היעד הברור של המלחמה בעזה הוא חורבן החיים. הרס תשתיות, בתים, מוסדות וכל הבא ליד. להשאיר אדמה חרוכה. דומה שהממשלה עושה זאת בכוונת מכוון, כדי להפוך את המקום לבלתי ראוי לחיי אדם.

הכוונה נראית ברורה – לעודד הגירה, לדלל את האוכלוסייה ולא להותיר ברירה לתושבים הפלסטינים אלא לעזוב למקום אחר. שרי הקבינט אינם מכחישים זאת בהצהרותיהם ובדרכי פעילותם. זהו הניצחון המוחלט ואין בלתו. רגיעה מבחינתם תחזיר את חמאס, תחזק את הגורמים הג'יהאדיסטים ותרחיק את השינוי הרצוי.

הכוונה נראית ברורה – לעודד הגירה, לדלל את האוכלוסייה ולא להותיר ברירה לתושבים הפלסטינים אלא לעזוב למקום אחר. שרי הקבינט אינם מכחישים זאת בהצהרותיהם ובדרכי פעילותם

לכן, לפי תפיסת הממשלה, ראוי לזרוע ייאוש, כאוס וחוסר תקווה כגורם שידחוף להגירתם. רק עם הטבעתה של התקווה ודעיכתה לתהום הנשייה אפשר יהיה לפתוח ניצוץ של תקווה אחרת תחתיה. התקווה טובה יותר מהחיים עצמם, כמו חלום שכדאי לחיות למענו.

מדובר ברצון ליצור ברצועה עולם אחר – מציאות שתשכנע את הקהילה הבינלאומית והמדינות הסוניות לתמוך בהגירה וביישוב מחדש של הפליטים במקום אחר. המתנחלים, המשיחיים וקיצוני ישראל מאמינים, שיש לנצל את ההזדמנות שנוצרה כדי לבצע טרנספר בהסכמה, בחצי הסכמה או בהסכמה בשתיקה.

עזה היא גיהינום המורכב מחמולות, אשר הוכח שאינן מסוגלות לייצר תרבות חיים נורמטיבית בשל האלימות הפנימית המאפיינת את דפוסי חייהם, ובשל הפלגנות שאינה מייצרת חברה בריאה ופרודוקטיבית המטיבה עם תושביה.

הפליטות טבועה עמוק בדפוסי חייה ורק הרס הקיים יכול ליצר תבנית חיים חדשה. זריקות ההרגעה שקיבלה לאורך השנים החמירו את מצבה ושימשו קרקע פורייה לחדירת האסלאם הקיצוני לעורקי חייה, ועכשיו היא זקוקה לגמילה כדי שלא תשמש עוד איום על סביבתה. עכשיו נכרתה ההזדמנות לשינוי סדרי בראשית כדי להחזירה לשלווה שאפיינה אותה לפני חדירת פליטי 48' לפרבריה.

מי שרוצה ליישב יהודים ברצועת עזה אינו יכול לתמוך באופק מדיני. זו אבן בנעל, מחסום ושיבוש חזון ישראל הגדולה. לשיטתם, עדיף לנהל מדיניות מתוחכמת כדי לרוקן את הרצועה מתושביה שזיהמו את הסביבה ולא נתנו מנוח לישראל עשרות שנים.

מי שרוצה ליישב יהודים ברצועת עזה אינו יכול לתמוך באופק מדיני. זו אבן בנעל, ושיבוש חזון ישראל הגדולה. לתפיסתם, עדיף לנהל מדיניות מתוחכמת כדי לרוקן את הרצועה מתושביה שלא נתנו מנוח לישראל עשרות שנים

הפרדת רצועת עזה משטחי הגדה המערבית היא הכרח, לדעת חסידי שלמות הארץ, כדי לנטרל אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית ואיחוד בין שטחיה, שיעצים את האיום הפלסטיני. ההפרדה מקטינה את הסיכונים משום שהיא מפצלת את הכוח ומקלה על השליטה.

ישראלים רבים מאמינים בזה והצהרתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בזכות הטרנספר (שכבר נסוג ממנה) הזריקה חמצן רב לרעיון הזוי זה בדעת הקהל הישראלית ובקרב חסידי שלמות הארץ.

