חייבים להסיר את הכובע בפני יריב לוין, הוא ממש מחויב לדימוי הציבורי האינפנטילי שהוא לקח על עצמו. מאז שהכריז על החרמת נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, שר המשפטים שלנו מתעקש להתנהג כמו ילד בגיל הרך הנשלט על ידי דחפים וכעסים.

הטנטרום הבלתי נגמר של לוין כלפי העליון הכניס אותו לדילמה ביחס לטקס השבעת שופטים, שעתיד להתקיים הבוקר (חמישי) במשכן נשיאי ישראל. את טקס ההשבעה של עמית לנשיא העליון, לפני חודשיים, לוין החרים בהפגנתיות.

היעדרותו, לצד היעדרותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הייתה אמורה להפוך את טקס ההשבעה של עמית לאירוע חסר הדרת כבוד, כאילו ממליכים את עמית לנשיא במחשכים, אומלל ובודד. אך המזימה של לוין השתבשה. היעדרותו לא גרעה מהמכובדות. להיפך.

לוין דווקא מחבב טקסי השבעה של שופטים, כל עוד לא מדובר על מינויים לעליון. זה מאפשר לו להיראות כמי שדואג לאזרח הקטן וממלא את השורות בבתי המשפט

אולם, ביחס לטקס שיתקיים היום, הדילמה של לוין קשה אף יותר: 35 שופטים יושבעו במהלכו לערכאות השונות, רובם ככולם לבתי משפט השלום והמחוזיים. אך גולת הכותרת של האירוע היא השבעתו של השופט נעם סולברג למשנה לנשיא בית המשפט העליון. סולברג מונה למשנה לנשיא, בהתאם לעקרון הסניוריטי, באותה ישיבה שבה החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויו של עמית לנשיא – ישיבה שגם אותה החרים שר המשפטים.

לוין דווקא מחבב טקסי השבעה של שופטים, כל עוד לא מדובר על מינויים לעליון. זה מאפשר לו להיראות כמי שדואג לאזרח הקטן וממלא את השורות בבתי המשפט. זה שקר כמובן – מי שאחראי להידלדלות השורות ולקיפאון במינוי שופטים לא יכול לקחת קרדיט על הפעולות החלקיות שבכל זאת נעשות.

יריב לוין במליאת הכנסת בשעת לילה מאוחרת, 4 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אז מה יעשה לוין ביחס להשבעה של סולברג למשנה לנשיא העליון? האם גם אותו הוא מתכוון להחרים? או שהוא דווקא יכיר בו, ואז ייווצר עולם עקום עוד יותר, שבו שר המשפטים מכיר במספר שתיים בעליון, שאף הוא מונה בישיבה שלוין אינו מכיר בלגיטימיות שלה, אך לא במספר אחד?

בסופו של דבר לוין בחר בדרך ביניים: מצד אחד להגיע לטקס, ומצד שני להפגין נאמנות למותג האינפנטיליות. כפי שפרסם אמש (רביעי) אביעד גליקמן בחדשות 13, לוין ביקש מאנשי בית הנשיא שלא להושיבו צמוד לנשיא העליון עמית, ולדאוג שלא תהיה שום אינטראקציה בינו לבין עמית, לא על הבמה במהלך הטקס ולא בשום מקום. "שר המשפטים של מדינת ישראל מתנהג כמו ילד בן שלוש", ציטט גליקמן גורם בכיר במערכת המשפט.

בסופו של דבר לוין בחר בדרך ביניים: מצד אחד להגיע לטקס, ומצד שני להפגין נאמנות למותג האינפנטיליות. לוין ביקש מאנשי בית הנשיא שלא להושיבו צמוד לנשיא העליון, ולדאוג שלא תהיה שום אינטראקציה בינו לבין עמית

התנגשות בין רשויות

ההתמודדות עם התנהגותו הבלתי שגרתית של שר המשפטים היא רק אחד האתגרים המונחים לפתחו של נשיא העליון. לוין הוא לא רק בעיה במישור האישי, אלא כמובן גם המהותי: ממשלת ישראל כולה, מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד לאחרון השרים, מהלכת על קו מסוכן בכל הנוגע להכרה שלה במרותה של מערכת המשפט, ובתוקפן של החלטות שיפוטיות.

