JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם | זמן ישראל
ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 12 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
הממשלה מנסה להחליף את שומרי סף ביועצים כנועים

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

בינואר 2023, בחודש הראשון לכהונתה של הממשלה וימים אחדים לאחר פרוץ ההפיכה המשטרית, הייתה קואליציית לוין–רוטמן באופוריה, שהורגשה היטב בדיוני ועדת החוקה בכנסת – והצעות חוק שאיימו למוטט בבת אחת את מערכת המשפט על כל חלקיה עלו בקצב מסחרר בוועדה. אחד החוקים האלה היה הצעת החוק להפיכת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למינויים פוליטיים.

ברגישות המאפיינת עדר פילים בקרבת כלי חרסינה עדינים, דחף שמחה רוטמן את הצעת החוק שלו מבלי להבין את השלכותיה ההרסניות על תפקוד הממשלה.

מדובר בהצעה שצפויה לשתק כליל את פעולתה של הרשות המבצעת, שכן ניתוק כפיפותם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה ייצור עשרות מוקדים משפטיים עצמאיים, העלולים להיקלע לעימותים בלתי פוסקים – לא רק במסדרונות הממשלה אלא גם בבתי המשפט. זהו מתכון ודאי להתאבנות מוחלטת של גופי השלטון.

עורכי הדין שיתפסו את המקומות של המשפטנים הראויים כמינויים פוליטיים יהיו לרוב אנשי שוליים במקצוע – כאלה שחסרים כבוד מקצועי, ועל אחת כמה וכמה אתוס של שמירת סף ואכיפת גבולות החוק

זאת מבלי להזכיר את העובדה שאם השר יהיה זה שימנה או יפטר את היועץ המשפטי במשרדו, משמעות הדבר היא ששלטון החוק חדל מלהיות אפילו המלצה. יועץ משפטי כזה לא ישרטט גבולות לבוס שעלול לפטר אותו בכל רגע, ומשפטנים ראויים לא ירצו למלא תפקיד שמעמיד אותם בעמדה כה פגיעה.

עורכי הדין שיתפסו את המקומות של המשפטנים הראויים כמינויים פוליטיים יהיו לרוב אנשי שוליים במקצוע – כאלה שחסרים כבוד מקצועי, ועל אחת כמה וכמה אתוס של שמירת סף ואכיפת גבולות החוק.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי) ד"ר גיל לימון הגיע אז לוועדה והסביר להם, בלשון פשוטה, מה יקרה אם החוק הזה ייחקק. "הממשלה אפילו לא תהיה מעל החוק", הוא אמר אז, "הממשלה תהיה החוק".

ההופעה ההיא של לימון הביאה להסרת הצעת חוק היועמ"שים מהשולחן. אפילו הרוטמנים ועוזריהם נאלצו להודות שההצעה בלתי אפויה, ושהיא עתידה להסב נזק עצום לעבודת הרשות המבצעת.

אך במסגרת הגלישה המואצת של קואליציית לוין–רוטמן בחזרה ל־2023, אישרה אתמול (ראשון) ועדת השרים לענייני חקיקה גרסה חדשה של חוק היועמ"שים.

על פי ההצעה, שח"כ אביחי בוארון מהליכוד הניח על שולחן הכנסת רק לפני חודשיים, היועץ המשפטי במשרד ממשלתי לא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה "או למי מטעמו", אלא למנכ"ל המשרד שבו הוא מכהן

מתברר שאנחנו אפילו לא מצויים בשידור חוזר, שכן ההצעה הנוכחית גרועה אפילו מקודמתה: על פי ההצעה, שח"כ אביחי בוארון מהליכוד הניח על שולחן הכנסת רק לפני חודשיים, היועץ המשפטי במשרד ממשלתי לא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה "או למי מטעמו", אלא למנכ"ל המשרד שבו הוא מכהן.

חוות דעתו המשפטית של יועמ"ש משרדי מחייבת את כל עובדי אותו משרד, והוא גם היחיד שמנחה את אנשי הפרקליטות כיצד לייצג את עמדת המשרד בבתי המשפט.

חברי הכנסת שמחה רוטמן ואביחי בוארון בכנסת, 26 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חברי הכנסת שמחה רוטמן ואביחי בוארון בכנסת, 26 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם יש כמה משרדי ממשלה המעורבים בהצעת חוק או בפעולה ממשלתית אחרת, ויש ביניהם מחלוקת – "תכריע במחלוקת ממשלת ישראל". ובקיצור, אם הצעת החוק הזו תתקבל, לא תהיה יותר שום משמעות לרעיון שלטון החוק. הפוליטיקאים יחליטו מה חוקי.

בדברי ההסבר בוארון בחר להתלוצץ: "חיזוק מעמדם יוביל להגברת הוודאות המשפטית בתוך המשרד ולשיפור איכות קבלת ההחלטות המשפטיות והמנהליות".