זה מזכיר סיפור על אדם שהתפרנס מעבודתו אצל נחש. בכל בוקר היה מגיע אל הנחש ומשרת אותו במהלך היום, ובתמורה היה הנחש מעניק לו לירה ביום. באחד הימים נצטרך האדם לקחת חופשה לשבוע ושלח את בנו להחליפו.

גם הבן, כאביו, קיבל בכל יום לירה מערמת המטבעות שהייתה מונחת בקופסה שמורה ליד הנחש. הבן הגיע למסקנה תועלתנית שראוי להרוג את הנחש ולקחת את כספו, במקום להגיע כל יום ולשמור עליו. לפתע הרים גרזן וחתך חלק מגופו מתוך כוונה להורגו. בתגובה הכיש הנחש את הבן והוא נהרג.

אביו שב לאחר כמה ימים כדי להמשיך בעבודתו ולהתפרנס. הנחש אמר לאב – אכן שרתת אותי שנים בנאמנות אבל אני יודע היטב שלעולם לא תסלח לי על שהרגתי את בנך, ואני לעולם לא אשכח שבנך ניסה להרוג אותי וחתך חלק מגופי. הטעם המר לעולם לא ימחה. עדיף שנפסיק לעבוד יחד וניפרד לשלום.

ישראלים רבים מאמינים בהפרדת הרצועה מהגדה, והצהרת טראמפ בזכות הטרנספר (שכבר נסוג ממנה) הזריקה חמצן רב לרעיון הזוי זה בדעת הקהל הישראלית ובקרב חסידי שלמות הארץ

הפלסטינים בעזה לעולם לא יסלחו לנו על החורבן שזרענו. ילדים עזתים שחוו את זוועות המלחמה שנצרבה עמוק בתודעתם, יחפשו נקמה כדי להשיב משהו מכבוד משפחתם שנספתה, מהזוועות שראו וחוו ומהבית שנחרב.

הפלסטינים אמללו את חייהם בעצמם. על מזבח האידיאולוגיה הדתית הברוטלית הם הקריבו את חייהם של רבים. העולם רואה את המראות והתקשורת העולמית תפיק בעתיד סדרות טלוויזיה על זוועות שהתרחשו.

העולם הערבי אינו משתף פעולה עם טרנספר, וההזיה הזאת נמוגה בטרם לידתה. המדינות הסוניות העשירות מסרבות לממן את שיקום עזה תוך עקיפת הרשות הפלסטינית או מנגנון פלסטיני מקובל על הרשות. ישראל נשאבת לממן את חיי התושבים והדבר יהפוך למעמסה בלתי אפשרית על המשק הישראלי.

קיצוני הממשלה, הגוררים את בנימין נתניהו, שוגים בהערכת הדינמיקה. רבנים אידיאולוגים  המובילים את הקו התקיף התומך בחידוש ההתיישבות בעזה וסילוק הפלסטינים, מבקשים ליצר דעת קהל חזקה להמשך המלחמה ללא כל אופק שיוביל להסדרה ושיקום. טראמפ מרחיב את מעורבותו משום שהוא מזהה הישג שיחזק את עוצמתו.

הימין והימין הדתי קיבלו במלחמה בעזה ובאיראן רוח גבית המקשה עוד יותר על פשרה לקראת פתרון מדיני. ואולם, תפיסת הניצחון המוחלט תעמוד בקרוב בפני השבר הגדול שלה, כשיופנם כי אין די בלתקוף, להרוס ולהשמיד בלבד כדי לייצר שינוי. חוסר היכולת להגיע להסכמה לאומית בתחום המדיני יעמיק את השבר הלאומי ויגרום לאיבוד תקווה אצל רבים.

המדינות הסוניות העשירות מסרבות לממן את שיקום עזה תוך עקיפת הרשות הפלסטינית או מנגנון פלסטיני שמקובל עליה. ישראל נשאבת למימון חיי התושבים, שיהפוך למעמסה בלתי אפשרית על המשק הישראלי

ישראל שאחרי המלחמה זקוקה למנהיגות מאחדת ובונה, שאינה מהמרת על העתיד. אנו צריכים להסתלק מהר ככל האפשר מעזה, להשיב את החטופים ולאפשר לדמויות פלסטיניות חדשות ומקובלות להיכנס לשם בתמיכת העולם הערבי המתון, כדי לשנות את המציאות מהיסוד. היחלשות הציר השיעי בראשות איראן מקלה על המלאכה. יש לקוות שהסכם הפסקת האש הצפוי הוא צעד בכיוון זה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.