העובדה הזו הייתה עלולה לשחק תפקיד משמעותי יותר השבוע, במסגרת הדיון הנפיץ שקיים בג"ץ ביום שלישי בעתירות בעניין הדחתו של ראש שב"כ רונן בר. לא מופרך להניח שבמוחם של שלושת השופטים חלפה המחשבה האם כדאי לנקוט קו לוחמני מול הממשלה, למשל בהארכת צו הביניים המקפיא את פיטוריו של בר, שמא הממשלה תחליט לא לכבד אותו, כפי שהציעו שרים וח"כים מהקואליציה.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון על פיטורי ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בין אם המחשבה הזו עברה בראשם ובין אם לא, התוצאה הייתה שבית המשפט נקט גישה שהיא גם בלתי מתפשרת וגם מאוזנת. בלתי מתפשרת במובן המהותי – השופטים אכן האריכו את צו הביניים המקפיא את הפיטורים. האיזון הגיע במובן הסגנוני, באופן שבו השופטים החליטו להכיל את הפרובוקציות והמהומות שמכונת ההסתה הביביסטית שיגרה לבית המשפט, ולאולם עצמו ביום הדיון.

השעה הראשונה של הדיון, המתועדת למרבה המזל במלואה נוכח העובדה שהדיון שודר בשידור חי, תיכנס לדברי הימים של בית המשפט העליון. קריאות קצובות, מאורגנות, של הסיסמה "אין לכם סמכות" ו"בושה", לא נראו מעולם בבית משפט בישראל, אולי גם בעולם כולו.

"יש כאן משהו די שערורייתי", אמר עמית לח"כ טלי גוטליב עוד לפני שהוצאה מהאולם, "שהרשות המחוקקת לא מאפשרת לרשות השופטת לעשות את עבודתה"

חברת כנסת ממפלגת השלטון המתעקשת למנוע קיום דיון משפטי באמצעות צרחות וזעקות בלתי פוסקות, ומסרבת לציית להנחיה להתפנות מהאולם, עד שהיה צורך לגרור אותה משם בכוח – גם לשם לא הגענו מעולם, עד השבוע.

"יש כאן משהו די שערורייתי", אמר עמית לח"כ טלי גוטליב עוד לפני שהוצאה מהאולם, "שהרשות המחוקקת לא מאפשרת לרשות השופטת לעשות את עבודתה".

חברת הכנסת טלי גוטליב בדיון בבג"ץ בהדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופטים התייסרו וניסו בכל דרך לקיים את הדיון בנוכחות קהל באולם, בטרם קיבלו את ההחלטה להורות למשמר בתי המשפט לפנותו. עיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון מקודש ברשות השופטת, ופירוש הדבר הוא שהציבור רשאי להימצא באולמות.

במקרה הנוכחי, הפומביות יושמה באמצעות השידור החי של הדיון. עמית היה חמור סבר עם חזרתו לאולם: "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן, זה אירוע חמור", הוא אמר, "שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית המשפט יוכל לקיים דיון כהלכתו, ללא מורא, ומבלי שיהלכו עליו אימים".

העתירות בעניין פיטורי ראש שב"כ – הן ברמת קיום הדיון והן בפסק הדין שיגיע בסופו של דבר – הן האתגר הגדול הראשון בקדנציה של עמית כנשיא העליון. האתגרים הבאים כבר מתדפקים בדלת

העתירות בעניין פיטורי ראש שב"כ – הן ברמת קיום הדיון והן בפסק הדין שיגיע בסופו של דבר – הן האתגר הגדול הראשון בקדנציה של עמית כנשיא העליון. האתגרים הבאים כבר מתדפקים בדלת: העתירות בעניין הדחת השר איתמר בן גביר מכהונתו, העתירות בעניין החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וגל נוסף של עתירות שיגיעו בקרוב בעניין נבצרותו של נתניהו ממילוי תפקידו.

עבור יצחק עמית, כל רגע הוא רגע מבחן.