שבוע של המתנה – זו ההחלטה שקיבלה בתחילת השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, בנוגע להצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להסתייע בוועדה המייעצת למינויים בכירים לפני קבלת החלטה על מינוי או הדחה של בעלי שבע המשרות הבכירות בשירות הציבורי: רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש המוסד, ראש שב"כ, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.

זוהי כמובן החלטה טקטית מצד הוועדה של לוין, שמטרתה להותיר חרב מתהפכת מעל ראשם של מי שצריכים לקבל החלטות בנוגע לכוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את אלוף במילואים דוד זיני לראש שב"כ. הדברים מכוונים ישירות אל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, ואל הרכב שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.

על שולחנה של ועדת השרים הונחה הצעת חוק, שהגיש ח"כ אושר שקלים מהליכוד, הנראית תפורה במדויק לצרכיה הנוכחיים של הממשלה – הן לרצונו של נתניהו למנות את זיני; הן לרצונו של לוין לכרסם במוטת הכנפיים של מערכת המשפט וברעיון שלטון החוק עצמו. זוהי הצעת חוק משונה במיוחד, הבאה להכתיב לממשלה להימנע מלהיעזר בוועדה המייעצת למינויים בכירים, בבואה למנות את המינויים הבכירים ביותר שבאמתחתה של הממשלה.

הצעת החוק של ח"כ שקלים באה להכתיב לממשלה להימנע מלהיעזר בוועדה המייעצת למינויים בכירים, בבואה למנות את המינויים הבכירים ביותר שבאמתחתה של הממשלה

על פי הצעת החוק, "מינוי לתפקיד בכיר בשירות המדינה ייעשה על ידי הממשלה, לפי הצעת השר הממונה, ללא צורך בקבלת המלצת ועדה מייעצת". לפי דברי ההסבר, ההצעה באה "להסיר חסמים בהליכי מינוי לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולחזק את עקרון המשילות".

המשנה ליועצת המשפטית לממשל ד"ר גיל לימון כתב בחוות דעתו שהונחה על שולחן ועדת השרים לקראת הדיון, כי בפועל מטרתה של הצעת החוק איננה רק ביטול ועדת גרוניס, אלא גם ביטול של כל ועדה מייעצת הפועלת בנציבות שירות המדינה.

ח"כ אושר שקלים במליאת הכנסת, 15 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מדובר על ועדת המינויים של השירות, בראשות הנציב, וכן על כל ועדות האיתור הממליצות על מועמדים לתפקידים בדרגי ביניים בכירים, כגון משנים ליועץ המשפטי לממשלה, ראשי אגפים במשרד האוצר ועוד עשרות תפקידים. את כולן תבטל הצעת החוק הזו, באבחה אחת.

אולם, נראה שאת העיקר שכח לימון לכלול בחוות דעתו: הצעת החוק הזו מתנגשת ברמה העמוקה ביותר עם עקרון הפרדת הרשויות. במובן זה, היא מעוררת את אותם שדים שהתפרצו בעת שהכנסת חוקקה, בכובעה כרשות המכוננת, את התיקון לחוק יסוד השפיטה שכלל את ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה וראש הממשלה.

הכנסת מתיימרת לחוקק כאן חוק, שיאסור למעשה על הממשלה לעשות שימוש בסמכותה לשכלל את ההליכים למינויים בתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה

בעניין הסבירות דובר בפעולה של הרשות המחוקקת, המגבילה את יכולתה של הרשות השופטת לבחון בכלים של משפט מנהלי את פעולותיה של הרשות המבצעת.

בהצעת החוק הנוכחית, ההתערבות החקיקתית בעבודת הרשות המבצעת היא ישירה ולא עקיפה: הכנסת מתיימרת לחוקק כאן חוק, שיאסור למעשה על הממשלה לעשות שימוש בסמכותה לשכלל את ההליכים למינויים בתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה – ולמעשה לכפות על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, ללא היוועצות בוועדה מייעצת.

זה טרלול, וכדי להכפיל את הטרלול – הממשלה שוקלת לתמוך בהצעת החוק הזו, שתכבול את ידיה ותכפה עליה איסור היוועצות.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, בטקס השבעתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון בבית הנשיא, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למה הדבר דומה? נניח שנגיד בנק ישראל צריך לקבל החלטה אם להוריד או להעלות את גובה הריבית במשק. תבוא הכנסת ותחוקק חוק שאסור לו לקיים ישיבה עם בכירי בנק ישראל ולשמוע את דעותיהם לפני שיקבל החלטה; או הצעת חוק שתאסור על פרקליט מחוז לדון עם התובעים העובדים עימו בפרקליטות, בטרם יקבל החלטה אם להעמיד לדין חשוד.

זו יוזמה הרסנית, החותרת תחת הערך הכי בסיסי של עבודת הרשות המבצעת – הרצון לקבל החלטות טובות ואיכותיות ככל האפשר, לטובת האזרחים.

מלכתחילה, הוקמה הוועדה המייעצת למינויים בכירים בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה. בדיוק כמו בנושא כללי ניגוד העניינים החלים על שרים, הממשלה למעשה אומרת לכנסת – לא ראוי שאת תכתיבי עבורי את הנורמות החלות בנושא, אלה הם דברים שיש להותיר להסדרה ממשלתית פנימית.

הרי גם אם ניגוד העניינים של נתניהו בנוגע למינוי ראש שב"כ הבא יוסר עם סיום החקירות הרגישות, מינויו של זיני עדיין אינו מובטח. בדרכו עומדת ועדת גרוניס, ואין כל ודאות כיצד תכריע בשאלת מועמדותו

הרעיון הזה מקבל משנה תוקף כשמדובר במינויים בכירים. אם תבוא הכנסת ותחליט לחייב את הממשלה לקיים הליך מינוי יותר מפורט ומושקע – זה לגמרי בסמכותה. אבל לחייב את הממשלה להנמיך את הסטנדרט?

כל זה נכון במצב נורמלי. במציאות העכשווית, ועדת גרוניס תקועה כמו עצם בגרונו של ראש הממשלה. בחסות בג"ץ, הולכים ומתגבשים כעת מהלכי פשרה, שאולי יאפשרו את מינויו של זיני לראש שב"כ בעוד כחודשיים, לאחר שתסתיים מעורבות שב"כ בחקירות הרגישות בעניין המסמכים הסודיים ובעניין קטאר־גייט. ההחלטה בעניין זה צפויה להינתן במהלך היום.

דוד זיני בהר הרצל בירושלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, 30 באפריל 2025 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

אך החלטת ועדת השרים לחקיקה לדחות לשבוע הבא את ההכרעה בנוגע לקידום הצעת החוק לביטול ועדת גרוניס מעידה כי הממשלה כבר מכינה תוכנית חלופית. שהרי גם אם ניגוד העניינים של נתניהו בנוגע למינוי ראש שב"כ הבא יוסר עם סיום החקירות הרגישות, מינויו של זיני עדיין אינו מובטח. בדרכו עומדת ועדת גרוניס, ואין כל ודאות כיצד תכריע בשאלת מועמדותו.

מכאן נובע הצורך בחרב חקיקתית מתנופפת, שכמו אומרת לכל המעורבים: או שתאפשרו את מינוי זיני, או שנמשיך במסע ההרס החקיקתי.