לימון לא השתתף בישיבת ועדת השרים, אך הוא שלח חוות דעת משפטית לפני תחילת הישיבה, שהסבירה כי מה שהממשלה החליטה לעשות הוא שגם אם היועצת לא תפוטר, הרי שתפקידה ירוקן מכל תוכן

לימון לא השתתף בישיבת ועדת השרים, אך הוא שלח חוות דעת משפטית לפני תחילת הישיבה, שהסבירה כי מה שהממשלה החליטה לעשות הוא שגם אם היועצת לא תפוטר, הרי שתפקידה ירוקן מכל תוכן. "ההצעה מבטלת כליל את המעמד המחייב של חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה כלפי הרשות המבצעת ואת בלעדיות הייצוג בערכאות, והיא יוצרת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי הציבורי".

ביחס לרעיון שממשלת ישראל עצמה היא זו שתכריע במחלוקת בין יועצים משפטיים במשרדי ממשלה שונים, כתב לימון: "לא ברור מהי כשירותה של הממשלה להכריע במחלוקות משפטיות־מקצועיות בין יועצים משפטיים, ודומה כי כל תכליתה של ההצעה היא להחליש את מעמדם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ושל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו".

שר המשפטים יריב לוין (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לא ברור אם יריב לוין והשרים בוועדה התעלמו מהדברים, או החליטו דווקא לאורם לקדם את הצעת החוק ההרסנית. הוועדה אישרה את תמיכת הממשלה בהצעת החוק, וקבעה שלא כמקובל כי ההצעה תקודם לא בתיאום עם אנשי משרד המשפטים, אלא עם שר המשפטים עצמו.

אם ההצעה הזו תאושר בקריאה טרומית ותחזור לוועדת החוקה של ח"כ רוטמן, יצטרך המשנה לימון למחזר את הופעתו בוועדה מלפני שנתיים וחצי, ולנסות להזכיר למחוללי הכאוס את היקף הנזקים הצפויים.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הנקודה שאין צורך "לשלוט" ביעוץ המשפטי. יש לאסור בחוק שהיעוץ המשפטי יחשוב שהוא בעל הבית. יש לעבוד בהרמוניה באיזון בין הרשויות כאשר לרשות המשפטית צריך להיות איסור לאג'נדה ושמיקודה צריך לה... המשך קריאה

הנקודה שאין צורך "לשלוט" ביעוץ המשפטי. יש לאסור בחוק שהיעוץ המשפטי יחשוב שהוא בעל הבית. יש לעבוד בהרמוניה באיזון בין הרשויות כאשר לרשות המשפטית צריך להיות איסור לאג'נדה ושמיקודה צריך להיות לעבוד עם כל ממשלה נבחרת ככל שהחוק מאפשר זאת. במשטר טוב אין אחד שולט בשני אלא יחד. אבל ברשות המשפטית של היום שמורכבת ממשובטים, נאורים, ממנים את עצמם, מסמרים בלי ראש, ומכים כל החלטת ממשלה בפרגול, ונאור אחד, ממנה שופטים לפי האג'נדה לפס"ד הרצוי – זה לא יכול להמשיך. ואז או שישנו או שיכפו עליהם בחוק ובאיומים לסרבנות. כי את הכפיה הלא חוקית שלהם הם עושים. מהמקפצה. יום טוב יועז.

כמובן שאם מערכת המשפט היתה תופסת את תפקידה לסייע לממשלה נבחרת לקדם את מצעה באופן החוקי המיטבי אפשר היה להגיע לפתרונות טובים. אבל, ככל שהיעוץ המשפטי תופס את "שילטון החוק" ולא את שלטון המ... המשך קריאה

כמובן שאם מערכת המשפט היתה תופסת את תפקידה לסייע לממשלה נבחרת לקדם את מצעה באופן החוקי המיטבי אפשר היה להגיע לפתרונות טובים. אבל, ככל שהיעוץ המשפטי תופס את "שילטון החוק" ולא את שלטון הממשלה על פי החוק ונסייע לה – לא יתכן שחבורת משובטים נאורים בלתי נבחרים ישליטו מן שלטון חוק מומצא, חוק מזוייף, הרכבים הנבחרים לפסוק לפי ההוא שמינה את עצמו תהיה ביכולת חוקית לכופף בכוח שאותו לקחה בכוח את הממשלה הנבחרת והעומד בראשה על פי חוק. תשתנה ההגדרה מ"שילטון החוק" ל"על פי חוק" ללא אג'נדה, על פי החוק הכתוב ולא המומצא, המסולף והמגמתי והכל יבוא על מקומו בשלום. בהצלחה לכולנו.

עוד 672 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 29 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.