המתווה שהושג בחסות בג"ץ לפני כחודש ימים, ושהיה אמור לאפשר את חידוש פעולתה של ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט, התמוטט.
כעת לא ברור מתי תוכל הוועדה לחדש את עבודתה, ועל רקע מחלוקת רחבה בנושא בין יו"ר ועדת החקירה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – חוזרת התסבוכת כולה אל שולחנו של בג"ץ.
לאחר שהסתיימה סאגת מספר עורכי הדין שיכולים לייצג כל אחד מחמשת האנשים שהוזהרו על ידי הוועדה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובג"ץ קבע כי המספר יעמוד על שני עורכי דין לכל מוזהר, נותרה כעת בעיית הסנכרון בין עבודת ועדת החקירה לבין המשפט הפלילי בתיק 3000, המתנהל באולמה של השופטת טלי חיימוביץ בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הבעיה: חלק ממוזהרי הוועדה אמורים למסור עדות במשפט הפלילי כעדי תביעה, אך אם סנגוריהם יקבלו את חומרי החקירה מוועדת החקירה בטרם מסירת העדות במשפט הפלילי, העדות תזוהם.
הבעיה: חלק ממוזהרי הוועדה אמורים למסור עדות במשפט הפלילי כעדי תביעה, אך אם סנגוריהם יקבלו את חומרי החקירה מוועדת החקירה בטרם מסירת העדות במשפט הפלילי, העדות תזוהם
בהסדר, שקיבל תוקף של החלטת בג"ץ, היו אמורים ארבעה מתוך חמשת המוזהרים – משה יעלון, יוסי כהן, רם רוטנברג ואבנר שמחוני – למסור את עדותם כעדי תביעה במשפט הפלילי המתנהל בפרשת הצוללות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולסיים את מסירת העדות עד מחצית חודש דצמבר.
זאת, על מנת לאפשר לוועדת החקירה למסור למוזהרים את החומרים שאספה ולאפשר את קיום השלב האחרון בעבודתה לקראת כתיבת הדוח הסופי.
אך בית המשפט המחוזי לא פעל בהתאם לציפיות של בג"ץ. שלושה ימים אחרי שבג"ץ אימץ את המתווה שהציעה היועצת המשפטית ושהיה מקובל גם על ועדת החקירה, התקיים באולמה של השופטת חיימוביץ דיון בבקשת סנגוריו של הנאשם מס' 1 בתיק 3000, עד המדינה לשעבר מיקי גנור, להשתחרר מייצוגו.
בית המשפט המחוזי לא פעל בהתאם לציפיות של בג"ץ. שלושה ימים אחרי, התקיים באולמה של השופטת חיימוביץ דיון בבקשת סנגוריו של הנאשם מס' 1 בתיק 3000, עד המדינה לשעבר מיקי גנור, להשתחרר מייצוגו
זו לא הייתה הפעם הראשונה שעורכי דינו של גנור ביקשו להשתחרר. דיון קודם בבקשה התקיים כבר ב-1 ביולי, ובמסגרתו התייצבו שני סנגורים חדשים, עדי ברקאי ונריה בר-און, מטעם הסנגוריה הציבורית, שאמורים להחליף בייצוג את עורכי הדין רוית צמח ועמית ניר, שהתפטרו מאחר שגנור הפסיק לשלם את שכר טרחתם.
ברקאי ובר-און הודיעו כי דרוש להם זמן מסוים ללמוד את התיק, ואם בית המשפט ייאות לדחות את המשך המשפט עד לינואר 2026, הם יסכימו לקבל על עצמם את ייצוגו של גנור. השופטת חיימוביץ קבעה כי תיתן החלטה בעניין שחרור עורכי הדין הקודמים של גנור ב-15 בספטמבר, בתקווה שעד אז יתבהר המצב בבג"ץ.
אלא שבהחלטתה מ-15 בספטמבר הודיעה חיימוביץ כי כבר התחייבה לשחרר את צמח וניר מהייצוג, ולכן סירבה להקדים את חידוש שמיעת העדויות בתיק, הקבוע לינואר 2026.
פירוש הדבר הוא שהמתווה שהיועצת הציעה ובג"ץ קיבל – התמוטט. בנסיבות האלה, ועדת החקירה החליטה לא להתחשב עוד במשפט הפלילי המתנהל במקביל, והודיעה כי בתחילת חודש נובמבר היא תעמיד את חומרי החקירה שברשותה לרשות המוזהרים, על מנת שאלה יוכלו להתחיל להתכונן לשלב העדויות מטעמם בוועדת החקירה.
בנסיבות האלה, ועדת החקירה החליטה לא להתחשב עוד במשפט הפלילי המתנהל במקביל, והודיעה כי בתחילת חודש נובמבר היא תעמיד את חומרי החקירה שברשותה לרשות המוזהרים
באופן מפתיע, המוזהרים עצמם דורשים לקבל גישה לחומר בהקדם האפשרי, ומי שמתנגדים לכך הם היועצת המשפטית והפרקליטות, הרואים לנגד עיניהם את האינטרס של ניהול המשפט הפלילי בלא שתתעורר טענה לזיהום עדויות.
האם היחשפותם של מוזהרי ועדת החקירה לחומרים שהוועדה אספה, בטרם מסרו את עדויותיהם במשפט הפלילי, אכן תזהם את עדותם? ועדת החקירה טוענת שלא.
ועדת גרוניס מסתמכת לשם כך על פסק דין שניתן בבג"ץ ב-2006, שביטל את ההלכה שכונתה "הלכת קינזי", וקבע כי בניגוד להלכה הנושנה, נאשם במשפט פלילי יוכל להעיד נגד שותפו לעבירה גם אם משפטו שלו מתנהל במקביל.
אם ניתן לקיים שני משפטים פליליים במקביל, טוענת ועדת החקירה בהודעה מטעמה שהוגשה לבג"ץ שלשום (שני), בוודאי שניתן לקיים במקביל משפט פלילי והליך של ועדת חקירה ממלכתית.
היועצת והפרקליטות מצויים כאמור בדעה כי יש לקדם את שמיעת עדויותיהם של המוזהרים כעדי תביעה בבית המשפט המחוזי, בהקדם האפשרי, ויש לעשות זאת לפני שעדים אלה יקבלו את החומרים מוועדת החקירה.
החלטת השופטת חיימוביץ לשחרר מייצוג את סנגוריו הקודמים של גנור, וכפועל יוצא מכך לחדש את דיוני ההוכחות במשפט רק בחודש ינואר 2026, היא לדעת הפרקליטות החלטה שגויה.
היועצת והפרקליטות הודיעו כי בכוונת התביעה לערער על החלטת המחוזי לבית המשפט העליון ולבקש ממנו להכריע בדחיפות – אך שלושה שבועות לאחר שההחלטה התקבלה, הערעור טרם הוגש
בהודעה לבג"ץ מהשבוע שעבר, הודיעו היועצת והפרקליטות כי בכוונת התביעה לערער על החלטה זו של המחוזי לבית המשפט העליון ולבקש ממנו להכריע בערעור בדחיפות – אך שלושה שבועות לאחר שההחלטה התקבלה, הערעור טרם הוגש.
ואילו מוזהרי ועדת החקירה יכולים להרשות לעצמם להשקיף מהצד על התמוטטות המתווה שהושג בבג"ץ ולהרוויח, כמעט בלי מאמץ, מהנזק הנגרם הן מעיכוב המשפט הפלילי והן מעיכוב עבודת ועדת החקירה.
מטרת המוזהרים כעת היא לשכנע את בג"ץ שאין תוחלת לקיום שני ההליכים במקביל, לפחות כל עוד ועדת החקירה מתכוונת להסיק מסקנות אישיות ולהמליץ המלצות אישיות בדוח הסופי שתפרסם.
ובכך יצא המרצע מן השק: נתניהו ויתר המוזהרים ישמחו אם הדוח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות וכלי השיט יהיה נטול המלצות אישיות. נראה שכל התסבוכת הפרוצדורלית נועדה כדי להביא את כל הצדדים למסקנה הזו.
נתניהו ויתר המוזהרים ישמחו אם הדוח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות וכלי השיט יהיה נטול המלצות אישיות. נראה שכל התסבוכת הפרוצדורלית נועדה כדי להביא את כל הצדדים למסקנה הזו
"העימות החזיתי בין ועדת החקירה לבין היועצת המשפטית לממשלה", כתבו סנגוריהם של המוזהרים לבג"ץ בהודעה שלשום (שני) – כולם למעט יעלון שאיננו שותף להצהרה זו, "מבהיר שוב שעדיף לנקוט את הפתרון שהציעו המוזהרים: הגשת דוח מערכתי, וביטול האזהרות האישיות.
"קשה להבין מדוע פתרון כה מתבקש זה אינו זוכה לכל התייחסות של ועדת החקירה או של בית המשפט הנכבד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו