הפשרה שהושגה, בחסות בג"ץ, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בנוגע למתווה מינוי ראש שב"כ הבא, אינה מבטיחה את מינויו של אלוף במילואים דוד זיני לתפקיד.

נתניהו אומנם רשם הישג לא מבוטל בעצם הצגת הפשרה, שבמסגרתה הוענקה לו הזכות להחליט מי יהיה המועמד שיובא לאישור ועדת גרוניס והממשלה, אך אין כל ודאות כי זיני אכן ימונה לתפקיד שלשמו הוא יועד על ידי נתניהו.

העתירה בעניין מינוי ראש שב"כ הבא הוגשה על ידי קבוצת אזרחים התומכים בנתניהו, ודרישתם הייתה לבטל את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה נתניהו מצוי בניגוד עניינים בכל הנוגע למינוי ראש שב"כ, זאת בשל שתי חקירות רגישות המתנהלות בשב"כ נגד מקורביו.

בהתאם למתווה הפשרה, נתניהו יוכל להציע בעוד חודשיים מועמד לתפקיד ראש שב"כ, והמועמד ייבחן כמקובל על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים

בהתאם לכך, היועצת הטילה מגבלות חמורות על מעורבותו של נתניהו בהליך המינוי, קבעה כי הסמכות להציע מועמד לממשלה תועבר לשר אחר, וכי תהליך הבחירה בידי אותו שר יהיה שקוף, מתועד ומנומק.

נשיא העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ קיימו שני דיונים סגורים בנוגע להצעת הפשרה, בהשתתפות מזכיר הממשלה ועורכי הדין מטעם הממשלה, וכן אנשי הפרקליטות, ובסופו של דבר קיבלו את הסכמת הצדדים לפשרה שבית המשפט ממש כפה עליהם, ועיגנו אותה בפסק דין קצר, כדי לייתר את הצורך להכריע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)

בהתאם למתווה הפשרה, נתניהו יוכל להציע בעוד חודשיים מועמד לתפקיד ראש שב"כ, והמועמד ייבחן כמקובל על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות השופט גרוניס.

במקביל, כהונתו של ממלא מקום ראש שב"כ הנוכחי, ש', תוארך עד לכניסתו לתפקיד של מי שייבחר במינוי קבע. גם אחרי כניסתו של ראש שב"כ הקבוע לתפקידו, הוא לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירת פרשות "בילד" ו"קטאר־גייט", אלא רק כפוף להסדר ניגוד עניינים שיגובש על ידי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט למעשה מכיר בכך שהיועצת לא מוותרת על אף טענה בעניין – ואינה מסכימה לביטול דה פקטו של כללי ניגוד העניינים החלים בשירות הציבורי

השופטים רשמו לפניהם שהצדדים לא מוותרים על טענותיהם, והסכמתם למתווה ניתנה נוכח המלצת בית המשפט. לעניין זה יש חשיבות, שכן העותרים – כאמור, תומכים מובהקים בראש הממשלה – מבקשים מבית המשפט, גם כעת לאחר שגובש מתווה הפשרה, לקבוע כי חוות הדעת של היועצת המשפטית הקובעת שנתניהו מצוי בניגוד עניינים, בטלה ומבוטלת.

בית המשפט למעשה מכיר בכך שהיועצת לא מוותרת על אף טענה בעניין – ואינה מסכימה לביטול דה פקטו של כללי ניגוד העניינים החלים בשירות הציבורי.

מתווה הפשרה מהווה פתרון פרגמטי מצד השופטים, שהעדיפו לא לכתוב פסק דין עקרוני נוסף בעניין ניגוד העניינים של נתניהו, זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין העקרוני בעניין ראש שב"כ הקודם רונן בר. ממילא, הפרשנות הרווחת של ניגוד העניינים היא שהוא חל כל עוד החקירות בשב"כ עודן מתנהלות.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון בעתירות הנוגעות לאופן מינוי ראש שב"כ, בית המשפט העליון בירושלים. 1 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כתב האישום שהוגש השבוע נגד יועצו של נתניהו, יונתן אוריך, אמור לסמן סוף פסוק בחקירת המסמכים המסווגים, בהנחה שלא ניתן יהיה למצות בעתיד הנראה לעין את החקירה נגד ישראל איינהורן, שמסרב להגיע לישראל, וככל שלא יתקיימו הליכי הסגרה בעניינו.

נותרה פרשת "קטאר־גייט". ואף שניהול חקירה כשהסטופר מתקתק פוגעת ביעילותה, חודשיים אמורים להוות זמן מספיק, מה גם שניתן יהיה לסיימה גם אחרי כניסת ראש שב"כ הקבוע לתפקידו, ובהינתן שהוא יהיה כפוף ממילא להסדר ניגוד עניינים.

העותרים תהו, בתגובה לפרטי המתווה – אם ממילא ראש שב"כ הבא יהיה מנוע מלעסוק בפרשות, למה לדחות את ההליך בחודשיים? התשובה מוליכה למסקנה שהלכה למעשה השופטים מקבלים את התזה של היועצת

העותרים תהו, בתגובה לפרטי המתווה – אם ממילא ראש שב"כ הבא יהיה מנוע מלעסוק בפרשות, למה לדחות את ההליך בחודשיים? התשובה מוליכה למסקנה שהלכה למעשה השופטים מקבלים את התזה הבסיסית שהציבה בפניהם היועצת.

לפי הגישה הזאת, מניעות של ראש שב"כ מלעסוק בפרשות אינה מהווה פתרון הולם, מאחר שבחקירות רגישות עד כדי כך יש חשיבות וצורך למגע ישיר של ראש השירות עם חומרי החקירה, עם מהלכי חקירה, ועם צוות החקירה עצמו.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס השבעת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בבית הנשיא, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם פירוש הדבר הוא שמינויו של זיני לראש שב"כ מובטח? בניגוד לסנטימנט הרווח, התשובה שלילית. ראשית, בית המשפט עצמו הדגיש בהחלטותיו כי עבודתה של הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שתבחן את המינוי – רשאית לבחון את הסוגייה בכלים רחבים יותר מהכלים המשפטיים הצרים, שאוחזים בידיהם בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה.

השופטים בחרו להפנות במפורש להחלטה שיפוטית של בג"ץ משנת 2007, שבה נקבע כי "עיקר תפקידה של הוועדה המייעצת הוא לבדוק את המינוי מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה להיבט טוהר המידות הכרוך במינוי".

אם נתניהו ביקש להשיג שליטה כלשהי על תוצרי החקירה הרגישה בפרשת "קטאר־גייט", את המטרה הזו הוא ככל הנראה לא ישיג

זוהי סמכות רחבה מאוד שוועדת גרוניס אוחזת בידה, ובמסגרתה היא עשויה להידרש, למשל, ל"ריאיון העבודה" שערך נתניהו לזיני בפגישה קצרצרה ברכב השרד שלו, והאם הריאיון התמצה בשאלה האם זיני יפגין כלפי ראש הממשלה נאמנות אישית.

נוסף על כך, בית המשפט סירב לאמץ דרישה שהפנה פרקליט ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, שביקש לחייב את היועצת המשפטית לממשלה להתנגד לכל עתירה לבג"ץ, ככל שתוגש, נגד הכוונה למנות את זיני – לפני או אחרי חוות הדעת של ועדת גרוניס. גם היועצת ואנשי הפרקליטות דחו דרישה זו, ועמדו על כך שהיועצת תוכל להמשיך להפעיל את שיקול דעתה ואת סמכויותיה כמתחייב מתפקידה.

עו"ד מיכאל ראבילו (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

פירוש הדבר הוא שגם בהנחה שנתניהו ינקוב בשמו של זיני כמועמד מטעמו, הדרך למינוי עוד ארוכה. ממילא, אם נתניהו ביקש להשיג שליטה כלשהי על תוצרי החקירה הרגישה בפרשת "קטאר־גייט", את המטרה הזו הוא ככל הנראה לא ישיג.

צחוק הגורל יהיה, אם ככל שזיני אכן ימונה, אחרי הבחירות הבאות תבוא ממשלה חדשה ותחליט להדיח אותו. זאת, בהתאם להצעת החוק המהפכנית שאושרה בתחילת השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה, שלפיה תוכל ממשלה חדשה, עם כניסתה לתפקיד, להדיח את ראשי כל הארגונים הביטחוניים והגופים הציבוריים, מהמפכ"ל והרמטכ"ל ועד ראש שב"כ וראש אגף התקציבים.

צחוק הגורל יהיה, אם ככל שזיני אכן ימונה, אחרי הבחירות הבאות תבוא ממשלה חדשה ותחליט להדיח אותו. זאת, בהתאם להצעת החוק המהפכנית שאושרה בתחילת השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה

אם התרחיש ההזוי הזה יתממש, יוכל זיני לנפנף אז בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, שכתב השבוע לוועדת השרים לחקיקה ש"מדובר בפוליטיזציה מוחלטת של מערכות אכיפת החוק, הביטחון, המנהל הציבורי והכלכלה, ופגיעה עמוקה ביסודות המשטריים הדמוקרטיים של המדינה".

מיותר לציין שוועדת השרים, בראשות שר המשפטים יריב לוין, התעלמה מחוות הדעת של לימון, ואישרה את תמיכת הקואליציה בהצעת החוק.