יושב ראש המטות המשולבים (הרמטכ"ל) האמריקאי, הגנרל דן קיין, הסביר לכתבים אמריקאים בתדרוכים בפנטגון כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מודע היטב לפני המלחמה לסיכון שבסגירת מצר הורמוז ולהגבלת הסחר הבינלאומי בנפט. בפנטגון ידעו שאיראן תנסה להשתמש במוקשים ימיים, רחפנים וטילים כדי לשלוט במעבר הצר.
אתמול (שבת) אף פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" כי טראמפ אמר לצוות הבכיר המקיף אותו שהוא מעריך שטהרן תוכרע צבאית לפני שתסגור את המצר, וגם אם איראן תנסה לעשות זאת, הצבא האמריקאי ידע להתמודד עם המצב.
אולם לפני יומיים נשאל שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, על כך והשיב בריאיון לרשת CNBC כי כוחות הצי האמריקאי "עדיין אינם ערוכים ללוות מכליות נפט דרך המצר", כיוון שכל הכוחות האמריקאים הפרוסים באזור ממוקדים בפעולה הצבאית ההתקפית. לדבריו, המועד המוקדם ביותר שבו יוכלו לעבור למשימה הזו הוא בעוד כחודש.
הסיפור של המחיר הדולרי לחבית נפט הוא הנושא המעסיק את הכלכלה העולמית ואת כלכלת ארה"ב בימים האחרונים. אתמול בערב המחיר הגיע ל־99 דולר ולראש כותרות אתרי החדשות האמריקאים
הסיפור של המחיר הדולרי לחבית נפט הוא הנושא המעסיק את הכלכלה העולמית ואת כלכלת ארה"ב בימים האחרונים. אתמול בערב המחיר הגיע ל־99 דולר ולראש כותרות אתרי החדשות האמריקאים, משום שההשפעה על כיסו של הצרכן האמריקאי היא מיידית.
מחירי חביות הנפט מקפיצים את מחירי הדלק לכלי רכב ואת עלות הטיסות. הם משפיעים על פסי הייצור המגוונים ואפילו על מחיר מוצרים בחקלאות.
טראמפ התייחס לכך בסטטוס שכתב ברשת החברתית שלו "Truth Social": "מדינות רבות, במיוחד אלו שנפגעות מניסיונה של איראן לסגור את מצר הורמוז, ישלחו ספינות מלחמה, בשיתוף פעולה עם ארה"ב של אמריקה, כדי לשמור על המצר פתוח ובטוח.
"כבר השמדנו 100% מהיכולת הצבאית של איראן, אך קל להם לשלוח רחפן או שניים, להטיל מוקש, או לשגר טיל קצר־טווח איפשהו לאורך נתיב המים הזה או בתוכו, לא משנה עד כמה הובסו. נקווה שסין, צרפת, יפן, קוריאה הדרומית, בריטניה ואחרות שנפגעות מהמגבלה המלאכותית הזו, ישלחו ספינות לאזור כך שמצר הורמוז לא יהווה עוד איום מצד מדינה שנערפה לחלוטין מהנהגתה".
המדינות המדוברות עדיין לא הודיעו שהן עומדות ליטול חלק בפעילות הזו, אך גם אם יסכימו – הזזת כוחות הצי שלהן לאזור עשויה לקחת זמן. בניגוד למצבים קודמים במערכות שהצריכו שיתופי פעולה בינלאומיים, טראמפ יצא למלחמה הזו בפעולה צבאית משותפת אמריקאית־ישראלית, ולא שיתף את ברית נאט"ו או את בת הברית הגדולה ביותר שלו בהיסטוריה, בריטניה, בתוכניות.
בניגוד למצבים קודמים במערכות שהצריכו שיתופי פעולה בינלאומיים, טראמפ יצא למלחמה הזו באיראן בלי לשתף את ברית נאט"ו או את בת הברית הגדולה ביותר שלו בהיסטוריה, בריטניה, בתוכניות
"למה אתם לא מנסחים כותרת אחרת?"
הביקורת בעיתונות האמריקאית דחקה את שר המלחמה, פיט הגסת', אל הקצה בימים האחרונים. הגסת', בעל רקע קרבי בדרגה זוטרה יחסית ומגיש תוכניות חדשותיות ובידוריות לשעבר ב"פוקס ניוז", המשיך ביום שישי בגישה הלוחמנית במיוחד כשזה הגיע לעניינים תקשורתיים. "אני הייתי שם בתקשורת, אני יודע בדיוק איך מחליטים על הכותרות. הם מנסחים אותן כך באופן מכוון", הוא אמר.
"למשל, מנסים שם כותרת, 'המלחמה במזרח התיכון מחריפה' (Intensifies), ולצד הכותרת מריצים תמונות של אזרחים או של מטרות אנרגיה שחטפו פגיעה, כי זה מה שהאיראנים עושים. אבל מה הייתה צריכה להיות הכותרת במקום זאת? למה לא כותרת, 'איראן במצוקה הולכת וגוברת', כי זה מה שקורה. הם יודעים את זה וגם אתם (העיתונאים) יודעים זאת".
מבחינת הגסת', יש מלחמה במזרח התיכון ויש אסטרטגיה ביטחונית, אך קיימת גם חזית נוספת: הכותרת, הבאנר בתחתית מסך ערוץ החדשות. לפי ההתנהלות, זו כנראה הזירה שמעסיקה יותר את שר המלחמה.
העיסוק הביזארי שלו בניסוח כותרות הגיע אחרי דיווח ברשת CNN, שלפיו ממשל טראמפ לא התעמק מספיק בשאלת ההשפעה של המלחמה על מצר הורמוז. הגסת' טען שמדובר בדיווח מגוחך, "פייק ניוז", והוסיף שהוא ממתין בכיליון עיניים להשלמת המהלך של דייוויד אליסון, בנו של מיליארדר ההייטק לארי אליסון המקורב לטראמפ, להשתלט על הרשת. "ככל שדייוויד אליסון ייקח לידיו את הרשת הזו מוקדם יותר, כך יהיה טוב יותר", אמר הגסת'.
מבחינת ממשל טראמפ, כלי התקשורת האמריקאים אמורים לעצור מלשדר ביקורת ולהתייצב מאחורי כותרות המוכתבות על ידי הממשל, גם אם הדבר אינו מתיישב עם המציאות בשטח.
מבחינת ממשל טראמפ, כלי התקשורת האמריקאים אמורים לעצור מלשדר ביקורת ולהתייצב מאחורי כותרות המוכתבות על ידי הממשל, גם אם הדבר אינו מתיישב עם המציאות בשטח
הוא היה סקפטי
בינתיים, בצמרת ממשל טראמפ יש גם מי שמנסה להרחיק את עצמו מהשלכות המלחמה. סגן הנשיא ג'יי די ואנס צוטט אתמול באתר האינטרנט "פוליטיקו" כמי שהיה "הסקפטי" בדיונים הפנימיים בתקופה שקדמה ליציאה למלחמה. באופן פומבי, כך נכתב בפרסום, תמך ואנס בהחלטת טראמפ לצאת למלחמה, אך בחדרים הסגורים הוא הסתייג. הפרסום נשען על מקורות אנונימיים.
בין השאר תואר שם ואנס כמי שהתנגד למעורבות צבאית אמריקאית מעבר לים עוד לפני שמונה לסגן הנשיא. ואנס שירת בחיל הנחתים בעיראק ומאז ששב משם פיתח את גישתו נגד מלחמות ומעורבות אמריקאית בסכסוכים בינלאומיים.
ואנס היה גם מי שהתנגד להפצצות אמריקאיות נגד החות'ים בקבוצת ה"סיגנל" הסגורה של בכירי הממשל – זו שנחשפה בטעות אחרי צירוף עיתונאי לדיונים הפנימיים. נוסף על כך, בעברו של ואנס נמצאים נאומים וחומרים כתובים רבים המעידים על התנגדות היסטורית שלו לתקיפה אמריקאית באיראן.
אולם תזמון הכותרת ב"פוליטיקו" מעניין. אם ממילא יש תיעוד ממושך של הסתייגויותיו ממעורבות צבאית אמריקאית במזרח התיכון, מדוע הרגישו "גורמים אנונימיים" בתוך הבית הלבן שזו העת לתדרך עיתונאים בכך? לקוראים הפתרונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו