נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רקד בסוף השבוע שעבר על כמה חתונות: התקיפה כן או לא באיראן, הפורום הכלכלי בדאבוס, וגולת הכותרת – יריית הפתיחה של "מועצת השלום" שלו, שהמהלך הראשון שלה הוא, איך לא, ברצועת עזה.
העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מהבמה בטקס (בשל צו ההסגרה נגדו) וכי לא נכח בו נציג רשמי אחר, גררה שני הסברים הגיוניים מאוד. הראשון אישי: נתניהו לא רצה שהנשיא יצחק הרצוג, שנכח בוועידה, יצטלם לצד טראמפ במעמד הזה. השני מדיני: נוכחות ישראלית רשמית על הבמה הייתה מתפרשת כלגיטימציה ישראלית לחלקם של הקטארים והטורקים בעתיד רצועת עזה.
אלא שההיעדרות הזו לא שינתה הרבה מבחינת טראמפ: מייד אחרי הטקס הרשמי הוכרז על הכוונה לפתוח מעבר רפיח. מבחינת ישראל, מעבר רפיח הוא מבחן חשוב. ישראל אינה מוכנה שתתקבל החלטה בעלת ממד ביטחוני ברצועת עזה מבלי שזו תתואם איתה, כל שכן כאשר מדובר בכניסת אנשים או סחורות.
גורמים מצרים טענו בסוף השבוע כי פתיחת המעבר סוכמה, תוך היענות לדרישתם לפתיחה לשני הכיוונים – כלומר, לא רק יציאת עזתים אלא גם כניסתם לרצועה
עד היום, חרף לחץ אמריקאי כבד, המעבר לא נפתח בשל סירוב מצרי לנוכחות ישראלית במעבר עצמו. מבחינת קהיר, זהו מעבר בין מצרים לרצועת עזה הפלסטינית, וכל שינוי במצב הזה הוא בבחינת שינוי המציאות המדינית שהתעצבה לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה ב־2005.
גורמים מצרים טענו בסוף השבוע כי פתיחת המעבר סוכמה, תוך היענות לדרישתם לפתיחה לשני הכיוונים – כלומר, לא רק יציאת עזתים אלא גם כניסתם לרצועה.
מבחינת ישראל, לא ברור כרגע כיצד הדבר ייראה. היום (ראשון), לאחר הפגישה אתמול עם ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, אמור ראש הממשלה להציג את הדברים בקבינט. קל זה לא יהיה, במיוחד בהתחשב בעובדה שרן גואילי עדיין לא הוחזר. מאז ההכרזה של ראש ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית על פתיחת המעבר ביום חמישי, נתניהו שתק בעניין רצועת עזה – מה שמעלה את הסברה שמדובר בתכתיב מהנשיא האמריקאי, שקשה יהיה להתנגד לו.
עד אמש צה"ל לא קיבל פקודה מקדימה להיערך לפתיחת המעבר. לאחר ההכרזה ביום חמישי רעננו בצה"ל תוכנית שהוכנה לפני כמה שבועות, לקראת הקמת נקודת בידוק ישראלית בצד העזתי של הרצועה. בשיחות עם גורמים ישראלים ניתן היה להבין שנקודת הבידוק תוקם מחוץ למעבר רפיח עצמו, שבו לא יהיו כוחות ישראליים.
עם זאת, כל פלסטיני שייכנס לרצועת עזה יעבור בעמדת הבידוק הישראלית שתוקם על ציר פילדלפי. השאלה היא מה יקרה לפלסטינים שירצו לצאת – האם גם הם יעברו בידוק ישראלי וסינון? בינתיים, לפחות, אין לכך תשובה.
כל פלסטיני שייכנס לרצועת עזה יעבור בעמדת הבידוק הישראלית שתוקם על ציר פילדלפי. השאלה היא מה יקרה לפלסטינים שירצו לצאת – האם גם הם יעברו בידוק ישראלי וסינון? בינתיים, לפחות, אין לכך תשובה
מבחינת מערכת הביטחון, העיקרון שלפיו כל סחורה או אדם שנכנסים לרצועה יעברו בידוק ישראלי נותר בעינו. השאלה היא מה תהיה עמדת המצרים. אם הם יעלימו עין מעמדת הבידוק הישראלית שתוקם מחוץ למעבר רפיח, נראה שהפתרון הזה יהיה טוב לשני הצדדים.
במקרה כזה קהיר תוכל תמיד לטעון כי עמדה בעקרון שלא יהיו ישראלים במעבר עצמו, ומבחינת ישראל – לא תהיה כניסה לרצועה ללא בידוק שלה.
החשיבות של קבלת העמדה הישראלית בפתיחת מעבר רפיח קריטית בעיקר להמשך. מדובר במבחן לצרכים הביטחוניים הישראליים, בראיית פתרון הקבע ברצועה. שלב ב' ברצועת עזה כבר יצא לדרך, על פי הצהרתו של הנשיא טראמפ עצמו, והוא אמור לכלול בהמשך נסיגה נוספת של צה"ל.
בינתיים, לפחות בשטח, אין סימנים לכך. כל עוד אין פתרון לפירוק חמאס מנשקו, בישראל לא מתכוונים לבצע נסיגות נוספות. יש גם הבנה ישראלית כי אם לא תהיה הסכמה על הרכב הכוח הצבאי הרב־לאומי שיפעל ברצועה, ישראל היא זו שתידרש בסופו של דבר להיכנס שוב לשטחים שבשליטת חמאס ולפעול נגדו. במקרה כזה, הקו הצהוב הוא עמדת זינוק טובה יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו