמה וכמה דורות, אולי ישתפרו, יתבגרו, ילמדו להיות בני אדם. אולי לא. אין בכוחנו לדלג מעל תהליך היסטורי ותרבותי ארוך ועמוק שאוכלוסיית עזה חייבת לעבור.